תַּנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן בֵּית אַב אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
תני והן. הא דקתני שניהם של משמר א' נוטל חלק א'. ודוקא שיהיו שניהן בית אב א' דאי לאו הכי בית אבות מדחי ליה וכדאמר שם:
סליק פירקא בס''ד
וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁלָּּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. 65b לֹא יַעֲלֶה. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִפְּנֵי פְגַם מִשְׁפָּחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ועולה כו'. ופריך לא יעלה מאחר דאינו חולק:
מפני פגם המשפחה. דהללו משפחות בושין עליו שאומרין עליו פסול לעבודה הוא. וכן הוא בבלי שם:
משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַייָנִים וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה בְּאִמְפִּילִייָא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מצות חליצה בג' דיינין ואפי' בג' הדיוטות. שאינן מסנהדרין ובבבלי מפרש הא דקרי להו דיינין שצריך שיודעין להקרות הפסוקים כעין דייני':
במנעל. של עור רך חליצתה כשירה אבל לכתחילה לא כדאמר התם טעמא גזירה שמא יחלוץ במנעל מרופט שנקרע מלמעלה דאפילו כי קרוע מייתב אכרעי' הואיל והוא רך ואנן מידי דמגין בעינן והא ליכא אבל סנדל שהוא של עור קשה וכי קרוע לא מייתב אכרעיה ליכא למיגזר שמא יחלוץ בסנדל הקרוע הלכך עיקר חליצה בסנדל היא:
באמפולייא. כמין בתי רגלים של בגד:
חליצתו פסולה. דמידי דמגין בעינן דכתיב הכא נעלו וכתיב התם ואנעלך תחש והוא עור:
שיש לו עקב. עור של סנדל המכסה את גובה הרגל שכנגד שוקיו מאחוריו:
מן הארכובה ולמעלה. שהיו רצועות המנעל קשורות למעלה מן הארכובה חליצתה פסולה דכתיב מעל רגלו ולא מעל דמעל:
הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַייָנִים כול'. כְּתִיב זְקֵינִים וְאַתְּ אָמַר הֶדְיוֹטוֹת. מִצְוָה בִזְקֵינִים. מְנַיִין אֲפִילוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל מִכָּל מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני מצוה. לכתחילה בזקנים קאמר קרא:
ומנין אפי' הדיוטות. אם לא ימצא זקנים:
ת''ל חלוץ הנעל מ''מ. אריש' דקרא דכתיב ונקרא שמו בישראל ישראל כל דהו. וכן דריש בבבלי ריש פירקין לר' יודה:
גמ' כתיב זקנים. ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים:
ואת אמר הדיוטות. בתמיה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית תנא תני חליצה בגרים פסולה. וכשיטת הבבלי דליכא שם למ''ד דכשירה:
כמ''ד בישראל לרבות. דאיהו דריש האי בישראל לרבית הגרים אתא כדדרשינן בעלמא לרבות וכדלקמן:
הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. פְּרָט לַגֵּרִים. וְהָכָא אַתְּ אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. תַּמָּן הָאֶזְרַח פְּרָט לַגֵּירִים. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. בְּרַם הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל לֹא גֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ברם הכא. חדא בישראל כתיבא ודרשינן למעט הגרים. וצ''ל להאי מ''ד דלרבות הוא דס''ל כדדריש התם האזרח להוציא את הנשים ודרשינן מחד בישראל לרבו' הגרים וה''נ כן:
פרט לגרים. וכדדריש התם ואפילו אמו מישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל:
ופריך להאי מ''ד דלמעט אתא הכא אמר. בישראל פרט לגרים:
והכא. בסוכה דכתיב האזרח בישראל ודרשינן לרבית את הגרים וכדאמרינן בבבלי סוכה דף כ''ח דקרא לרבות גרים הוא דאתא:
ומשני תמן. תרי מיעוטי כתיבי האזרח פרט לגרים וכן בישראל ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה מוֹדֵיי בִשְּׁנַיִם שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירָה בְגֵירִים וּפְסוּלִין בִּשְׁנַיִם.
