דָּרַשׁ רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃ חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר זֶה בַעַל הַתַּלְמוּד. וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ זֶה בַעַל אֲגָדָה. לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר. בְּיָד זֶה עֲשָׁתוֹת שֶׁלְּזָהָב וּבְיָד זֶה פְּרוּטְרוֹט. זֶה שֶׁבְּיָדוֹ עֲשָׁתוֹת שֶׁלְּזָהָב אֵינוֹ מוֹצִיא וְחָיָה. וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ פְּרוּטְרוֹט מוֹצִיא וְחָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זה בעל אגדה. לפי שהוא מוצא הרבה שומעין אותו שמושך את לבם ודומה למי שיש בידו פרוטות ומוצא לקנות ולהחיות נפשו בהן יותר במהרה מאשר בידו עשתות של זהב:
ודל מבין יחקרנו. ינצחנו כמו צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו תרגומו ונציח ליה:
דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא. פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹֽאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיי מַֽ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל אַבְנֵי כִֽיס׃ פֶּלֶס זֶה הַמִּקְרָא. מֹאזְנֵי זֶה הַמִּשְׁנָה. מִשְׁפָּט זֶה הַתַּלְמוּד. לַיי זֶה הַתּוֹסֶפֶת. מַֽ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל אַבְנֵי כִֽיס. כּוּלְּהֶם נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִכִּיס אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פלס. הוא המשקל והמאזנים שמכריעין בהן כך הוא ערך המקרא והמשנה שהתורה שבע''פ מכרעת להבין המקרא:
משפט זה התלמוד. שע''י הגמרא נתגלה המשפט ולהבין בטעמי המשנה:
לה' זה התוספת. ברייתות שניתוספו ומפורש בהן יותר מן המשנה:
רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אֲזַל לְחַד אֲתַר. אַשְׁכַּח רִבִּי לֵוִי יְתִיב דְּרַשׁ. אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עוֹשֶׁר וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶֽׁר יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא יַשְׁלִיטֶינּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכוֹל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכְלֶנּ֑וּ. עוֹשֶׁר זֶה הַמִּקְרָא. נְכָסִ֨ים אֵילּוּ הֲלָכוֹת. וְכָב֜וֹד זֶה הַתּוֹסֶפֶת. וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶֽׁר יִתְאַוֶּ֗ה. אֵילּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי חוּנָה מִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁלְּבַּר קַפָּרָא. וְלֹֽא יַשְׁלִיטֶינּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכוֹל מִמֶּ֔נּוּ. זֶה בַּעַל אֲגָדָה שֶׁאֵינוֹ לֹא אוֹסֵר וְלֹא מַתִּיר לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מְטָהֵר. כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכְלֶנּ֑וּ. זֶה בַּעַל הַתַּלְמוּד. קָם רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְנָֽשְׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ. אֲמַר. זָכִיתָה מֵימְרִינָהּ יְקִים תִּזְכִּי מֵימְרִינָהּ מֵיתִיב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עושר זה המקרא. כי היא התחלה מן העשירות:
נכסים אלו הלכות. שבעל פה כמי שקונה נכסים בעושר שלו:
וכבוד זה התוספת. שמתכבד בהן ע''י ששגור בפיו הברייתות והתוספתות:
זה בעל אגדה. שאין לו שליטה באיסור והיתר ובדינין:
זה בעל התלמוד. שע''י פלפול הגמרא יודע טעמו של דבר ומבין להורות להלכה למעשה:
זכיתה מימרינה יקים. כשם שזכית לאמרה מעומד ועל שם שהיה תלמיד ורך בשנים כך תזכה להיות זקן וראש ישיבה ולאמרה מיושב ודורש לפני רבים:
בִּיקְשׁוּ לִמְנוֹת זְקֵינִים מֵאֵכָן הֵן מְמַנִּין. מִטִּיבֵּרִיָּה אֹמִדְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. יְהוּדָ֣ה יַֽעֲלֶ֑ה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. הָדָא דְתֵימַר לַמִּלְחָמָה. אֲבָל לִמְנוּיֵי רוֹאֵי פְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכֽוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מטבריה או מדרומה. של ארץ ישראל:
יהודה יעלה. בתחילה בחלק יהודה מנגב היה וכלומר מזקני דרום ממנין בתחילה:
הדא דאת אמר למלחמה. אין הכתוב מדבר אלא לענין מלחמה יהודה יעלה בתחילה אבל לענין מינוי הזקנים רואים פני המלך וכו' כלומר אותם הראוים ביותר הן קודמים למינוי ויושבים בראשונה במלכות:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִיַית בֵּית גַּדְייָא בִירִיחוֹ וְיָצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְהִלֵּל הַזָּקֵן אֶחָד מֵהֶן. נָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּשְׁמוּאֵל הָקָּטָן. שׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לָעֲלִייָה בְיַבְנֶה וְיָצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁמוּאֵל הָקָּטָן אֶחָד מֵהֶן. נָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בֶּאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקַנוֹס. וְהָיוּ שְׂמֵיחִין עַל שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּן לְדַעַת רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעשה שנכנסו זקנים וכו'. מבואר לעיל בפ''ג דע''ז בהלכה א':
אִילִּין דְּבַר פָּזִי וּדְבַר הוֹשַׁעְיָה הֲווּ עֲלִין וּשְׁאֵלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂייָא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן אִילֵּין דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה עֲלִין קַדְמַאי. אָֽזְלוֹן אִילֵּין דְּבַר פָּזִי וְאִיתְחַתְּנוּן בִּנְשִׂיאוּתָא. אֲתוֹן בְּעוֹן מֵיעוֹל קַדְמַאי. אֲתוֹן וּשְׁאֵלוֹן לְרִבִּי אִימִּי. וַֽהֲקֵֽמוֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ. וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּט לָעֵצִים. אֶלָּא אֵי זֶה קֶרֶשׁ זָכָה לִינָּתֵן בַּצָּפוֹן יִינָּתֵן בַּצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם יִינָּתֵן בַּדָּרוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אילין דבר פזי ודבר הושעיה. שתי משפחות היו והיו רגילין לשאול בשלום הנשיא בכל יום ואותה משפחה דבר הושעיה היו מנהגם להכנס בראשונה שהיו חשובים מבני המשפחה דבר פזי והלכו אלו דבר פזי ונתחתנו במשפחת הנשיא ורצו להקדים לפניהן ושאלו לר' אמי והשיב להן מן המקרא הזה דכתיב והקימות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים וה''ל לכתוב כאשר הראית בהר אלא ללמדך שתשמור משפט סידורים כפי אשר יסדרו אותן בתחילה ואיזה קרש שזכה בצפון יינתן בצפון לעולם ושבדרום בדרום לעולם ושלא לשנותן וכיון שזכתה משפחה הראשונה להקדים בכניסה אין דוחין אותה ממנהג סידורה:
תַּרְתֵּין זַרְעִין בְּצִיפֹּרִין בּוּלֶווטַייָא וּפָגָנָייָא הֲווּ עֲלִין וּשְׁאֵלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂייָא בְּכָל יוֹם. וְהֲווֹן בּוּלֶווטַייָא עֲלִין קַדְמַאי וְנָפְקִין קֵדְמַיי. אָֽזְלוֹן פָּגָנָייָא וְזָכוֹן לָאוֹרַייְתָא. אֲתוֹן בְּעוֹן מֵיעוֹל קַדְמַאי. אִישְׁתָּאִלַת לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שָׁאֲלָהּ רִבִּי שִׂמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָעַל רִבִּי יוֹחָנָן וּדְרָשָׁהּ בְּבֵית מִדְרָשָׁא דְרִבִּי בְנָייָה. אֲפִילוּ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ׃ סָֽבְרִין מֵימַר. לִיפָּדוֹת וּלְהַחֲיוֹת וְלִכְסוּת. הָא לִישִׁיבָה לֹא. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף לִישִׁיבָה. וּמַה טַעַם׃ יְקָ֣רָה הִ֭יא מִפְּנִינִים. וַאֲפִילוּ מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנַס לִפְנַיי לְפְנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תרתין זרעין. שתי משפחות נהיו בציפורי בלווטיא ופגניא והיו אלו הבלווטיא נכנסין בראשונה להקביל פני הנשיא ויוצאין בראשונה והלכו משפחת הפגניא וזכו להתגדל בתורה והיו רוצים להקדים לפני הבלווטיא ושאלו לר''ל:
אפי' ממזר ת''ח וכו'. כלומר בזה ודאי חשיבות התורה היא קודמת:
סברין מימר. מעיקרא סברוה דדוקא לענין ליפדות ולכסות ולהחיות כדאיירי במתני' בהא הוא דאמרו דממזר ת''ח קודם הא לישיבה לא לענין לישב בראש ולהקדימו בכניסה ויציאה דאלו במינוי סנהדרין כבר אמרי' בסנהדרין פ''ד דלר''מ הכל כשירין ואפי' ממזר אבל לא לר''נ:
א''ר אבון אף לישיבה. כדאמרן וכדדריש ר' יוחנן:
ומ''ט דכתיב יקרה היא מפנינים. משמע בכל מיני חשיבות השייכין ליקר ותפארת חשובה היא וקודמת ואפי' מכ''ג זה שנכנס לפני ולפנים:
הדרן עלך כהן משיח שחטא וסליקא לה מסכתא דהוריות וכולא סידרא דישועות בחסדי ובעזרי האל למושעות
תַּנֵּי. הַסּוֹדֵרָן קוֹדֵם לְפִילְפְּלָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בְּרֶכְיָה בָּעֵי. אֲפִילוּ כְרִבִּי אִמִּי. אֲמַר לֵיהּ. מִיתְבָּעֵי מֵרִבִּי אִימִּי. הוּא הַפִּילְפְּלָן. הָדָא אָֽמְרָה. מִשְׁנָה קוֹדֶם לְמִקְרָא. וְדָא מְסָייְעָא לֵיהּ. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הָעוֹסֵק בַּמִּקְרָא מִידָּה שֶׁאֵינָהּ מִידָּה. וְרַבָּנִן עָֽבְדִין מִקְרָא כְמִשְׁנָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מִשְׁנָה קוֹדֶם לְתַלְמוּד. וּמַה טַעֲמָא. קְנֵ֣ה חָ֭כְמָה קְנֵ֣ה בִינָ֑ה וגו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. תַּלְמוּד קוֹדֵם לְמִשְׁנָה. וּמַה טַעֲמָא. קְֽנֹה חָכְמָ֗ה מַה טּ֥וֹב מֵֽחָר֑וּץ. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹחָנָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מַיִם בְּזוֹל וְיַיִן בְּיוֹקֶר. אֶיפְשַׁר לְעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן. אֵי אֶיפְשַׁר לְעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא מַיִם. וּמַה מְקַייֵם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מֶלַח בְּזוֹל פִּילְפְּלִין בְּיוֹקֶר. אֶיפְשַׁר לְעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא פִּילְפְּלִין. אֵי אֶיפְשַׁר לְעוֹלָם לִחְיוֹת בְּלֹא מֶלַח. 19b לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַמִּשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא שִׁיקַּע בּוֹ רִבִּי רוֹב מִשְׁנָיוֹת. אֲבָל מִשֶּׁשִּׁיקַּע בּוּ רִבִּי רוֹב מִשְׁנָיוֹת לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמִּשְׁנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה מה את בעי מר' אמי הוא הפילפלן. כלומר מה אתה אומר מר' אמי שהרי הוא סיני ועוקר הרים ומוכתר בשתיהן הוא:
הסודרן. זהו שהמשניות והברייתות סדורין בפיו:
קודם לפילפלן. המפולפל ומחודד ואין הלימוד סדור בפיו כל כך:
אפי' כר' אמי. אם הסודרן שאתה אומר כר' אמי שהיו שגורי' בפיו אבל לא כ''כ כמו אחרים שהיו בימיו:
הדא אמרה משנה קודם למקרא. שהיא העיקר להיות שוקד בה עד שתהיה המשנה שגורה בפיו:
מידה שאינה מידה. שאין מדה זו העיקר שהמשנה והגמרא יפים ממנה:
ורבנן עבדין מקרא כמשנה. שגם על המקרא נוטלין שכר כמו על המשנה:
משנה קודם לתלמוד. בחשיבות:
ומ''ט קנה חכמה קנה בינה. כתיב וחכמה היא המשנה ובינה הוא התלמוד שע''י הגמרא נותנין לב להבין דבר מתוך דבר וטעם המשנה והקדים חכמה לבינה:
ר' יוחנן אמר תלמוד קודם למשנה. ולשקוד בו יותר מן המשנה דכתיב קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף ומשמעות הכתיב כך הוא אם קנה חכמה לבדה והיא המשנה מה טוב מחרוץ והוא הזהב לפי שעדיין אין לו מעלת הבינה והחכמה נחשבת לו ערכה יותר טובה מזהב וקנות בינה כלומר כשהגיע לקנות בינה והוא התלמוד אז החכמה אינה חשובה כל כך אצלו לפי שנתוסף לו מעלת קנין הבינה וא''כ אין קנין החכמה כ''א נבחר מכסף לפי ערך הבינה שהיא יותר חשובה במעלה נגד החכמה כמו ערך החרוץ נגד הכסף ועכשיו קנין הבינה טוב מחרוץ וקנין החכמה נבחר מכסף והיינו נמי דכתיב בחכמה קנה ובבינה קנות דפירושו כשיגיע למעלת קנות בינה הוא:
מה מקיים ר' יוחנן טעמא דר''ש בר נחמן. דבשלמא קרא דהביא ר' יוחנן שהקדים חכמה לבינה כדדריש הוא וכדאמרן אלא קרא שהביא ר' שמואל מפני מה הקדים חכמה לבינה וקאמר דמשל הוא למים ויין מים בזול וכו' ומפני שא''א לעולם בלא מים המים הן בקדימה יותר מן היין אע''פ שהיין חשוב ביותר וכך הוא הדמיון בקדימת החכמה להבינה שהיא יותר נצרכת לכל:
ומה מקיים ר''ש בר נחמן. קרא דר' יוחנן דהא משמע שאין ערך החכמה נחשבת לנגד ערך הבינה וקאמר דכוונת זה הכתוב הוא כדמיון המשל של מלח ופלפלין מלח בזול וכו' ולפי שאי אפשר לעולם בלא מלח ואף אם תשים הפלפלין לתוך התבשיל מבלי המלח אינו כלום ולא ניכר החשיבות של הפלפלין אלא אם יש בו מלח אז הוא יותר משתבח מחמת הפלפלין מאשר היה בו מלח לבדו בלא פלפלין כך הוא דמיון החכמה והבינה דודאי חשיבות הבינה היא ביותר אלא שאם אין חכמה קודמת היאך תוכר מעלת הבינה שאחרי שקיבל החכמה אז משתבח הוא ביותר במעלת הבינה להבין דבר מתוך דבר וזה הדמיון בעצמו בענין משנה קודם לתלמוד:
לעולם הוי רץ אחר המשנה. לחזור בה תמיד:
הדא דתימר עד שלא שיקע בו רבי. שלו רוב המשניות אבל אם כבר למד מרבו רוב המשניות ויודע ובקי בהן לעולם הוי רץ אחר התלמוד להגות בו ולהבין דבר מתוך דבר יותר מחזרת המשנה שאין להבין ולהורות מתוך המשנה לבדה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source