הלכה: יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כול'. רִבִּי נִיחָא בַּר סָבָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. לָמָּה לִי נָשָׂא וָאֲפִילוּ קִידֵּשׁ. לָמָּה לִי אַלְמָנָה וָאֲפִילוּ בְּתוּלָה. וְאִילֵּין אִינּוּן. זוֹ וְצָרָה. אִית לִי חוֹרָנִין. צָרַת סוֹטָה מוּתֶּרֶת לְבַעַל וָאֲסוּרָה לְיָבָם. אָחִיו שֶׁבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ מוּתֶּרֶת לְבַעַל וָאֲסוּרָה לְיָבָם. כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל מוּתֶּרֶת לְבַעַל וַאֲסוּרָה לְיָבָם. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלֵיהּ דְּרִבִּי כְלָלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני הדא מסייע כו'. דהני כללות לאו דוקא אלא תנא ושייר וכן מפרק בבבלי על הא דמדייק התם:
וכן אחיו שבא על אחות חלוצתו. דמותרת לו וכשמת אחיו אסורה לו דאחות חלוצתו היא ואסור לו לייבם. ול''ג הכא כשר כו' עד לקמן:
צרת סוטה כו' ואסורה ליבם. כדאמרינן בפ''ק טומאה כתיב בה כעריות:
וה''ג זו וצרה. כלומר דקתני חדא בשביל צרתה חבירתה דקתני בסיפא כ''ג שנשא אלמנה גבי אסורות לאלו ולאלו דהתם דוקא נשא דשווי' חללה ואז אסורה נמי ליבם כהן הדיוט וכן אלמנה דוקא. ובבבלי קאמר משום בת בוקתא היינו חלל שנשא כשירה וזהו לפי גירסתו וכדפרישית במתני':
ל''ל. וכן מאי איריא אלמנה ואפילו בתולה הרי נעשית אלמנה:
גמ' רבי ניחא כו' בעי לפני רבי יונה למה לינשא. מאי איריא דקתני במתני' כהן הדיוט שנשא אלמנה ואפי' קידש נמי מותרת לבעל ואסורה ליבם:
ה''ג ואילין אינון אית לי חורנין. כלו' וכי אלו דוקא דמותרות לבעליהן כו' הא יש לך עוד אחרים כדמפרש ואזיל:
משנה: 51a יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן מוּתָּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵלּוּ וַאֲסוּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵלּוּ. אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל. יִשְׂרָאֶל שֶׁנָּשָׂא יִשְׂרְאֵלִית וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אילו מותרות ליבמיהן. כ''ג שקידש. דוקא קידש כדמפרש בגמ':
כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל. כן היא הגי' במתני' דהאי ש''ס דס''ל להאי תנא דהוזהרו כשרות לינשא לפסולין וכדדייק בגמרא אבל בנוסחת הבבלי גריס חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ודייק לה התם דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וכרבי יוסי בר בון הכא בגמ':
מתני' כהן הדיוט שנשא את האלמנה. הה''ד לבתולה דכשמת נעשית אלמנה ואסורה לכ''ג ובגמרא פריך לה ואע''ג דתנינן להו בפ' כיצד איכא למימר אסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן קמ''ל דלא תנן. הרשב''א ז''ל וכתי' השני של התו' ריש פירקין:
משנה: אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְיִבְּמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט. כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אַח מַמְזֵר. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְיִבְּמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אילו מותרות ליבמיהן. כ''ג שקידש. דוקא קידש כדמפרש בגמ':
כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל. כן היא הגי' במתני' דהאי ש''ס דס''ל להאי תנא דהוזהרו כשרות לינשא לפסולין וכדדייק בגמרא אבל בנוסחת הבבלי גריס חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ודייק לה התם דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וכרבי יוסי בר בון הכא בגמ':
מתני' כהן הדיוט שנשא את האלמנה. הה''ד לבתולה דכשמת נעשית אלמנה ואסורה לכ''ג ובגמרא פריך לה ואע''ג דתנינן להו בפ' כיצד איכא למימר אסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן קמ''ל דלא תנן. הרשב''א ז''ל וכתי' השני של התו' ריש פירקין:
כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל מוּתֶּרֶת לְבַעַל וַאֲסוּרָה לְיָבָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכְהוּנָה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכְהוּנָה. מַאי טַעֲמַא. כְּשֵׁירִין הוּזְהָרוּ עַל הַפְּסוּלוֹת אֲבָל לֹא פְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִין וְלֹא כְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין. וְהָא תַנֵּי לֹא יִקָּחוּ לֹא יִקָּחוּ. מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מוּזְהֶרֶת עַל יְדֵי הָאִישׁ. סָֽבְרִין מֵימַר בִּכְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלים. וְאֵינָן כִּפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וה''ג סברין מימר בכשרות על הפסולין ואינן בפסולות על הכשרים. כלומר לא כשהיו סוברין לומר דהאשה מוזהרת בכשרות על הפסולין אלא דאינן כ''א בפסולות על הכשרים דכל היכא דהוא מוזהר עליה היא מוזהרת עליו אבל בכשרות על הפסולין הוא אינו מוזהר עליה. א''נ דה''ג סברין מימר בכשרים על הפסולות ובניחותא קאמר ואינן בפסולין על הכשרות ולא כדקאמר מתחלה דפסולין הוזהרו על הכשרות ועיקר:
והתני לא יקחו לא יקחו. למה לי תרי זימני לא יקחו אלא להזהיר להאשה ע''י האיש וקס''ד להזהיר כשרות שלא ינשאו לפסולין:
מ''ט. והשתא מפרש מ''ט דרבי יוסי בשם רב וקאמר דהוזהרו כו':
כשר כו'. וגרסינן הכא כיני מתניתא כשר כו' דמקיים הגירסא כדגריס במתני' כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל דס''ל דהוזהרו כשרות לינשא לפסולין וגרסינן עלה לא כן כו' כלומר דרבי יוסי בשם רב פליג עלה דקאמר הפסולין מותרין בכהנת דס''ל דלא הוזהרו. ואם נקיים לפי סדר הגי' דהך לא כן קושיא היא צריך לשבש הגי' דכיני מתני' דה''ג כיני מתניתין חלל שנשא כשרה כו' וכגירסת הבבלי אבל לא משמע כן מהמפרשים דכולהו מקיימי הגירסא דהך תלמודא כדגרי' במתני' ולפ''ז לא גרסינן הכא כיני מתניתין אלא מתחלה כדפרישית:
שְׁנִייָה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִייָה לַבַּעַל אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמוּתֶּרֶת לַבַּעַל. מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתוּבָּה אֶצֶל הַיָּבָם. מֵאַחַר שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּתוּבָּתָהּ עַל נִיכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן וְהִיא מוּתֶּרֶת לוֹ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן שניה ליבם כו' מהו שיש לה כתובה אצל היבם. כלומר שתגבה מהיבם מנכסי בעלה הראשון דהא לו מותרת היתה ולא איפשיטא. ובבבלי דף פ''ה לא נקט אלא הבעיא הראשונה ופשיט התם דאין לה:
ומשני הדא כו' כדלעיל:
הא אית לך חורנין. הרי יש לך עוד דמותרו' ליבמיהן ואסורות לבעליהן כדחשיב ואזיל:
ואילין אינון. בתמיה:
הלכה: שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כול'. הַשְּׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שְׁנִייָה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִייָה לַיָּבָם אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמוּתֶּרֶת לַיָּבָם. מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתוּבָּה אֶצֶל הַיָּבָם. מֵאַחַר שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת לוֹ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּתוּבָּתָהּ עַל נִיכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן וְהִיא אֲסוּרָה לוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' השניות כו'. דקתני במתניתין ומותרת ליבם ובעי מהו שיש לה כתובה מיבם דקי''ל כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן מן השני ובכה''ג מאי:
מי נימא מאחר שהיא מותרת ליבם. ומבעלה אין לה יש לה כתובה ממנו:
או דילמא מאחר שכתובתה של יבמה על כו'. ולו אסורה ואין לה מיבם נמי אין לה:
גמ' ואילין אינון כו'. כדפרישית לעיל:
גמ' לא אמר אלא קידש. דוקא אם קידש אבל נשא אלמנה שווי' חללה ואסורה נמי ליבם והוא הדא דתנינן לקמן אסורות לאלו ולאלו כ''ג שנשא כו':
משנה: שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שְׁנִייָה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִייָה לַיָּבָם אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמוּתֶּרֶת לַיָּבָם שְׁנִייָה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִייָה לַבַּעַל אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמוּתֶּרֶת לַבַּעַל. שְׁנִייָה לָזֶה וְלָזֶה אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. אֵין לָהּ לֹא כְתוּבָּה וְלֹא פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת וְהַוְולָד כָּשֵׁר וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר וְיֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שניות כו' שניה לבעל ולא שני' ליבם. אם אמו של בעל ולא של יבם כגון אחין מן האב ולא מן האם:
אין לה לא כתובה. מנה ומאתים שהם עיקר כתובה הוא דלית לה אבל תוספת יש לה דמתנה בעלמא יהב לה משום חיבת ביאה:
ולא פירות. שאין משלם לה פירות נכסי מלוג שאכל דאע''ג דפירות תיקנו תחת פירקונה וזו אין חייב לפדותה דלא קרינן בה ואותבינך לי לאינתו והיה ראוי שישלם לה מה שאכל אפ''ה קנסוה רבנן דלא תגבה הפירות שאכל בתנאי כתובה כי היכי דקנסוה בעיקר כתובה דתנאי כתובה ככתובה דמי':
ולא מזונות. אצ''ל בעודה תחתיו דבעמוד והוצא קאי אלא אפילו בלותה ואכלה דבאשה כשירה כה''ג הבעל חייב לשלם דלא אמרינן בכתובות במי שהלך למדה''י ופרנס א' את אשתו דהניח מעותיו על קרן הצבי אלא במי שפרנסה שלא בדרך הלואה אבל אם הלוה לה חייב הבעל לשלם ואם היא מן השניות אינו חייב לשלם:
ולא בלאות. אם נשתמש הבעל בנ''מ שלה עד שבלו אין חייב לשלם דס''ד אמינא הואיל ואין לה כתובה אם אכל הבעל נכסי מלוג שלה חייב לשלם קמ''ל דקנסוה רבנן שלא ישלם הבלאות אבל מה שימצא מהן קיימין נוטלתן תוס' פירקין דף פ''ה:
והולד כשר. ואפי' מזוהם לכהונה לא הוי. נ''י:
וכופין אותו להוציא. אע''פ שיש לה בנים ואיכא לעז אין חוששין:
אלמנה לכ''ג כו'. יש לה כתובה ופירות דמשלם הבעל מה שאכל ומזונות ודוקא לאחר מיתה אבל בחייו בעמוד והוצא קאי וכן אם לותה בחיי הבעל אין חייב לשלם ובלאות נמי יש להן וכן הוא בתוספתא פ''ב ודוקא בשהכיר בה אבל לא הכיר בה אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות שבלו אבל הקיימין נוטלתן וכן יש להן תוספת וטעמא דשניה אין לה כתובה ואלמנה לכ''ג כו' יש לה דהללו מד''ס וצריכין חיזוק והללו מד''ת ואין צריכין חיזוק:
מתני' אסורות כו' שנשא את האלמנה. כדפרישית:
הלכה: וְאִילֵּין אִינּוּן. הָא אִית לָךְ חוֹרָנִין. סוֹטָה אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. חֲלוּצָה אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. פְּצוּעַ דַּכָּא שֶׁנָּשָׂא כְשֵּׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח פְּצוּעַ דַּכָּא אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלֵיהּ דְּרִבִּי כְלָלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' השניות כו'. דקתני במתניתין ומותרת ליבם ובעי מהו שיש לה כתובה מיבם דקי''ל כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן מן השני ובכה''ג מאי:
מי נימא מאחר שהיא מותרת ליבם. ומבעלה אין לה יש לה כתובה ממנו:
או דילמא מאחר שכתובתה של יבמה על כו'. ולו אסורה ואין לה מיבם נמי אין לה:
גמ' ואילין אינון כו'. כדפרישית לעיל:
גמ' לא אמר אלא קידש. דוקא אם קידש אבל נשא אלמנה שווי' חללה ואסורה נמי ליבם והוא הדא דתנינן לקמן אסורות לאלו ולאלו כ''ג שנשא כו':
