הלכה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין כול'. רִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר עַד שֶׁיַּפִּיל אֶת כָּל הַחֶבֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל הַמַּחֲלָצוֹן. מַאי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיקַת הַחֶבֶל. מַה דָּמַר רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִיטַּת הַמַּחֲלָצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:
מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:
גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:
מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:
מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:
ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:
משנה: 5a אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה עוֹלֶה בַסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:
כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:
היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:
אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:
מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹצִיא הֲלָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִטִּיחָה לוֹ. אָמַר לֵיהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּיל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹשִׁיט הַתְּינּוֹק אֶת יָדוֹ וּרְצָצָהּ. אָמַר לֵיהּ. אַטְרַחְתְּ בָּהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אטרחת בה. מה אתה מטריח עצמך וחוזר ושואל כבר אמרתי לך היא עלייה ומ''מ היא נקראת ירידה:
היא עלייה היא ירידה. כלומר עלייה דהכא היינו ירידה שאע''פ שהוא בדרך הליכתה מ''מ מעגל הוא וכל שמעגל דרך ירידה הויא וגולה:
היה מעגל במעגילה בדרך הליכתה. כלומר בשעה שמוליכה ומושכה אליו ולא בדרך דחיפתו דזהו תנן במתני' דחייב כדפרישית שם אלא בשעת ההולכה אליו היה מעגל ג''כ מעט מעט והוציא הלה את ראשו והטיחה לו והרגו מהו אם דרך ירידה מיקריא הואיל והוא מעגל בה או דילמא כיון דבדרך הליכה היא כשמושכה אליו דרך עלייה היא ופטור:
משנה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג רִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ רִבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:
כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:
היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:
אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:
מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:
הלכה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן נְשִׁירָה אַף כָאן נְשִׁירָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנָשַׁל֩ יְי אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶי֖ךָ וגו'. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מַכָּה אַף כָאן מַכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:
מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:
גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:
מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:
מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:
ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:
משנה: 5b זָרַק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אִם מִשֶּׁיָּצָאת הָאֶבֶן מִיָּדוֹ וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ושליח ב''ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות או שהכה את הבעל הדין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה דמצוה קעביד והלכה כאבא שאול:
יצא האב המכה את בנו. להטותו לדרך אחרת דמצוה קעביד:
מה חטבת עצים רשות. דאי בעי עייל לחטוב עצים לדבר הרשות אי בעי לא עייל:
מתני' אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס לשם:
והוציא הלה ראשו וקבלה פטור. דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו והלכה כר''א בן יעקב:
מתני' זרק את האבן לר''ה. ואף על גב דקרוב למזיד הוא שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוין ברשות הרבים תמיד הכא במאי עסקינן בסותר את כותלו לאשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה ואינה עשויה לפנות בה ביום וזימנין דמקרי ויתיב בה והלכך גולה דפושע לא הוי דהא אינה עשויה להפנות בה ביום ואונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן כול'. תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמָצָא. שֶׁיְּהֵא מָצוּי לוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוּא הוֹרְגוֹ. וְיֵשׁ רְשׁוּת לִזְרוּק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּפְתָּר שֶׁהָיָה כוֹתְלוּ גוֹהָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין דרך התינוק לינתן ע''ג מיטה ביום. אלא בתוך העריסה ובלילה הוא שוכב עם אמו במטה גולה הוא דלאו פושע מיקרי שלא היה לו להעלות על דעתו שהתינוק שם הוא ביום:
ישב לו ע''ג המיטה ביום. ולא ידע שיש שם תינוק ודחקו ומת:
כל מילה ומילה לדעתיה. בכל דבר ודבר אחר הענין הוא הולך במה שדרך בני אדם הוא והיה לו להעלות על דעתו כדמפרש ואזיל:
בלילה. אם בלילה הוא אינו גולה דקרוב לפשיעה הוא ובעריסה איפכא הוא:
לאחריו. כגון שהשפיל זרועו לאחריו ולהעלותו אח''כ לקצב בכח ובשעת עלייתו הרג גולה דזה הוי דרך ירידה ואם למטן והיינו בתחלה כשהוריד זרועו לאחוריו הרגו אינו גולה משום שאותה ירידה לצורך עליה היא כדי שיוכל להרים ידו בכח אח''כ ולא הויא ירידה:
ואתיא. הא דאמר מלמעלן גולה והא דרך עליה היא אלא כדמפרש לה רב הונא אם הוא לפניו מלמטן כשהוריד זרועו לקצב הרגו גולה דדרך ירידה היא ואם כשהגביה זרועו למעלה הרגו אינו גולה דדרך עליה היא:
גמ' בין מלמעלן בין מלמטה גולה. כדמפרש ואזיל דמלמעלן אלאחריו קאי:
תיפתר שהיה כותלו גוהא. ליפול וסותר את כותלו הוא:
ויש לו רשות וכו'. בתמיה ופשיעה הוי:
גמ' שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. לו היא מצוי פרט לזה שהוא ממציא את עצמו:
משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵירוֹ וְהָרַג אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם גּוֹלֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין׃
Pnei Moshe (non traduit)
ושליח ב''ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות או שהכה את הבעל הדין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה דמצוה קעביד והלכה כאבא שאול:
יצא האב המכה את בנו. להטותו לדרך אחרת דמצוה קעביד:
מה חטבת עצים רשות. דאי בעי עייל לחטוב עצים לדבר הרשות אי בעי לא עייל:
מתני' אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס לשם:
והוציא הלה ראשו וקבלה פטור. דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו והלכה כר''א בן יעקב:
מתני' זרק את האבן לר''ה. ואף על גב דקרוב למזיד הוא שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוין ברשות הרבים תמיד הכא במאי עסקינן בסותר את כותלו לאשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה ואינה עשויה לפנות בה ביום וזימנין דמקרי ויתיב בה והלכך גולה דפושע לא הוי דהא אינה עשויה להפנות בה ביום ואונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲבירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יַנַּאיִ טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִיכָּה בֵּין מִלְּמַעֲלָה בֵין מִלְּמַטָּה גּוֹלֶה. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי הוּנָא. טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִכָּה לְפָנָיו לְמַטָּן גּוּלֶה לְמַעֲלָן אֵינוֹ גוֹלֶה. לְאַחֲרָיו לְמַעֲלָן גּוֹלֶה לְמַטָּן אֵינוֹ גוֹלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּל מִילָּה וּמִילָּה לְדַעְתֵּיהּ. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גּוֹלֶה. יָשַׁב לֹו עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם אֵינוֹ גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַלַּיְלָה גּוֹלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין דרך התינוק לינתן ע''ג מיטה ביום. אלא בתוך העריסה ובלילה הוא שוכב עם אמו במטה גולה הוא דלאו פושע מיקרי שלא היה לו להעלות על דעתו שהתינוק שם הוא ביום:
ישב לו ע''ג המיטה ביום. ולא ידע שיש שם תינוק ודחקו ומת:
כל מילה ומילה לדעתיה. בכל דבר ודבר אחר הענין הוא הולך במה שדרך בני אדם הוא והיה לו להעלות על דעתו כדמפרש ואזיל:
בלילה. אם בלילה הוא אינו גולה דקרוב לפשיעה הוא ובעריסה איפכא הוא:
לאחריו. כגון שהשפיל זרועו לאחריו ולהעלותו אח''כ לקצב בכח ובשעת עלייתו הרג גולה דזה הוי דרך ירידה ואם למטן והיינו בתחלה כשהוריד זרועו לאחוריו הרגו אינו גולה משום שאותה ירידה לצורך עליה היא כדי שיוכל להרים ידו בכח אח''כ ולא הויא ירידה:
ואתיא. הא דאמר מלמעלן גולה והא דרך עליה היא אלא כדמפרש לה רב הונא אם הוא לפניו מלמטן כשהוריד זרועו לקצב הרגו גולה דדרך ירידה היא ואם כשהגביה זרועו למעלה הרגו אינו גולה דדרך עליה היא:
גמ' בין מלמעלן בין מלמטה גולה. כדמפרש ואזיל דמלמעלן אלאחריו קאי:
תיפתר שהיה כותלו גוהא. ליפול וסותר את כותלו הוא:
ויש לו רשות וכו'. בתמיה ופשיעה הוי:
גמ' שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. לו היא מצוי פרט לזה שהוא ממציא את עצמו:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּעַ עֵצִים בַּחֲצֵירוֹ וְנִכְנַס הַפּוֹעֵל לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ נִתְזָה הַבְּקַעַת עָלָיו וְהִזִַּקַתּוּ חַייָב. וְאִם מֵת אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁאֵינוֹ כְיַעַר. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה פָטוּר. וְלֹא פְלִיגִין. מַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. אִם בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. פָטוּר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס צָרִיךְ לְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס נַעֲשִׂית כַּחֲצַר שׁוּתָפִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשׁוּתָפִין קוֹנִין זֶה מִזֶּה בְחָצֵר. וּמַמְחִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְחָצֵר. וְחַייָבִין זֶה בְנִזְקֵי זֶה. וְלֹא כֵן אָמַר רַב. מְמַלֵּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ אֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַלֵּךְ בְּחָצֵר כְּמִי שֶׁהִיא מְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוסי ב''ח היה עומד ומבקע עצים וכו'. גרסינן לה לעיל בפ' המניח הלכה ח' ושם נתבאר היטב עיין עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source