תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵינִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל גַּב מַעֲלָה בְהַר הַבַּיִת וְיוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. כְּתוֹב. לַאֲחָנָא בְנֵי דְרוֹמָא עילָּאָה לַאֲחָנָא בְנֵי דְרוֹמָא אַרְעַייָא שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא. לַאֲפוּקֵי מַעְשְׂרַייָא מֵעוּמְרֵי שׁוֹבְלַייָא. וְלַאֲחָמָא בְנֵי גָלִילִא עִילָּאָה וּבְנֵי גָלִילִא אַרְעַייָא שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא. תַּפְקוֹן מַעְשְׂרַייָא מִמַּעְטָנֵי זֵיתַיָּא. לַאֲחָמָא בְנֵי גָּלוּתָא דְבָבֶל בְּנֵי גָּלוּתָא דְמָדַי בְּנֵי גָּלוּתָא דְיָווָן וּשְׁאָר כָּל גַּלְווָתָא דְיִשְׂרָאֵל שְׁלַמְכוֹן יִסְגֶּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּאִימְּרַיָּא רַכִּיכִין וְגוֹזָלַייָא דַקִּיקִין וְזִימְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא וּשְׁפַר מִילְּתָא בַּאַפַּיי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא דָא תַלְתִּין יוֹמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דמטא זמן ביעורא. הגיע שנת השלישית או ששית לשמיטה והוא זמן הביעור כדתנן פ' בתרא דמ''ש:
ממעטני זיתא. מקום קיבוץ הזיתים ועל שם שבגליל היו זיתים מרובין:
לאחנא בני גלותא דבבל וכו'. צריך להודיע להם עיבור השנה לפי שהיו רחוקים ושידעו קודם הפסח מפני החמץ:
וזימנין דאביבא לא מטא. לפי שאלו הראשונים עושין אותן סעד לשנה לאחד מהג' דברים:
אֵין מְעַבְּרִין לֹא מִפְּנֵי הַצִּינָּה וְלֹא מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֵין מְעַבְּרִין לֹא מִפְּנֵי הַגְּדָיִים וְלֹא מִפְּנֵי הַגּוֹזָלִין וְלֹא מִפְּנֵי הֶחָלָב. 5a וְכוּלָּם סַעַד לַשָּׁנָה. וְאִם עִיבְּרוּהָ מְעוּבֶּרֶת. רִבִּי יַנַּאי אָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה אוֹמֵר. אִימְּרַיָּא רַכִּיכִין וְגוֹזָלַייָא דַקִּיקִין וּשְׁפַר בַּאַפּוֹי וּבְאַפֵּי חֲבֵירַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא דָא תַלְתִּין יוֹמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא מפני הצינה וכו'. ולא יוכלו עולי רגל לעלות מפכי הדרכים אע''פ כן אין מעברין שבשביל כך לא יחדלו מלבא:
לא מפני הגדיים. שהן דקין אין מעברין עליהן כדי שיגדלו ויעשו מהן פסחים שהרי יכול להקריב קטנים:
ולא מפני הגוזלין. שצריכין להביא לקיני יולדות שבא''י שהרי יכולין להביא בני יונה כשהן קטנים:
ולא מפני החלב. טלאי חלב שהן רכים וקטנים ומביאין גם מהן לקרבן פסח וכולם סעד לשנה. עושין אם היתה צריכה לעבר מפני אחת מהג' דברים שהוזכרו ועל אחת מהן אין מעברין לכתחילה אבל אם היו צריכין גם מפני הגדיים וטלאי חלב וגוזלות מצטרפין לאחד מהן ומעברין:
אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָֽיְתָה חֲסֵירָה רוֹב הַחוֹדֶשׁ. וְכַמָּה רוֹב הַחוֹדֶשׁ. י''ו יוֹם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁתֵּי יָדוֹת הַחוֹדֶשׁ כ''א יוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמואֵל בַּר נַחְמָן. וְהוּא שֶׁיִּקָּרֵב הָעוֹמֶר סוֹף נִיסָן שֶׁלַּתְּקוּפוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. עַד הַפֶּסַח. אָמַר רַב מַתַּנְיָה. וְהוּא שֶׁיִּטְּלוּ לוּלָב בְּסוֹף תִּשְׁרֵי שֶׁלַּתְּקוּפוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר שמואל בר נחמן. לפרש דברי הת''ק:
והוא שיקרב העומר סוף ניסן של תקופות. כלומר הא דקאמר ששה עשר יום היינו ביום ששה עשר דוקא שאם תמשך תקופת טבת עד ששה עשר בניסן וששה עשר בכלל וזה שתקופת ניסן נופלת ביום ששה עשר אז מעברין לפי שיום תקופה גומר והוא נחשב לימי תקופה שעברה ואם לא יהיו מעברין נמצא הקרבת העומר ביום ששה עשר יהיה בתקופה שעברה ואנן בעינן שיהיה בתקופת ניסן והיינו דקאמר שיקרב העומר סוף ניסן ולא סוף ממש הוא אלא כלומר במקצת ניסן של תקופות שצריך יום ששה עשר במקצת תקופת ניסן וכדלקמן סוף תשרי ועל מקצתו קאמר סוף א''נ עכשיו שמעברין חדש אחד יהיה העומר קרב בסוף חדש מיום נפילת התקופה והיינו סוף ניסן של תקופה:
אמר ר' יוסי עד הפסח. ר' יוסי פליג על ר' שמואל ומפרש לדברי ת''ק דה''ק דצריך שלא תהיה התקופה נופלת עד הפסח שהוא ט''ו בניסן ועד בכלל מפני שצריך שיהיה כל הפסח בחדש האביב שהיא תקופ' חדשה וס''ל נמי דיום תקופה גומר והלכך אם נופלת תקופת ניסן ביום ט''ו בניסן אין כל הפסח בתקופת ניסן:
אמר רבי מתניה. לפרש דברי ר' יהודה קאי ודבריו בתקופת תשרי הן דאחד ועשרים יום דקאמר היינו שיחסרו כל האחד ועשרים יום מתקופת תמוז ויהיו נמשכין עד לאחר כ''א יום בחדש תשרי ותקופת תשרי נופלת ביום כ''ב מעברין מפני שצריך שיהא הלולב ניטל בסוף תשרי וכלומר במקצת תשרי של התקופה ואם תפול ביום כ''ב אין כאן לולב בתקופת תשרי ומעברין אבל ביום כ''א אכתי יום כ''א שנוטלין לולב בו בתקופת תשרי הוא והאי מ''ד ס''ל יום תקופה מתחיל:
אין מעברין לשנה אא''כ היתה חסירה וכו' וכמה וכו'. ובתוספתא גריס ברישא ר' יהודה ובסיפא ר' יוסי:
אא''כ היתה חסירה רוב החדש. שהיתה התקופה חסירה ששה עשר יום שהן רוב החדש ולקמי' מפרש לה באיזו תקופה קאמר ועד כמה הוא חשבון החסרון:
אֵין מְעַבְּרִין לַשָּׁנָה לֹא פָחוּת מֵחוֹדֶשׁ וְלֹא יוֹתֵר עַל חוֹדֶשׁ. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת.
אֵין מְעַבְּרִין לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זוֹ מְעוּבֶּרֶת. אֵימָתַי רְגִילִין לְעַבֵּר. בְּעַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מֵחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מֵחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבֵיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היא שביעית היא שאר שני שבוע. הואיל ומביאין מח''ל שכיחין הן בשביעית ואין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע ומעברין וגרסינן לכולא סוגיא בפ''ו דנדרים הלכה ח':
לא בשביעית. מפני שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע:
ולא במוצאי שביעית. בשמינית מפני שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש:
בערבי שביעיות. שמוסיפין עליהן חדש אחד לעבודת קרקע:
הדא דתימר. דאין מעברין בשביעית:
הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר. וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים לֶחֶ֚ם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִים לֶ֣חֶם וגו'. וְהוֹאִיל וְהָֽיְתָה הַשָּׁנָה צְרִיכָה לְהִתְעַבֵּר מִפְּנֵי מַה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן וְהָיוּ קוֹפְצִים לַגְּרָנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה ר''מ אומר הרי הוא אומר וכו'. והתם מסיים לה אין לך מבכר בא''י יותר מבעל שלישה אין לך קל לבכר פירות יותר מבעל שלישה ואע''פ כן לא ביכר אלא מאותו המין של שעורים כדכתיב לחם ביכורים וגו' דמשמע שעכשיו היה מבכר ואימתי הביאו מסתמ' לאחר שקרב העומר הביאו דכתיב ויאכלו ש''מ שקרב העומר והותר החדש וא''כ היתה השנה הזאת צריכה לעבר שהרי כשהגיע ניסן עדיין לא היה רוב אביב שלא ביכרו אלא שעורים ומסתמא פירות האילן נמי לא הוו וקי''ל דעל שנים מהן מעברין ומפני מה לא עיברה אלישע:
והיו קופצים לגרנות. לפי שכלה התבואה והיו צריכין לאכול מן החדש ולפיכך לא עיברה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְעַבְּרִין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְחִזְקִיָּה שֶׁעִיבֵּר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּ֣י מַרְבִּ֣ית הָעָ֡ם מֵֽאֶפְרַ֨יִם וּמְנַשֶּׁ֜ה וְיִשָּׂשׂכָר וּזְבֻלוּן֙ לֹ֣א הִטֶּהָ֔רוּ כִּי אָֽכְל֥וּ אֶת הַפֶּסַ֭ח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב כִּי֩ הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֥ה הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁעִיבְּרוּ נִיסָן אֵין מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. עִישֶּׂה יְחִזְקִיָּהוּ לְצִיבּוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני הטומאה. כגון שהיו רובן טמאי מתים בסוף אדר וכלת' אפר הפרה ואין יכולין למצוא עכשיו פרה אדומה אין מעברין משום כך ועושין הפסח בטומאה:
כי מרבית העם לא הטהרו. וכתיב התם לעיל ויועץ המלך וגו' לעשות הפסח בחדש השני כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא ולקמן מפרש מאי מפני הטומאה:
אף על פי שעיברו ניסן וכו'. ר' שמעון ס''ל דמעברין מפני הטומאה ואין מעברין אלא אדר והיינו בלא ככתוב כדלקמן:
עישה. על שהשיא יחזקיהו את הצבור לעשות פסח שני ביקש רחמים על עצמו לפי שלא היה מן הדין שהיו רוב טמאין ורובא לא מידחו לפסח שני:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְעַבְּרִין מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין. מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַבְּרִין. מִינָהּ כִּי אָֽכְל֥וּ אֶת הַפֶּ֖סַח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב. וּמָאן דָּמַר מְעַבְּרִין. 5b מַה מְקַייֵם בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב. מִפְּנֵי שֶׁעִיבְּרוּ נִיסָן וְאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר. וַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד. גּוּלְגּוֹלֶת אָרְנָן הַיְּבוּסִי מָֽצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה מקיים בלא ככתוב. מפני מה ביקש רחמים על עצמו:
מאן דאמר אין מעברין. יליף מינה דכתיב כי אכלו וגו' כי התפלל יחזקיהו וגו' ולפיכך ביקש רחמים על עצמו שהוא עיבר מפני הטומאה:
מפני שעיברו ניסן. שהיה יום ל' של אדר וראוי לקבעו ניסן ואין מעברין אלא אדר ואפי' בדיעבד אינה מעוברת כדקאמר ר''ש לעיל אע''פ שעיברו ניסן אינו מעובר אלא אדר הוא דמעברין ולפיכך ביקש רחמים על עצמו:
ואתייא. האי דאמר מפני הטומאה עיברה כהאי דאמר ר' סימון בפ''ה דסוטה גולגולת ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח ונטמאו ולא היה הדבר מזומן להם להטהר עד הפסח:
כְּתִיב כָּל לְבָב֣וֹ הֵכִ֔ין לִדְר֛וֹשׁ הָֽאֱלֹהִ֥ים וְלַעֲשׂוֹת וּלְלַמֵּד בְּישְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט. רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. אֲפִילוֹ כַמָּה עָשָׂה לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ לֹא יָצָא יְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחַד אָמַר. אֲפִילוּ כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעוֹשִׂין לְטָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ לֹא יָצָא יְדֵי טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ. כְּתִיב וַיָּחֵילּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחוֹדֶשׁ הָֽרִאשׁוֹן֘ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחוֹדֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יי וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת בֵּֽית יי לְיָמִ֣ים שְׁלֹשָׁה וּבְי֨וֹם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר לַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן כִּילּוּ׃ וַהֲלֹא לְיוֹם אֶחָד הָיוּ יְכוֹלִין לְבָעֵר כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי אִידִי. מִפְּנֵי צַלְמֵי כַשְׂדִּים שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים בַּשָּׁשַׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתיב כל לבבו וגו' וסיפיה דקרא ולא בטהרת הקדש. ופליגי בה מאי ולא בטהרת הקדש. אפילו כמה עשה לטהרת הקדש. אע''פ שעשה כמה וכמה תקנות לצורך טהרת קדש מ''מ לא יצא ידי חובתו לגמרי לטהרת הקדש:
אפי' כל מעשים טובים שעשה לא יצא כדי טהרת הקדש. כך הגי' בנדרים וכלומר בטהרת הקדש לא עשה כלום וכל לבבו הכין לדרוש בשאר כל מעשים טובים:
מפני צלמי הכשדים שהיו חקוקים בששר. שהיו שם שעשאום לע''ז והיו טרודים למחקם ולבטלן:
שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּהוּ. עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לֹו וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ. גִּירֵר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִיטַּת חֲבָלִים וְכִיתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת וְגָנַז טַבֶּלָּה שֶׁלְּרְפוּאוֹת. וְהוֹדוּ לֹו. סָתַם מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וְקִיצֵּץ דַּלְתּוֹת הַהֵיכָל ןְעִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ו' דברים וכו'. כדתנן בפ' מקום שנהגו ואיידי דקתני עיבר ניסן וכו' מייתי לה הכא:
אֵין מְעַבְּרִין קוֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדּוֹחַק מְעַבְּרִין אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד. אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי אוֹמֵר.נִיסָן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָתַנִּינָן. אִם בָא הַחוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. אִם בָּא. לֹא בָא. רַב אָמַר. תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָתַנִּינָן. אִם הָיָה הַחוֹדֶשׁ מְעוּבָּר. אִם הָיָה. לֹא הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו מעובר. אין מעברין שום חדש אחר אלא אדר:
ניסן לא נתעבר מימיו. לא הוקבע ר''ח ניסן מעולם ביום ל''א לפי שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר הוא:
והתנינן אם בא החדש בזמנו. תוספת' היא בפ''ק דר''ה ניסן ר''ה למלכים וכו' ולתרומת שקלים וכו' כיצד לתרומת שקלים כל קרבנות ציבור קריבין באחד בניסן אם בא חדש בזמנו קריבין מן החדש' ואם לאו קריבין מן הישנה וכעין דתנן בפ''ד דשקלים מותר הקטור' וכו' אם בא החדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה מפני שבא' בניסן היו צריכין להביא כל הקרבנו' מתרומה חדשה כדאמרי' בר''ה חדש והביא קרבן מתרומה חדשה וקס''ד דה''ק אם בא החדש בזמנו היינו שלא בא תרומה חדשה אלא עד זמנו שהוא יום שלשים קריבין למחר מן החדשה וכלומר שעל כרחך היו צריכין לעבר החדש ולקבוע ר''ח ניסן ביום ל''א כדי שיקרבו תמיד של שחר וכן הקטורת בא' בניסן מתרומה חדשה ואם לאו שלא בא עדיין מחדשה קריבין מן הישנה לפי שא''א בענין אחר ומיהת שמעינן דלפעמים עושין ר''ח ניסן ביום ל''א ומשני אם בא קאמר אבל באמת מעולם לא בא שלא נזדמן להיות כך לפי שהיו מקדימין להביא שקליהן כדתנן בא' באדר משמיעין על השקלים ומעולם לא נתאחר ובא עד זמנו שיצטרכו לעבר משום זה כדי להקריב מן החדש:
תשרי לא נתעבר. לקבוע ביום ל''א לפי שאלול לעולם חסר:
והתנינן. בפ''י דשביעית השוחט את הפרה וחלקה בר''ה אם היה החדש מעובר משמט דשביעית אינה משמטת אלא בסופה:
אם היה. אבל באמת לא היה שלא נזדמן להיות כך:
מפני הדוחק. שמתפחדין שלא יוכלו לעבר אח''כ מפני העכו''ם:
אין מעברין קודם ר''ה. אין ב''ד יושבין לעיין בשביל העיבור מקודם ר''ה שלא ישתכח הדבר קודם שיגיעו לעיבור ואתי לזלזולי בחמץ:
וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְאוּשָׁה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וְאָמַר כְדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִיו כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כָּךְ הָיִינוּ נוֹהֲגִיו בְּיַבְנֶה. וְהָתַנֵּי. קִידְּשׁוּהוּ בָרִאשׁוֹן ובַשֵּׁינִי. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חִסְדַּאי. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִתְקַלְקְלָה. מַה בָרִאשׁוֹן וּמָהוּ בַשֵּׁינִי. רַבָּא בְשֵׁם רַב. שָׁנָה א' וְשָׁנָה ב'. וְהָתַנֵּי קִידְּשׁוּהוּ בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכשקידשו את השנה. תוספתא היא בפ''ד דר''ה ולקמיה פריך מהא אדאמר רב תשרי לא נתעבר מימיו:
ואמר כדברי ר''י בן נורי. דקאמ' התם כולל מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע:
כר''ע. דאמר כולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע:
והתני קידשוהו בראשון ובשני. כלומר הא מברייתא זו שמעינן דעשאו שני ימים ר''ה וקשיא לרב:
ומשני אותה השנה נתקלקלה. אירע להם איזה קילקול וטעות בחשבון ועשו שני ימים:
מהו. כמו ואב''א הוא דמהו בראשון ומהו בשני דקאמר כדר' בא בשם רב שנה ראשונה ושנה שניה וליום השני בשנה הבאה היא ודחי לה הש''ס. והתני ביום הראשון וביום השני אלמא דבשנה אחת היה אלא מחוורתא כדר' זעירא:
קִידְּשׁוּהוּ קוֹדֶם זְמַנּוֹ אוֹ לְאַחַר עִיבּוּרוֹ יוֹם אֶחָד. יָכוֹל יְהֵא מְקוּדָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. אוֹתָם אֵלֶּא הֵם. אֵין אֵ֥לֶּה הֵן מוֹעֲדָיי. קוֹדֶם לִזְמַנּוֹ כ''ט יוֹם. לְאַחַר עִיבּוּרוֹ ל''ב יוֹם. וּמְנַיִין שֶׁמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַגָּלִיּוֹת שֶׁגָּלוּ וַאֲדַיִין לֹא הִגִּיעוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֹעֲדָי. עֲשֵׂה מוֹעֲדוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ כָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהֵן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְהַר פְּרָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קידשוהו קודם זמנו וכו'. כדמפרש לקמיה קודם לזמנו תשעה ועשרים יום לאחר עיבורו בשנים ושלשים יום ואע''פ שקידשוהו ליום זמנו שהוא יום שלשים או עיברוהו ליום העיבור:
יכול יהא מקודש. וא''צ עוד לקדשו:
ת''ל אותם. אותם הן מועדי אשר תקראו אותם במועדם בזמנן ואין אלה שלא קראו בזמנן מועדי:
על הגליות שיצאו. גרסי' התם. שיצאו לעלות לרגל ואינן יכולין להגיע למקומן ולעשות הפסח בזמנו:
והן שהגיעו לנהר פרת. דוקא כשנשמע שכבר הגיעו לגבול ארץ ישראל. את חמי. בתמיה בגליל אין מעברין צריכא למימר דבח''ל אין מעברין ומשני דלהכי קתני בח''ל לפי שבגליל לכתחלה הוא דאין מעברין ובדיעבד מעוברת וקמ''ל דבח''ל אפי' בדיעבד אינה מעוברת:
אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בִיהוּדָה. וְאִם עִיבְּרוּהָ בַגָּלִיל מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד חֲנִינָה אִישׁ אוֹנוֹ שֶׁאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתַעַבֵּר בִּיהוּדָה שֶׁמְעַבְּרִין אוֹתָהּ בַּגָּלִיל. אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אַתְּ חֲמִי. בַּגָּלִיל אֵין מְעַבְּרִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ מְעַבְּרִין. בַּגָּלִיל אֵין מְעַבְּרִין וְאִם עִיבְּרוּהָ מְעוּבֶּרֶת. בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין מְעַבְּרִין וְאִם עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. בִּיכוֹלִין לְעַבֵּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּשֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְעַבֵּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמְעַבְּרִין אוֹתָהּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source