רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מַבְעִת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָיָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ עַד דְּלָא תְצַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעָיָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. חֲמָֽרְתָא פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת שֶׁלַּמַּלְכוּת עִיבְּרָה וְהִרְבִּיעֵי שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁוָורִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָא כְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע וגו'. תִּסְפּוֹר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני חי' טהורה כבהמה טמאה. דיש לה זמן:
והכתיב הידעת עת לדת יעלי וגו'. דאלמא יש להן עת וזמן:
ומשני כאן בבהמה טהורה. דאין לה זמן קבוע:
והרביעו של בית רבי ממנה שוורי' ויש כו'. דקס''ד כי היכי דבהמה טמאה אין פוחתת מי''ב חודש שהן ימי עיבורה כדאמר פ''ק דבכורות דף ח' כך בהמה גסה טהורה שימי עיבורה לט' חדשים אינה פוחתת:
בקורת. נקבה של בקר:
פליגא. על רב:
ותני כן. בתוספתא חמרתה כו' כלומר יש פוחתת ויש שמוספת מ''מ הפוחתת אינה פוחתת מימי הלבנה שהן שנ''ד יום ולא מלאו ימיה עדיין:
בעיא היא עד כדון. שחשב מיום שעלה הזכר וא''ל עוד צריכה היא להמתין כמה ימים עד שתלד:
מרבעתה. צריך אני לשומרה שלא תצטנן:
חמיתי' מבעת. שהיה רואה אותו נבהל ובצער ושאל לו על מה הוא כן והשיבו החמורה שלי מעוברת והגיע זמן לידתה:
אָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁמָעִית בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר הִיא לֵידָתוֹ. וְלֵית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יִרְמְיָה אָֽמְרָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. וְאִיקְפִּיד רִבִּי יוֹסֵי לְקִיבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְהוּשֻּׁעַ שֶׁהָיָה קָשּׁוּר לְמֹשֶּׁה לֹא אָמַר כֵּן. וְאַתְּ אוֹמְרָהּ כֵּן. 27b חָזַר וְאָמַר. אִין דְּאָֽמְרָהּ אֶלָּא כְאִינֶּשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עָלֶיהָ. וְאַבָּא בַּר וָוא פַלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מְנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי בָּא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן הוּא אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. רִבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. {כָּל שֶׁהוּא בְהֵ'י רַבָּה. כָּל שֶׁהוּא בְאַלֶ'ף רָבָא.} כָּל שֶׁהוּא בְהַרְבֶּה הֲרֵי הוּא בְאַרְבֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והכא אמר הכין. דשלימין הן:
כל שהוא כו'. ובב''ר פ' וירא גריס כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה ומלת הרבה ארבה קדריש כלומר הרבה בגי' רי''ב שהן ז' חדשים והוא סימן שהוא חי:
שמעית. שמעתי משמי' דשמואל דלא מחלק בין הכרת עובר ללידה ובכולן שלימין הן ואיני יודע ממי שמעתי זה:
ואיקפד. הכעיס רבי יוסי לנגדו על שמכחיש בזה:
שכן כו'. כלו' שהיה תמיד עומד ומשמש לפניו לא אמר כן דאפשר שאמר דבר מה והוא לא שמע:
ואת אמרת כן. בתמיה:
חזר ואמר כו'. אפשר הוא שאמרה אלא כאיש שהוא שומע דבר ומתמה עלה כך אני אומר דקשה לי ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה אם לשמואל שניהן שוין הן כדלעיל:
