רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. הָרָאוּי לוֹכַל מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכַל אֵינוֹ מַאֲכִיל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשּׁוּם קְנָס. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. 39a עֶבֶד עָרֵל שֶׁקָּנָה לוֹ עֲבָדִים. אִין תֵּימַר קְנָס. אֵין כָּאן קְנָס. אִין תֵּימַר הָרָאוּי לֶאֱכוֹל מַאֲכִיל. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכוֹל אֵינוֹ מַאֲכִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני ר' הילא הראוי כו'. והרי היא חללה ואינה ראוי' לאכול:
משום קנס. וכדרבא שם דרבנן גזרו בהו כדי שתאמר אני ועבדיי אינם אוכלין וכזונה היא אצלו ותצא ממנו:
מה נפיק. מאי בינייהו בין הני ב' טעמים:
עבד ערל כו'. דלא שייכא בי' קנס:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. בְּעַבְדֵי צֹאן בַּרזֶל פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ וְאַתְּ אָֽמְרָת אָכֵין. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי עַבְדֵי מְלוֹג הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין תְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ. וְאַתְּ אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. מִשֶּׁלָּךְ נָֽתְנוּ לָךְ. בְּדִין הוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל בַּתְּרוּמָה. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶׁיֹּאכַל. וְהֵן אָֽמְרוּ. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְניתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי אֶלְיעָזָר. עַבְדֵי מְלוֹג יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִשָּׁה אֲבָל לֹא לָאִישׁ. וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִישׁ אֲבָל לֹא לָאִשָּׁה. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. קַל הוּא בְשִׁחְרוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הָעוֹשֶׂה עַבְדוֹ אֻפּוֹתֵיקֵי. מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר. שִׁיחְרְרוֹ מְשׁוּחְרָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֶחָד עַבְדֵי מְלוֹג וְאֶחָד עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אֵינָן בְּיוֹם וְיוֹמַיִם וְאֵינָן יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן בֵּין לָאִישׁ בֵּין לָאִשָּׁה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם אוֹ בְשֶׁמְּכָרָן לְשָּׁעָה. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם וְלֹא מְכָרָן לְשָׁעָה. דִּבְרֵי הַכֹּל מְכוּרִין. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲבָל לֹא מְכָרָן לְעוֹלָם. דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָעוֹשֶׂה שָׂדֶהוּ אֻפּוֹתֵיקֵי לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ וּלְבַעַל חוֹבוֹ עַל חוֹבוֹ. מְכָרָהּ הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה. 39b הַלּוֹקֵחַ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ אֵינָהּ מְכוּרָה. שֶׁלֹּא עָֽלְתָ עַל דַּעַת שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל בָּתֵּי דִינִין. אָֽמְרוּ. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר כְּרַבָּנִן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הֲוֵי בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲנָן קַייָמִין. אֲבָל אִם מְכָרָן לְעוֹלָם דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי בשמכרן כו' וש''מ דבמכרן לשעה פליגי ר''י ור''א דמדמי להו לפלוגתא דרבנן ורשב''ג והתם בשמכרן לשעה הוא כדפרישית:
אין תימר כו'. או דנימא בשמכרן לשעה הוא דפליגי ואפילו בזה קאמר ר''י דאין מכורין כלל:
דר''י כרשב''ג. דאמר נמי דהמכר בטל:
אמרו. ואמרו בני הישיב' בזה דאתיא דר''א דאמר בנכסי צאן ברזל מכורין כרבנן דהכא דנכסי צאן ברזל שוין הן לאפותיקי:
שלא עלה כו'. שאין דרכה של אשה לחזור על ב''ד ולפיכך המכר בטל מיד:
אינה מכורה. כלל אפי' לשעה:
והלוקח יחוש לעצמו. שאם ימות או יגרשנה המוכר תטרוף כתובתה ממנו שאינה מכורה אלא כל זמן שהוא חי ולא גירשה כדמסיק שמכרו לשעה וכן הב''ח אם לא ימצא משאר הנכסים לגבות:
ה''ז מכורה. לשעה:
דתני' העושה כו'. וכן מביא בבבלי גיטין דף מ''א:
נישמעינ'. לזה מן הדא ברייתא:
אבל מכרן לעולם. כלומר דלא פליגי במכרן לעולם דבזה ד''ה אינן מכורין:
אבל לא לאיש. שאין גופו קנוי לו:
בעבדי צ''ב פליגין. אמוראי דלקמן:
מכרן. הבעל אינן מכורין ולקמן מפרש לה במאי פליגי:
ואת אמרת אכין. בתמי' דהרי כשלי הן ואמאי אין לו רשות למכור:
הרי עבדי מלוג. דנמי אוכלין בבת ישראל שנישאת לכהן ואפ''ה אתה מודה בהו דאינן מכורין דהן ודאי לאו שלו הן:
משלך נתנו לך. כלומר בעבדי צאן ברזל דלאו מדאורייתא אכלי כדמסיק:
בדין הוא שלא יאכלו. דהרי הם לאו כשלו ממש אלא הואיל וחייב באחריותן קתני וכן קאמר רב ספרא בבלי שם והן אמרו והן אמרו:
עבדי מלוג. ברייתא בבלי ב''ק דף פ''ט:
לאשה. אם הפילה היא שינו או סימאה עינו יוצא לחירות:
ולא בשמכרן לשעה ד''ה מכורין. כלו' דלמכירת שעה לא פליגי דד''ה בזה מכורין ואין המכר בטל מיד אלא לכשתגבה:
ועבדי צאן ברזל יוצאין לאיש. אלמא דכשלו הן וכר' אליעזר וכן מביא הבבלי פירקן מזה סייעתא לר' אמי דאמר במכנסת לו שום הדין עמו כשאומר דמים אני נותן וא''כ לר' אמי אם רצה למכור נמי מוכר וכן משמע שם:
מאי עבד לי' ר''י. לההיא ברייתא:
קל הוא בשיחרור. דאעפ''י דאינן כשלו לענין מכירה לענין שיצא לחירות מיהת מחשבינן כשלו שהקלו בשיחרור כדאשכחן דחילקו בזה כהדא כו':
העושה עבדו אפותיקי. לב''ח מזה יהא לך פירעון:
אינו מכור. וב''ח גובה ממנו. מימרא דרבא בבלי ב''ק דף י''א ובכמה מקומות:
משוחרר. כמימרא דרבא בכמה מקומות ובפירקין דהקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דאלמא דשאני לן בין מכירה לשיחרור:
אינן ביום ויומיים. כדין המכה עבד כנעני שלו:
בין לאיש בין לאשה. דאלמא דלאו כשלו הן. ובפ' החובל שם לא גריס עבדי צ''ב ושם קאמר אליבא דר''א אינן בדין כו' כדמפרש התם טעמא:
מה פליגין. השתא בעי הש''ס במאי פליגי ר''י ור''א לעיל:
בשמכרן לעולם. פליגי והתם הוא דקאמר ר''י דאינן מכורין וכדמסיק:
אין תימר כו'. כלו' דאם נימא דדוקא בשמכרן לעולם:
ווְלַד בְּהֵמַת מְלוֹג לְבַעַל. וְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. וְולַד בְּהֵמַת מְלוֹג כִּוְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר לַחֲבֵרָייָא. הֲווֹן יָֽדְעִין דּוּ רִבִּי יוֹחָנָן כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרַבָּנִן וּשְׁמוּאֵל כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשֶּׁלָּאִשָּׁה הֵן. מֵאַתָּה לֹא יִטּוֹל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִכְנִיסָן קְטַנִּים וְגָֽדְלוּ הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאִשָּׁה הֵן. וְאַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
