אַנְטוֹנִינוּס הֵגֱמוֹן שָׁאַל אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. בִּכְלָל חֲסֵירִין וּבִפְרָט יְתֵירִין. אָמַר לֵיהּ. אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵירִין בְּכוֹרֵי כְהוּנָּה הָיוּ וְאֵין קָדוֹשׁ מוֹצִיא קָדוֹשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ליה. רבן יוחנן בן זכאי הריני משיבך מן המקראות שבפרשה:
א''ל משה רבן גזבר נאמן ובקי בחשבון היה. כמו שהשיב לו לקמן שהמנה של קדש כפול הוא ונמצא בכל ככר ק''כ מנים שהן מאתים ככר סתם ולא רצה לגלות לו טעמו של דבר ומהיכן למדנו זה עד לבסוף ובתחלה הקשה לו לפי טעות השאלה שלו מן המקראות דלקמן ולא קיבל ההגמון ודחה אותו עד שאמר לו מקרא דיחזקאל:
ואין תעבידנה שיתין ליטרין פלגא גלב. ופשיטא אם תעשה להככר ששים מנה כסתם ככר א''כ חסרו מאת ככר מן המאתים שהיה צריך:
אין תעביד קינטרא מאה ליטרן וחד מן חישתא גנב. ואפילו תעשה הככר שהחזיר למאה מנה לכל ככר אף על פי כן חסר כאן הששית שהרי ע''פ החשבון צריך להיות בכל ככר שהחזיר מאה ועשרים מנה וחסרו כאן עשרים מנה לכל ככר שהוא השתות ממאה ועשרים:
דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש. וכשתחשוב לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ישראל שהיו באותו מנין תמצא חשבון של הכסף מאתים ואחת ככר וי''א מנה שהרי הככר ששים מנה ומנה חמשה ועשרים סלעים שהן שקלים דשקל דאורייתא הוי סלע חשוב ס' פעמים כ''ה תמצא בככר אלף וחמש מאות שקלים שהן שלשת אלפים חצאי שקלים נמצא לשלשת אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ועוד לשלשת אלפים איש ככר אחת ולחמש מאות וחמשים איש מאתים וחמשה ושבעים שקלים שהן אחת עשרה מנה. וקרא כתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש א''כ חסרו להן מאת ככר:
כיוצא בו וכו'. כדלעיל:
בכורי כהונה. כלומר בכורי לויה היו ואין קודש של בכור מוציא קודש אחר ודיין להפקיע את עצמן:
בכלל חסירין. בחשבון הכלל של הלוים אין אתה מוצא אלא כ''ב אלף וכשאתה רואה בחשבון פרטן נמצא שלשה מאות יתירין וא''כ אמאי לא פדו לאלו הרע''ג בכורו' ולא היה להם ליתן חמשת שקלים:
וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן. דְּבַר תַּקָּנָה עָשָׂה מֹשֶׁה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֹו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּקוֹד כָּל בְּכֹ֤ר זָכָר֙ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל אָמַר. אֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לִיתֵּן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים לַגּוּלְגּוֹלֶת. מֶה עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן בֶּן לִוֵי. וְרע''ג וְכָתַב עֲלֵיהֶן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים. וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ בֶּן לֵוִי הָיָה אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי לֵוִי סִילְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב לֵוִי וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה כָתַב עֲלֵיהֶו חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לֵוִי אָמַר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמַךְ שֶׁעָלוּ כולָּם לֵוִי. אָֽמְרוּ לוֹ. 9a מַעֲשֶׂה נֵס הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. כּוּלְּהוֹן מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דתנא אחורייא. לזה התנא האחר דאמר שכתב על הכ''ב אלף ועל הרע''ג בן לוי א''כ ע''כ לומר דמעשה ניסים היה שלא יעלו ביד כל הבכורים בן לוי אלא על דעתיה דתנא קדמייא שלא היו כ''א כ''ב אלף בן לוי א''כ לא צריך למעשה ניסים:
ומסורגין עלו. בסירוגין אחר שעלו לכמה אלפים בן לוי עלו באמצע אלו ה' שקלים ואח''כ חזרו לעלות בן לוי וכן כלם וכדי שלא יהא להם שום טענה:
מעשה נס היו. שלא עלה ביד כולם בן לוי אלא לכ''ב אלף ורע''ג הנותרי' עלו בידן ה' שקלים:
הגע עצמך. היאך עשה כן ואם כולם יעלו בידם בן לוי ונמצא אין אחד מהם נותן פדיון והרי לוים לא היו יותר מעשרים ושנים אלף:
ר''י ור' נחמיה מתיב תנייא לחברייא. השיב התנא אחד מהן לחבירו על זה והרי עדיין יש לכל א' מאלו רע''ג לטעון שהוא אומר לו אילו כתבתני לוי סילקת גם אנכי הייתי עולה בגורל בן לוי ומפני שלא היו אלא כ''ב אלף פיטקין בן לוי נפסדתי אלא כך עשה כתב על הכ''ב אלף בן לוי וכן על רע''ג בן לוי כנגד אלו הבכורות היתירים ועוד רע''ג כתב עליהן חמשת שקלים ועכשיו אין להם לטעון כלום שהרי גם רע''ג בן לוי היו שם:
דבר תקנה עשה משה. שלא יבאו לידי מחלוקת:
ומשה על גביהן. פיסקא דמתני' היא. ואיידי דקאמר לקמן בענין הזקנים תני נמי להא:
א''ל. המשיב לרבי שמואל והוא ר' אבהו כדלקמן דלא היא דלכולהון ע''כ מעשה ניסים היו לפי שמסורגין היו צריכין לעלות ולתנא קמא אם לא עלי מסורגין עדיין היה להם לטעון עוד אם אני היה נוטל הפיטק בעוד שהיו פיטקי בן לוי שם הייתי פדוי אלא ודאי במסורגיך עלו ונמצא אף לדברי הת''ק אין להם לטעון כלום:
כְּיוֹצֵא בוֹ וַיֹּ֙אמֶר יי אֶל מֹשֶׁ֗ה אֶֽסְפָה לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. אָמַר מֹשֶׁה. אִם אֶטּוֹל ו' מִכָּל שֵׁבֶט הֲרֵי ע''ב. י' מִו' וּב' מֵה' אֵי זֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוּת פָּגוּם. מֶה עָשָׂה. נָטַל שִׁבְעִים פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵו וב' חָלָק וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא.. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי זָקֵן סַלְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל ע''ב פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵן וּשְׁנַיִם חֲלָקִין וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּמִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. וּמָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁעָלוּ כולָּם זָקֵן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִין הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. קִשִּׁיתֵיהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּים. אָמַר לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
הלכה: כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ כול'. נִיחָא דָן. דָּנִין אוֹתוֹ. וְיִמְנֶה לֵיהּ אֶנְטֶלָּר. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנָּֽפְלָה לוֹ שְׁבוּעָה. וְאֶנְטֶלָּר בִּשְׁבוּעָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בְּכַמָּה. בְּכ''ג. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. אֵין מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בַּסַּנְהֶדְרִין וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּעִיבּור. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. אֵין מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בַּסַּנְהֶדְרִין מִפְּנֵי הֶחָשָׁד. וְלֹא בְעִיבּוּר מִפְּנֵי הֶחָשָׁד. וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּעִיבּור. שֶׁאֵין כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ לֵישֵׁב בְּשִׁבְעָה. תָּא חֲמִי. בְּשִׁבְעָה אֵין כְּבוֹדוֹ לֵישֵׁב לֹא כָל שֶׁכֵּן שְׁלֹשָׁה. הָדָא אָֽמְרָה דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ניחא דן. דזהו כבודו:
דנין אותו. אמאי הא זילותא לגביה דאזל לבי דינא:
אלא וימנה ליה אנטלר. מורשה אחד שילך לדין בשבילו ומשני הגע עצמך שמא נפלה לו שבועה מתוך טענתו ואנטלר בשבועה בתמיה וכי היאך אפשר להאנטלר לישבע תחתיו:
דיני ממונות שלו. של הכהן גדול בכמה הוא אם בעשרים ושלשה וכדתנן בפ''ק אין דנין את הכהן גדול אלא בבית דין של שבעים ואחד דהתם בדיני נפשות הוא דמיירי והשתא בי דיני ממונות שלו מי אמרינן דעל כל פנים בעשרים ושלשה הוא:
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספ' סוף פ''ב:
אין מלך יושב בסנהדרין מפני החשד. שלא יהו חושדין אותו שמטה הדין הוא ואין לחלוק עליו דכתיב לא תענה על ריב לא תענה על רב:
ולא בעיבור מפני החשד. שלא יהו חושדין אותו שרוצה בעיבור שנה משום אפסניא ממון שהוא מחלק לחיילותיו לשנה ונוח לו בשנים מעוברות:
שאין כבוד המלך. כלומר לכ''ג שכבודו כמלך ואין כבוד לו לישב בחבורה קטנה של שבעה:
תא חמי. דמהכא נפשטה הבעיא דאם בשבעה אין כבודו לישב עמהם לא כ''ש דאין כבודו לדון לפני שלשה הדא אמרה דדיני ממונות שלו בעשרי' ושלשה הוא:
משנה: כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ. חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ. אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בָּאַלְמָנָה. מֵת לוֹ מֵת אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה אֶלָּא הֵן נִיכְסִין וְהוּא נִגְלֶה. הֵן נִיגְלִין וְהוּא נִכְסֶה. וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח הָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו יוצא אחר המטה. דילמא אתי למינגע מתוך טרדתו ורחמנא אמר ועל כל נפשות מת לא יבא:
אלא הן ניכסין והוא נגלה. כיון שיצאו נושאי המטה מן הרחוב ונתכסו הוא נגלה ונכנס בתוכו אבל כל זמן שהן נגלין ונראין באותו הרחוב הוא נכסה ואינו נכנס לתוכן:
ויוצא עמהן עד פתח העיר. לפי שבעיר מצוין מבואות ויכול להתכסות מהן אבל חוץ לעיר ליכא היכירא:
שנאמר ומן המקדש לא יצא. ר' יהודה דריש ומן המקדש לא יצא כל עיקר ור''מ דריש ומקדושתו לא יצא כלומר יזהר שלא יבא לידי מגע ובתוך העיר שיש מבואות איכא היכירא ומזדהר ור' יהודא סבר אגב מרריה דילמא מיקרי ואתי ונגע והלכה כר' יהודה:
מתני' כהן גדול דן ודנין אותו. איידי דקבעי למיתני מלך לא דן ולא דנין אותו תנא נמי כ''ג דן ודנין אותו:
שָׁאַל אַנְטִיגֳנֹס הֵגֱמוֹן לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. מֹשֶׁה רַבְּכֶם אוֹ גַנָּב הָיָה אוֹ לֹא הָיָה בָקִי בְחֶשְׁבּוֹן. דִּכְתִיב בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת. אִין תַּעֲבִיד קֵינְטֶרָא מֵאָה לִיטְרִין חַד מִן אִישְׁתָּא גָנַב. וְאִין תַּעַבְדִּינֵיהּ שִׁיתִּין לִיטְרִין פַּלְגָּא גָנַב. אָמַר לֵיהּ. מֹשֶׁה רַבָּן גִּזְבָּר נֶאֱמָן וּבָקִי בַחֶשְׁבּוֹן הָיָה. אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב וּנְחוֹשֶׁת הַתְּנוּפָה֭ עֶשְׂרִים כִּכָּר֑. וְהַייְדָא לוֹן סָֽלְקִין תִּשְׁעִין וְשִׁית לִיטְרִין וְאִית עֲבִיד לֵיהּ פְּרוֹטְרוֹט. אָמַר לֵיהּ. מִשּׁוּם