משנה: מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה וּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַת קוֹל. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת הָֽלְכוּ וְלֹא מָֽצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר אֲנִי אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נְשָׁכַנִי נָחָשׁ וַהֲרֵי אֲנִי מֵת וְהָֽלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מעידין לאור הנר כו'. אפילו לא ראוהו אלא לאור הנר ולאור הלבנה והכירוהו:
בת קול. שמעו קול צעקה פלוני מת ולא ראו אדם:
בצלמון. שם מקום:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּיִשְׂרָאֵל. 84a וּמִילֵהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרָן כֵן. דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי עֲקִיבָה בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֵין בּוֹדְקִין עֵידֵי מִיתָה בִדְרִישָׁה וַחֲקִירָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁבָּא לְהָעִיד לִפְנֵי רִבִּי טַרְפוֹן עַל הָאִשָּׁה שֶׁנִּישֵּׂאת. אָמַר לוֹ. בְּנִי. הֵיאַךְ אַתָה מֵעִיד עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּינָּשֵׂא. אָמַר לוֹ. רִבִּי. עִמָּנוּ הָיָה בִשְׁייָרָה וְיָרַד הַגַּיִיס עָלֵינוֹ. וְנִתְלֶה בְיִחוּר שֶׁל זַיִת וּפְשָׁחוֹ וְרָדַף הַגַּיִיס וְחָזַר. נוֹמְתִי לוֹ. בְּנִי. מְשַׁבְּחָךְ אֲנִי בַּאֲרִי. נוֹמֶה לוֹ. יָפֶה כִיוַונְתָּ לִשְׁמִי. אֲנִי נִקְרָא בְעִירִי יוֹחָנָן בֶּן יוֹנָתָן אַרְיֶה מִכְּפַר שִׁיחְלָה. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. יָפֶה אָמַרְתָּ יוֹחָנָן בֶּן יוֹנָתָן אַרְיֶה מִכְּפַר שִׁיחְלָה. אָמַר לִי. לֹא כֵן אָמַרְתִּי. אֶלָּא יוֹחָנָן בֶּן יוֹנָתָן אַרְיֶה מִכְּפַר שִׁיחְלָה. אָמַרְתִּי לוֹ. וַהֲלֹא כָךְ אָמַרְתָּ. יוֹנָתָן בֶּן יוֹחָנָן אֲרִי מִכְּפַר שִׁיחְלָה. אָמַר לִי. לֹא כָךְ אָמַרְתִּי. אֶלָּא יוֹחָנָן בֶּן יוֹנָתָן אֲרִי מִכְּפַר שִׁיחְלָה. לְאַחַר הַיָּמִים חָלָה וָמֵת. וּבָדַק רִבִּי טַרְפוֹן אֶת עֵדוּתוֹ וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אוֹ נֵימַר. מִשּׁוּם מַה בְכָךְ. אַשְׁכָּךְ תַּנֵּי. אֵין בּוֹדְקִין עֵידֵי מִיתָה בִדְרִישָׁה וַחֲקִירָה. וּדְלָא כְרִבִּי טַרְפוֹן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. בּוֹדְקִין עֵידֵי מִיתָה בִדְרִישָׁה וַחֲקִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אין הלכה כר''י ב''ב בישראל. דאמר עד שיהא מתכוין להעיד אלא אפי' אינו מתכוין:
ומילהון דרבנן. דלקמיה נמי אמרי כן דסברי אין בודקין עדי מיתה עדים שמעידים פלוני מת:
בדרישה וחקירה. דאין מדקדקין אחריהן כ''כ וכן נמי אפילו אין מתכוין:
מעשה כו'. וכן הביא הבבלי לזה המעשה בשלהי מכלתין להביא ראיה דר''ט ס''ל דבודקין בדריש' וחקיר' מדדקדק אחריו לשאלו כן:
ה''ג יפה אמרת יונתן בן יוחנן כו' יוחנן בן יונתן:
או נימר משום מה בכך. כלומר דבעי דמי נימא דר''ט נמי לא ס''ל דבודקין בדריש' וחקירה ולא שאלו כן אלא משום מה בכך ולא דדינא הכי:
ופשיט לה אשכח תני כו'. ומדקאמר דלא כר''ט אלמא דס''ל דבודקין בדרישה וחקירה:
הלכה: מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. לִימְּדַנִי רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָה שֶׁל אָדָם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. תַּמָּן תַּנִינָן. מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַבּוֹר וְאָמַר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. וָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָה שֶׁל אָדָם. רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָה חִנְנָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. הָדָה דְתֵימַר בַּשָּׂדֶה. אֲבָל בָּעִיר אֲפִילוּ לֹא רָאוּ בּוּבְיָה שֶּׁל אָדָם. וְהֵן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ בַבּוֹר וְאָמַר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. וְהֵֵן שֶׁרָאוּ בּוּבְיָה שֶׁל אָדָם. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּזִּיקִין מְצוּיִין בַּבּוֹרוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּצוּיִין בַּשָּׂדוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
המזיקין מצויין בבורות כו'. ולפיכך הצריך שם ר' יונתן נמי בבואה:
והן תנינן. והא תנינן מי שהיה מושלך לבור דבעיר עסקינן ואפ''ה א''ר יונתן והוא שראו כו':
הדא דתימר בשדה. דוקא בעינן שראו בוביה דשכיחי מזיקין:
תמן תנינן. בגיטין פרק התקבל:
גמ' לימדני ר' יונתן. למתני':
והוא שראו בוביה. צל של אדם דאי לאו הכי חיישינן שמא שד הוא וכדאמרי' בבלי פירקין דחזו ליה בבואה דבבואה דאינהו לית להו:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמֵּסִית זֶה הֶדְיוֹט וְהַנִּיסֵּית זֶה הֶדְיוֹט. הָא חָכָם לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּית אֶין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵסִית אֶין זֶה חָכָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִיסֵּית אֶין זֶה חָכָם. כֵּיצַד עוֹשִׂין לוֹ לְהַעֲרִים עָלָיו. מַכְמִינִים עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים בְנֵי אָדָם בַּבַיִת הַפְּנִימִית וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וּמַדְלִיקִין נֵר עַל גַּבָיו כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ. שֶׁכֵּן עָשׂוּ לְבֶן סַטְרָא בְּלוֹד שֶׁהִכְמִינוּ לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהֶבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וְכֹה תֹמַר אָכֵן. שַׁנְייָא הִיא דָמַר אֲנִי. אַף הָכָא אֲנִי. שֶׁלֹּא יִבְרַח וְיֵלֵךְ לוֹ וְיֵלֵךְ וְיַסִּית אֶת אֲחֵרִים עִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יברח כו'. כלומר דהתם טעמא אחרינא נמי איכא ומערימין להביאו לב''ד:
אף הכא אני. במסית ליסגי נמי באני ואמאי צריך להערים ולעשות כך שיראו אותי:
שניי' היא הכא דמר אני. שהרי אומר אני איש פלוני כו' והילכך אינו צריך שיראוהו ויכירוהו דבהכי סגי:
וכה תמר אכן. בתמיה דהכא אמרינן אפי' אין רואין אותו אלא שומעין קולו:
מכמיני'. מסתירים:
כיצד עושין לו להערים עליו. שיהו רואין אותו ושומעין קולו:
ומשני מכיון כו'. לכך הוא מכנם בלשון הדיוט:
המסית זה הדיוט שהסית את ההדיוט. ומקשי על הא דקאמר הדיוט הא חכם לא בתמיה. וכן גרסי' להא התם ואגב גררא דלקמן נסבה לה הכא:
תמן תנינן. פ' ד' מיתות:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ. אִם מְצָאוֹ עַל אָתָר כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. אֵיזֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָֽבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָא בַר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָא וָבַד מִינֵּיהּ. אַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקִיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָֽמְרָה עָבַר גּוֹי כָּשֵׁר. 84b נֹאמַר. סֵימָן הָיָה לוֹ בָהּ. לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָנִין בְּגִיטִּין. בְּהַהוּא דְאָמַר. תַּרְתֵּי תְּלַת שׁוּרִין. בְּרַם הָכָא הֵ''י שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּֽדְקוּ אוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא מָֽצְאוּ שָׁם אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָֽלְכוּ וְלֹא מָֽצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָֽלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנַא. כֵּן אָמַר רִבִּי שַׁמַּי רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר הַפָּסוּל מָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא משום חומר הוא בעריות. ע''כ דטעמא משום חומרא דעריות חיישינן בשהשיירות מצויות ואף על גב דלא הוחזקו:
והא תנינן. הכא הלכו כו' וכן בסיפא הלכו ולא הכירוהו ולא חיישינן דילמא אחר הוא ששמו כשמו כיון דלא הוחזקו במקום פלוני:
א''ל ר' מנא כן כו'. דר' שמי בשם ר' אחא פירש לנו מתני' דגיטין מטעמא אחרינא דהכא במאי עסקינן דהאיש הזה היו בידו ב' גיטין א' כשר ואחד פסול ומיירי שלא היה הפסול ניכר מתוכו כגון שנכתב שלא לשמה ואבד הכשר והשליך הפסול והילכך לזמן מרובה חיישינן בשעה שמצא את הפסול מצא אבל אם מצאו לאלתר כשר דנאמן לומר זהו הכשר כיון דזמן מועט הוא שיצא מתחת ידו:
ה''ג ר' יוחנן אמר כל שלא עבר שם ברייה ר' יעקב בר אידי ר''ש בר אבא בשם ר' יהושע ב''ל כל שלא עברו שם שלשה בני אדם וכן הוא שם. דר' יוחנן סבר כר''ש בן אלעזר בבבלי שם דף כ''ז דלא עבר שום אדם שם זהו לאלתר ור' יעקב כר' נתן שם דאמר כדי שתעבור שיירא ותשרה והן ג' בני אדם דנקראו שיירא בכ''מ זהו שלא לאלתר:
תמן תנינן. פ' כל הגט:
ואם לאו פסול. שמא מאחר נפל ואין זה שלו:
הגע עצמך כו'. ואמאי חיישינן:
עבר עכו''ם. מהו מי נימא דטעמא דפסול בעבר אדם שם דחיישינן לנפילה ואם כן בעבר עכו''ם כשר דליכא למיחש שנפל ממנו דאינ' שייך בהבאת גיטין או דילמא דטעמא דחיישינן שמא נדחף ונדרס הגט ברגל העובר שם וזה גט אחר הוא ועבר עכו''ם נמי פסול ואליבא דר' יוחנן קבעי:
ופשיט לה נשמיענה כו' ואשכחיה חד סרקאי. סוחר ישמעאל ומדאכשרון ש''מ כו' דטעמא משום חשש נפילה הוא:
ודחי לה הש''ס. וה''ג נימר סימן הוי ליה ביה. והיה ניכר שזה גיטו:
ופריך ולא כן תני אין סימן לגיטין וכן הוא שם. דאין סומכין להחזיר הגט בסימנין:
ומשני בההוא דאמר תרתי תלת שורין. כלומר סימן כזה אינו כלום שאומר כך וכך שורות בגט זה:
ברם. אבל הכא סימן מובהק היה לו שה''א שבו היה נקוד ולעולם עבר עכומ''ז נמי פסול דעיקר טעמא דשמא נדרס כו' ולפ''ז מתני' דוקא במקום שהשיירות מצויות:
ר' עזרא כו'. שאל לו טעמא דמתני' מ''ט לאחר זמן מרובה פסול:
אני אומר כו'. דהואיל והשיירות מצויות ולא מצאו לאלתר חיישינן דילמא מאחר הוא ששמו כשמו:
משנה: אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כְּשֶׁיָרַדְתִּי לִנְהַרְדֵּעָא לְעִיבּוּר הַשָּׁנָה מְצָאַנִי נְחֶמְיָה אִישׁ בָּדָלָא אָמַר לִי שָׁמַעְתִי שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין הָאִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד אֶלָּא יְהוּדָה בֶּן בָּבָא נוּמֵיתִי לוֹ וְכֵן הַדְּבָרִים אָמַר לִי אֱמוֹר לָהֶם מִשְּׁמִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמְּדִינָה הַזֹּאת מְשׁוּבֶּשֶׁת בִּגְייָסוֹת מְקוּבָּל אֲנִי מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל שָׂמַח לִדְבָרַי וְאָמַר מָצָאנוּ חָבֵר לִהוּדָה בֶּן בָּבָא. מִתּוֹךְ דְּבָרִים נִזְכַּר רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנֶהֶרְגּוּ הֲרוּגִים בְּתֶל אַרְזָה וְהִשִּׂיא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן עַל פִּי עֵד אֶחָד. וְהוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אִשָּׁה וּמִפִּי שִׁפְחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נימיתי לו וכן הדברי'. אמרתי לו כן הוא שכל חביריו חולקים עליו:
אתם יודעים כו' משובשת בגייסות. ואיני יכול לילך אצליכם להעיד מה ששמעתי אלא אמור להם אתה זה העדות משמי:
והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה. ובנוסחת הבבלי גריס מפי עבד ואין צריך להגיה כאן דנלמד משפחה:
מתני' ר''א כו'. כדמוקי בגמ' דקודם שהחזיקו הוא:
מתני' אמרו לו. לר''ע:
לא תהא כהנת. כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית עכומ''ז זו:
כשתהא הפונדקית נאמנת. כלומר שגם הפונדקית אינה נאמנת שהרי לא עליה סמכו אלא שהוציאה להן מקלו כו':
הלכה: אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כְּשֶׁיָרַדְתִּי לִנְהַרְדֵּעָא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מְצָאַנִי נְחֶמְיָה אִישׁ בָּדָלָא כול'. מָֽצְאוּ כָתוּב בִּשְׁטָר. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יִרְמְיָה. עַל פִּי עֵדִים. לֹא עַל פִּי כְתָבָן וְלֹא עַל פִּי מְתוּרְגְּמָן וְלֹא עֵד מִפִּי עֵד. וְעַכְשָׁיו אֵין מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד. וְדִכְוָותָהּ עַל פִּי כְתָבָן וְעַל פִּי מְתוּרְגְּמָן מַסִּיאִין. וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. יָפֶה כֹחַ הָעֵדִים מִכֹּחַ הַשְּׁטָר וכֹחַ הַשְּׁטָר מִכֹּחַ הָעֵדִים. שֶׁהָעֵדִים שֶׁאָֽמְרוּ. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. מָֽצְאוּ כָתוּב בִּשְׁטָר. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. יָפֶה כֹחַ הַשְּׁטָר מִכֹּחַ הָעֵדִים. שֶׁהַמַּלוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְעֵדִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. בִּשְׁטָר גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעֲבָדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מצאו כתוב בשטר כו'. ואינו מקוים:
מתני'. תניא כוותיה דר' ירמיה ות''כ דר' בון:
ע''פ עדי'. כתיב ולא ע''פ כתבן כדאמר נמי בבבלי מכלתין דף ל''א:
ולא ע''פ מתורגמן. כדתנן בפ''ק דמכות ע''פ עדים שלא תהא סנהדרין שומעים מפי המתורגמן:
ועכשיו אין משיאין עד מפי עד. בתמיה שהרי הוחזקו להיות משיאין ודכוותה על פי כתבן כו' משיאין הואיל והקילו בעדות אשה בעד מפי עד וכן ע''פ'כתבן וקרא בעדות אחרינא מיירי:
שהמלוה את חבירו בעדים כו'. כדתנן בשלהי בבא בתרא:
גמ' ופריך תנינן הוחזקו כו' ואת אמר הכין. דאין משיאין:
מתני' כמשנה הראשונה. קודם שהוחזקו וכן מפרק לה בבבלי להא דר''ע:
משנה: רִבִּי לִעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין מַשִּׂיאִין אֵֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא עַל פִּי אִשָּׁה וְלֹא עַל פִּי קְרוֹבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נימיתי לו וכן הדברי'. אמרתי לו כן הוא שכל חביריו חולקים עליו:
אתם יודעים כו' משובשת בגייסות. ואיני יכול לילך אצליכם להעיד מה ששמעתי אלא אמור להם אתה זה העדות משמי:
והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה. ובנוסחת הבבלי גריס מפי עבד ואין צריך להגיה כאן דנלמד משפחה:
מתני' ר''א כו'. כדמוקי בגמ' דקודם שהחזיקו הוא:
מתני' אמרו לו. לר''ע:
לא תהא כהנת. כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית עכומ''ז זו:
כשתהא הפונדקית נאמנת. כלומר שגם הפונדקית אינה נאמנת שהרי לא עליה סמכו אלא שהוציאה להן מקלו כו':
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמְרִים. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה כול'. תַּנִינָן הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד מִפִּי אִשָּׁה וְאִשָּׁה מִפִּי אִשָּׁה וּמִפִּי עֶבֶד וּמִפִּי שִׁפְחָה וּמִפִּי קְרוֹבִים. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. מִתְנִיתִין בַּמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מצאו כתוב בשטר כו'. ואינו מקוים:
מתני'. תניא כוותיה דר' ירמיה ות''כ דר' בון:
ע''פ עדי'. כתיב ולא ע''פ כתבן כדאמר נמי בבבלי מכלתין דף ל''א:
ולא ע''פ מתורגמן. כדתנן בפ''ק דמכות ע''פ עדים שלא תהא סנהדרין שומעים מפי המתורגמן:
ועכשיו אין משיאין עד מפי עד. בתמיה שהרי הוחזקו להיות משיאין ודכוותה על פי כתבן כו' משיאין הואיל והקילו בעדות אשה בעד מפי עד וכן ע''פ'כתבן וקרא בעדות אחרינא מיירי:
שהמלוה את חבירו בעדים כו'. כדתנן בשלהי בבא בתרא:
גמ' ופריך תנינן הוחזקו כו' ואת אמר הכין. דאין משיאין:
מתני' כמשנה הראשונה. קודם שהוחזקו וכן מפרק לה בבבלי להא דר''ע:
משנה: אָֽמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָֽלְכוּ לְצוֹעַר עִיר הַתְּמָרִים וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ וְהִנִּיחוּהוּ בַפּוּנְדָּק וּבַחֲזָרָתָם אָֽמְרוּ לַפּוּנדָקִית אַיּוֹ חֲבֵירֵינוּ נוֹמַת לָהֶם מֵת וּקְבַרְתִּיו וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ וְלֹא תְהֵא כֹהֶנֶת כַּפּוּנְדָקִית. אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁתְּהֵא הַפּוּנדָקִית נֶאֱמֶנֶת. וְהַפּוּנדָקִית הוֹצִיאָה לָהֶן מַקְלֹו וְתַרְמִילוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְיָדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נימיתי לו וכן הדברי'. אמרתי לו כן הוא שכל חביריו חולקים עליו:
אתם יודעים כו' משובשת בגייסות. ואיני יכול לילך אצליכם להעיד מה ששמעתי אלא אמור להם אתה זה העדות משמי:
והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה. ובנוסחת הבבלי גריס מפי עבד ואין צריך להגיה כאן דנלמד משפחה:
מתני' ר''א כו'. כדמוקי בגמ' דקודם שהחזיקו הוא:
מתני' אמרו לו. לר''ע:
לא תהא כהנת. כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית עכומ''ז זו:
כשתהא הפונדקית נאמנת. כלומר שגם הפונדקית אינה נאמנת שהרי לא עליה סמכו אלא שהוציאה להן מקלו כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source