לעולם כו'. כדאמר נדה שם וכמ''ד דט' חדשים שלימים הן:
או לרע''א כו'. דהן ט' שלימים ופי' רש''י שם בקליטת זרע תליא מילתא דאם נקלט ביום ראשון הן לרע''א ואם ביום ב' לרע''ב וביום ג' לרע''ג ולאחר ג' ימים הזרע מסריח. וצ''ל הא דקאמר הכא לרע''ד דלא מני יום הקליטה מכלל הרע''א יום. יפ''מ:
מן רבי בא. ומתמה עלה דמחלפה שיטתי' כו' דלעיל אמר דשנייא היא לידתו שהן למקוטעין:
רִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי יוּדָה חָשַׁשׁ לִוְולָד. רִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. אִין תֵּימַר דְּלֵית רִבִּי מֵאִיר. חוֹשֵׁשׁ לַגִּיטִּין. דִּתְנָן. אֲרוּסוֹת יְנָֽשְׂאוּ מִיָּד. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי גְּדוּלָה. מְמָאֶנֶת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. [הָיוֹצְאָה בְגֵט צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.] הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. תַּנֵּי הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין. 28a וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָה שַׁעְתָּהּ. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בִווְלָד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יוֹסָה וּלְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בִּוְלָד. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ חוּץ מֵעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּדֵין מוֹדֵי לְדִין וְדֵין מוֹדֵי לְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לוֹ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר. אָמַר. שָֽׁבְקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא. אַשְׁכַּח תַּנֵי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן שָׁמַע לָהּ דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירְקֵי גִיטָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא כן כו' במקומה. וא''כ אכתי הדרין לכללא ר''י ור' יוסי הלכה כר' יוסי:
חוץ מעיגול של דבילה. דאיפלגו ר''א ור' יהושע פ''ד דתרומות ליטר' קציעות כו' וכן בעיגול של דבלה שדרסה ואין יודע באיזו עיגול דר''א אומר יעלו ור''י אומר לא יעלו כו'. וכן הוא בתוספתא שם ואמר ר' נראין דברי ר''א לר''י כו' דזה מודה לזה כדאמר שם דאם יודע באיזה מקום דרס' דמודה ר' יהושע:
קשייתה. שאלתי לפני ר''ח אם אפילו דבר ברור הוא שנבעלו נמי אין צריכות להמתין:
לא כבעולות הן. בתמיה דודאי מחזקינן להו כבעולות ואפ''ה אין צריכות כדפרישית טעמא לעיל:
שבקין סתמא. דמתני' כל הנשים לא יתארסו כו':
ועבדין כיחידאה. בתמיה ולקמן מתרץ לה:
אשכח. ברייתא דתני לה ר''ח בשם ר''מ הא דכל הנשים כו' וכן הוא בתוספתא:
כר''ש. ושם לא גריס כר''ש אלא כד שמע לה דתני כו' כלומר מששמע דתני לה ר''ח בשם ר''מ ולא סתמא היא:
אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא. שפיר יודע הזקן הלכות גיטין ועל ר' יוחנן אמר דהשתא שפיר פסק כר' יוסי ומשום דלעיל אמר דר''מ חושש לגיטין לטעמיה וכדפרישית לזה אמר בהלכות גיטין. ובתענית ובמגילה שם גריס יאות סבא ידע פירקי גרמה כלומר שיודע בעצמו לכוין האמת:
אנוסה כו'. בסוף פירקין דלעיל מקשינן שם והא תני במתני' ומפרישין אותן כו' ומשני שנייא במתני' דאיכא מפני תיקון הולד והיינו דקאמר מסייע לר' יוסי כו' כלומר דאף לולד חושש ר' יוסי והא דלא קאמר מסייע לר' יודא דמימרא דאנוסה כר' יוסי אתיא וכאשר ציינתי שם:
ר''מ חשש לגיטין. פלוגתייהו במתניתין מפרש דלת''ק דהוא ר''מ וכדלקמן דאמר אחת ארוסות דגזרינן ארוסות אטו נשואות ואעפ''י שאין כאן תיקון ולד וכמו כן הוא חושש לגיטין כלומר בקטנה שנתגרשה דצריכה להמתין דאין ראויה לילד וגזרינן אטו גדולה היוצאה בגט:
חשש לולד. היכי דיש כאן תיקון הולד ולפיכך מתיר במתני' בארוסות:
ורבי יוסי חושש לשניהם. דהאי כל הנשים יתארסו דקאמר רבי יוסי למעוטי נמי ארוסה לינשא דאירוסין אטו נשואין לא גזור אבל ארוסה אטו נשואה גזור ולפיכך הוא חושש נמי בגיטין בקטנה. וזה מסתייע לפי' רש''י בעירובין דף מ''ז ולא כפירושו דהכא במתני':
אין תימר. כמו אית דאמרי הוא דאיכא דאמרי דלית רבי יוסי גרסינן חושש לגיטין דתנן ארוסות נשאו מיד לרבי יוסי וכדגריס בברייתא בבלי מ''ב הרי כו' וכגי' הר''י בתוס' שם דמתיר לינשא מיד וכמו כן אין חושש לגיטין בקטנה אטו גדולה:
ר' גדולה. שם חכם:
ממאנת אינה צריכה להמתין. דליכא למיגזר אטו גדולה דאין גדולה יוצאה במיאון. וכשמואל בבלי ל''ד:
הדא מסייע כו'. דגזרינן אטו גדולה כדלעיל:
אלא בגין. ואם בשביל דאמר ר' נראין דברי ר' יוסי דמשמע דלא הוחלטה הלכה כדבריו או דאפשר נראין דברי ר''י לר' יוסי ודברי כו' בקצת ומודו זה לזה כדאמר לקמי' ואין אנו יודעין במה:
תני הגיורת כו'. ברייתא בבלי שילהי פירקין דלעיל:
ובדמים. לענין דם שלה:
מע''ל. אם ראתה ביום שנתגייר' מטמא למפרע:
די' שעתה. משעת הראי' דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה ובתוספתא ריש נדה גריס איפכא דר' יודה לר' יוסי:
נראין דברי ר' יודה בדמים. דמשנתגיירה הרי היא ככל הנשים:
ודברי ר' יוסי בולד. דאין צריכה להמתין אלא היכי דיש תיקון ולד וכדפרישית טעמא לעיל דסבר אשה מזנה מתהפכת:
כר' יוסי בולד. כלומר דאין צריכה להמתין:
ומתמה מה חידוש הוא זה דלא כן מה אנן אמרין כו'. אין הלכה כר' יוסי בתמיה:
רִבִּי מָנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם מִשְׁנָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי דִּילְמָא חוֹרָן אָמַר. מִן מַה הֵן דְּשָׁנָה רִבִּי מַתְנִיתִין מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אַתַאי דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ שָׁנוּ אֲחֵרִים מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֵי לֵיהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָייָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והכא את אמר הכין. כרבי יוסי והוא הקושיא דלעיל:
לא רבי דילמא חורן אמר. לא ר' שנה המחלוקת דילמא איש אחר שנה:
ומקשה דלאו ק''ו הוא מן מה הן כו' אתיא. מזה דאם שנה ר' מחלוקת וחזר וסתם דאמרת הלכה כסתם נלמוד:
דלא אשכח כו'. ואם רבי בעצמו לא מצא המחלוקת אלא אחרי' ורבי סתם במתני' לכ''ש דהלכה כסתם:
וכן אתא ר' חזקיה כו'. ואמרו בהדי' בשם רבי לעזר דאפי' שנו אחרים כו':
ולמה כו'. וא''כ למה הוא מורי רבי יוחנן כיחידאה:
ומתרץ רבי שמואל כו' הדא דתימא. דהלכה כסתם בשאין כו'. אבל אם יש מחלוקת אצל סתם. כלומר אחר הסתם:
לא בדא. בזה לא הלכה כסתם. וכן מחלק בזה בבלי מ''ב:
אבל ביחיד אצל חכמים כו'. דהסתם כיחיד ורבי' פליגי לא בדא כו' דיחידאה היא וכן הכא רבים פליגי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source