אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יוּדָן. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר נִיסַּךְ בְּהֶעֱלֶם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מוֹדֶה שֶׁאִם עָֽבְדָהּ בַּעֲבוֹדָתָהּ בַּעֲבוֹדַת הָגָּבוֹהַּ כַּעֲבוֹדַת הִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁהוּא חַייָב עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. מְנַיִין שֶׁאִם עָֽבְדָהּ בַּעֲבוֹדָתָהּ בַּעֲבוֹדַת הָגָּבוֹהַּ בַּעֲבוֹדַת הִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁהוּא חַייָב עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. וְלֹֽא יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַטִּי תָּנָהּ לַקֳּדָשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף על גב דר''א בי רבי שמעון אמר זיבח וקיטר וכו' עד כל לה' אלהיכם לא תעשון כן גרסינן בהלכה דלעיל ושם מפורש. ואיידי דאיירי במילתיה דר''א בר''ש מייתי נמי להא:
רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רְאֵה לָשׂוֹן שֶׁלִּימַּדְתָּךְ הַתּוֹרָה. מוֹלֶךְ. כָּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ. אֲפִילוּ קִיסֵּם אֲפִילוּ צְרוֹר. וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּוֹ. לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה בְּהִיכָּרֵת. רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה לְבָנִים וּלְבָנוֹת. דְּתַנֵּי. אֶחָד הַמּוֹלֶךְ וְאֶחָד שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה. בֵּין שֶׁעָֽבְדָהּ בְּבָנִים וּבְבָנוֹת בֵּין שֶׁעָֽבְדָהּ בְּאָבוֹת וּבְאִמָּהוֹת. חַייָב. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּשֶׁאֵין עֲבוֹדָתָהּ לָכֵן. 39a אֲבָל אִם הָֽיְתָה עֲבוֹדָתָהּ לָכֵן פָּטוּר. אָמַר רִבִּי הִילָא. אֲפִילוּ עֲבוֹדָתָהּ לָכֵן חַייָב שְׁתַּיִם. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי הִילָא. מוֹלֶךְ בִּכְלַל עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה וְיָצָא לִידוֹן לְהָקֵל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא חַייָב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה. אַתְייָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. כְּמָה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מוֹלֶךְ בִּכְלַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה. יָצָא לִידוֹן לְהָקֵל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא חַייָב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בִּכְלַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה. יָצָא לִידוֹן לְהָקֵל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא חַייָב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתיא דר''א בר''ש בשיטת ר''ש אביו. הא דקאמר ר''א בר''ש לעיל דאינו חייב אלא משם מולך בלבד. מפרש לה דה''ק דעל יוצאי יריכו שהקפידה התורה במולך בהא הוא דאינו חייב אלא בשם מולך בלבד ובהא פליגי עם ת''ק דתוספתא דלעיל דת''ק ס''ל א' מולך וא' שאר ע''ז שוין הן ועלה קאמר ר''א בר''ש דדוקא בשם מולך הוא דחייב ביוצאי יריכו אבל לא בשאר ע''ז על יוצאי יריכו אבל בשאין יוצאי יריכו מחייב הוא בשאר ע''ז והיינו בשיטת רבי שמעון אביו דכמו דאמרינן דהקפידה התורה בשם מולך דאינו חייב אלא על יוצאי יריכו כן נמי אמרינן דעל יוצאי יריכו הוא דהקפידה התורה במולך דוקא אבל בשאר ע''ז דלאו בשם מולך מתחייב הוא על אינו יוצאי יריכו:
בכלל עובדי ע''ז היה. דכתיב איכה יעבדו הגוים וכל חוקותיהם במשמע באיזו עבודה ואיזה חוק שעובדין חייב הוא למה יצא חוק של מולך בפני עצמו לידון ולהקל עליו דגזירת הכתוב הוא במולך שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו וזה מסייע לר' הילא דס''ל בשם מולך בלבד הוא דהקפידה התורה על יוצאי יריכו אבל בשאר ע''ז דאיתרבי לעבודת מולך חייב הוא על אביו ואמו:
מתני'. ברייתא דלקמיה מסייע לר' הילא וגרסינן אמר ר''ש מולך בכלל וכו' וכן מוכח מדלקמן:
אבל אם היתה עבודתה של ע''ז זו לכך. להעביר לפניה א''כ הוי כמולך ופטור על אביו ואמו דהקפידה התורה במולך על זרעו דוקא:
בשאין עבודתה לכן. הא דקתני בין שעבדה באבות ואמהות חייב אשאר ע''ז קאי ובשאין עבודתה לכך להעביר לפניה באש ומתחייב משום דהתורה רבתה למעביר לשאר ע''ז ולא חילק בין יוצאי יריכו לאביו ואמו בשאר ע''ז דדוקא במולך הוא דכתיב ומזרעך וכו' דהקפידה התורה דוקא על יוצאי יריכו:
בין שעבדה באבות ובאמהות. כדמפרש לקמיה:
והכרתי אותו וכו'. כמו אמר מר הוא ור' נסא פליג ארבי יוחנן דס''ל כת''ק דלעיל וכתנא דברייתא דלקמיה דאחד המולך ואחד שאר ע''ז ואתא האי קרא לרבות למעביר זרעו לשאר ע''ז דחייב:
ראה לשון שלימדתיך התורה וכו'. מילתיה באנפי נפשה היא כלומר דסבר כמ''ד לעיל דדוקא מולך ולא מעביר שאר ע''ז דהקפידה התורה עליה ועל שמה ואפי' קיסם או צרור שהמליכו עליהם מולך הוא ומיהו שם מולך דוקא:
א''ר הילא אפי' עבודתה לכן. ר' הילא ס''ל דדוקא בשם מולך הוא דהקפידה התורה על יוצאי יריכו אבל אם אין לה שם מולך אפי' עבדה בעבודת מולך מיתחייב הוא באינו יוצאי יריכו כדלקמן והיינו דקאמר אפי' עבודתה של שאר ע''ז בכך חייב הוא ואפי' שתים הוא חייב בשאר ע''ז חדא דעבדה דרך עבודתה ואידך דעבדה בעבודת מולך ומתחייב ג''כ משום מולך דרבתה התורה לשאר ע''ז בהאי קרא:
אָמַר רִבִּי פִינְחָס קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רָב חִסְדָּא. הָֽיְתָה עֲבוֹדָתָהּ בַּבָּנִים וּבַבָּנוֹת וְעָֽבְדָהּ בָּאָבוֹת וּבָאִמָּהוֹת חַייָב שְׁתַּיִם. וַהֵוָה רִבִּי זְעוּרָה חֲדִי בָהּ. סְבַר מֵימַר. בְּשִׁיטַּת רִבִּי הִילָא רָבֵּיהּ אִיתְאֲמָרַת. וְעַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אִיתאֲמָרַת. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. וְעַל דְּרַבָּנִין אִיתְאֲמָרַת. אֲמַר לֵיהּ. וּלְהָדָא צוֹרְכָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה ולהדא צורכת. בתמיה וכי אליבא דרבנן צריך אתה להשמיענו דבר זה דפשיטא הוא דרבנן סבירא להו הכי ולפיכך הייתי סבור דדבריך אליבא דר''א בר''ש הן ולהשמיענו חידוש בפירוש דבריו ואם דבריך אליבא דרבנן לא צריכנא לך:
א''ל. ר' פנחס ומה בידך ומפני מה אתה שמח בזה ואני לא קבלתי מרב חסדא אלא אליבא דרבנן דסברי דגם בשאר ע''ז חייב ועלה הוא דאיתאמרת דחייב שתים חדא משום דעבודתה בהעברה היא ומתחייב בשם עבודת עצמה ובשאר ע''ז אין קפידא במה שהעביר וחדא משום עבודת מולך דאיתרבי לשאר ע''ז מקרא ואלו לר''א בר''ש לא קאמינא דסבירא לי דר''א בר''ש פליג את''ק לגמרי ולא ביוצאי יריכו לבד אלא דס''ל דאינו מתחייב כלל בעבודה זו בשאר ע''ז ודוקא בשם מולך הקפידה התורה:
והוה ר' זעירה חדי בה. דסבר מימר דלר''א בר''ש קאמר וכדאמרן לעיל לשיטת ר' הילא ואליבא דרבי אלעזר בי רבי שמעון דמפרשינן הא דקאמר דאינו חייב אלא משם מולך בלבד היינו דוקא ביוצאי יריכו דבשאר ע''ז אינו חייב אבל בשאין יוצאי יריכו מתחייב הוא בשאר ע''ז ור' פנחס הכי קאמר היתה עבודתה של שאר ע''ז בבנים ובבנות והוא עבדה באבות ובאמהות חייב שתים וטעמא דכי איתרבו שאר ע''ז לעבודת מולך ולא ליוצאי יריכו איתרבו דעל יוצאי יריכו אינו חייב אלא במולך כדאמרינן לר''א בר''ש ואלו בשאר ע''ז לא הקפידה התורה אלא כל שהוא מעביר חייב הוא ודרך עבודתה מיקרי ואפי' עבודתה בבנים ובבנות והוא העביר אחרים מתחייב והשתא מתחייב שתים חדא מאיכה יעבדו דכל שהעביר עבודתה וחקה היא וחדא מאזהרת מולך דהא איתרבי עבודת מולך לשאר ע''ז דעכ''פ עבודות מולך בענין העברה היא ולפיכך היה ר''ז שמח דמצא סיוע לשי' ר' הילא רבו ואליבא דר''א בר''ש וכדמפרש לה ר' הילא לעיל דלא פליג ר''א בר''ש אלא ביוצאי יריכו דוקא ובהא הוא דקאמר אינו חייב אלא משם מולך בלבד:
היתה עבודתה בבנים ובבנות וכו'. לקמי' מפרש לה:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ לָהּ טָלֶה אֶחָד בַעַל מוּם חַייָב. מַאי כְדוֹן. כִּדְאָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא תַֽעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַֽיי אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ כָּלַּיי אֱלֹֽהֵיכֶֽם לֹא תַֽעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן.
