הלכה: שּׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף כול'. אֵין אוֹמְרִים תֵּצֵא פָרָה בְטַלִּית. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִין בְּבֵית דִּין. שָׁוֶה כֶסֶף. מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שָׁמִין אֶלָּא נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּיזָּק בִּמְטַלְטְלִין שָׁמִין לוֹ מֵהֶן. בִּפְנֵי בֵית דִּין. מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. עַל פִּי עֵדִים. שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים. בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית. יָֽצְאוּ גּוֹיִים וַעֲבָדִים וּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְנָשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק. לְפִי שֶׁלֹּא תָפַשׂ הַכָּתוּב אֶלָּא אֶת הָאִישׁ צָרִיךְ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. מִכַּן שֶׁמְּחַצִּין אֶת הַנֶּזֶק. מִכָּן שֶׁזֶּה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק וְזֶה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
משנה: 6b שׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף בִּפְנֵי בֵית דִּין וְעַל פִּי עֵדִים בְּנֵוּ חוֹרִין בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
משנה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח וְלֹא לִיגּוֹף וְלֹא לִישּׁוֹךְ וְלֹא לִרְבּוֹץ וְלֹא לִבְעוֹט. הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ. שׁוֹר הַמּוּעָד וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזּוֹק וְהָאָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
משנה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלִיס וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי אֵילּוּ מוּעָדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם. מַה בֵּין תָּם לְמוּעָד. אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ וְהַמּוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
הלכה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב כול'. תַּנֵּי. רִּבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַצָּבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי אָבִין. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּצָּבוּעַ זָכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא קָשֶׁה כָּאֲרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
משנה: 7a כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָֽיְתָה מְבַעֶטֶת אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּֽרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ וְנָפַל עַל כֵּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כיצד הרגל מועדת. באיזה דבר הרגל מועדת וקאמר לשבר בדרך הלוכה בכך היא מועדת שמשברת כלי' בדרך הלוכה:
הבהמה מועדת. בבבלי מתרץ רישא תני אבות רגל ממש שדרסה ברגליה וסיפא תני תולדות שהבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר בגופה ובשערה ובשליף שעליה דרך הילוכה:
היתה מבעטת. שינוי הוא זה ותולדה דקרן הויא הילכך חצי נזק ותו לא:
או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה. אע''ג דלאו שינוי הוא אלא אורחיה הוא אפ''ה חצי נזק ותו לא דהלכתא גמירא לה וברשות הניזק דוקא אבל ברה''ר פטור דצרורות תולדה דרגל הויא לפוטרו ברשות הרבים ולשלם מן העליה כרגל:
ונפל על כלי אחר ושברו. ראשון נזקי רגל הוא ומשלם נזק שלם והאחרון ע''י צרורות נשבר ומשלם ח''נ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source