משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִים נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה בָהּ שֵׁינִי מַאֲמָר וָמֵת הֲרֵי אֵילּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ. שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת יָבָם אֶחָד וְלֹא שֶׁעָלֵיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְייַבֶּם לְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
רש''א כו'. כדמפרש בבלי ריש פ''ב דמספקא ליה אם מאמר קונה או לא והילכך מייבם לאיזו שירצה דאי מאמר קני אין עליה אלא זיקת שני ואי לא קני לא הוי עליה אלא זיקת הראשון:
וחולץ לשניה. דחדא לא מפטרא בביאה דאידך דדילמא מאמר לא קני והוו ב' יבמות מב' בתים ויבומי תרווייהו נמי לא דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות מבית א':
מתני' זיקת ב' יבמין. דכל זמן שלא כנסה זה עדיין זיקת ראשון עלי' וניתוסף עליה זיקת מאמרו וכשמת נותרו עליה זיקת ב' יבמין:
תַּנֵּי שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת הַלָּלוּ גוֹבֶה מִבְּנֵי חוֹרִין וְאֵינוֹ גוֹבֶה מִן הַמְשׁוּעֲבָדִים. אָמַר רִבִּי בָּא. 21b הָדָא דְתֵימָר בִּשֶׁלֹּא הוּחְזַק בִּשְׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה. אֲבָל הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה גוֹבֶה. רִבִי יוֹסֵה בָּעֵי. אִם שֶׁלֹּא הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה אֲפִילוּ מִבְּנֵי חוֹרִין לֹא יִגְבֶּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשֶׁהוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה. וְלָמָּה אֵינוֹ גוֹבֶה. אָמַר רִבִּי בִּיסְנָא. מִפְּנֵי קֳינוֹנִייָא. רִבִּי אָבוּן אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁלָּוָה הַזָּקֵן וְשִׁיעְבֵּד הַזָּקֵן. לָוָוה הַזָּקֵן וְשִׁיעְבֵּד הַבֵּן. אִית לָךְ מֵימָר מִפְּנֵי קֳינוֹנִייָא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְהָא תַנֵּי אַף בְגִיטֵּי נָשִׁים כֵּן. אִית לָךְ מֵימָר מִפְּנֵי קֳינוֹנִייָא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל. וְהָכָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
ג' שטרות הללו. במלוה גובין מבני חורין כו' ובכתב ידו תניא בהדיא סוף פרק גט פשוט הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסי' בני חורין וקא משמע לן דאף בהני תרתי אחריני:
הדא דתימר. לא שנו אלא בשלא הוחזק כו' כלומר שאין החייב מודה לו:
אבל הוחזק. שלאחר שמסר הלוה למלוה כתב ידו בא לפני הב''ד הודה בפניהם שהוא כתב ידו וכתבו לו ב''ד קיום הרי הוא מעתה כשטר שיש בו עדים וגובה ממשעבדי:
ורבי יוסה בעי. על זה דאם אין החייב מודה אפי' מב''ח לא יגבה:
אלא כן אנן קיימין. בזה דאפי' הוחזק אינו גובה ממשעבדי וכן אמרינן בבלי שילהי גט פשוט:
ולמה אינו גובה. ממשעבדי דהרי כשטר הוא עכשיו:
מפני קנוניא. דחיישינן שהמלוה עם הלוה עושין קנוניא על הלקוחות:
מפני שהוא פסול. שלא נעשה כתקנת חכמים בעדים ומבנ''ח גובה שהחייב הודה:
עד כדון כו'. כלומר דרבי אבין מסיים למילתיה דעל כרחך טעמא לאו משום קנוניא הוא דעד כאן שייך קנוניא כשלוה הזקן כלומר האב לוה ושיעבד נכסיו בכתיבת ידו דאיכא למימר דשקר הוא וקנוניא עושין:
אלא בשלוה האב ושיעבד הבן. בשביל חוב זה נכסיו אית לך לומר מפני קנוניא בתמיה דהיכי שייכא כאן קנוניא דהרי כבר יש בידו כתב ידו מאביו ועכשיו הבן הוא ששיעבד הנכסים אלא ע''כ בזה טעמא מפני שהוא פסול וה''נ בעלמא אפי' הוא שיעבד בעצמו טעמא מפני שהוא פסול:
א''ר אבין כו'. כלומר דהוסיף עוד ראיה מגיטי נשים דלא שייך קנוניא אלא כו':