דְּלָא סְלִיק קֵינְטֶירָא. וְאִין תֵּימַר דִּסְלִיק קֵינְטֶירָא פַּלְגָּא גָנַב. אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב וְאֶת הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַֽחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים. וְהַייְדָא לוֹן סָֽלְקִין שִׁבְעִים וְחַד לִיטְרִין וְאַתְּ עֲבִיד לֵיהּ פְּרוֹטְרוֹט. אָמַר לֵיהּ. מִשּׁוּם דְּלָא סְלִיק קֵינְטֶירָא פַּלְגָּא גָנַב. 9b אָמַר לֵיהּ. וְהָֽכְתִיב וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֶשְׂרִים וַֽחֲמִשָּׁה֙ שְׁקָלִים הַמָּנֶה֭ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם. כִּכָּרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּפוּל הָיָה. אָמַר לֵיהּ. גִּיזְבָּר נֶאֱמָן וּבָקִי בְחֶשְׁבּוֹן הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך דיני ממונות
ככרו של הקב''ה. מכאן אתה למד שככר של קדש כפול היה ובו ק''כ מנים ומאת הככר של קדש שהחזיר הן מאתים של חול שקיבל ועכשיו צריך אתה להודות שמשה רבינו גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה:
והשקל. המשקל של עשרים גרה הוא עשרים שקלים. ועוד חמשה ועשרים שקלים. ועוד עשרה וחמשה שקל. בין הכל המנה יהיה לכם והרי כאן ששים שקלי' ככתוב והמנה אינה אלא כ''ה שקלים אלא ש''מ דמנה של קדש כפול הוא והוא חמשים שקלים ועוד הוסיפו על המשקלות בימי יחזקאל שתות מלבר שהן עשרה על חמשים והרי כאן ס' שקלים:
א''ל. רבן יוחנן בן זכאי והכתיב וכו' דמן המקרא הזה מפורש הוא דמנה של קדש כפול הוא:
א''ל. ההגמון מכל מקום מצינא למדחי דמשום דלא סליק קינטירא כלומ' מפני שאין עולין לחשבון ככרים של עשיריות ושל מאה לא מנאן אלא בפרוטרוט דלא מצינו שחישב הכתוב ככרים אלא של מאה ושל עשיריות ועדיין בדיבורי הראשון אני עומד דפלגא גנב:
והכתיב ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים והיידא לון. והרי אתה רואה אותן שהן עולין לשבעים ואחת מנה שהן ככר ואחת עשרה מנה ואעפ''כ ואת עביד ליה פרוטרוט שלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט והוה ליה למיכתב ואת הככר ומאתים וחמשה ושבעים שקל והרי כאן אי אתה מוצא חשבון עשיריות של ככרים ואפ''ה לא מנאן הכתוב בככר ש''מ דהככר הוא ק''כ מנים ומכיון שאין כאן ככר לא מנאן אלא בפרוטרוט:
א''ל. רבן יוחנן בן זכאי הרי אני משיבך מן המקרא הזה:
אמר ליה. ההגמון לרבן יוחנן בן זכאי אעפ''כ אין ראיה מכאן שאני אומר לך משום דלא סליק קינטרא שאינן עולין לככר ואין תימר דהא סליק קינטרא שהרי אנו רואין שעולין הן לככר מ''מ אני אומר פלגא גנב דמצינא למידחי דלהכי לא מנאן הכתוב בככר משום דלא חשיב להו אלא הסך הרב לככרים והן השבעים ככר שהן עשיריות אבל ככר אחד לא חשיב ליה ועשאן כחשבון הפרוטרוט ואני עומד בדיבורי דפלגא גנב:
ואיתעביד ליה פרוטרוט. ואעפ''כ אתה רואה שהכתוב מנאן בפרוטרוט אלפים וארבע מאות שקל ולא חשבן לככר והוה ליה למיכתב שבעים ואחת ככר ותשעה מאות שקל אלא ש''מ דהככר של קדש כפול הוא והוא ק''כ מנים וכיון שאין כאן באלפים וד' מאות שקל ככר לא מנאן אלא בפרוטרו':
והכתיב ונחשת התנופ' שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל והיידא לון סלקין תשעין ושית ליטרין. והרי תראה להן לאלו אלפים וד' מאות שקל שהן עולין לצ''ו מנה שהרי לכל מאה שקלים ד' מנה לאלפים שמנים מנה לד' מאות י''ו מנים הרי צ''ו מנה שהן ככר וששה ושלשים מנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source