רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָצֵר הַשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת. אָמַר רִבִּי יָסָא. וַאֲנָא דְאַייְתִיתָהּ מֵהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר בִּנְזָקִין. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְנִיזָּק וּלְמַזִּיק כְּגוֹן פוּנְדָקֵי וַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין וּכְיוֹצֵא בָהֶן. עַל הַשֵּׁן וְעַל הַרֶגֶל פָּטוּר. עַל הַנְּגִיחָה וְהַנְּגִיפָה וְהַנְּשִׁיכָה וְהָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה וְהַדְּחִייָה אִם תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה. לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק חַייָב בַּכֹּל. לַמַּזִּיק וְלֹא לַנִּיזָּק פָּטוּר מִן הַכֹּל. וְהַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁאֵין רְשׁוּת לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּגוֹן בִּקְעָה וּרְשׁוּת הָרַבִּים וּכְיוֹצֵא בָהּ. עַל הַשֵּׁן וְעַל הַרֶּגֶל פָּטוּר. עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְהַנְּשִׁיכָה וְהָרְבִיצָה וְהַבְּעִיטָה וְהַדְּחִייָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועל הנגיחה וכו'. אפילו לר''ט תם משלם ח''נ ומועד משלם נזק שלם מן העליה:
והכל מודים. ר' טרפון וחכמים דלא פליגי אלא בקרן ובחצר הניזק וכן בחצר השותפין אבל בקעה ורה''ר וכיוצא בה שאינה של שניהם הכל מודי' דעל השן ורגל פטור ודלא כרשב''א משום ר' מאיר:
ואנא דאייתיתה מהדא דתני ר' הושעיה. לפי שר' יוחנן סתם דבריו וקאמר חצר השותפין חייבת פירש ר' יסא דבריו ואמר אני למדתי במה הוא אומר חייבת וכחכמים דלקמן. וחסר כאן בבא דאין רשות לזה ולא לזה וכן חסר דברי חכמים וה''ג בתוספתא. ארבעה כללים היה רשב''א אומר בנזקין כל מקום שיש רשות לניזק ולא למזיק חייב בנזק שלם למזיק ולא לניזק פטור מן הכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נגיפה ועל נשיכה ורביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהן על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נ''ש ותם משלם ח''נ ר''א ור''ש אומרים ר' טרפון היה אומר על הכל משלם נ''ש וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נ''ש ותם משלם ח''נ. ע''כ בתוספתא. והשתא היינו דקאמר ר' יסא שלמד מהאי ברייתא במאי קאמר ר' יוחנן חצר השותפין חייבת על השן ורגל. הוא דקאמר וזהו כחכמים דר' טרפון דודאי הא דמחייב ר' טרפון על הכל בחצר הניזק הוא וכן בחצר השותפין דהוי כחצר הניזק אם היא מיוחדת לשניהן לפירות אלא דר' טרפון מחייב בה אפילו על הקרן דס''ל משונה קרן בחצר הניזק נ''ש משלם ועלה קאמרי חכמים דעל השן ורגל הוי כחצר הניזק ונ''ש משלם ועל הקרן לעולם הוא שוה דבכל מקום תם משלם ת''נ ומועד נזק שלם:
פִּיסְקָא. נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁלִּבְנֵי בְרִית. פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַת לְשׁוֹר שֶׁלְּנָכְרִי. מִנְּכָסִין הַמְיוּחָדִין. וְלֹא מִנִּכְסֵי הֶפְקֵר. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק שֶׁהוּא פָטוּר. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אִילּוּ תַנָּא. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק וְשָׁתַק. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְאֶחָד חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן חַייֶבֶת. וְלָמָּה תַנָּא. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אֶלָּא זֶה שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן דְּתַנָּא. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק. אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן נוֹהֲגִין בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. וְלָמָּה תַנָּא. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אֶלָּא לְהוֹצִיא חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת וְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן פְטוּרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶם חַייֶבֶת. מָאן דָּמַר חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת וְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן פְטוּרָה. 6a דִּכְתִיב מֵיטַב שָׂדֵהוּ. וּמָאן דָּמַר. אֲפִילוּ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן חַייֶבֶת. דִּכְתִיב וּבִיעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. מִכָּל מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ד חייבת. דייק ליה מדכתיב ובער בשדה אחר מ''מ כלומר דעכ''פ שדה אחר קרינן ביה דלאו רה''ר היא:
דכתיב מיטב שדהו. הך קרא בתשלומין הוא דכתיב ודריש לה הכי מדלא כתיב מיטב שדה ישלם ש''מ דאשדה דלעיל קאי שדהו של הניזק או אם היא חצר של שותפין שפיר נמי קרינן ביה שדהו שהרי יש לו חלק בה ולהוציא חצר שאינה לשניהן ואם הכניס שם פירותיו פטור בה על השן ורגל דלא קרינן ביה שדהו:
א''ר יוסי מכיון דתנא וכו'. ר' יוסי פליג על ר' ירמיה וס''ל כהך תנא דלקמיה דחצר שאינה לשניהן פטור ורשות הניזק והמזיק דקתני בדוקא קתני להוציא חצר שאינה לשניהן:
אלא זה שומר חנם וכו'. הא דקתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין בהכי איירי שמסרו לשורו לא' מן אלו הד' שומרים והוזק מן שורו של שומר ולהכי קרי ליה רשות הניזק והמזיק שהרי ברשותו מסרו לו וקבל עליו שמירתו וקמ''ל דמסתמא קבל עליו שמירת נזקיו ושמירת גופו ואם הוזק משורו חייב השומר בתשלומין כל א' מהן לפי דינו:
ולמה תנא. וא''כ למה לי תו למיתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין כיון דלא ממעיט ליה חצר שאינה לשניהם:
הייתי אומר אחד חצר וכו'. כלומר דודאי דיניהן שוה דבין בחצר של שניהן ובין בחצר שאינה של שניהן חייב בה על הנזק דלא ממעט התנא אלא המיוחדת למזיק לחוד משום דא''ל תורך ברשותי מאי בעי:
ושתק. ותו לא הוי תני ורשות הניזק והמזיק בתשלומין:
חוץ מרשות המיוחדת וכו'. ומפרש הש''ס דה''ק חוץ מרשות המיוחדת למזיק שהוא פטור בה אבל נוהגין הן הנזקין ברשות הניזק והמזיק:
שנגח לשור של עכו''ם. דרעהו כתיב ולא מנכסי הפקר אם נגח שור של הפקר לשורו וקדם אחר וזכה בו פטור:
משנה: 6b שׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף בִּפְנֵי בֵית דִּין וְעַל פִּי עֵדִים בְּנֵוּ חוֹרִין בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
הלכה: שּׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף כול'. אֵין אוֹמְרִים תֵּצֵא פָרָה בְטַלִּית. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִין בְּבֵית דִּין. שָׁוֶה כֶסֶף. מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שָׁמִין אֶלָּא נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּיזָּק בִּמְטַלְטְלִין שָׁמִין לוֹ מֵהֶן. בִּפְנֵי בֵית דִּין. מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. עַל פִּי עֵדִים. שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים. בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית. יָֽצְאוּ גּוֹיִים וַעֲבָדִים וּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְנָשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק. לְפִי שֶׁלֹּא תָפַשׂ הַכָּתוּב אֶלָּא אֶת הָאִישׁ צָרִיךְ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. מִכַּן שֶׁמְּחַצִּין אֶת הַנֶּזֶק. מִכָּן שֶׁזֶּה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק וְזֶה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
משנה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח וְלֹא לִיגּוֹף וְלֹא לִישּׁוֹךְ וְלֹא לִרְבּוֹץ וְלֹא לִבְעוֹט. הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ. שׁוֹר הַמּוּעָד וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזּוֹק וְהָאָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
משנה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלִיס וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי אֵילּוּ מוּעָדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם. מַה בֵּין תָּם לְמוּעָד. אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ וְהַמּוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
הלכה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב כול'. תַּנֵּי. רִּבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַצָּבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי אָבִין. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּצָּבוּעַ זָכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא קָשֶׁה כָּאֲרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source