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מוֹדֵיי בַלַּיְלָה שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירִין בְגֵירִים וּפְסוּלִין בַּלַּילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אית תניי תני כו'. פלוגתא היא לקמן במתני':
כמ''ד חליצה בגרים פסולה. דמדפסיל בגרים ש''מ ב''ד מעליא בעינן ואין ב''ד פחות מג':
ודחי הש''ס דלא היא דאפי' למ''ד חליצה בגרים כשרה מודה בשנים דפסול שהרי מצינו בדיני ממונות דכשרה בגרים אפילו לישראל ואפ''ה בשנים פסולה כדתנן דיני ממונות בשלשה והה''ד בחליצה:
אית כו'. כדלעיל:
ופסולין בלילה. לתחילת דין:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ אֵין הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מָאן דְּאָמַר. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. עַד שֶׁלֹּא סָֽמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ אֵין הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מִשֶּׁסָּֽמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וְעָֽנְתָה וְאָֽמְרָה. אֵין עוֹנָה אֶלָּא מִפִּי אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד מִפִּי הַדַּייָן. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
יודעים לקרות. להקרות להיבם ויבמה הפסוקים לא חפצתי לקחתה וגו' בלשון הקודש:
ה''ג מ''ד אפי' אין הדיינים יודעים לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומ''ד והן. דדוקא שיהו כו' משסמכוהו למקרא:
משסמכוהו למקרא. משמצאו רמז וסמך לזה מן המקרא דצריך להקרותם ולא שיאמרו מעצמן דכתיב וענתה ואמרה אין לשון עונה אלא אם הוא מפי אחר שמקרא אותו והוא עונה אחריו:
ולא עבדין כן. לא נהגו כן אלא אפי' מפי אחר. ובבבלי משמע דדוקא הדיינים מקרין אותו:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
עיקר חזקה. חזקת ג' שנים בשדה:
הכנסת פירות. שצריך שיראו אותו מכניס פירותיה לביתו. וגרסינן לה לקמן פרק חזקת הבתים הלכה ג' ואגב דאיירי במילתי' דרב ודמיא לההיא דלעיל מייתי לה הכא:
לא כן אמר רב והן. ודוקא שראוהו מנכש ומעדר בשדה זו דאז הוי חזקה:
אע''ג כו'. כדלעיל דתרווייהו בעינן קאמר ואפילו ראוהו מנכש ומעדר אינו כלום עד שיכניס הפירות וכן פסק הטור ח''מ סי' קמ''א:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָֽלְצָה וְלֹא רָֽקְקָה. רָֽקְקָה וְלֹא חָֽלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה. וקס''ד דסבר דאין מעכב אלא התרת הרציעה ומידי אחרינא לא:
ופריך לא כן כו' דברי חכמים. לדברי חכמים לקמן הל' ג' גבי פלוגתא דר''א ור''ע וקאמר שם רב דלדברי חכמים חליצה ורקיקה מעכבין:
ומשני אע''ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה כו'. כלומר דתרווייהו בעינן וה''ק אעפ''י שרקקה עיקר חליצה צריך נמי התרת הרצועות ואגב נמי קמ''ל בזה דכסדרן לא מעכב וכדאמרי' בבבלי שם דהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי והיינו דקאמר עיקר חליצה כו' לומר דכשהתירה ואפי' אחר הרקיקה הויא עיקר חליצה. א''נ דבחליצה גופה קאמ' דעיקר הויא התרת הרצועות ואעפ''י שלא שלפה מעל רגלו קיימה עיקר החליצה ולעולם צריכה נמי שתרוק דתרווייהו בעינן אליבא דרב:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''ז מחוי כו'. בקשירת המנעל:
קושרו. קשר גמור:
כדי שיכול להלוך בו מאיליו. שלא ישמט מעל רגלו:
כיצד הוא עושה. לא גרסינן אלא דר''ח פליג דלא צריך לקושרו בקשר גמור אלא בעניבה סגי כדי שיכולה להתיר כו' ואפשר דלפי גי' הספר ה''ק כיצד היא עושה אחר זה עונבו. שצריך להיות עניבה ע''ג קשר וכ''כ בהגמי''י בשם סמ''ג ומביאו בש''ע בפי' סדר חליצה:
כיצד הוא עושה. אחר כך:
מתרתן בימין. היבמה ותופסת הרגל בשמאל שצריך התרה וחליצה להיות בלי סיוע יד השמאל אלא הכל בימין. וכן הביאו התוס' שם ד''ה ואע''ג שצריך שתתירנו בידה הימנית וכ''כ הרא''ש ז''ל דאף דבגמ' דידן לא אשכחן שהצריכו ימין אלא ברגל וכן הרמב''ם ז''ל לא הזכיר יד ימין לענין חליצה מ''מ נהוג עלמא כההיא דהכא וכן פסק הטור סי' קס''ט:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָֽבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.
Pnei Moshe (non traduit)
הא רבן כפף. הרי רבי הורה לי מתחילה שצריך להיות כפוף והוא סבר דלאו דוקא אלא שבתחילה צריך להיות כפוף ליישבו היטב על הרגל:
א''ל ועבדין. שעושין כן:
אמר ליה ועבדין כן. כלומר שר' בא הראה לו עוד בענין אחר ושאלו אם מותר לעשות כן:
ר''ז מחוי לר' בא בר יצחק כפף. שהראה לו צורת הסנדל שצריך להיות כפוף:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו' ור''ז אמר בשם רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין כו'. וכן פליגי התם רבה ורב יוסף אליבא דרב ואמרינן שם מנעל לכתחילה איכא בינייהו דללישנא קמא עד דלא אתי אליהו ויאמר חולצין אין חולצין לכתחיל' וללישנא בתרא כל כמה דלא אמר אליהו אין חולצין חלצינן לכתחילה כן פי' רש''י ז''ל. ומשמע מהסוגיא דהלכה כלישנא בתרא דהא מתרץ לה התם הא דקתני במתני' לישנא דדיעבד משום סיפא דבאמפילייא פסולה אפי' בדיעבד וכן כתב הרמב''ם ז''ל פ''ד מהל' יבום דחולצין במנעל לכתחילה:
חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. 66a לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. רָאִיתוֹ חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר לִי. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.
Pnei Moshe (non traduit)
וכי יש סנדל במקומינו. דלא שכיח ובמנעל היה חולץ. ובבבלי שם בנוסחא אחרת וגריס שם אמר לו וכי חולצין במנעל ועל זה השיבו שם מה ראה ר''מ לומר במנעל חליצתה כשירה דאף בדיעבד פסולה לר' יוסי. והכא מפרשינן לגי' דהאי ש''ס כן מה ראה ר''מ לומר אין חולצין במנעל. כלו' דאפי' אין שם סנדל אין חולצין לכתחילה לר''מ דאפילו על ידי הדחק אין חולצין במנעל שהרי אמר לו וכי יש סנדל במקומינו ואעפ''כ השיבו לו ממנה לדברי ר' מאיר. כן פי' הרמב''ן ז''ל דלא כמי שפי' שם בענין אחר:
בקי לך. כלום אתה מכיר לו:
לר''מ דאמר אין חולצין במנעל. לכתחלה וקמ''ל דמודה דבדיעבד כשרה:
למי נצרכה. לומר דכשירה בדיעבד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source