משנה: אֲסוּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵילוּ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹהֵן הַדְיוֹט. כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָח וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵּׁר. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אַח יִשְׂרָאֵל. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר אֲסוּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵילוּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שניות כו' שניה לבעל ולא שני' ליבם. אם אמו של בעל ולא של יבם כגון אחין מן האב ולא מן האם:
אין לה לא כתובה. מנה ומאתים שהם עיקר כתובה הוא דלית לה אבל תוספת יש לה דמתנה בעלמא יהב לה משום חיבת ביאה:
ולא פירות. שאין משלם לה פירות נכסי מלוג שאכל דאע''ג דפירות תיקנו תחת פירקונה וזו אין חייב לפדותה דלא קרינן בה ואותבינך לי לאינתו והיה ראוי שישלם לה מה שאכל אפ''ה קנסוה רבנן דלא תגבה הפירות שאכל בתנאי כתובה כי היכי דקנסוה בעיקר כתובה דתנאי כתובה ככתובה דמי':
ולא מזונות. אצ''ל בעודה תחתיו דבעמוד והוצא קאי אלא אפילו בלותה ואכלה דבאשה כשירה כה''ג הבעל חייב לשלם דלא אמרינן בכתובות במי שהלך למדה''י ופרנס א' את אשתו דהניח מעותיו על קרן הצבי אלא במי שפרנסה שלא בדרך הלואה אבל אם הלוה לה חייב הבעל לשלם ואם היא מן השניות אינו חייב לשלם:
ולא בלאות. אם נשתמש הבעל בנ''מ שלה עד שבלו אין חייב לשלם דס''ד אמינא הואיל ואין לה כתובה אם אכל הבעל נכסי מלוג שלה חייב לשלם קמ''ל דקנסוה רבנן שלא ישלם הבלאות אבל מה שימצא מהן קיימין נוטלתן תוס' פירקין דף פ''ה:
והולד כשר. ואפי' מזוהם לכהונה לא הוי. נ''י:
וכופין אותו להוציא. אע''פ שיש לה בנים ואיכא לעז אין חוששין:
אלמנה לכ''ג כו'. יש לה כתובה ופירות דמשלם הבעל מה שאכל ומזונות ודוקא לאחר מיתה אבל בחייו בעמוד והוצא קאי וכן אם לותה בחיי הבעל אין חייב לשלם ובלאות נמי יש להן וכן הוא בתוספתא פ''ב ודוקא בשהכיר בה אבל לא הכיר בה אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות שבלו אבל הקיימין נוטלתן וכן יש להן תוספת וטעמא דשניה אין לה כתובה ואלמנה לכ''ג כו' יש לה דהללו מד''ס וצריכין חיזוק והללו מד''ת ואין צריכין חיזוק:
מתני' אסורות כו' שנשא את האלמנה. כדפרישית:
וְאִילֵּין אִינּוּן. הָא אִית לִי חוֹרָנִיין. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישֵּׂאת אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. הוּא שֶׁבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ אֲסוּרָה לְבַעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. פְּצוּעַ דַּכָּא שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר אֲסוּרָה לְבַעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלֵיהּ דְּרִבִּי כְלָלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן שניה ליבם כו' מהו שיש לה כתובה אצל היבם. כלומר שתגבה מהיבם מנכסי בעלה הראשון דהא לו מותרת היתה ולא איפשיטא. ובבבלי דף פ''ה לא נקט אלא הבעיא הראשונה ופשיט התם דאין לה:
ומשני הדא כו' כדלעיל:
הא אית לך חורנין. הרי יש לך עוד דמותרו' ליבמיהן ואסורות לבעליהן כדחשיב ואזיל:
ואילין אינון. בתמיה:
הלכה: אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כול'. 51b לֹא אָמַר אֶלָּא קִידֵּשׁ. הָא אִם בָּעַל נִפְסְלָה בִבְעִילָה. הָדָא דְתַנִּינָן. אֲסוּרוֹת אֵילּוּ וְלָאֵילּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' השניות כו'. דקתני במתניתין ומותרת ליבם ובעי מהו שיש לה כתובה מיבם דקי''ל כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן מן השני ובכה''ג מאי:
מי נימא מאחר שהיא מותרת ליבם. ומבעלה אין לה יש לה כתובה ממנו:
או דילמא מאחר שכתובתה של יבמה על כו'. ולו אסורה ואין לה מיבם נמי אין לה:
גמ' ואילין אינון כו'. כדפרישית לעיל:
גמ' לא אמר אלא קידש. דוקא אם קידש אבל נשא אלמנה שווי' חללה ואסורה נמי ליבם והוא הדא דתנינן לקמן אסורות לאלו ולאלו כ''ג שנשא כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source