נִבְעֶלֶת וְרוֹאָה דָם נִבְעֶלֶת וְרוֹאָה דָם. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי שְׁנִייָה תִיבָּעֵל שְׁלִישִׁית לֹא תִיבָּעֵל. וְאִית תַּנּוּיֵי תַנֵּי שְׁלִישִׁית תִּיבָּעֵל רְבִיעִית לֹא תִיבָּעֵל. הֲווֹן בְּעַייָן מֵימַר. מַה דָמַר. שְׁנִייָה תִבָּעֵל וּשְׁלִישִׁית לֹא תִיבָּעֵל. כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. בְּרָם כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית תִּיבָּעֵל רְבִיעִית לֹא תִיבָּעֵל. כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. הָֽיְתָה יוֹלֶדֶת זְכָרִים וְהָיוּ נִימּוֹלִים וּמֵתִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֵׁנִי יִמּוֹל שְׁלִישִׁי לא יִמּוֹל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁלִישִׁי יִמּוֹל רְבִיעִי לֹא יִמּוֹל. הֲווֹן בְּעַייָן מֵימַר. מָאן דָמַר. שֵׁינִי יִמּוֹל שְׁלִישִׁי לֹא יִמּוֹל. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. מָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁי יִמּוֹל הָרְבִיעִי לֹא יִמּוֹל. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁלֹּא יִמּוֹל מִפְּנֵי סַכָּנָה. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי נָתַן. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לְקֵיסָרִין שֶׁלַּקַּפּוֹטָקִייָא. וְהָֽיְתָה שָּׁם אִשָּׁה אַחַת וְהָֽיְתָה יוֹלֶדֶת זְכָרִים וְהָיוּ נִימּוֹלִים וּמֵתִים. וּמָלַת אֶת הָרִאשׁוֹן וָמֵת שֵׁינִי וָמֵת שְׁלִישִׁי וָמֵת. רְבִיעִי הֱבִיאָתוֹ לְפָנַיי. נִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְלֹא רָאִיתִי בוֹ דַם בְּרִית. אֲמַרְתִי לָהֶם. הֲנִיחוּהוּ לְאַחַר זְמָן. וַהֲנִיחוּהוּ וּמַלּוּהוּ וְנִמְצָא בֶּן קַייָמָא. וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ נָתָן בִּשְׁמִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעשה כו'. ובבבלי שבת דף קל''ד גריס שלישי הביאתו לפני וצ''ל לפי הגי' דהכא דר' נתן סבר כי היכי דפליגי בנישואין פליגי במילה וכרשב''ג אתיא דאין לומר דמעשה הכי הוה דא''כ מאי אסהדותיה וכגוונא דאמרינן הכא בבבלי גבי אחיות והרב אלפס ז''ל בפ' אלו טרפות גריס כמו הכא:
ודחי לה הש''ס דאפי' כמ''ד בכתובה יש לה מג' דבתרי זימני לא הוי חזקה מודי הוא במילה שלא ימול לג' דהואיל וסכנה היא בתרי זימני הוי חזקה. אבל בבבלי מדמה לה לענין פלוגתייהו כי היכי דפליגי בנישואין פליגי במילה אלא דהש''ס מסיק שם דאנן נקטינן בנישואין ומלקיות כרבי ובוסתות ושור המועד כרשב''ג וטעמא דמילתא דנישואין הואיל ואיסורא הוא לחומרא ומלקיות כיון דעבר ושנה בחייבי כריתות מבערין עושי רשעה מישראל אבל וסתות כהאי דתנן אין אשה קובעת וסת לסמוך עליה להיות דיה שעתה עד שתקבענה שלש פעמים משום דוסתות דרבנן נינהו ובשור המועד נמי משום דממונא הוא ולא מפקינן ממונא אלא בדבר הברור אבל בקטלנית דסכנה היא וכן במילה לחומרא נמי כרבי וכן מסקנת הפוסקי':
השלישית. שנישאת פעם שלישי:
הוון בעי מימר כו'. דמתחילה היו רוצים לדמות גם בהא דתליא בפלוגתא דלעיל:
ברם כמ''ד כו'. ומשמע מהכא דלא מחלק בין איסורא לממונא א''נ דהכא נמי איסורא הוא דהרי סתמא קאמר לשלישי כו' ואפילו אין לו בנים:
הוין. בני הישיבה בעיין למימר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד הכא דשלישית לא תיבעל לו אלא תתגרש דהוחזקה להיות רואה מחמת תשמיש כמ''ד הכא דמשלישי אין לה כתובה:
ואית תנייא תני דג' תיבעל דסבר לה כרשב''ג. וזה מסתייעא לפי' רש''י בנדה דף ס''ו דקאמר שם נמי בהא משמשת פעם א' וב' ושלישית דכרשב''ג אתיא ולא כר' וכדלקמן:
נבעלה וראתה דם מחמת תשמיש וכן בפעם השני אית תניא דתני. דלא תבעה פעם ג' דסבר כרבי:
רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טַעֲמָא דְהֵן תַּנָּייָא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֵת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. צֵא שָׁנִים שֶׁעָשָׂה בְחוּצָה לָאָרֶץ. 38a וְתַנֵּי כֵן. חָֽלְתָה הִיא אוֹ שֶׁחָלָה הוּא אוֹ שֶׁהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם אֵינָן עוֹלִין. נִישְׂאֵת לָרִאשׁוֹן וְלֹא יָֽלְדָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשֵּׁינִי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשְּׂלִישִׁי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי חֲנִינָה בַּר עָגוּל בְשֵׁם רִבִּי חִזְקִיָּה. לַשְּׂלִישִׁי עַצְמוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי וְלֹא יָֽלְדָה מַה דְיַחְזְרוּן קַדְמַאֵי עָלֶיהָ. יָֽכְלָה הִיא מֵימַר. כְּדוֹן אִיתְעֲקָרַת הַהִיא אִיתְּתָא. נִישֵּׁאת לַחֲמִישִׁי וְיָֽלְדָה מַהוּ תַחֲזִיר עַל רְבִיעָייָה. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרֵיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופשיט דאומרים לה שתיקותיך יפה מדיבוריך. כיון דיכול לומר אילו הייתי יודע שאת בת בנים לא גרשתיך ונמצא גט בטל למפרע ובני' ממזרין. אבל בבבלי מסיק דאי איתא דמצי אמר לה הכי אי איהו שתקא אנן מי שתקינן אלא דמטעם זה הוא דפטור מליתן לה הכתובה דאמרינן השתא הוא דאיברית:
ופשיט לה יכולה היא למימר. עכשיו נתעקרה היא וכן פשיט לה בבלי אשלישי להאי מ''ד דב' זימני דמצי אמרה השתא הוא דכחשי:
מה דיחזרון קדמאי עלה. להוציא ממנה הכתובה שנתנו לה דהרי איגלאי מילתא שהיא גרמה:
לשלישי עצמו אין לה כתובה. דסבר לה כרבי דבתרי זימני הוי חזקה:
נישאת כו'. יש לה כתובה כשיוצאת וכן לשני ולשלישי דסבירא ליה כרבי שמעון ב''ג בבלי שם דבתלתא זימני הוא דהוי חזקה ובבבלי דף ס''ה קאמר דלשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים:
או שהלך לו למדינת הים. דהואיל שלא היה אצלה וכ''פ הרמב''ם ז''ל שם הלכה י''א:
ותני כן. בתוספתא פ''ח חלתה היא כו' כלו' מהיו חולין מייתי ראי' דאמרינן דאפשר שאותו העון שגרם להן להיות חולין מנעם נמי מלהוליד כמו דישיבת ח''ל באברהם וכן פי' הרא''ש ז''ל לפיכך חלה כו' בבבלי ס''ד:
צא שנים. דהשנים שהי' בח''ל מקודם לא נחשבו ומשום דעון ח''ל גרם ודוקא לאברהם מפני שנענש על שחזר מא''י לחרן אבל לא לדורות כן משמע מהרמב''ם ז''ל וכן פי' הרא''ש ז''ל:
טעמא דהן תנייא. טעמי' דהך תנא דמתני' שהה עמה עשר שנים כו' דגמרי' מאברהם דכתיב מקץ וגו' ואח''כ לקח הגר:
מהו דתחזור היא על רביעי. לתבוע ממנו הכתובה דאיגלאי מילתא שהוא היה הגורם:
הָיוּ לָהּ בָּנִים וּמֵתוּ מוֹנָה מִשְּׁעַת מִיתָה. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. רוּחָא חָֽנְקָת בָּנֶיהָ דְהַהִיא אִיתְּתָא וַעֲקָרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היו לה בנים כו'. אמתני' קאי דקאמר מונה משעה שהפילה וכן אם הי' לה בנים ומתו מונה משעת מיתה משום דיכולה היא למימר רוחא כו' אותו רוח רעה שגרם לחנוק ולהמית בני גרמה לעשותה עקרה מאז:
הלכה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כול'. מְנַיִין לְכֹהֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקָנָה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְייַן כַּסְפּוֹ וגו'. מְנַיִין לְאִשְׁתּוֹ שֶׁקָּֽנְתָה עֲבָדִים וַעֲבָדֶיהָ עֲבָדִים שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְייַן כַּסְפּוֹ. אַף קִנְייָנוֹ שֶׁקָּנָה קִנְייָן אוֹכֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּעֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת [שֶׁלֹּא יְהֵא] לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן קִנְייָנוֹ הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. עֶבֶד שֶׁקָּנָה עֲבָדִים עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן וּמֵת. כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. וְהָכָא לֹא קִנְייָן קִנְייָנוֹ הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מניין לכהן כו'. בבבלי ריש פירקין:
ועבדיה עבדים. לקמיה מפרש:
קנין כספו. קרא יתירא הוא ודריש הכי כי יקנה קנין כספו נפש שעבדו קנה עבד הוא יאכל בו:
ור' יעקב דריש מהם יאכלו. קרי בהם נמי והם יאכילו:
בעבד שקנה עבדי' ע''מ שיהיה לרבו כו'. וכן גריס נמי הרשב''א ז''ל ופיר' דמיירי דיהיב להו אחר מנה לקנות ע''מ שישמשו להן והם קנו אותן ע''מ שישמשו האדון והוא כעין נכסי מלוג שהגוף לאשה והפירות לבעל:
אבל בעבד שקנה ע''מ שלא יהי' לרבו כו' גרסינן. לפי הגי' של הרשב''א ז''ל וטעמא דכיון שאין לרבו רשות בהן כלל לא אכלי דכלהו כי אכלי מכחו של כהן קא אכלי:
קנינו הוא. כלו' קנינו של עבד בלחוד הוא ולית ליה לכהן קנין כלל בגווייהו והילכך לא אכלי:
כל הקודם בהן זכה. דכהפקר הן:
והכא. במתני' לא קנין קנינו הוא בתמיה ואמאי עבדי מלוג לא יאכלו:
משנה: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל. עַבְדֵי מְלוֹג לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג אִם מֵתוּ מֵתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַייָב בִּמְזוֹנוֹתָן הֲרֵי אֵילּוּ לא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵילּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אִם מֵתוּ מֵתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ. הוֹאִיל וְהוּא חַייָב בָּאַחֵרָיוֹתָן אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' עבדי מלוג. מה שאשה משיירת לעצמה ואינה כותב' בכתובת' נקראים נכסי מלוג שהבעל מולג הנכסים כמליגת תרנגולים מפני שהוא אוכל פירות אותן נכסים ואם פחתו פחתו לה ואם הותירו הותירו לה ונכסי צאן ברזל הם הנכסים שהכניסה לו ומה שהוסיף הוא לה וכתבו בכתובה סך הכל קבל עליו פלוני כך וכך ונקראים צאן ברזל שהקרן קיים כברזל שאם מתו כלן חייב הבעל לשלם ולפי שהיו רגילין ליתן להרועה צאן והוא מקבל אחריותן כפי השומא אפילו אם מתו כל הצאן לכך נקראו הנכסים שהבעל מקבל עליו אחריותן נכסי צאן ברזל:
עבדי מלוג לא יאכלו. לפי שהן שלה והיא חללה:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה. טַעֲמָא דְהֵן תַּנָּייָא. פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ. וּכְבָשָׁהּ כְתִיב. מִי דַרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ. הָאִישׁ. לֹא הָאִשָּׁה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. אִם תּוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי. לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא אִם הָֽיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. הָדָא הוּא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שַׁבָּת שֶׁחָלָה תִשְׁעָה בְאַב לִהְיוֹת בְתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס. וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי לָֽעְזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי. לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָֽמְרוּ לוֹ יִדְחֶה לְמָחָר. וְקָרָא עֲלֵיהֶם 38b טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
טובים השנים שהייתי טועה בדבר עכשיו טוב לי שלמדתוני האמת:
ולא איתאמרת הכי. לא ביקש לעקור ט' באב אלא אותה שנה בלבד:
ביקש ר' לעקור ט' באב. ולא לגמרי דהרי אין ב''ד יכול לבטל דברי ב''ד חבירו אלא שרצה לעוקרו מחומרא שיש בו יותר משאר תעניות. תו' מגילה דף ה':
הדא הוא דתנינן תמן. סוף מס' תענית ואיתא נמי התם להא וכלומר דכה''ג נמי אשכחן התם דחד אמר בשם ר' חנינא הכי וחבירו מזכירו דלא כך נאמר:
ולא איתאמרת. ולא כך אמר דהלכה כריב''ב אלא דוקא אם היתה תובעת כו' כדלעיל:
עמך הייתי. כשאמר ר' חנינא:
ר' יעקב בר אחא כו'. דפליג אר' ירמיה דאין הלכה כריב''ב אלא אם תובעת לינשא לאחר דבאה מחמת טענה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה דאז הדין עמה וכן מסיק בבבלי דבכה''ג כייפינן ליה להוציאה וליתן כתובתה משלם:
טעמא. דהך תנא דאמר האיש מצוה כו' וכבשה כתיב לשון יחיד מי דרכו כו' וכרב נחמן בר יצחק בבלי שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source