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ נָשִׁים כול'. אִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי כַמָּה יְבָמִים שֶׁמָּא אֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. אֵשֶׁת אֶחָד מִתְייַבֶּמֶת. לֹא אֵשֶׁת שְּׁנֵי מֵתִים. נִיחָא חוֹלֵץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר. עַל שֶׁם אֵשֶׁת מֵת אֶחָד מִתְייַבֶּמֶת וְלֹא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים. שְׁנִייָה לָמָּה אֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּל שֶׁאֵין אַתְּ מְייַבְּמֵנוֹ אֵין אַתְּ מְייַבֵּם צָרָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם אָֽמְרָהּ רִבִּי לָֽעְזָר מִנִּי שְׁמָעָהּ וְאָֽמְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ מִשֶּׁהִגְדִּיל וְנָשָא אִשָּׁה אֲחֶרֶת. אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל הַשְּׁנִייָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת. הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. חוֹלֶצֶת. וְהָכָא אַתְּ אוֹמֵר. מִתְייַבֶּמֶת. הָא דְאַתְּ אָמַר חוֹלֶצֶת רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְהֵן דְאַתְּ אָמַר מִתְייַבֶּמֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנִן. רִבִּי אָבוּן רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְהוּא שֶׁיִיבֵּם וְאַחַר כָּךְ חָלַץ. אֲבָל אִם חָלַץ בַּתְּחִילָּה אָסוּר. שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל אם חלץ בתחילה. לראשונה אסור דשמא קנה המאמר והוו להו שתי יבמות מבית א' ונפטרה השניה בחליצת הראשונה הבעלת מאמר ואסורה להתייבם דבית א' הוא בונה כו' וכן גריס שם במשנה גבי בן תשע מתחילה השניה או חולצת כו' והדר הראשונה וטעם א' להן. אבל בנוסחת הבבלי שם אינו כן וכדמפרשינן התם בס''ד:
והוא שיבם כו'. כלו' לרבנן דר''מ דמתירין השניה להתייבם דווקא לייבם השניה מעיקרא ואח''כ חולץ לראשונה:
והן כו'. כלו' דהתם רבנן דר''ש הם רבנן דר''מ דמתירין בצרה להתייבם דהרי אין עלי' זיקת ב' מתים:
ומשני הא דאת אמר הכא חולצת ר''מ ור''ש. כלומר דרבנן דר''ש דהכא ר''מ הוא דאמר לעיל כל שאין אתה כו':
והכא את אומר מתייבמת. כדקתני התם והשניה או חולצת או מתייבמת:
ופריך הכא את אומר חולצת. אפי' השניה כדקתני במתני':
בן תשע כו'. וטעמא דעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול והוו עליה זיקת ב' מתים ולפיכך הראשונה חולצת ולא מתייבמת:
מתני' אמרה כן. לקמן סוף פרק י' וכן הוא שם:
מני. ממני שמע זה ואמרה:
דאמר ר''מ כו'. לעיל פ' קמא סוף הל' א':
אלא שניה כו'. דאין עליה אלא זיקה אחת:
ופריך ניחא דחולץ לבעלת מאמר. ולא מייבם על שם כו' דיש עליה זיקת בעלה הראשון ומבעל המאמר:
ומשני תני ר''ח. דהיינו טעמא במתני' דאשת מת א' מתייבמת ולא אשת ב' מתים כלומר דיש עליה מזיקת שני יבמין זא''ז כדמתניתין וכדמפרשינן טעמא בבבלי שם דגזירה שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' מתייבמות ולא שייך למיגזר אלא בגוונא דמתני' וכדפרישית:
גמ' אילו כו' שמא אינה מתייבמת. בתמי' משום דיש עליה זיקת הרבה יבמין:
משנה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת וְיָֽלְדָה בִּזְמַן שֶׁהַוְולָד שֶׁלְּקַייָמָא הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. אֵין הַוְולָד שֶׁלְּקַייָמָא הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
אִם הָיוּ כוֹהֲנוֹת נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאוֹנְסִין פּוֹסְלִין בִּכְהוּנָּה כְאֵשֶׁת אִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
זאת אומרת שהאונסין כו'. דאף על גב דמותרת לבעלה ישראל מן הכהונה נפסלה כא''א וכדרב ששת בבלי שילהי פירקין:
סליק פירקא בס''ד
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְהָא תְנָן. מַפְרִישִׁין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁמָּא מְעוֹבָּרוֹת הֵן. אִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּייִן לִוְלָד מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד. שַׁנְייָא הִיא הָכָא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַוְולָד.