ולד בהמת מלוג. ברייתא בבבלי כתובות דף ע''ט וכדמפרש התם טעמא דרבנן חיישי למיתה הילכך ולד בהמת מלוג דאי מייתא לא כליא קרנא דאיכא עורה לבעל:
ולד שפחת מלוג. דאי מייתא כליא קרנא לאשה:
חנניה כו' ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג גרסי'. כדגריס התם וכן מוכח הכא מדלקמן דקא מותיב לרב על דעתך כו' ורב כרבנן:
הוו ידעין. דר' יוחנן פסק כחנני' וכן מסיק בבבלי כחנני' דלא חיישינן למיתה:
על דעתך דאת אמר משל אשה הן. ולד שפחת מלוג וקס''ד דטעמא דרב דלא מחשב לולדות כפירות דהן לבעל אלא כשבח הנכסים הן ואין לבעל בהן כלום:
מעתה. דשבחא קרית להו לא יטול הבכור פי שנים בולדות שילדו לאחר מיתת אביהן דהא קי''ל דאין הבכור נוטל פי שנים בשבח:
הגע עצמך. תשובת רב היא שהשיב לשמואל לדבריך דשבחא משוית להו ואפ''ה לק''מ דהגע עצמך בהכניסתן קטנים וגדלו דודאי של אשה הן כדלקמן דנוטלתן כמה שהן ואת מודה לי בזה דהבכור נוטל פי שנים בכה''ג דשבח מחמת עצמן הן וכן נמי בולדות דכשבחא דאתיא ממילא הוא. ומיהו עיקר טעמא דרב כדפרישית ומש''ה מחלק בין ולד בהמה לולד אשה:
תַּנֵּי הִכְנִיסָתָן יְלָדִים נוֹטְלָתָן נְעָרִים. הִכְנִיסָה לוֹ שְׁנֵי כֵלִים. הָיָה אֶחָד יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ נוֹטְלָתוֹ בִכְתוּבָּתָהּ. הָיָה אֶחָד וּמֶחֱצָה יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. חַד אָמַר. הוּא נוֹתֵן דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ הָיָה יָפֶה אֶחָד וּמֶחֱצָה בִכְתוּבָּתָהּ הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ אֲחֵרִים בְּכֵלֶיהָ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הִכְנִיסָתָן בְּדָמִים נוֹטְלָתָן בְּדָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
הכניסתן ילדים. ונעשו נערים נוטלת כמה שהן:
הכניסה לו כו'. ובבבלי דף ס''ז גרסי' אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים א' נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו מפני שבח בית אביה ונראה דהכא נמי גרסי' הכין דאל''כ מאי מוסיף ר' אבא לקמי' וה''ג. הכניסה לו שני כלים היו יפי' ככתובתה נוטלת בכתובתה וקמ''ל דהדין עמה כשאומרת כלי אני נוטלת:
הי' אחד יפה ככתובתה. כגון ששבחו ועמדו עד הכפל בזה פליגי רב הונא ור''נ דחד אמר הואיל ויותר על כתובתה הוא במיתן דמי ומישקל לא אמרי' הדין עמה וכמהו דתימא דקאמר התם לרב יהודה:
ור' אבא מוסיף דאפילו היה אחד ומחצה. מן השני בכתובתה לא אמרינן בזה הואיל ויש לו חצי השני דהוא נותן דמים אלא היא נותנת דמי המותר מהשני ונוטלתו שלא עלה על דעתו שישתמש אחרים בכליה לאחר שיגרשה:
מתניתא אמרה כן. תוספתא שהבאתי לעיל דאם הכניסתן בדמים כו' כלומר דאפי' הוקרו היא נותנת דמים ונוטלתן:
רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַהוּ עַבְדֵי מְלוֹג. אָמַר לֵיהּ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְלִיג. מְלִיג.
Pnei Moshe (non traduit)
מלוג מלוג. כעין מליגת הראש כלומר שהוא אוכל פירות והקרן קיים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source