אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא מִפְּנֵי כְרִיתוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִקְבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה שֶׁנֶּעֱקַר מִכָּל הַפָּרָשָׁה. אֶלָּא כְהֶדְיוּט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין כְּהֶדְיוּט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר אֲפִילוּ עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם. דְּתַנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים עַל עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. שֶׁרִבִּי לִיֶעֶזֶר אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוּא בְהִיכָּרֵת לָמָּה אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מָשִׁיחַ וַעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא שעירה. כדין הדיוט עשיר דקרבנו חטאת בהמה ומביא כשבה או שעירה:
הרי אינו מביא שעיר. מסקנת דהתיבון היא דמיפרך מילתיה דר''א אלא הרי דאין הנשיא מביא שעיר בטומאת מקדש וקדשיו:
התיבון. על דברי ר''א דא''כ הרי משיח וע''ז נמי תיקשי הכי. וכלומר אפי' במשיח נמי אמאי תנן דמשיח בע''ז מביא שעירה ואמאי לא יביא פר כמו שהוא מביא בשאר חטאת אלא נ''כ דגזירת הכתוב הוא ולא ילפינן מהדדי וכדפרישית לעיל במתני' דאיתרבו מתורה אחת וגו' וה''נ כן:
אלא שעירה. בתמיה מסקנת דברי ר''א הם אלא דקאמרת דהוא בכלל טומאת מקדש וקדשיו כמו ההדיוט ובודאי שעירה יביא דעשיר הוא וכמו הדיוט דמביא חטאת בהמה נקבה שעירה או כשבה ואמאי לא יביא שעיר כשם שהוא מביא בשאר חטאת דאית ביה כרת:
הואיל והוא בהיכרת. כמו בשאר חטאת א''כ למה אינו מביא הנשיא שעיר:
א''ר מנא. הא לא מצית אמרת דאם כהדיוט עשיר עביד ליה ר''א ומטעמא דלא שייכא עניות גביה מעתה אפי' על שמיעת קולו על ביטוי שפתים ליפלוג נמי ר''א ולימא דהואיל ולא שייכא גביה עניות ומביא חטאת בהמה כהדיוט שעיר אוקמיה אדיניה דבשעיר דלא איירי ביה נמי הפרשה של שמיעת קול וביטוי שפתים מהאי טעמא גופיה ואנן לא תנינן הכי בברייתא דתני וכו' ובהדיא קתני כדקאמר ר' יוחנן לטעמיה דר''א:
אלא כהדיוט עשיר עביד ליה ר''א. כלומר דדינו בהו בחטאת בהמה כמו הדיוט עשיר בטומאת מקדש וקדשיו ומכיון דעקרת לנשיא מזו הפרשה דלא איירי ביה אוקמיה אדיניה דכמו בשאר חטאת דמביא שעיר ה''נ בטומאת מקדש וקדשיו מביא שעיר והשתא ל''ק מע''ז דהתם הפרשה איירי גם בנשיא כמו מהדיוט:
א''ר יונה מיסבור סבר ר' יהושע שנעקר מכל הפרשה. כלומר ר' יהושע סבר דהיינו טעמיה דר''א גבי טומאת מקדש וקדשיו דאין הנשיא כהדיוט אלא שנעקר הוא מכל הפרשה דטומאת מקדש וקדשיו דאיירי בעשירות ובדלות ולא שייך עניות גבי נשיא והלכך אין דינו כהדיוט בזה וכדמסיק ואזיל:
מעתה אפי' בקבועה. כלומר וא''כ אמאי לא פליג ר''א נמי אהיכא דשוין הן בנשיא עם היחיד בחטאת קבועה והיינו בע''ז דשוין הן בשעירה כדתנן במתני' ואמאי נימא הואיל ואית בה כרת כמו בשאר חטאת קבוע ויהא קרבן הנשיא שעיר בע''ז כמו קרבנו בכל חטאת דאית בה כרת:
רב הושעיה בעי. על טעמיה דר' יוחנן אליבא דר''א דאי ס''ד דטעמיה בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ויש בהן כרת כמו בחטאת קבועה:
לא אמר ר' אליעזר אלא מפני כריתות. וכן הוא בדפוס אצל הבבלי. כלומר לא פליג ר''א במתני' דקאמר הנשיא מביא שעיר אלא בטומאת מקדש וקדשיו מפני שיש בהן כריתות שחייבין על זדונן כרת כמו בשאר חטאת קבועה והלכך ס''ל לר''א דדין הנשיא בהן בשעיר כמו דמביא בשאר חטאות הבאין על זדונו כרת:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַייָב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְהַנָּשִׂיא עַל שְׁמִיעַת קוֹל. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנן. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל. הָא אִם יָצָא אֵינוֹ מְחַלֵּל. רִבִּי אַשִּׁיָאן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא מַקְשֵׁי. וְהָכְתִיב אַלְמָנָה֚ וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת אֵ֖לֶּה לֹ֣א יַקָּ֑ח. הָא אִם לָקַח אֵינוֹ מְחַלֵּל. 11b מַאי כְדוֹן. אָמַר חִזְקִיָּה. וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל. אֵת שֶׁקָּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁלֹּא שָׁוֶה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. הָתִיבוֹן. הֲרֵי נָשִׂיא לֹא שָׁווֶה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. שָׁווֶה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. הֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לֹא שָׁווּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שָׁווּ בִשְׁאָר יְמוֹת הַשָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. שָׁווּ בְמַתָּן דָּמִים בַּחוּץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יודן בר שלום. משני להקושיא הרי נשיא דמיהת שוין הן הנשיא והקהל במתן דמים בחוץ דכל אחד מן הקהל המביא חטאתו אין דמה נכנס לפנים כדין פר העלם דבר ופר כהן משיח שהן נכנסין לפנים על מזבח הזהב וכן חטאת הנשיא מתן דמו בחוץ הוא על מזבח העולה:
כיני מתניתא. כן צריך לשנות במתני' אלא שאין כ''ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל דאף ת''ק לא אמר והמשיח אלא בשמיעת קול וביטוי שפתים ודברי ר''ש על שמיעת קול קאי והכי תנינן והנשיא על שמיעת קול אינו חייב דברי ר' שמעון:
אמר ר' יוחנן. מה טעם דהכל מודים שאין כ''ג חייב בטומאת מקדש וקדשיו דכתיב מן המקדש לא יצא ולא יחלל ואם לא יצא ודאי לא יחלל והלכך דרשינן הכי ועל כל נפשות מת לא יבא וגו' ומן המקדש לא יצא שלא יצא לטמא עצמו והאי לא יחלל ה''ק ואם יצא וטמא עצמו לא יחלל הוא אם נכנס בשוגג אל המקדש שאינו מתחייב בטומאת מקדש:
ר' בון בר כהנא מקשי. על האי דרשה אלא מעתה הא דכתיב אלמנה וגרושה וגו' את אלה לא יקח וגו' ולא יחלל זרעו. בעמיו הכי נמי דדרשת הכי הא אם לקח אינו מחלל בתמיה מי גרע מכהן הדיוט שמחלל זרעו באיסור לאו אלא ע''כ דקרא אתי לעבור עליה בלא יקח ולא יחלל וה''נ בקרא דמן המקדש לא יצא ולא יחלל:
ונכרתה וגו'. גבי טומאת מקדש כתיב. את שקרבנו שוה לקהל יצא כהן משיח שאין קרבנו שוה שהוא מתכפר בפר על חטאו וכל אחד מן הקהל מתכפרין בכשבה או שעירה:
התיבון הרי נשיא. ג''כ אינו שוה לקהל דקרבנו שעיר הוא:
שוה ביום הכיפורים. לכל הקהל שמתכפרין בכפרה אחת לאפוקי כהן משיח שמתכפר בפר שלו ביה''כ:
הרי אחיו הכהנים. ג''כ לא שוו לכפרת הקהל ביה''כ דהם נמי מתכפרין בפרו של כ''ג:
שוו בשאר ימות השנה. לקהל דמביאין על חטאן כשבה או שעירה כאחד מן הקהל לאפוקי כהן משיח דאינו שוה להן לא בשאר ימות השנה ולא ביה''כ:
מאי כדון. השתא מ''ט דאין כ''ג חייב בטומאת מקדש וקדשיו:
משנה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר. וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא כַהֶדְיוֹט׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו' כהן משיח מביא פר. שאע''פ שאינו עובד ומשמש עדיין בקדושתו הוא עומד שאין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יה''כ ועשירית האיפה כדתנן לקמן אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:
כהן משיח מביא פר. ואפי' בעבר ועשה החטא לאחר שעבר ממשיחותו תנן לקמן בסיפא דמביא פר ולא נקט לה הכי במתני' אלא משום דאיצטריך למיתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו תנא נמי בכהן משיח מביא פר:
מתני' כהן משיח שחטא. ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו:
