מִחְלְפָה שִׁיטָּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ וגו'. אִם לְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְפָחוֹת מִשָּׂוֶה פְרוּטָה. כְּבָר כָּתוּב לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ פְּרָט לְפָחוֹת מִפְּרוּטָה. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ כָּאן יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכָמָּה הוּא. שְׁתֵּי מָעִין. אוֹ כֶּסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף ב' פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. אֽוֹ כֵלִים֙. מַה כֵלִים ב' אַף כֶּסֶף ב'. מַה מְקַייְמִין דְּבֵית שַׁמַּי אֽוֹ כֵלִים֙. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי נָתָן. אֽוֹ כֵלִים֙. לְהָבִיא כְלֵי חֶרֶס. שְׁמוּאֵל אָמַר. טְעָנוֹ שְׁנֵי מְחָטִין וְהוֹדָה לוֹ בְאַחַת מֵהֶן חַייָב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְהֵן שֶׁיְּהוּ יָפוֹת שְׁתֵי פְרוּטוֹת. שֶׁיְּהֵא הְטַּעֲנָה פְרוּטָה וְהַהוֹדָייָה פְרוּטָה. אַתְיָא כְבֵית שַׁמַּי דְלָא יַלְפֵּי כֶּסֶף מִכֵּלִים. בְּרַם כְּבֵית הִלֵּל דְּיַלְפֵּי כֶּסֶף מִכֵּלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. וְדִכְווָתָהּ. מַה כֶסֶף שְׁתֵּי מָעִין אַף כֵּלִים שְׁתֵּי מָעִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתיא כב''ש. הא דשמואל כב''ש אתיא דע''כ שמואל ס''ל דלא בעינן בכלים שיהו שוין שתי מעין והא קמ''ל וא''כ אזלא שיטתיה כב''ש בענין דלא ילפי היקשא דכסף לכלים והלכך לא מקשינן נמי כלים לכסף אבל לב''ה דמקשי כסף לכלים ודכוות' מקשינן כלים לכסף מה כסף דבר חשוב ושתי מעין בעינן ה''נ כלים דבר חשוב שיהו שוין שתי מעין:
והן. דוקא שהמחטין יפות שתי פרוטות כדי שלא תהא הכפירה וכן ההודאה פחות מפרוטה:
להביא כלי חרס. דכלים כל שהן משמע ואי לאו דכתיבי ה''א דוקא דבר חשוב כמו כסף בעינן:
מה מקיימין דב''ש או כלים. דאי לאו להיקשא אתו או כלים למה לי:
או כלים. כתיב ומקשינן כסף לכלים:
ותהא מעה. ונימא דכסף אחת קאמר קרא:
סוף מטבע כסף. של תורה מעה הוא ולא פחות מכאן:
או. נימא דכסף דקרא פרוטה הוא ויותר מכסף דילפינן על ב' פרוטות הוא:
מיכאן. דכסף דקרא בה ללמדינו שיש כאן בטענה יותר ממעה כסף והן שתי מעין כדיליף לקמיה מהקישא דכלים:
אם. ללמד שאין ב''ד נזקקין לדון בפחות משוה פרוטה הא כבר שמעינן מדכתיב לאשמה בה ודריש לה בת''כ פרט לפחות משוה פרוטה דלאו אשמה וחוב מיקרי ולאו כפירה היא:
כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו'. כתיב ומה בא כסף ללמדנו:
מחלפה שיטתהון דב''ה. אכתי קשיא על ב''ה מ''ט אמרו בטענה שתי מעין:
הלכה: שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין כול'. הַטַּעֲנָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מָעָה כֶסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתֵּי מָעִין. 28a מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּבֵית שַׁמַּי. תַּמָּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף דֵּינָר. וְהָכָא אָֽמְרִין. כֶּסֶף מָעָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּבֵית הִלֵּל. תַּמָּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף פְּרוּטָה. וְהָכָא אָֽמְרִין. כֶּסֶף תְּרֵין מָעִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מִתְּחִילַּת מְכִירַת הָעִבְרִיָּה. מַה תְחִילַּת מְכִירָתָהּ בְּדֵינָר אַף קִידּוּשֶׁיהָ בְדֵינָר. וּבֵית הִלֵּל לְמֵידִין מִסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ. מַה סוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. וּמַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. וְיָֽצְאָ֥ה חִנָּם֭ אֵ֥ין כָּֽסֶף׃. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין כֶּסֶף. מַה תַלְמוּד לוֹמַר כָּֽסֶף. מִיכַּן שֶׁנִּמְכֶּרֶת יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכַמָּה הִיא יוֹתֵר מִכֶּסֶף. דֵּינָר. אוֹ כָּֽסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵּעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. שֶׁאִם בִּיקְשָׁה לְמִגִרַע מִגְרַעַת מָעָה בְּכָל שָׁנָה וְיוֹצְאָה. וְתִגְרַע בִּפְרוּטָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאִם בִּיקְשָׁה לִיגָּרַע מִתְּחִילַּת הַשָּׂנָה הַשִּׂשִּׂית. מַה תְּחִילַּת הַשָּׂנָה הַשִּׂשִּׂית גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. אֶלָּא תְּחִילַּת גֵּירוּעֶיהָ מָעָה כֶסֶף וְסוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה. וּמָה טַעֲמָא דְבֵית הִלֵּל. מִמַּה שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁקִּידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה שֶׁמָּא אֵינָהּ מְגָרַעֲתוֹ וְיוֹצֵא. כְּשֵׁם שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִפְרוּטָה כָּךְ קִידּוּשֶׁיהָ בִפְרוּטָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ט דבית הלל. גמרי מסוף גירועיה שהיא בפרוטה דהגע עצמך שאפי' אם לא נשתייר עליה אלא שוה פרוטה שמא אינה מגרעת ויוצאת הילכך ילפינן קידושין מינה הואיל דאשכחן דשוה פרוטה חשיב ממון לענין גרעון:
אלא תחלת גירועיה מעה וסוף גירועיה פרוטה. כלומר אלא ודאי דהשתא מוקמינן אדינר ושפיר מצית לאוקמי לקרא דבסוף השנים איירי דכשהיא נמכרת בדינר היה תחלת גירועיה במעה מעה וסוף גירועיה הוא דבפרוטה וה''ק ויצאה חנם אין כסף שבשעת יציאתה היינו בתוך שנה הששית שוב אין מעה כסף עליה אבל אם נמכרה בתחילה בפחות מדינר אפי' קודם שנה ששית אין מעה כסף עליה והיינו טעמייהו דב''ש:
הגע עצמך. אי אתה יכול לומר כן דהגע עצמך שאם נמכרה בתחילה במעה ואם בקשה ליגרע מתחילת השנה הששית וכלומר שאף שעדיין לא הגיעו סוף השנים והיא רוצה להגרע בפדיונה ולחשוב עמו על כרחך בפרוטה פרוטה מגרעת ולא במעה וא''כ קשיא:
מה תחילת השנה הששית גירועיה בפרוטה וסוף גירועיה בפרוטה. כצ''ל וכן הוא בקידושין ושם גריס תחלת גירועיה בפרוטה וכו' ויותר מתישב היא. כלומר מה תאמר כאן דהשתא תחלת גירועיה וסוף גירועיה בפרוטות הן בתמיה והיכי מקיימית לקרא דאין כסף שעל המעה הוא נאמר שהרי משמעות הכתוב על סוף השנים הוא ויצאה חנם אין כסף שכבר אין עליה מעה כסף והלא אפי' בתחילת גירועיה כגון שהוא רוצה לצאת לאחר ב' או ג' חדשים ולחשוב עמו ולהגרע בפדיונה שוב אין מעה כסף עליה וא''כ שנמכרה במעה לא מצית אמרת:
גמ' הטענה. ברייתא היא דפליגי ב''ש וב''ה בשיעור הטענה וגרסינן להאי סוגיא בפ''ק דקידושין הל' א':
מחלפה שיטתין דב''ש. דהתם גבי קידושין אמרי דכסף דינר הוי והכא מפרשי לכסף דקרא מעה וכן קשיא דב''ה אדב''ה:
ר' יעקב בר אחא. קאמר דהיינו טעמייהו דב''ש בקידושין דלמדין מתחילת מכירת של אמה העברייה שהיא בדינר כדיליף לקמיה וב''ה סברי דלמדין מסוף גירועיה כשהיא יוצאת בגרעון כסף ואפי' אין לו עליה אלא פרוטה אחת מגרעת בפדיונה ויוצאת:
ומה טעמא דב''ש. השתא מפרש מנא להו דתחילת מכירתה בדינר הוי:
וכי אין אנו יודעין. שאם יוצאת בחנם אין כסף:
וכמה היא יותר מכסף דינר. דקרא ה''ק אין כסף שכבר אין מעה כסף עליה לפי שמגרעת היא בפדיונה שמחשבת היא עם האדון בכמה לקחה וכמה שנים שעברו בשיעבודה ולפי חשבון השנים מגרעת פדיונה ונותנת לו השאר ומזה שמענו דע''כ שנמכרת בתחילה בדינר כדמסיק לקמיה:
או כסף פרוטה. או נימא דכסף האמור כאן פרוטה הוא ויותר מכסף שתי פרוטות הן ובאלו היא נמכרה בתחלה:
סוף מטבע כסף מעה. הא לא מצית אמרת דע''כ אין מטבע כסף האמור בתורה פחות ממעה דגרה הוא מעה ולא מצינו דכתיבא בקרא פחות מגרה:
ותהא מעה. ומנא לך דביותר היא נמכרה ודוקא בדינר:
שאם ביקשה ליגרע מגרעת מעה בכל שנה ויוצאת. כלומר להכי אמרי בדינר דשייכא ביה גרעון מעה בכל שנה שאם נמכרה בתחילה לשש שנים בדינר והדינר הוא שש מעין מגרעת לו מעה לכל שנה ושנה שהיתה בשיעבודו ויוצאת:
ותגרע בפרוטה. ומנא לך דהגרעון במעה הוא הא שפיר משכחת לה נמי שנמכרה לו בתחילה במעה והגרעון היא בפרוט' ובפרוטות:
מכאן שנמכרת. בתחלה במה שהוא יותר מסתם כסף האמור בתורה והוא מעה ומוקמינן הכא איותר ממעה שהוא דינר כדמפרש ואזיל:
אָמַר רִבִּי זֵירָא. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא בַכְּפִירָה שְׁתֵי כֶסֶף חוּץ מֵהַהוּדָייָה. אַתְיָא כַחֲבֵרוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו חייב עד שיהא בכפירה שתי כסף חוץ מהודייה. אמתני' מהדר דתנן הטענה שתי כסף לאו אתחילת טענה הוא אלא על הכפירה שיהא כופר בטענת חבירו שתי כסף לבד ההודאת הפרוטה ותחילת הטענה צריך שתהא שתי כסף ופרוטה:
אתיא כחברוי דר' יוחנן. אמתני' קאי דקתני ואם אין הודאה ממין הטענה פטור דילפינן מדכתיב כי הוא זה שצריך שתהא ההודא' ממין זה שהוא טוענו וזהו כחברוי דר' יוחנן דלעיל דפליגי עליה וסבירא להו דעירוב פרשיות כתיב כאן וכי הוא זה אמלוה קאי:
וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַטּוֹעֵן לַחֲבֵירוֹ טַעֲנַת גַּנָּב אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּוֹדֶה מִקְצָת. וְכָל חֲבֵרוֹי פְלִיגִין עֲלוֹי. מַה מְקַייְמִין כָּל חֲבֵרוֹי כִּי ה֣וּא זֶ֔ה. בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן. אִם בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן בְּדָא יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ וְעֵירוֹבֵי פַּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ כָּאן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וההודאה שוה פרוטה. לא שייכא הכא דהא בשבועת עד אחד לא בעינן הודאה במקצת ואגב שיטפ' המתני' היא:
הטוען לחבירו טענת גנב. בפקדון אינו חייב עד שיודה במקצת דכי הוא זה כתיבא בפרשה ומינה ילפינן דהודאת במקצת בעינן לחייבו שבועה:
וכל חברוי פליגין עלוי. כדמפרש ואזיל דסברי כי הוא זה בטוענו ממון וכלומר במלוה קאי וכדמסיק:
אם בטוענו ממון. משתעי הפרשה בדא כתיב ישלם שנים לרעהו בתמיה ומה שייך כפל במלוה:
ועירובי פרשיות יש כאן. משני דבאמת עירוב פרשיות הוא דקרא דכי הוא זה לא קאי אהאי פרשה אלא אפרש' דאם כסף תלוה קאי:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל שֶׁשְּׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ מָמוֹן עֵד אֶחָד זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעָה. וַהֲרֵי שְׁנַיִם 28b מְחַייְבִין אוֹתוֹ קַרְקַע. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקַּרְקָעוֹת. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ קְנָס. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקְּנָס. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ פְרוּטָה. וְכֵן הִיא דְתַנִּינָן. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנִּשְׁבָּע מִפִּיו. מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּנִשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא וַחֲבֵרוּתֵיהּ פְלִיגֵי. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. כָּל שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. לָא שַׁנְייָא בֵּין מִפִּיו בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה דאמר שמואל בנשבע מפי אחרים. כלומר שמואל דאיירי בנשבע על ידי פי אחרים הוא שהעד שמעיד עליו הוא שזוקקו לשבועה ובהא לא בעינן שיהא הטענה שתי כסף אלא אפי' בפרוטה זוקקו עד אחד לשבועה:
פליגי. אדשמואל וס''ל דלא שנא נשבע ע''י טענת עצמו ולא שנא דנשבע על ידי עד אחד דמחייבו שבועה בעינן שיהא הטענה שתי כסף דשבועת הדיינין דתנינן כל שבוע' הדיינין בכלל:
לעולם. אינו חייב עד שיהא הטענה שתי כסף צ''ל:
מתניתא בשנשבע מפיו. הא דאמרינן דאין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה משתי כסף כשנשבע ע''י טענת עצמו שאין כאן עד כלל אלא שהודה במקצת וכפר במקצת:
והרי שניים מחייבין אותו פרוטה וכן הא דתנינן שבועת הדיינין וכו'. כלומר ותנן דהשבועה היא דוקא בטענת שתי כסף וא''כ היכי קאמרת דכל מקום ששנים מחייבין ממון עד אחד מחייבו שבועה והרי שנים מחייבין אותו כשמעידין אפי' על פרוטה ואין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה מב' כסף ואין עד אחד יכול לחייבו שבועה בפרוטה:
שנייא היא שאין נשבעין בקנס. ה''נ מידי דלא שייכא ביה שבועה שאם אין עדים יודה ויפטר:
והרי שנים מחייבין אותו. כשמעידין שחייב קנס וא''כ ליחייביה עד א' בשבועה:
שנייא היא. קרקע דלא שייכא שבועה עלה דאימעיט מקרא דאין נשבעין על קרקעות ושמואל לא אמר אלא במידי דשייכא שבועה:
והרי שנים מחייבין אותו קרקע. אם מעידין בקרקע שרוצה להחזיק שהיא של זה מחייבין אותו וא''כ נימא נמי דבעד אחד מחייבו שבועה:
זוקקו לשבועה. אם מכחישו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source