Pnei Moshe (non traduit)
אנוסה אינה צריכה להמתין. כרבי יוסי בבלי ל''ה דקסבר אשה מזנה מהפכת עצמה כדי שלא תתעבר:
והא תנן כו'. והכא אנוסות הן:
ומשני שנייא הכא דמפני תיקון הוולד הוא. כדפרישית במתני' וכן פסק הרי''ף ז''ל:
תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. פְּעָמִים אַרְבַּע פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים שְׁתֵּים עֶשׂרֵה פְּעָמִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין מִשֵּׁם אֵשֶׁת אִישׁ הָהֵן תַּרְתֵּיי הָהֵן תַּרְתֵּיי. הָיוּ אַחִין מִשֵּׁם אֵשֶׁת אָח הָהֵן אַרְבַּע וְהָהֵן אַרְבַּע. אִם הָיוּ אֲחָיוֹת מִשֵּׁם אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ הָהֵן שִׁיתָא וְהָהֵן שִׁיתָא. אִם הָיוּ נִידּוֹת מִשֵּׁם נִידָּה הָהֵן תְּמָנֵי וְהָהֵן תְּמָנֵי. הֵן קְטַנִּים וְהֵן גְדוֹלוֹת פְּטוּרִין. וְכוּלָּן הֵן גְּדוֹלִין וְהֵן קְטַנּוֹת חַייָבִין שְׁתַּייִם שְׁתַּייִם מִשּׁוּם נִידָּה. וְאִם הִשִּׂיאָן אֲבִיהֶן מִשּׁוּם שְׁמוֹנֶה. הָיוּ אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטוֹן. הַנִבְעֶלֶת מִן הַקָּטָן חַייֶבֶת מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל. הַנִבְעֶלֶת מִן הַגָּדוֹל פְּטוּרָה מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּקָּטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
תני ר''ח. תוספתא סוף פ''ה:
פעמים כו'. כדמפרש ואזיל דמשום אשת איש לבד יש כאן ד' חטאות:
ההין כו'. כלומר הזכרים שתים והנקבות שתים דעל שניהם הוא אומר ונכרתו הנפשות העושות וכן אם היו אחין כו':
הן. האנשים הקטנים והנשים גדולות פטורין האנשים כדתנן סוף פ''ב דכריתות כל העריות א' גדול וא' קטן הקטן פטור וכן איפכא וכדתני בהדי' שם בתוספתא וגי' אחרת שם בהא דלקמיה וגי' דהכא עיקר:
וכולן שהיו אחים ואחות אשה כו'. כדחשיב במתני' והיו האנשים גדולים והנשים קטנות וקידשו עצמן דלא הוי קידושין ואין חייבין אלא שתים משום נידה דנידה אף אשה קטנה במשמע:
ואם השיאן אביהן. וקידושין גמורין הן חייבין הזכרים משום שמנה כל א' ארבע א''א ואשת אח ואחות אשה ונידה והנשים פטורות:
היו. האנשים א' גדול ואחד קטן והנשים גדולות:
הנבעלת מן הקטן כו'. דא''א גמורה היא:
הלכה: אִם בָּא עַל הַשְּׁנִייָה חַייָב שְׁתַּייִם. מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וּמִשּׁוּם אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אם בא על השניה כו'. כדפרישית במתני' והכא מפרש נמי לגבי ראובן דכשחזר שמעון וקידש לאה ואם בא עליה ראובן חייב עליה נמי משום אשת אח ואע''ג דאסורה עליה וקיימא משום אחות אשה מיגו דאיתוסף בה איסור אשת איש לכ''ע ואיסור אשת אח לגבי שאר אחי איתוסף בה נמי לגבי ראובן:
גמ' הדא הוא דאמר כו'. מבואר לעיל הלכה ז':
משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי נָשִׁים וּבִשְׁעַת כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה הֶחֱלִיפוּ אֶת שֶׁלָּזֶה בָזֶה וְאֶת שֶׁלָּזֶה לָזֶה. הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ הָיוּ אַחִין חַייָבִין אַף מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח. וְאִם הָיוּ אֲחָיוֹת חַייָבִין אַף מִשּׁוּם אִשָָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ. וְאִם הָיוּ נִידּוֹת חַייָבִין אַף מִשּׁוּם נִידּוֹת. וְכוּלָּן מַפְרִישִׁין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִּׁים שֶׁמָּא מְעוֹבָּרוֹת הֵן וְאִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּייִן לֵילֵד מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד. וְאם הָיוּ כוֹהֲנוֹת נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
הלכה: שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי הִילָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא דוֹמֶה אִיסּוּר אֲחָיוֹת יְבָמוֹת לְאִיסּוּר אֲחָיוֹת שֶׁאֵינָן יְבָמוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אם בא על השניה כו'. כדפרישית במתני' והכא מפרש נמי לגבי ראובן דכשחזר שמעון וקידש לאה ואם בא עליה ראובן חייב עליה נמי משום אשת אח ואע''ג דאסורה עליה וקיימא משום אחות אשה מיגו דאיתוסף בה איסור אשת איש לכ''ע ואיסור אשת אח לגבי שאר אחי איתוסף בה נמי לגבי ראובן:
גמ' הדא הוא דאמר כו'. מבואר לעיל הלכה ז':
משנה: 22a שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source