משנה: הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדָבָר שֶׁחַייָבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם. קִלְּלָם בְּכִנּוּי רַבִּי מֵאִיר מְחַייֵב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין׃ הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאוֹרָסָה בְּבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁנִי בְּחֶנֶק׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. ולאפוקי תחומין ואליבא דר''ע דאמר מדאורייתא הוי והבערה אליבא דר' יוסי דאמר ללאו יצאת:
עד שיקללם בשם. משמות הגמורין:
קללם בכינוי. כגון שדי צבאות חנון רחום:
וחכמים פוטרין. מן המיתה אבל לוקה כדרך שלוקה על קללת כל אדם כשר מישראל והלכה כחכמי':
עד שתהא נערה. ולא קטנה פחותה מבת י''ב שנה ויום אחד ולא בוגרת שעברו עליה י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד:
בתולה. ולא בעולה:
מאורסה. ולא נשואה ואפי' נכנסה לחופה ולא נבעלה דקרינא ביה בתולה מיהו לאו מאורסה היא והבא עליה בחנק:
בבית אביה. למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה בדרך דהבא עליה אינו אלא בחנק:
באו עליה שנים. ועדיין היא בתולה כגון שבאו עליה שלא כדרכה הראשון בסקיל' דמשכבי אשה כתיב:
והשני בחנק. דבעולה היא והאי סתמא ר' היא דאמר שלא כדרכה נפקא לה מכלל בתולה אבל חכמים פליגי עליה וסברי דאפי' באו עליה עשרה בני אדם שלא כדרכה עדיין בתולה היא וכלם בסקילה והלכה כחכמים:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מְסַייְעָן לְרִבִּי יָסָא. דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רַבָּנִין. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַקָטִירִין לַשֵּׁדִים. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִפְּנֵי שֶׁנִּכְלְלוּ כוּלָּן עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מסייען לר' יסא. דאמר ר' הילא בשמיה לקמן:
מפני שהן מקטרין לשדים. אדלעיל מהדר דאמאי לא קתני ידעוני בכריתות דהיינו טעמא משום דלא קתני התם אלא מילתא דאית ביה מעשה וכדר' הילא בשם ר' יסא דמפני שנכללו כולן דחשיב להו במתני' התם בזה שהן על ידי מעשה ומשום דאינו חייב קרבן אלא על דבר שיש בו מעשה דכתיב ועשה אחת וגו' וידעוני לית ביה מעשה דמה שמכניס העצם בפיו לאו מעשה הוא שאינו מדבר כלום בשעת מעשה אלא לאחר המעשה כשהוא בפיו מדבר העצם מאיליו אבל בעל אוב אית ביה מעשה דס''ל בעל אוב זה המקטר לשדים כדי לחברן ולהביאן אצלו לסייע אותו בכשפיו והלכך תני התם לאוב ולא תני לידעוני:
אָמַר רִבִּי הוּנָא. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְמָאן דְּאָמַר. אוּב זֶה הַמַּעֲלֶה בִזְכוּרוֹן. מַה טַעֲמָא. קָֽסֳמִי נָ֥א לִי֙ בָּא֔וֹב וְהַ֣עֲלִי לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר אֹמַר֭ אֵלָיִיךָ׃ מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִיכָּן דַּהֲוָת יָדְֽעָה מִילִּין מִלִּין סַגִּין. מַאי כְדוֹן. וְֽ֠הָיָה כְּא֤וֹב מֵאֶ֨רֶץ֙ קוֹלֵ֔ךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה טעמא. מדלא כתיב קסמי באוב והעלי נא לי וקאמר קסמי נא לי באוב וכדמסיק דמה את שמע מינה מהכא אלא מיכן שהיתה יודעת הרבה דברים במיני כישוף והוא ביקש ממנה שתעשה באוב ובהעלאה בזכורו הוא ולפיכך אמר קסמי נא לי לפי שאשה היא:
מאי כדון. דאכתי לא שמעינן מהכא דמעלה בזכורו הוא דלי לצרכי הוא דקאמר אלא מהכא דכתיב והיה כאוב מארץ קולך וש''מ דקולו של אוב ממקום תחתית שהוא סמוך לארץ:
אוֹ זֶה פִיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁיחְיוֹ. וְיִדְּעוֹנִי זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו. הֲרֵי אֵלּוּ בִסְקִילָה וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶן בְּאַזְהָרָה׃ וְדֹרֵ֖שׁ אֶל הַמֵּתִֽים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. זֶה הַנִּשְׁאַל בַּגּוּלְגּוֹלֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. זֶה הַנִּשְׁאַל בִּזְכוּרוֹ. מַה בֵין הַנִּשְׁאַל בַּגּוּלְגּוֹלֶת לַמַּעֲלֶה בִזְכוּרוֹ. שֶׁהַנִּשְׁאַל בַּגּוּלְגּוֹלֶת עוֹלֶה כְדַרְכּוֹ וְעוֹלֶה בַשַּׁבָּת וְהַהֶדְיוֹט מַעֲלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ. וְהַמַּעֲלֶה בִזְכוּרוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה כְדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַשַּׁבָּת וְאֵין הַהֶדְיוֹט מַעֲלֶה אֶת הַמֶּלֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו עולה כדרכו. אלא רגליו למעלה:
וההדיוט מעלה את המלך. אפי' למלך יכול להעלותו ולשאול בגולגלתו:
הנשאל בזכורו. מעלה ומושיב את המת בזכרותו. ובתוספתא פ''י כולל לשניהם אחד הנשאל בגולגולת ואחד המעלה בזכורו וכן תנא לה התם:
זה הנשאר בגולגולת. של מת ע''י כשפים:
ודורש אל המתים. סיומא דקרא דאזהרה לנשאל הוא לא ימצא בך וגו' ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים:
אַזְהָרָה לְבַעַל אוֹב מְנַיִין. אַל תַּפְנ֤וּ אֶל הָֽאוֹבוֹת. כָּרֵת מְנַיִין. הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶה֚ אֶל הָֽאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים וגו'. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִ֣ישׁ אֽוֹ אִשָּׁ֗ה כִּי יִֽהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעוֹנִי מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ. 39b וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן יִדְּעוֹנִי בִּכְרִיתוּת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. מִפְּנֵי שֶׁנִּכְלְלוּ כוּלָּם בְּלָאו אֶחָד אַל תִּפְנ֤וּ אֶל הָֽאוֹבוֹת וגו'. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֵשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרְה קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכֵן לָא אֲתַא מַתְנֵי בַר נַשׁ מַתְנֵי יִדְּעוֹנִי בְּכְרִיתוּת אֶלָּא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. כְּמַה דְאִישְׁתָּעֵי קְרָא אִישְׁתָּעַיַית מַתְנִיתָה. אוֹב אוּ יִדְּעוֹנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל. ר''ז אלא היינו טעמא דכמה דאישתעי קרא אישתעיית ג''כ המתני' דקרא כתיב אוב או ידעוני או בזה או בזה מתחייב מיתה וכיון דקרא מחלקם גבי מיתה דכתיב כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו שנה התנא הכא דמישתעי בחיוב מיתה ג''כ לתרווייהו אבל בכריתות לא משתעי אלא בחיוב חטאות:
הכן. הוא דאמרת א''כ לטעמא דידך לא היה שום אחד צריך לשנות ידעוני בכריתות אלא אתה כלומר דטעמא דאמרת לאו מילתא הוא כלל דודאי אל תפנה אתרווייהו קאי והרי ע''כ אחד מהן צריך שיכתוב בתחלה ואי משום הא אתה מיבעי למיתני גם ידעוני בכריתות:
שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה. קסבר הואיל דאל תפנה אצל האובות הוא דכתיב לא קאי הלאו אלא על האובות וידעונים דכתיב בתריה כלאו הבא מכח עשה הוא ולא הוי אלא עשה ומתמה ר' זעירא עלה כדלקמיה:
מפני שנכללו כולם בלאו אחד. שניהם בלאו אחד נאמרו אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ולא חשיב התם להכריתות אלא באותן שיש חילוק חטאות ביניהן ולאשמועינן דאי עביד כולהו בהדדי אפי' בהעלם אחת חייב על כל או''א ומכיון דאוב וידעוני בלאו אחד הן אינו מתחייב על שתיהן אלא חטאת א' דלאוין הן דמחלקין לחטאות כדכתיב אשר לא תעשינה וסמיך ליה או הודע אליו חטאתו וגו' הלכך לא תני התם לתרווייהו ותנא לאוב הואיל ופתח בו הכתוב תחילה:
ולמה לא תנינן ידעוני בכריתות. כמו שהתנא שונה כאן לשניהם ואלו בכריתות לא תנא אלא בעל אוב לחוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source