משנה: גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּתַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק חַייָב. גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן וְעוֹבֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נִכְנְסָה פִשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְדָֽלְקָה בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָונִי וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה בַּעַל הַגָּמָל חַייָב. הִנִּיחַ הַחֶנְוָונִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ הַחֶנְוָונִי חַייָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּנֵר חֲנוּכָּה פָטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין הנוגב אחר הגנב וכו'. דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הנגב:
מתני' מרובה בדבר שיש בו רוח חיים וכו'. כדמפרש בגמרא:
בנר חנוכה פטור כיון דבמצוה קא עסיק ואין הלכ' כר' יהודה:
בעל הגמל חייב. מפני שהרבה במשאוי:
מתני' גץ. ניצוץ של אש:
רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָהוּ שֶׁיִּטְעֲנוּ לוֹ דָּבָר שֶׁאֵין רְאוּיִין לוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דַּאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא אַפְקַד גַּבֵּי חַד בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְהַב. מִית בַּר זִיזָא וּמִית אֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר. מָאן הוּא דְלָא יְדַע דְּכָל מַאי דְאִית לָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לְבַר זִיזָא אִינּוּן. יִתְייְהָבוֹן לִבְנוֹי דְבַר זִיזָא. הֲווֹן לְבַר זִיזָא בְנִין רַבְרְבִין וּבְנִין דְּקִיקִין. אֲמַר. יִסְבּוֹן רַבְרְבִין פַּלְגָּא. וְכַד רְבוּ דְקִיקַיָּא יִסְבּוֹן פַּלְגָּא. דְּמָךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה. אָמַר. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. []. יִתְייְהָבוֹן לִבְנוֹי דַאֲרִיסָה. אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפִיקְדּוֹנָא. כְּבָר יְהָבִית פַּלְגָּא. אָמַר לֵיהּ. מַה שֶׁנָּתַתָּה עַל פִּי בֵּית דִּין נָתַתָּה. וּמַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵין עַל פִּי בֵּית דִּין אַתָּה נוֹתֵן. 30a מָהוּ דְיֵימְרוּן בְּנוֹי דַאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לִבְנוֹי דְבַר זִיזָא. יָבוֹן לוֹן מַה דְנַסְתּוֹן. יָֽכְלִין מֵימַר לוֹן. מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל פִּי בֵּית דִּין נַעֲשֶׂה. מָהוּ דְיֵימְרוּן דְּקִוּקַייָא לְרַבְרְבַייָא. נִיפְלוֹג עִמְּכוֹן. יָֽכְלִין מֵימַר לוֹן. מְצִיאָה מָצָאנוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לֵית בֵּין רַבְרְבַייָא לִדְּקִוּקַייָא אֶלָּא כְמִי שֶׁנִּיתַּן לָהֶן מַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי יצחק לית בין דקיקייא לרברביא וכו'. ובגי' הרי''ף ז''ל לית דין דקיקייא לרברביא והיינו הך כלומר שר' יצחק גם כן אמר כזה שאין לקטנים דין על הגדולים אלא דהוה כמי שניתן להם מתנה בתחלה:
מהו שיטענו לו. אם המפקיד יכול לטוענו בדבר שאינו ראוי לו כלומר שאינו אמיד הוא בכך שיש לו חפץ כזה ואי אמרינן דאפ''ה מהימן דעביד אינש דלא מפרסם נפשיה:
נישמעינה מן הדא. עובדא דפסק ר' חייא דאמרינן עביד אינש דלא מפרסם נפשיה:
אריסי' דבר זיזא. האריס שלו הפקיד ליטרא דדהב בסתם אצל א' ולא אמר לו אם הוא שלו ופסק ר' ישמעאל בר' יוסי מתחלה דמסתמא של בר זיזא היו וינתן לבניו ולא לבני האריס:
הוון לבר זיזא וכו'. שהיו היתומין חציין גדולים ואמר ר' ישמעאל ינתן להם חלקם מיד וחלק הקטנים אמר שישארו ביד הנפקד עד שיגדלו ובתוך כך מת ר' ישמעאל בר''י ובא הדין לפני ר' חייא ופסק שהדין הוא שמגיע הפקדון כולו לבני הארי' דעביד אינש דלא מפרסם נפשיה ושל האריס הי' הפקדון וכשאמר לו הנפקד שכבר נתן החצי לבני בר זיזא אמר לו ר' חייא מן זה החצי פטור אתה שכשנתתם ע''פ ב''ד של רבי ישמעאל נתתם ועכשיו תן ע''פ ב''ד שלנו החצי האחר לבני האריס:
מהו דיימרון בנוי דאריסיה וכו'. אם יכולין הם להוציא החצי מיד בני דבר זיזא ולומר להם תחזירו מה שלקחתם שהרי כפי דינו של ר' חייא הכל שלנו הוא וקאמר הש''ס דלא שיכולין ג''כ לומר להן מה שנעשה ע''פ בית דין הוא דנעשה:
מהו דיימרון. אלא שעכשיו השאלה היא כך אם שמחזיקין בני בר זיזא הגדולים חלקן מה שבא לידן או שיכולין הקטנים לומר להן א''כ נחלק עכשיו במה שקבלתם בשוה וקאמר הש''ס דלא שיכולין הגדולים לומר להן מה לכם חלק בזה שהרי הוא כמו שמציאה מצאנו במה שיזכה לנו ר' ישמעאל בר' יוסי בתחלה:
הלכה: גֵּץ הַיּוֹצֵא מִתַּתַת הַפַּטִּישׁ כול'. תַּנִּי רִבִּי יוּדָן. בְּנֵר חֲנוּכָּה פָטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַייָב. כְּגוֹן אֵילּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין סוּכּוֹת בְּפִתְחֵי חֲנוּיוֹתֵיהֶם בֶּחָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת וּבָא אַחֵר וְהוּזַּק בָּהֶן חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך פרק הכונס צאן לדיר
מפני שהוא רשות. כלומר מפני שהוא ברשות מצוה עושין ברשות הרבים ואם בא אחר והוזק בהן חייב בנזקו לפי שבעל הבית צריך להזהר שלא יעשה אפי' בעסק מצוה בענין שיוכלו ליזוק בני ר''ה בכך:
כגון אלו. וכן הדין בסוכות שעושין על פתח החנות ברשות הרבים:
וחכ''א בין כך ובין כך חייב. בין שהוא דבר מצוה בין לאו מצוה וטעמייהו שהיה לו לישב ולשמור:
מפני שהוא רשות. דמצוה:
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
משנה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וּמִידַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְשׁוֹר וָשֶׂה בִלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וגו'. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין הנוגב אחר הגנב וכו'. דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הנגב:
מתני' מרובה בדבר שיש בו רוח חיים וכו'. כדמפרש בגמרא:
בנר חנוכה פטור כיון דבמצוה קא עסיק ואין הלכ' כר' יהודה:
בעל הגמל חייב. מפני שהרבה במשאוי:
מתני' גץ. ניצוץ של אש:
תַּנֵּי. וְגוּנָּב מִבֵּית הָאִישׁ. וְלֹא מִבֵּית הָאִשָּׁה. כָּל עַצְמוֹ אֵין כְְּתִיב רֵעֵהוּ אֶלָּא בְשׁוֹאֵל. וְתֵימַר הָכֵין. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי [כֶפֶל וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי] אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ [וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הַגְּנֵיבָה לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם. לָרִאשׁוֹן לַשֵּׁינִי לִשְׁנֵיהֶם. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ] וְתָֽפְשׂוֹ הָבְּעָלִים אֶת הַשֵּׁינִי וְנִשְׁבַּע לָהֶן. אִין תֵּימַר. מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁינִי. מֵבִיא קָרְבָּן עַל הַשְּׁבוּעָה. אִין תֵּימַר. אֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁינִי. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן שְׁבוּעָה. גָּנַב וְנִגְנְבָה מִמֶּנּוּ וְנִמְלַךְ הַשֵּׁינִי לְהַחֲזִיר. אִין תֵּימַר. יַחֲזִיר לַבְּעָלִים. פְּעָמִים שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לַגַּנָּב. אִין תֵּימַר. יַחֲזִיר לַגַּנָּב. פְּעָמִים שֶׁאֵין מוֹדִיעִים לַבְּעָלִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַחֲזִיר לַבְּעָלִים בִּפְנֵי גַנָּב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיצד יעשה. שיהא לו תקנה לצאת י''ח השבת הגניבה יחזיר לבעלים בפני גנב הראשון:
אין תימר יחזיר. הוא לגנב הראשון שגנב ממנו נמי אין תקנה לפי שלפעמי' הוא לא יודיע להבעלי' שהוחזרה הגניבה לידו ואף על גב שהגנב הראשון צריך עכ''פ לשלם להבעלים מ''מ הבעלים חפצין יותר בשלהן ושיוחזר להם הגניבה בעינה:
ונמלך השני להחזיר. מה תקנתו דאי תימר שיחזיר לבעלים אפשר שאין מודיעין לגנב הראשון ויחזרו ויתבעו ממנו:
ותפסו בעלים את השני. לתבוע אותו בבית דין שישלם לו את הקרן ונשבע להן שלא גנב ואח''כ הודה ולענין תשלומי כפל לא קא מיבעיא לן דהא גנב מן הגנב הוא כי קא מיבעי לן לענין קרבן שבועה דמי אמרינן דהבעלים עושין דין עם הגנב השני וא''כ ממונא כפר מעיקרא וכשהודה מתחייב קרבן שבועה או אם נימא דאין הבעלים עושין דין אלא עם הגנב הראשון והוא חוזר וגובה מן השני וא''כ כפירתו מן השני מעיקרא לאו כלום הוא ואם הודה אח''כ אינו צריך להבי' קרבן שבועה ולא איפשטא:
אין הגונב וכו' גנב ונגנב ממנו וכו'. בעיא היא לענין אם הבעלים עושין דין עם הגנב השני וכדמפרש ואזיל:
כל עצמו וכו'. כלומר דפריך מהיכי תיתי לן למדרש מהאיש למעט שאם גנב מבית השואל שיהא פטור מן הכפל אדרבה כל עצמו של הכתוב כאן רעהו אינו מדבר אלא אפי' בשומר חנם ומכ''ש בשואל ואת אומר הכין בתמיה וכלומר דודאי דפרשה ראשונה דכתיב בה וגונב מבית האיש בש''ח הוא דמיירי שאם נגנב ממנו ונמצא הגנב משלם כפל לבעלים ומכל מקום מהיכי תיתי לן למעט אם נגנב מבית השואל וכי רעהו דכתיב בפרשה לא שייך על השואל גם כן אדרבה כל עצמו של רעהו ודמשתעי בהאי דינא טפי שייכא בשואל מבשאר שומרי' ובפ''ח דשבועות פריך לה פירכא אחריתא דאימא למעוטי מבית ש''ש ושוכר אתי ומשני לה התם:
תני וגונב מבית האיש ולא מבית האשה. בתמיה וכי להוציא אם גנב מבית האשה שאינו משלם את הכפל אלא מבית האיש ולא מבית השואל כצ''ל. וחסר זה כאן והכי איתא בברייתא דמייתי לה האי תלמודא בריש פ' ארבעה שומרין וגונב מבית האיש ולא מבית השואל. והכא לא מציין הש''ס כ''א רישא דברייתא כדרכו לפעמים לפי שהיתה שגורה בפיהם. וטרחתי לחפש אחר גופה דהברייתא ולא מצאתיה לא בתוספתא ולא בשום מקום ואפשר ברייתא דתני דבי לוי היא דשכיחא דמייתי לה האי ש''ס ומקשי עלה וכן מקשי עלה הכא לקמיה:
רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל. לָמָּה לֹא שָׁנִינוּ שֶׁמִּידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בַּשׁוּתָפִין. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשותפין. וכן נמי שותפין שגנבו או שותף שגנב מחבירו משלמין את הכפל ואין משלמין תשלומי ארבעה וחמשה ולא משני הכא מידי:
למה לא שנינו במתני' עוד שני דברים שיש בתשלומי כפל מה שאין בד' וה' וזהו בטוען טענת גנב בפקדון שטוען נגנב ממני ונמצא שהוא הגנב דאינו משלם אלא כפל:
הלכה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל כול'. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. מֵאִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא וגו'. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר חַיִים. לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים. הַגְּנֵיבָה. לְרַבּוֹת אֶת הַמִּיטַּלְטְלִין. וְלָמָּה שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. אִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָייָה לַמִּזְבֵּחַ נִיתְנֵי שׁוֹר וָשֶׂה. [] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. יָֽצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵין מִיטַּלְטְלִין. 30b יָֽצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא תַשְׁמִישׁ. יָֽצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא רְאָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יצאו שטרות. וחד למעוטי שטרות שאין גופן ממון ואינן עומדות אלא לראיה:
יצאו עבדים. וחד למעוטי עבדים שאין לך בהן אלא תשמיש שהוא משמשו ולא דמו להני שהוא נהנה מגופן ואימעוט מכפל:
יצאו קרקעות. חד למעוטי קרקעות שאין מטלטלין וכגון שהיו כאן נטיעות המחוברין לקרקע וגנב מהן דאימעוט מתשלומי כפל:
אם דבר שיש בו הנייה למזבח. כלומר דהא ליכא למימר דאיצטריכי פרטי למדרש בכלל ופרט וכלל דהגניבה כלל שור וגו' פרט חיים חזר וכלל דאכתי ליכתוב שור לחודיה וכ''ת אי הוה כתב שור לא הוה מרבינן אלא שה שכשיוצא בו קרב לגבי מזבח ולא הוה ידעינן דבר שאינו קרב למזבח א''כ אכתי קשה ניתני שור ושה וכלומר נכתוב שור ושה וניתני כמו ונשנה דליכתוב הני תרי פרטי ואנא ידענא מדכתב רחמנא ש''מ לאו למדרש כעין הפרט בדבר שקרב למזבח דא''כ שה למה לי אלא ע''כ מדכתיבי כל הני פרטי לדרשא קאתו וכדמסיק תני ר' ישמעאל וכו':
ולמה שור וחמור ושה. וכיון דמרבינן לכל דבר כל הני פרטי למה לי:
הגניבה. והשתא מרבינן מהגניבה לרבות את המטלטלין כלומר כל דבר אפי' אין בו רוח חיים:
אין לי אלא שור וחמור ושה. ברייתא היא והאי תנא דריש לה מהגניבה לרבות דבר שאין בו רוח חיים כדלקמי' וה''ק אלו לא נאמר אלא שור וכו' ה''א דוקא שור וחמור ושה כלומר בהמה אין עופות לא כשהוא אומר חיים לרבות וכו' אפי' עופות:
מאם המצא תמצא. דריש לה לרבות כל דבר:
גמ' מנן תיתי ליה. מנא לן לרבית בתשלומי כפל אפילו בדבר שאין בו רוח חיים הא משור עד חמור עד שה. חיים וגו' כתיבי ואימא בעלי חיים אין מידי אחרינא לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source