Vayedaber

הלכה: מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים כול' עַד סוֹף הַמִּשְׁנָה. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. עוֹשֶה אוֹתָן כְּמִן נַגָּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵינָן נִקְבָּרִין כֵּן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. בּוֹנֶה מִלְּפָנִים כְּבַחוּץ. וְאֵין הָעוֹבְרוֹת נוֹגְעוֹת בּוֹ. אֵינוֹ עֹבֵר. בָּנֵי חָדָא מִלְעֵיל וְחָדָא מִלְרַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך המוכר פירות

ואין העוברות. ופריך הלא הצדדין נוגעות בו שהרי כוכין של הצדדין הן סמוכין להקרן וא''כ הרי נוגעות בהן והיכי חפיר להו ומשני אינו עובר שיעשה בכדי שלא יגעו באותן של הצדדין והיינו שלא יחפור אותן בעומק שוה כעומק הצדדין אלא שמעמיק אותן של קרן הזוית ביותר מתחת עומק הצדדין ובני חדא מלעיל וזהו הכוך שבצדו וחד מלרע זהו הכוך שבהקרן וכן מצד השני ולא נגעי בהדי הדדי:

גמ' עושה אותן כמין נגרין. לפרש דברי ר''ש קאי דאמר א' מימין הפתח ואחד מן השמאל והיכן עושה אלו השתים הרי אין שם מקום להם וקאמר דעושה אותן כמין נגרין של הפתח זקופין ויורדין ממעלה למטה ונותן שם המתים זקופין ומקשי ר' יוחנן וכי מדרך לקבור המתים כך והלא אפי' הכלבים אינן נקברין כן אלא כיצד עושה בונה אלו השתים מלפנים והיינו בקרן זוית ועושה אותן שוין כאלו הכוכין שבחוץ והן של הצדדין:

משנה: 20a מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁיעוּר דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר אֶין לָהּ שִׁיעוּר. הַמַּעֲמָד דַּייָנֵי צִיפּוֹרִי אָֽמְרוּ בֵּית אַרְבַּעַת קַבִין. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר. וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין שְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁנַיִם כְּנֶגְדָּן. וְהַכּוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת וְרוּמָן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן שִׁשָׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ. אַרְבָּעָה מִיכָּן וְאַרְבָּעָה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִּימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה וְקוֹבְרֵיהָ. וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת אַחַת מִיכָּן וְאַחַת מִיכָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כבית כור. משמע כמות שהיא בין סלעים בין עפר:

אין נמדדין עמה. לפי שאין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ויהא נראה כשנים או שלשה מקומות ולוקח אלו הנקעים והסלעים בכלל הבית כור בלא דמים:

נקעים. בקעים עמוקים עשרה טפחים אע''פ שאין בהן מים:

עפר. הראוי לזריעה משמע אבל אם אמר בית כור סתם אפילו היה כולו סלעים הגיעו דאיכא למימר לבנות בית או למישטח בי' פירות בעי ליה:

מתני' האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך. כשיעור בית כור שהוא ברבוע מאתים וארבעה ושבעים אמות על מאתים וארבעה ושבעים אמות בקירוב:

הכל לפי הסלע. אם המקום קשה אין המקבל חייב לחפור אלא שש אמות באורך וארבע ברוחב כדברי הת''ק ואם המקום רך ותיחוח חייב המקבל לחפור שש על שמנה כדברי ר''ש והלכה כת''ק:

שמנה כוכין. שמנה קברים שלשה מכאן ושלשה מכאן לשני צדדין של אורך המער' ושנים מכנגד הנכנס למערה וכל קבר וקבר ארבע אמות אורך ורחב ששה טפחים ורום שבעה נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדין אמה ומחצה ובין השנים האמצעים שתי אמות:

וכן המקבל מחבירו. בקבולת שיחפור לו קבר:

עושה תוכה של מערה. חללה של מערה ארבע אמות רוחב באורך שש. וגובה המערה היא ד' אמות:

מתני' מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. שהחזיקו בו רבים מעולם לעבור שם וסתם דרך הרבים אין פחות מששה עשר אמה:

מה שנתן נתן. וזכו בהם ושלו לא הגיעו ויש להרבים שני הדרכים דקי''ל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

דרך היחיד. לילך אדם אחד לשדה שלו:

דרך הרבים. מעבר שבאין דרך שם מארץ רחוקה:

דרך המלך אין לו שיעור. שהמלך פורץ גדר לפניו לעשות לו דרך:

דרך הקבר. שנושאין המת לקברו אין לו שיעור תקנת חכמים הוא משום יקרא דמת שצריכין ללותו הרבה בני אדם:

המעמד. מקום שעושין שבעה מעמדות ושבעה מושבות כשהן חוזרין מלקבור המת כנגד שבעה הבלים שבתחלת ספר קהלת:

בית ארבעת קבין. לפי חשבון חצר המשכן סאתים דהוו מאה על חמשים נמצאת בית סאה נ' על נ' והסאה ו' קבין נמצא בית ד' קבין שלשי' ושלש אמות ושני טפחים רוחב על אורך חמשים:

משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ פָּחוּת מִיּכָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ כְּבֵית כּוֹר עָפָר הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי אֵילּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כבית כור. משמע כמות שהיא בין סלעים בין עפר:

נקעים. בקעים עמוקים עשרה טפחים אע''פ שאין בהן מים:

וכן המקבל מחבירו. בקבולת שיחפור לו קבר:

עושה תוכה של מערה. חללה של מערה ארבע אמות רוחב באורך שש. וגובה המערה היא ד' אמות:

מה שנתן נתן. וזכו בהם ושלו לא הגיעו ויש להרבים שני הדרכים דקי''ל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

דרך היחיד. לילך אדם אחד לשדה שלו:

דרך הרבים. מעבר שבאין דרך שם מארץ רחוקה:

דרך המלך אין לו שיעור. שהמלך פורץ גדר לפניו לעשות לו דרך:

דרך הקבר. שנושאין המת לקברו אין לו שיעור תקנת חכמים הוא משום יקרא דמת שצריכין ללותו הרבה בני אדם:

המעמד. מקום שעושין שבעה מעמדות ושבעה מושבות כשהן חוזרין מלקבור המת כנגד שבעה הבלים שבתחלת ספר קהלת:

משנה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַחֶבֶל. פָּחַת כָּל שֶׁהוּא יְנַכֶּה. הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר. אִם אָמַר הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר אֲפִילוּ פָחַת רוֹבַע לַסְּאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לַסְּאָה הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת וְאִם רָצָה מַחֲזִיר לוֹ קַרקַע. וְלָמָּה אָֽמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת לְייַפּוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁאִם שִׁייֵר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִשְׁעַת קַבִּין וּבַגִּינָּה בֵּית חֲצִי קַב. וּכְדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה בֵּית רוֹבַע. מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מדה בחבל. כלומר בצימצום כמו שתמדוד במדת החבל בית כור לא פחות ולא יותר:

פחת כל שהוא. שלא היה הבית כור שלם ינכה לו כפי הפחת והמקח קיים:

הותיר כל שהוא. על הבית כור יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או הדמים כדלקמן:

אם חסיר או יתיר. אני מוכר לך בכך וכך ולא א''ל מדה בחבל:

אפי' אם פחת. או הותיר רובע הקב לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור הגיעו. והא דקאמר אפילו פחת רובע לסאה ולא קאמר אפי' פחת שבעה קבין ומחצה לכור לאשמועינן אתא דאפי' במכירה מועטת כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואיכא חסר או יתר רובע הגיעו ומסקינן בגמרא התם דאם אמר בית כור עפר סתם ה''ז כמי שפירש הן חסר הן יתיר לענין פחת או הותיר:

יותר מכאן. אם הותיר יותר מרובע לכל סאה או שפיחת יותר מרובע:

יעשה חשבון. יחשוב עמו על כל הרבעין כולן שחסרו או הוסיפו וכל שפיחת מבית כור ינכה לו מן הדמים וכל שהוסיף על בית כור יחזיר לו:

ומהו מחזיר לו מעות. אם הוא לטובתו של מוכר כדמפרש ואזיל:

ולמה אמרו מחזיר לו מעות. שהרי מן הדין אין לו להחזיר לו אלא קרקע שלא קנה הלוקח אלא הבית כור בלבד:

לייפות כחו של מוכר. לא תקנו חכמים שיתן לו מעות כפי המותר אלא משום יפוי כח של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:

שאם שייר בשדה. אם היה המותר בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע כדאמרינן בפ''ק דבית תשעה קבין חשוב להיות נקראת שדה אז אין מחזיר לו מעות אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו:

ולא את הרובע בלבד וכו'. אכולה מתני' קאי כדמפרשינן בגמרא:

הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּמְעוּטֵי שָׂדֵהוּ בְּמוּבְלָעִים בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. שֶׁבְּאֶמְצָע נִמְדָּד. שֶׁבְּצַד אֵין נִמְדָּד. אֵי זֶהוּ צַד וְאֵי זֶהוּ אֶמְצָע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. כָּל שֶׁמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ אֶמְצָע. אֵין הַמַּחֲרֵישָׁה סוֹבַבְתּוּ זֶהוּ הַצַּד. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ לָהּ מִיעוּט נִמְדָּד עִמָּהּ. 20b רְחָבִין כַּמָּה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. עַד י̇ טְפָחִים. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד עָמוֹק י̇ טְפָחִים וְאֵין בּוֹ ד̇ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בְּמִיעוּט הַשָּׂדֶה וּבְמוּבְלָעִין בָּהּ. וּבְסֶלַע שֶׁשִּׁילֻּחוֹ בֵּית רוֹבַע אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה חָלוּק נִמְדָּד עִמָּהּ. הָדָא אָֽמְרָה. הָיָה רוּבָּהּ מִצַּד אֶחָד שֶׁאִם תְּפַזְּרֶנָּה וְיֵשׁ בָּהּ מִיעוּט אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. הָיָה שָׁם נֶקַע אֶחָד אָרוֹךְ וְהוּא מִסְתַּלֵּק לְבֵית רוֹבַע. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין מַקְלוֹת נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יוּדָן בַּר יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין טַבֶּלִּיּוֹת שֶׁל שַׁיִישׁ נִמְדָּד עִמָּהּ אִי לֹא. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי שָׁאַל. הָיָה עָשׂוּי כְּמִין קַתֶדְרִיּוֹת מִמְּקוֹם דּוֹפָנוֹ הוּא מוֹדֵד אוֹ מִמָּקוֹם שִׁיפּוּעוֹ מוֹדֵד. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב [רִבִּי] חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם בֵּית ד̇ כּוֹר עָפָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמין קתדריות. עגול כמין קתדרא מאיזה מקום הוא מודד מלמעלה או ממקום שיפועו:

והוא שיהא שם בית ארבע קב עפר כצ''ל. אבל אם היו יתירין על ד' קבין לעולם אין נמדדין עמה:

כמין טבליות של שיש. שהוא כמשולש:

כמין מקלות. כלומר שאינו שוה אלא דרך עקלתון כמין מקלות:

היה שם נקע א' ארוך. וקצר אבל מסתלק הוא לבית רובע אם תצטרף אותו לארכו יהיה בו שיעור בית רובע במקום אחד מהו שיהא נמדד עמה:

הדא אמרה וכו'. אגב דלעיל נקט לה:

ואין בו ארבעה מהו. כלומר דהבעיא היא אם הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה אתרוייהו קאי אעמקן ורחבן שאם היו פחותין מעשרה עומק או גובה ופחותין מרחב ארבעה נמדד אבל אם היו עמוקין או גבוהין עשרה אע''פ שאין ברחבן ד' אין נמדד ומש''ה נמי לא קתני במתני' בהדיא שיעור רחבן או דילמא מכיון דקאמר דבעינן שיעור רחבן ארבעה אם הן פחותין מרחבן אע''פ שיש בהן שיעורי עומק או גובה נמדד ופשיט ליה מדקאמר לעיל גבי סלע יחידי דוקא אם הוא בית רובע ושלם הוא דאין נמדד אבל אם היה חלוק לשנים אע''פ שהוא במקום אחד נמדד הוא ש''מ שיעורין אלו בדוקא קאמרינן:

רחבין כמה. עמקן וגבהן קתני עשרה טפחים רחבן כמה:

אתא ר' יוסי בשם ר' יוחנן. ופירש הא דקאמר לעיל במובלעים בה ומשמע שיהו מפוזרים ומובלעים בתוך כל השדה או ברובה ככולה והשתא קאמר שאם היה רובן מצד אחד במיעוט השדה שאם תפזרנה ויש לה מיעוט כלומר שיתמעטו ויהיו מובלעין ברוב של השדה נמדד עמה ועל סלע יחידי קאי וכן משמע מדלקמן וחסר כאן היה חלוק וכו' וגרסינן הכא היה חלוק נמדד עמה כמו לקמן שאם היה הסלע חלוק לשנים בטל ונמדד הדא אמרה היה רובה מצד אחד וכו' וכדפרישית:

שבאמצע. הפחות מעשרה טפחים שהיא באמצע השדה הוא שנמדד עמה אבל אם הוא מן הצד כדמפרש ואזיל שאין המחרישה סובבתו שהוא עומד סמוך למיצר כל כך שאין יכול לסבבו במחרישה זהו מן הצד ואין נמדד עמה:

ששילחו. גדלו הוא בית רובע אין נמדד עמה דיש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה:

ובסלע. יחידי:

במובלעין בה. שלא יהיו במקום אחד:

גמ' ובלבד במעוטי שדהו. הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה ובלבד שיהו מיעוט של שדהו ולא יותר מד' קבין כדאמר לקמן בסוף ההלכה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source