רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר. אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. אֵי זוֹ הִיא מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
המאמר קונה קנין גמור. וכן הוא לקמן ריש פ' ה':
איזו וכו'. בבלי נ''ב ומשמע משם דאף בשטר וכדפרישית במתני' וכן הוא בהדיא בתוספתא פ''ב:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זוֹ הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ. כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור''ש אומר כו'. דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדמפרש ואזיל:
או יבמה יבא עליה והרי היא לקוחה לו. דרשינן לומר דהרי היא כאשתו לכל דבר ויוצאת בגט כהאי דאמרינן בבלי ל''ט:
והמאמר לא הועיל בה אפי' במקצת. וכן משמע בבבלי מ''ח דלר''ש מאמר מספקא ליה כדפרש''י שם:
יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל יְהֵא כְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. תַּלמוּד לוֹמַר וְיִבְּמָהּ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יבמה וגו' כתיב. זה הביאה:
ולקחה. זה המאמר ומשמע מהכא דמאמר מדאוריית' הוא אלא שאין גומר. ובבבלי נ''ד דריש מולקחה לשלא כדרכה וכן הוא הכא לקמן ריש פ' ו':
עורה. כמו אורעה:
לאוסרה לאחין. שאם עשה בה מאמר אסורה על האחין ליבמה:
הלכה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ כול'. יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. דִּלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. מֵת בְּלֹא בָנִים תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יוֹלִיד אָבִיו בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מֵתָה אִמּוֹ תְּהֵא אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָבִיו וְיִשָּׂא לוֹ אִשָּׁה אֲחֶרֶת וְיוֹלִיד בֵּן וּתְהֵא אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. וְיֹאמֶר קִרְייָה וּבֵן וְאַב אֵין לוֹ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּשֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. אִילּוּ מֵת וְהִנִּיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת שֶׁמָּא אֵינָה צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. אַף הָכָא תְהֵא צְרִיכָה לְהַמְתִּין וְלֵידַע אִם בֶּן קַייָמָא הוּא וְאִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני אלא כן אנן קיימין. דלהכי איצטריך יחדיו בשמת האב והניח אשתו מעוברת:
גמ'. יחדיו כו' לעיל פ' קמא הלכה א' וע''ש:
ופריך דלא כן מה אנן אמרין. אי לא כתב רחמנא יחדיו דמת בלא בנים חהא אשתו אסורה שמא יוליד אביו בן א''כ מעתה ניחוש אפי' מתה אמו כו':
ויאמר קרייה. ונכתוב רחמנא ובן ואב אין לו. כלומר מדכתיב ובן אין לו לא תהיה אשת המת לאיש זר יבמה יבא עליה משמע הא אין לו אח שיבא עליה מותרת לאיש זר אעפ''י שיש לו אב דאל''כ יאמר קרייה ובן ואב אין לו שהרי כשם שהיבם אוסר אותה כך האב אוסר אותה אלא ודאי דלא חיישינן לכך ויחדיו למה לי:
שלא תאמר אילו מת כו'. כלומר דכשם שאם מת האח והניח אשתו מעוברת דודאי צריכה להמתין לידע אם הולד יהיה בן קיימא ותהיה פטורה או לא וה''נ אם מת האב והניח אשתו מעוברת תמתין אם יהיה בן קיימא ותהיה זקוקה לו:
לפום כן. להכי איצטריך יחדיו דאינה צריכה בזה להמתין. וכהאי גוונא מתרצין התוספות ריש פירקין על קושייתם דתיפוק ליה מדכתיב דרכיה דרכי נועם:
משנה: כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וְנוֹלַד לָהֶן אָח וְאַחַר כָּךְ יִבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו 9b וָמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ וְהַשְּׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת שְׁנִייָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כיצד אשת אחיו כו'. דפוטרת צרתה:
ונולד להן אח. ומצאה זקוקה ליבם ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:
ואח''כ יבם השני את אשת אחיו. ולו אשה אחרת:
ומת. בלא בנים:
הראשונה. היא אשת אחיו הראשון שנפלה לפניו כבר פעם אחת:
עשה בה מאמר. ולא הספיק לכונסה עד שמת. מאמר הוא שקידשה בכסף או בשטר ונקרא מאמר דדין קידושין באמירה הוא וביבמה אינן קדושין גמורין שאין היבמה נקנית מן התורה לגמרי אלא בביאה כדמפרש בגמ':
שניה חולצת. דלא מיפטרה משום צרת ערוה דלאו צרתה ממש היא:
ולא מתייבמת. דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת וכל מקום שהקידושין מדרבנן חולצת ולא מתייבמת:
משנה: שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְיִיבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לָהֶן אָח וָמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ וְהַשְּׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת שְׁנִייָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְייַבֶּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה אוֹ חוֹלֵץ לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' וייבם כו'. ואח''כ נולד כו' ואפ''ה עדיין זיקת יבומי הראשונים עלי':
ומת. המייבם:
ר''ש אומר כו'. בגמרא מפרש אהייא קאי:
בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי בָהּ. כְּרַבָּנִין. צַד שֶׁקָּנָה בָהּ מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בְּצָרָה. וְצַד שֶׁלּא קָנָה בָהּ מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ הֵיתֵר בְּצָרָה. לְפִיכָךְ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לא קָנָה מַאֲמָר הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת. מִסָּפֵק חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. בָּא עַל הַשְּׁנִייָה. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין בִּיאוֹת עֶרְוָה. 10a מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר. הָא אִם לֹא עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר מִתְיַבֶּמֶת וְאֵין לוֹ זִיקָה בָהּ. אָמַר רִבִּי חַגַיי. קִייַמְתָּהּ בְּהַהוּא דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. זִיקָה הְָיְתָה לוֹ בָהּ. כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה בָֽטְלָה זִיקָתָהּ. וְהָכָא כֵּיוָן שֶׁמֵּת בָּֽטְלָה זִיקָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר דמתני' קאי דכ''ע מודים בה דהשני' חולצת וכדמפרש ואזיל:
כרבנן. לרבנן טעמא דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וצד שקנה כו' והויא צרת ערוה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:
כר''ש. ולר''ש טעמא דספק הוא דאם קנה המאמר שתיהן אסורות גרסינן וכהאי מ''ד לקמן דמודה ר''ש בנולד ואח''כ יבם הואיל ומצאה באיסור ואם המאמר קונה הויא הך צרת ערוה וכדלקמן:
לא קנה המאמר בה הראשונה אסורה. דעדיין עליה זיקת אח שלא היה בעולמו:
והשניה. צרתה מאח השני שמת מותרת ולפיכך מספק חולצת כו' לכ''ע:
מה נפיק מן ביניהון. ומאי בינייהו דר''ש ורבנן בזה:
בא על השניה. לאחר שעשה מאמר בראשונה דעל דעתין דרבנן ביאת ערוה היא דהא עכ''פ צרת ערוה ודאי במקצת היא ולר''ש ביאת' ספק:
ופריך מפני שעשה בה מאמר. הוא דאמרינן דשניה חולצת הא אם לא עשה מאמר בראשונה מתייבמת השניה:
ואין לו זיק' בה. בתמיה והויא צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיקה שנזקקה לזה לפני מותו ונעשית כצרת אשתו דקס''ד דקסבר יש זיקה אפי' לאחר מיתה:
ומשני ר' חגיי קיימתה. למתני' כההוא דאמר כו' שומרת יבם שמתה מותר באמה דלא אלימא זיקתה למיהוי כארוסה ותהא אמה אסורה משום חמותו דאין זיקה אלא מחיים כדמסיק זיקה כו'. והכי נמי כיון שמת זה בטלה זיקתו ואם לא עשה מאמר בערוה מותרת השניה לזה וכרב הונא אמר רב בבלי י''ז דאית ליה אין זיקה לאחר מיתה:
הלכה: שְׁנֵי אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶן כול'. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. וּמְייַבְּמִין לְבַעֲלַת מַאֲמָר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא קָנָה מַאֲמָר וְנִמְצָא מִתְחַייֵב עָלֶיהָ מִשֵּׁם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. וְחוֹלְצִין לְבַעֲלַת מַאֲמָר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִמְצֵאת הַשְּׁנִייָה זְקוּקָה לוֹ. הֲוֵויי מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל רֵישֵׁיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר''ש אומר המאמר כו' ואת אמר אכין. בתמיה דקס''ד דר''ש אעשה בה מאמר קאי ולפיכך מתמה דהא לר''ש ספוקי מספקא ליה אם המאמר קונה והאיך קאמר מייבם לאיזו שירצה כו' כדמסיק להקושיא:
ומייבמין לבעלת מאמר. בתמיה:
וחש לומר שמא לא קנה מאמר גרסינן. דניחוש לומר שמא לא קנה המאמר של זה שמת ונמצאת שהיא עומדת בזיקת אחיו הראשון שלא היה בעולמו:
וחולצין לבעלת מאמר כו'. כלומר דחליצה נמי לא אפשר לבעלת מאמר דניחוש שמא קנה מאמר והא השני' זקוקה לו ולא נפטרת בחליצת בעלת המאמר דאשת אחיו שלא הי' בעולמו היתה והה''ד בזה אם לא קנה מאמר נמי הוי מצי לאקשויי אלא משום דלייבם טפי ניחא להקשות אם לא קנה מאמר והילכך בחליצה אם קנה מאמר קאמר כלומר דאפילו קנה מאמר נמי לא שייך חליצה בה לפטור הצרה:
הווי. על כרחך מה דאמר ר''ש על רישיה דמתני' קאי ייבם כו' דהראשונה יוצאת כו' ועלה פליג ר''ש דמייבם לאיזו שירצה כו' כדאמר טעמא לקמי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source