משנה: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד פָּסַל עַל יָדוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא פָסַל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא פָסַל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וָמֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. נָשָׂא אִשָּׁה וָמֵת הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וּמִשֶׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אֲחֶרֶת וָמֵת אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל הַשְּׁנִייָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וְהָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְייַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִייָה. אֶחָד שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶּן עֵשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הַבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
א' בן תשע ואחד בן כ'. שניהם שוין לדין שלמעלה דכל כמה דלא אייתי ב' שערו' קטן הוי עד שיהיה בן ל''ה שנה ואם הגיע לל''ה ולא הביא ב' שערות אף על פי שלא נראו בו סימני סריס ה''ז סריס חמה:
וחולץ לשני'. דהא לאו צרות נינהו לאפטורי חדא ביבום חבירתה וייבומי תרוייהו לא דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות מבית אחד:
ר''ש אומר מייבם לאיזו שירצה. דלית ליה זיקת ב' יבמין וה''נ אמר בפרק ד' אחין:
אם לא ידע את הראשונ' משהגדיל הראשונה חולצת ולא מתייבמת דזיקת ב' יבמין עליה הואיל ולא ידעה משהגדיל לא יצאת מידי נפילה ראשונה:
נשא אשה. שאינה יבמתו ולו אחין הרי זה פטורה דאף על גב דביאתו ביאה אין קנינו קנין כלום עד שיביא ב' שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שוויי' רבנן כמאמר:
ומת חולצת ולא מתייבמת. שיש עליה זיקה שבביאתו של זה הקטן שהוא כמאמר בגדול ולא יצאת מידי זיקת נפילה ראשונה וחל עליה זיקת נפילה שניה ותנן פרק ד' אחין מי שעליה זיקת יבם א' ולא זיקת ב' יבמין:
פוסל ע''י עצמו. שפסל לראשונה ע''י עצמו וכ''ש לשני' דבית א' הוא בונה ואין בונה ב' בתי':
ר''ש אומר לא פסל. דביאת בן ט' לר' שמעון ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא מהני ביאת אחיו ואי לא קניא הוי ליה כמי שלא בעל לא הוא ולא אחיו הילכך לא פסיל ואין הלכה כר''ש:
ור''ש אומר לא פסל. דלר''ש ספק אי קניא כו' ואי קניא קני הראשונה ולא מהניא ביאת צרתה ואי לא קני הוי כמי שלא בעל כלל לא לזו ולא לזו ומותר לקיים הראשונה אבל שניה לא דדילמא קניא בראשונה וקיימא שניה עליה באיסור ב' בתים:
רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מֵאָחָז לָמַד רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי וּוּדָה. דְּתַנֵּי. אָחָז הוֹלִיד בֶּן תֵּשַׁע 59b וְהָרָן בֶּן שֵׁשׁ וְכָלֵב בֶּן עֶשֶׂר. כְּמָאן דָּמַר. הוּא כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוּא כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כמ''ד הוא כלב כו'. כדאמרינן בסוטה בן יפונה שפנה מעצת מרגלים דהאי קרא בן ארבעים שנה אנכי בכלב בן חצרון כתיב:
דתני כו' והרן בן שש וכלב בן עשר. ובבבלי פ' בן סורר ומורה דף ס''ט גריס הרן בן שמונה וכן כלב כדחשיב שם מדכתיב ובצלאל בן אורי בן חור וחור בנו של כלב היה כדכתיב בד''ה ותלד לו את חור ובצלאל כשעשה המשכן בר תליסר הוי כדכתיב איש איש ממלאכתו וגו' וכתוב בכלב בן מ' שנה אנכי בשלח משה מרגלים אשתכח דהוי בצלאל בשנה שניה כשנשתלחו מרגלים בר ארביסר פשו להו עשרין ושית דל תרתי שני לתלת עיבורי אישתכח דכל חד לתמני אוליד. ולפי גי' דהכא צ''ל דכלב לבד הוליד בן עשר והאחרים בני שבע או הא' בן ח' והא' בן שש כדקאמ' הכא הרן הוליד בן שש דהא ע''כ בצלאל בן י''ג הי' כשעשה המשכן:
מאחז למד ר' יוסי ברבי יהודה. לומר דבן ט' ביאתו ביאה שהרי מצינו בדורות הראשונים שהיו מולידים בני כך:
הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וּכְמַה דְאַתְּ אָמַר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְדִכְוָותָהּ נַעֲשֶׂה חֲלִיצָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵין חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּלוּם. וְלָמָּה עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. שֶׁכֵּן בִּיאָה בְגָדוֹל קוֹנָה בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. נַעֲשֶׂה חֲלִיצָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וַחֲלִיצָה בְגָדוֹל אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶלָּא לְדַעַת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמואל אמר דברי ר''מ כו'. גרסינן לה לעיל פ''ה הלכה ה' ושם פירשתי:
משנה: נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפוּתָּה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה חַייָב. נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפוּתַּת בְּנוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּבִמְפוּתַּת אָבִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נושאין על האנוסה. לאחר שאנס או פתה אשה מותר לישא בתה כדדריש בגמ' בכולן נאמר שכיבה וכאן נאמר לקיחה לומר לך דרך ליקוחין אסרה תורה:
ר' יודה אוסר באנוסת אביו. כדמפרש טעמיה בגמ' ואין הלכה כר' יודה:
פְּשִּׁיטָא הָדָא מִילְּתָא. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. וְיוֹתֵר מִבֶּן עֶשְׂרִים שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִכָּן וְהֵילַךְ הוּא אִישׁ. מַה פְלִיגִין. בְּבֶן עֶשְׂרִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. רַב אָמַר. מִכָּן וְהֵילַךְ הוּא אִישׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא בֵּין עַל דֵּין בֵּין עַל דֵּין. הַסָּרִיס אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֶּן סוֹרֶר וּמוֹרֶה שֶׁאֵין בּוֹ הַקָּפַת זָקָן. וְיַתִּיר בּוֹ שֶׁמָּא יָבִיא שְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִּׁים. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מְקַבְּלִין הַתְרָייָה עַל הַסָּפֵק. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. אֶחָד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְאֶחָד בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. כְּמַה דְּתֵימַר. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְעַד בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. וְדִכְוָותָהּ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִכָּן וְהֵילַךְ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. מַה עֲבַד לָהּ שְׁמוּאֵל. פָּתַר לָהּ סָמוּךְ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ויתיר בו. ויתרו בו דניחוש שמא יביא ב' שערות בתוך ג' חדשים דהן ימיו של בן סורר ומורה כדאמר התם דף ס''ט כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ג' חדשים דאז ראוי' אשה שתתעבר ממנו ובן כתיב ולא הראוי לקרותו אב והילכך קאמר בתוך ג' חדשים כלומר דאפילו אם לא הביא יתרו בו דשמא יביא עוד בתוך זמן זה:
ומשני כמאן דמר כו' דהתראת ספק לאו שמה התראה:
מתני'. משנתינו קשיא לשמואל דקתני אחד בן ט' שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שלא הביא ב' שערות. ול''ג הכא למפרע נעשה איש עד לקמן:
כמה דתימר כו' למפרע נעשה איש. בתמיה כלומר דודאי הכא לא שייך לומר למפרע מבן ט' נעשה איש אם הביא ב' שערות בי''ב אלא מיכן ולהבא:
ודכוותה בבן עשרים כו'. נימא נמי אם הביא מיכן והילך נעשה איש דהא במתני' מדמה להו דקתני אחד כו' וקשיא לשמואל:
פתר לה. שמואל הא דקתני ואחד בן עשרים שלא הביא דמשמע אם הביא נעשה איש להבא:
סמוך לעשרים. כלומר אחר עשרים סמוך ורבותא הוא דאפילו נולדו לו סמוך לעשרים מיכן ולהבא נעשה איש אבל בשנת עשרים למפרע נעשה איש:
סליק פירקא בס''ד
מתניתא פליגא כו'. ברייתא זו פליגא על שניהם דתניא הסריס כו' בבבלי פ' הערל שם דחיוב בן סורר ומורה משיביא ב' שערו' עד שיקיף הזקן התחתון כדתנן ריש פ''ח דסנהדרין ואי אמרת דלמפרע מחשבינן ליה לאיש קשיא:
ורב אמר כו'. דמדמי ליה כמו לאחר עשרים. ובבבלי פרק הערל דף פ' פליגי רב ושמואל באכל חלב מבן י''ב ועד י''ח לתינוקות וכן לתינוק מבן י''ג עד בן כ' ובנולדו בו סימני סריס ואפי' הביא לאחר מכאן ואיפכא גריס שם דלרב נעשה סריס למפרע:
בבן עשרים. אם הביא בשנת עשרים גופה דשמואל אמר למפרע הוי איש הואיל ולא שלמו לו עשרים והביא איגלאי מילתא למפרע שהיה גדול:
מה פליגין. כי פליגי רב ושמואל לקמיה:
ויותר מבן עשרים כו'. דהואיל ולא הביא עד לאחר מכאן לא מחשבינן ליה למפרע לאיש לכ''ע:
פשיטא הדא מילתא. בשילהי פ' יוצא דופן תנן בן כ' שנה שלא הביא ב' שערות יביאו ראיה שהוא בן כ' שנה והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם וכדמפרש התם שנולדו בו סימני סריס ואז מחשבינן ליה כגדול לעונשין אלא שהוא סריס והיינו דקאמר הכא דפשיטא הוא זה וכולא עלמא מודין בה שאם הביא ב' שערות פחות מבן עשרים דלמפרע מחשבינן ליה לאיש עד בן י''ג דדוקא בן כ' שנה ולא הביא קאמר במתני' דצריך שנולדו בו סימני סריס לחשבו כגדול אבל אם הביא מקודם נעשה איש למפרע לענין אם אכל חלב מבן י''ג ויום אחד דמביא קרבן או לענין קידושין:
אִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי כַמָּה יְבָמִים שֶׁמָּא אֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת. תַּנֵּי רִבִּי חִיָּא. אֵשֶׁת מֵת אֶחָד מִתְייַבֶּמֶת. לֹא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים. 60a שְׁנִיָּה לָמָּה אֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּל שֶׁאֵינוֹ מְייַבְּמֵנִי אֵין מְייַבֵּם צָרָתִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִינִּי שְׁמָעָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָֽמְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ. מִשֶׁהִגְדִּיל וְנָשָׂא אִשָּׁה אֲחֶרֶת. אִם לֹא יָדַע הָרִאשׁוֹן מִשֶׁהִגְדִּיל. הַשְּׁנִייָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְייַבֶּמֶת. הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. הָכָא אִתְמַר חוֹלֶצֶת. וְהָכָא אִיתְמַר מִתְייַבֶּמֶת. הֵן דְּתֵימַר חוֹלֶצֶת רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְהֵן דְתֵימַר מִתְייַבֶּמֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנִן.
Pnei Moshe (non traduit)
אילו שומר' יבם שנפלה כו'. כתוב' לעיל פ' ד' אחין הלכה י' ושם פירשתי. והקושיא אילו כו' שם אמתני' קאי ואגב גררא נסבא הכא משום דמייתי ראיה ממתני' דהכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source