אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְלִיבָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְנִיבָּה. מָאן דָּמַר. וְלִיבָּה. דִּכְתִיב בְּלַבַּת אֵשׁ. מָאן דָּמַר. וְנִיבָּה. וְהָיָה בְלִיבִּי כְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וניבה. מלשון ניב שפתים ומייתי ראיה מקרא דירמיה שאמר ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר והיה בלבי כאש בוערת וצריך אני להוציא בניב שפתי מה שהוא כאש בוערת בלבי ואף זה בניב שפתיו מוציא ומבעיר האש:
הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה כול'. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת. אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִיא גַחֶלֶת הִיא שַׁלְהֶבֶת. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אִילּוּ מִי שֶׁרָאָה גַחַלְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מְגַלְגֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת וְאֵין כוֹלֶה אוֹתָהּ. 28b שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר. אָֽמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת הַפְקֵר. אִינַמֵּי שַׁלְהֶבֶת הֶפְקֵר. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''נ שלהבת הפקר. האי אי נמי וכן הוא וכלומר דבגחלת הפקר וכן נמי בשלהבת של הפקר מיירי וא''כ לית ש''מ כלום דדייק' דהרואה גחלת של חבירו דהוא חייב לכלותה דהא ודאי ליתא דאלו בגחלת חבירו חיובא על בעל הגחלת הוא דרמיא והכא ה''ט דחזקי' דכיון דהגחלת הפקר הוא ולא ידעינן מי שהפקיר אותה כשהגביה הוא זכה בה וכשמסר לו הגחלת בלא שלהבת פטור משום דלא ברי היזיקא ואיהו לא קעביד מידי דגרמא בעלמא הוא אבל בשלהב' דברי היזיקא כעושה מעשה בידי' הוא שמסרן לאלו חייב:
אמרי. לא קשיא ולא תידוק הכי אליבא דחזקיה דתיפתר בשמסר לו גחלת של הפקר:
ואין כולה אותה. שאינו מכלה ומכבה אותה:
אילו מי שראה גחלת של חבירו מגלגלת והולכת. כלומר לוחשת והולכת והשלהבת עולה ממנה א''נ הגחלת מגלגלת בר''ה והולכת ואינו מכבה אותה שלא תעלה השלהבת מאליה:
וקשיא על דעתיה דחזקיה. דלדידיה מתני' בגחלת של חבירו מיתוקמא:
א''ר יוחנן היא גחלת היא שלהבת. לעולם פטור דקסבר אשו משום חציו הוא והילכך הכא לא חציו הוא דבלא צבתא דחרש לא הוה מדליק ולפיכך אין חילוק ופטור הוא:
גמ' בשמסר לו גחלת. לחש''ו בהא הוא דפטור אבל אם מסר לו שלהבת חייב וקס''ד השתא דטעמיה דחזקיה משום דס''ל אשו משום ממונו הוא והילכך ע''כ דמוקי למתני' בגחלת שאינו שלו ומשום הכי בשמסר לו גחלת של חבירו פטור אבל בשלהבת ס''ל דאף שאינו שלו מ''מ כיון דברי היזיקא הוא והוא שמסרו לו חייב:
שמא אינו פטור. בתמיה וכי עליו מוטל החיוב לכבות גחלת של חבירו וא''כ קשיא לחזקיה מאי קמ''ל במתני' דאי לפטורא דגחלת ודאי לא איצטריך דלאו שלו הוא ולא ברי היזיקא ואי משום חיובא דשלהבת והכי הוא מפרש להמתני' השולח את הבערה ביד חש''ו שהם הבעירוה בידים והוא לא מסר להם אלא הגחלת פטור אבל אם כבר הובערה בשלהבת ומסר להם הוא חייב. הא נמי קשיא דהא הגחלת לאו דידיה הוא ולא על דידיה חיובא רמיא כ''א על בעל הגחלת שהניח תקלה בר''ה בדין דאיהו הוא דמיחייב ואי אמרת דמשכחת חיובא על המוצא גחלת של חבירו והובערה בשלהבת אם כן ש''מ דעליו מוטל לכלות ולכבות גחלת של חבירו שהניחה בר''ה בתמיה:
משנה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה וְאָֽכְלָה עֵצִים אוֹ אֲבָנִים אוֹ עָפָר חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָֽצְאָה קוֹצִים וגו'. עָֽבְרָה גָדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים אוֹ נָהָר פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או דרך הרבים. ט''ז אמות כדגלי המדבר:
מתני' או עפר. שליחכה נירו ונתקלקל:
תַּמָּן אָֽמְרִין. בְּרוּחַ שֶׁלְּאוֹנְסִין הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּרוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ רוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ פָּטוּר. שֶׁפְּעָמִים בָּא פְּעָמִים לֹא בָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שפעמים בא פעמים לא בא. כלומר לאו ברוח מצויה תמיד קאמרי דבהא ליכא מ''ד דפטור אלא כלפי מה שאמרו ברוח של אונסין הוא דוקא דפטור עלה קאמרי דאפי' ברוח שהעולם מתנהג בו לפעמים ואינו רוח סערה פטור שלפעמים לא בא ולא הוה להו לאסוקי אדעתייהו:
תמן אמרין. בבבל מפרשין דדוקא ברוח של אונסין שבא בסערה ואינו מצויה מיירי מתני' ובהא הוא דפטורין דלא אסיקו אדעתייהו אבל ברוח מצויה והעולם מתנהג בו חייב:
משנה: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ וְהָיוּ בוֹ כֵלִים רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ גָדִישׁ שֶׁל שְׂעוֹרִין. הָיָה גְדִי כָפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ חַייָב. עֶבֶד כָפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ פָּטוּר. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בַּמַּדְלִיק אֶת הַבִּירָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כאילו הוא באמצע בית כור. אם יש לו חצי בית כור לכל רוח פטור:
הכל לפי המדליק. כל כמה שהדליק בין רחוק בין קרוב. ובבבלי מסקינן הכל לפי גובה הדליקה קאמר לפי ערך שיעורה שכשהאש גדולה קופצת למרחוק והלכה כרבי שמעון:
מתני' המדליק את הגדיש. שהדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך גדיש של חבירו:
ישלם כל מה שבתוכו. דר' יהודה מחייב על נזקי טמון באש:
וחכמים אומרים אינו משלם וכו'. דחכמים דרשי מדכתיב הקמה מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ופטרי על נזקי טמון באש אלא דסבירא ליה שמשערין מקום הכלים כאלו הוא גדיש ומשלם שיעור גדיש אם של חטין חטין ואם של שעורין שעורין כשיעור גופן של כלים:
היה גדי כפות לו. דבעלי חיים נמי נתרבו מאו הקמה לרבות כל בעלי קומה ומשום דקם ליה בדרבה מינה ליכא למיפטריה דאינו חייב מיתה על העבד הואיל ואינו כפות היה לו לברוח ופטור עליו ממיתה ומתשלומין:
עבד כפות לו. פטור על הכל ואפי' על הגדי ועל הגדיש דקם ליה בדרבה מינה דחייב מיתה על העבד:
ומודים חכמים לר''י במדליק את הבירה. בבבלי מסקינן מדלא קתני ומודים חכמי' במדליק בתוך של חבירו ש''מ דבתרתי פליגי ר' יהודה וחכמי'. במדליק בתוך שלו פליגי כדלעיל דר''י מחייב על נזקי טמון באש וחכמים פוטרין. ופליגי נמי במדליק בתוך של חבירו דר' יהודה סבר אם הדליק בתוך של חבירו אפי' בגדיש משלם כל מה שבתוכו. ואפי' ארנקי וחכמים סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר משלם אבל כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם ומודים חכמים לר' יהודה במדליק בתוך של חבירו את הבירה שדרך בני אדם להניח כלים בבתים שמשלם כל מה שבתוכו והלכה כחכמים:
הלכה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כול'.תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרָה דְלֵיקָה אֶת הַיַּרְדֵּן. שֶׁהָֽיְתָה קָשָׁה. עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים. בִּשְׁעַת הָרוּחַ שְׁלֹשִׁים אַמָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁלֹשִׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ חֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ מֵאָה אַמָּה. מַעֲשֶׂה בָּעֲרָב שֶׁקָּפַץ הָאוֹר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אָמָּה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁקָּפַץ. אֲבָל אִם הָיוּ עֵצִים מְצוּיִין לְפָנָיו אוֹ שֶׁהָיָה מְסַפְסֵף וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ עַד מִיל חַייָב. עָֽבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית רְחָבִין שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
שהיתה קשה. הדליקה:
בשעת הרוח. ומוליכה יותר:
בערב. שם מקום:
בזמן שקפץ. ממקום למקום ואע''פ כן אינו הולך למרחוק כ''כ כמו במספסף:
שהיה מספסף. מסכסך בעשבים והולך:
שלולית. אמת המים ועל שם שמחלקת שלל לאגפיה:
לאיזה דבר נאמר שדה וכו'. כלומר אחר שנאמר שדה לאיזה דבר נאמר גדיש. ולא איפרקה הקושיא:
ועל דעתיה דרבנן. דאינן מחייבין אלא מה שהגדיש בתוכו ודרכן לעשות מהן גדיש קשיא:
על דעתיה דר' יודן ניחא. דאמר לקמן דמחייב על הגדיש לשלם כל מה שבתוכו ואפי' טמון בו כלים ניחא דאיצטריך גדיש לרבות את הטמון:
ויאמר קוצים קמה שדה ואל יאמר גדיש. כצ''ל:
מנין שאין נוחין לידלק כ''כ ת''ל או השדה לרבות לאלו:
או מה אילו ואילו וכו'. שעכ''פ נוחין לידלק הן וה''ל פשיעה לגבייהו:
גמ' מה קוצים וכו'. ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה כתיב ודריש לה דכולהו איצטריכו דאי מקוצים ה''א מה קוצים מיוחדין שדרכן לידלק מהר אף אין לי וכו' ת''ל גדיש דלא שכיחא כ''כ לידלק כמו קוצים ואפ''ה חייביה רחמנ':
משנה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עַד כַּמָּה תַּעֲבוֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַבְעִיר אֶת הַבְּעֵירָה הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כאילו הוא באמצע בית כור. אם יש לו חצי בית כור לכל רוח פטור:
הכל לפי המדליק. כל כמה שהדליק בין רחוק בין קרוב. ובבבלי מסקינן הכל לפי גובה הדליקה קאמר לפי ערך שיעורה שכשהאש גדולה קופצת למרחוק והלכה כרבי שמעון:
מתני' המדליק את הגדיש. שהדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך גדיש של חבירו:
ישלם כל מה שבתוכו. דר' יהודה מחייב על נזקי טמון באש:
וחכמים אומרים אינו משלם וכו'. דחכמים דרשי מדכתיב הקמה מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ופטרי על נזקי טמון באש אלא דסבירא ליה שמשערין מקום הכלים כאלו הוא גדיש ומשלם שיעור גדיש אם של חטין חטין ואם של שעורין שעורין כשיעור גופן של כלים:
היה גדי כפות לו. דבעלי חיים נמי נתרבו מאו הקמה לרבות כל בעלי קומה ומשום דקם ליה בדרבה מינה ליכא למיפטריה דאינו חייב מיתה על העבד הואיל ואינו כפות היה לו לברוח ופטור עליו ממיתה ומתשלומין:
עבד כפות לו. פטור על הכל ואפי' על הגדי ועל הגדיש דקם ליה בדרבה מינה דחייב מיתה על העבד:
ומודים חכמים לר''י במדליק את הבירה. בבבלי מסקינן מדלא קתני ומודים חכמי' במדליק בתוך של חבירו ש''מ דבתרתי פליגי ר' יהודה וחכמי'. במדליק בתוך שלו פליגי כדלעיל דר''י מחייב על נזקי טמון באש וחכמים פוטרין. ופליגי נמי במדליק בתוך של חבירו דר' יהודה סבר אם הדליק בתוך של חבירו אפי' בגדיש משלם כל מה שבתוכו. ואפי' ארנקי וחכמים סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר משלם אבל כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם ומודים חכמים לר' יהודה במדליק בתוך של חבירו את הבירה שדרך בני אדם להניח כלים בבתים שמשלם כל מה שבתוכו והלכה כחכמים:
עָֽבְרָה גָדֵר שֶׁגְּבוֹהָה אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים אוֹ נָהָר פָּטוּר. אָמַר רַבָּה. בְּקוֹדַחַת הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בִּמְקַטֶּפֶת דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בִּמְקַטֶּפֶת הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּקוֹדַחַת פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור' יוחנן אמר במקטפת היא מתניתא. ובהא פליגי לקמן אבל בקודחת במקומה למעלה פטור לד''ה:
אבל במקטפת. שנכפפת ונסרכה בעשבים והולכת למרחוק חייב. ולגי' הספר ד''ה חייב י''ל לכל תנאי דפליגי במתני' דלקמן בהא ד''ה מודים בה וכן נראה דאדלקמן קאי:
בקודחת היא מתני'. מלשון אש קדחה באפי כלומר שמקדח ועולה למעלה ולפיכך אם עברה גדר וכו' פטור דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה:
הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה וְאָֽכְלָה עֵצִים כול'. מַה קוֹצִים מְיוּחָדִין שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק אַף אֵין לִי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק. תַּלְמוּד לוֹמַר גָּדִישׁ. אוֹ מַה גָּדישׁ מְיוּחָד שֶׁתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע. תַּלְמוּד לוֹמַר קָמָה. אוֹ מַה אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְיוּחָדִין שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִידָּלֵק. לִיחֲכָה נִירוֹ סִיפְסְפָה אֲבָנָיו 29a מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ הַשָּׂדֶה. וְיֹאמַר קוֹצִים קָמָה גָּדִישׁ וְאַל יֹאמַר שָׂדֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נִיחָא. דְּאָמַר מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְעַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּאָֽמְרֵי. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָדִישׁ חִטִּים וְגָדִישׁ שְׂעוּרִים. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר שָׂדֶה וּלְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גָּדִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
שהיתה קשה. הדליקה:
בשעת הרוח. ומוליכה יותר:
בערב. שם מקום:
בזמן שקפץ. ממקום למקום ואע''פ כן אינו הולך למרחוק כ''כ כמו במספסף:
שהיה מספסף. מסכסך בעשבים והולך:
שלולית. אמת המים ועל שם שמחלקת שלל לאגפיה:
לאיזה דבר נאמר שדה וכו'. כלומר אחר שנאמר שדה לאיזה דבר נאמר גדיש. ולא איפרקה הקושיא:
ועל דעתיה דרבנן. דאינן מחייבין אלא מה שהגדיש בתוכו ודרכן לעשות מהן גדיש קשיא:
על דעתיה דר' יודן ניחא. דאמר לקמן דמחייב על הגדיש לשלם כל מה שבתוכו ואפי' טמון בו כלים ניחא דאיצטריך גדיש לרבות את הטמון:
ויאמר קוצים קמה שדה ואל יאמר גדיש. כצ''ל:
מנין שאין נוחין לידלק כ''כ ת''ל או השדה לרבות לאלו:
או מה אילו ואילו וכו'. שעכ''פ נוחין לידלק הן וה''ל פשיעה לגבייהו:
גמ' מה קוצים וכו'. ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה כתיב ודריש לה דכולהו איצטריכו דאי מקוצים ה''א מה קוצים מיוחדין שדרכן לידלק מהר אף אין לי וכו' ת''ל גדיש דלא שכיחא כ''כ לידלק כמו קוצים ואפ''ה חייביה רחמנ':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source