הלכה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ כול'. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוּסֵי. שֶׁאֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. רֵישָׁא דְפִירְקָא. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר׃ חָֽטְאוּ בְסָפֵק. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. כְּשֵׁם שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל הַוַּדַּאי כָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת עַל הַסָּפֵק. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. חָֽטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ מִשֶׁנִּתְמַנּוּ עָֽבְרוּ. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. כִּיפְּרָה הַגְּדוּלָּה עַל הָרִאשׁוֹן וְחַייָב עַל הַשֵּׁינִי וְעַל הַשְּׁלִישִׁי. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. חָֽטְאוּ עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. מָאן דָּמַר. אֵין חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. הֲרֵי חֵטְאוֹ וִידִיעָתוֹ שָׁוִין. מָאן דָּמַר. מִשֵּׁם שֶׁהַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת. אֲפִילוּ כֵן הַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' טעמא דר''ש. דאמר אם נודע להם אחר שנתמנו פטורין משום שהגדולה שנתמנו לה מכפרת על החטא שחטאו מקודם ואינם צריכין לקרבן:
ר' יוסי. אמר היינו טעמיה דר''ש לפי שאין חטאו וידיעתו שוין בחד גברא שחטא היה כשהיה הדיוט ומתכפר בכשבה או שעירה והידיעה לאחר שנתמנה ומתכפר בקרבן אחר אם היה חוטא עכשיו הנשיא בשעיר והמשיח בפר:
מה מפקה מביניהון. מבין הני טעמי אליבא דר''ש:
רישא דפירקא. איכא בינייהו אם פליג ר''ש גם ברישא בהא דקתני כהן משיח שחטא ואח''כ עבר ממשיחותו וכו' או לא דלמ''ד משום שהגדולה מכפרת לא שייך האי טעמא ולא פליג ר''ש ברישא ולמ''ד לפי שאין חטאו וידיעתו שוין פליג נמי ברישא:
חטאו בספק. כלומר אם חטאו בספק קודם שנתמנו ונודע להם מספק החטא ואח''כ נתמנו ונודע להם שחטאו ודאי בהא בין למאן דאמר משום שהגדולה מכפרת כשם שהוא מכפרת על הודאי כך היא מכפרת על הספק ואפי' נודע להם אחר כן שחטאו בודאי כבר כיפרה הגדולה עליהם ואינם צריכין להביא חטאת ובין למ''ד משום שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין והא קמ''ל דאע''ג שנודע להם מספק החטא קודם שנתמנו לאו כלום הוא ספק ידיעה לא הוי כידיעה ומכיון שהידיעה ודאית לא נודע להם עד אחר שנתמנו כ''ע לא פליגי בהא אליבא דר''ש דפטורין הן:
חטאו עד שלא נתמנו משנתמנו עברו. כלומר מיהו בכה''ג נמי איכא בינייהו אם חטאו עד שלא נתמנו וכן משנתמנו חטאו ג''כ ואח''כ עברו מגדולתן ונודע להם מהחטא אחר שעברו והשתא למ''ד משום שהגדולה מכפרת א''כ לא כיפרה הגדולה אלא על הראשון שחטאו קודם שנתמנו אבל חייבין הן על השני שחטאו משנתמנו וכן על השלישי כלומר כל מה שחטאו לאחר שנתמנו כבר אין הגדולה מכפרת ואפי' לא נודע להם עד לאחר שעברו מגדולתן חייבין הן:
מאן דאמר. ואלו למ''ד שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין באותו החטא שחטאו משנתמנו ולדידיה איפכא הוי דעל חטא שחטאו קודם שנתמנו חייבין הן שהחטא והידיעה שוון בו כשהוא הדיוט ועל החטא השני שחטאו לאחר שנתמנו פטורין הן:
חטאו על שמיעת קול וכו'. נמי איכא בינייהו:
מ''ד. לפי שאין חטאו וידיעתו שוין הכא לא שייך האי טעמא שהרי חטאו וידיעתו שוין באלו דבין קודם שלא נתמנו ובין לאחר שנתמנו קרבן אחד להם כדתנן בס''פ דלעיל שבאלו השלשה גם הם מביאין קרבן עולה ויורד כהדיוט ולמ''ד משום שהגדולה מכפרת אפי' כן הגדולה מכפרת על הכל:
גמ' אמר ר' אלעזר כהן גדול שחטא וכו'. גרסי' להא עד סוף הסוגיא לעיל רפ''ב דסנהדרין וגרסינן א''ר חגיי משה דאינון מחזרין ליה וכו' ושם מבואר הכל ע''ש:
משנה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ הֲרֵי אֵילּוּ כַהֶדְיוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ חַייָבִין וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ פְּטוּרִין. וְאֵי זֶה הוּא הַנָּשִׂיא זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל מִצְוֹת֩ יי אֱלֹהָ֜יו נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו. וְאֵי זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ זֶה הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלֹא הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁווִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמְצוּוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא פורעין. את הראש ולא פורמין כשאר כל האדם כדכתי' בכ''ג את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:
ומחזירין את הרוצח. אם מת אחד מהן חוזר הרוצח מעיר מקלטו כדכתיב וישב בה עד מות הכהן גדול:
שוין בעבודת יה''כ. שאין עבודת יה''כ כשירה אלא בכ''ג בלבד וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה ומקריבין קרבנות היום איזה שירצה:
אלא פר יה''כ ועשירית האיפה. שכ''ג מקריב בכל יום ויום שאותן הכהן המשמש הוא מביא משלו:
ואין בין הכהן המשמש. והיינו ראשון שחוזר לעבודתו לכהן שעבר. והיינו השני שמינו תחתיו דלאחר שעובר פסול הראשון מעבירין השני:
אלא פר הבא על כל המצות. שאין המרובה בגדים מביא פר על העלם דבר שלו אלא מביא כשבה או שעירה כיחיד דכהן המשיח כתיב:
ולא המרובה בגדים. בבית שני שלא היה להם שמן המשחה לפי שנגנזה בימי יאשיהו והיה כהן גדול נכנס לכהונה גדולה בלבישת שמנה בגדים כדכתיב ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:
ר''ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין. ר''ש סבר חטא וידיעה בחד גברא בעינן וה''ה דפליג ברישא דקתני נשיא שחטא ואח''כ עבר מגדולתו מביא שעיר דר''ש קאמר נמי דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר דחטאת וידיעה בעי כשהוא נשיא. ואיזה הוא המשיח. שמביא פר בהוראה זה המשיח בשמן המשחה:
מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח''כ נתמנו הרי אלו כהדיוט. דרבנן סבר בתר חטא אזלינן שנאמר אשר נשיא יחטא שחטא כשהוא נשיא וכן במשיח נאמר אם הכהן המשיח יחטא שחטא כשהוא משיח:
הלכה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא כול'. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָיו֭ אֲנִ֥י יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִגְדוּלָּתִי אַף אַהֲרוֹן בִּגְדוּלָּתוֹ. אָמר רִבִּי אָבוּן. קָדוֹשׁ יִֽהְיֶה לָּ֔ךְ. כִּבְיָכוֹל אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרוֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְּׁלֹשָׁה. אִין תֵּימַר בְּבֵית דִּין שֶׁלְכ''ג. נִמְצָא עֲלִייָתוֹ יְרִידָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מוטָּב דִּינוֹן מַחֲזִרִין לֵיהּ דּוּ קְטַלּוֹן לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעַס. שָׁלַח גּוֹתִּיִין לְמִיתְפַּשׂ יַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַעֲרַק בְּדָא דְמוּגְדָּלָא. וְאִית דָּֽמְרִין בְּרָה דִכְפַר חִיטַּיָּא. סְלִיק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית ווַעֲדָא. סְלִק רִבִּי יוּדָה נְסִייָא לְבֵית ווַעֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵית מָרִי אֲמַר לוֹן מִילָּה דְאוֹרַייָא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא יָדָא טַפְּחִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו. אִין לֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְאָנוּ מְפַתְּחָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּרָא דְמוּגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ נְפִיק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי 12a רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַייָא דִּנְשִׂייָא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן. מַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמֵי לְבָֽרְיֵיכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּיְ֣לָה הַזֶּה֒. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוּא וְכָל דּוֹרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲשֶׁר הָלַךְ אֱלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ אֱ֠לֹהִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה חֲמִיתָהּ מֵימוֹר לָן הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָֽבְרִין. מַה דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַ֖ל בָּנָיי כִּ֠י לֹא טוֹבָ֤ה הַשְּׁמוּעָה וגו'. מַֽעֲבִרִ֖ים עַם יְי. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' טעמא דר''ש. דאמר אם נודע להם אחר שנתמנו פטורין משום שהגדולה שנתמנו לה מכפרת על החטא שחטאו מקודם ואינם צריכין לקרבן:
ר' יוסי. אמר היינו טעמיה דר''ש לפי שאין חטאו וידיעתו שוין בחד גברא שחטא היה כשהיה הדיוט ומתכפר בכשבה או שעירה והידיעה לאחר שנתמנה ומתכפר בקרבן אחר אם היה חוטא עכשיו הנשיא בשעיר והמשיח בפר:
מה מפקה מביניהון. מבין הני טעמי אליבא דר''ש:
רישא דפירקא. איכא בינייהו אם פליג ר''ש גם ברישא בהא דקתני כהן משיח שחטא ואח''כ עבר ממשיחותו וכו' או לא דלמ''ד משום שהגדולה מכפרת לא שייך האי טעמא ולא פליג ר''ש ברישא ולמ''ד לפי שאין חטאו וידיעתו שוין פליג נמי ברישא:
חטאו בספק. כלומר אם חטאו בספק קודם שנתמנו ונודע להם מספק החטא ואח''כ נתמנו ונודע להם שחטאו ודאי בהא בין למאן דאמר משום שהגדולה מכפרת כשם שהוא מכפרת על הודאי כך היא מכפרת על הספק ואפי' נודע להם אחר כן שחטאו בודאי כבר כיפרה הגדולה עליהם ואינם צריכין להביא חטאת ובין למ''ד משום שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין והא קמ''ל דאע''ג שנודע להם מספק החטא קודם שנתמנו לאו כלום הוא ספק ידיעה לא הוי כידיעה ומכיון שהידיעה ודאית לא נודע להם עד אחר שנתמנו כ''ע לא פליגי בהא אליבא דר''ש דפטורין הן:
חטאו עד שלא נתמנו משנתמנו עברו. כלומר מיהו בכה''ג נמי איכא בינייהו אם חטאו עד שלא נתמנו וכן משנתמנו חטאו ג''כ ואח''כ עברו מגדולתן ונודע להם מהחטא אחר שעברו והשתא למ''ד משום שהגדולה מכפרת א''כ לא כיפרה הגדולה אלא על הראשון שחטאו קודם שנתמנו אבל חייבין הן על השני שחטאו משנתמנו וכן על השלישי כלומר כל מה שחטאו לאחר שנתמנו כבר אין הגדולה מכפרת ואפי' לא נודע להם עד לאחר שעברו מגדולתן חייבין הן:
מאן דאמר. ואלו למ''ד שאין חטאו וידיעתו שוין הכא נמי אין חטאו וידיעתו שוין באותו החטא שחטאו משנתמנו ולדידיה איפכא הוי דעל חטא שחטאו קודם שנתמנו חייבין הן שהחטא והידיעה שוון בו כשהוא הדיוט ועל החטא השני שחטאו לאחר שנתמנו פטורין הן:
חטאו על שמיעת קול וכו'. נמי איכא בינייהו:
מ''ד. לפי שאין חטאו וידיעתו שוין הכא לא שייך האי טעמא שהרי חטאו וידיעתו שוין באלו דבין קודם שלא נתמנו ובין לאחר שנתמנו קרבן אחד להם כדתנן בס''פ דלעיל שבאלו השלשה גם הם מביאין קרבן עולה ויורד כהדיוט ולמ''ד משום שהגדולה מכפרת אפי' כן הגדולה מכפרת על הכל:
גמ' אמר ר' אלעזר כהן גדול שחטא וכו'. גרסי' להא עד סוף הסוגיא לעיל רפ''ב דסנהדרין וגרסינן א''ר חגיי משה דאינון מחזרין ליה וכו' ושם מבואר הכל ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source