וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַטּוֹעֵן לַחֲבֵירוֹ טַעֲנַת גַּנָּב אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּוֹדֶה מִקְצָת. וְכָל חֲבֵרוֹי פְלִיגִין עֲלוֹי. מַה מְקַייְמִין כָּל חֲבֵרוֹי כִּי ה֣וּא זֶ֔ה. בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן. אִם בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן בְּדָא יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ וְעֵירוֹבֵי פַּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ כָּאן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועירובי פרשיות יש כאן. משני דבאמת עירוב פרשיות הוא דקרא דכי הוא זה לא קאי אהאי פרשה אלא אפרש' דאם כסף תלוה קאי:
אם בטוענו ממון. משתעי הפרשה בדא כתיב ישלם שנים לרעהו בתמיה ומה שייך כפל במלוה:
וכל חברוי פליגין עלוי. כדמפרש ואזיל דסברי כי הוא זה בטוענו ממון וכלומר במלוה קאי וכדמסיק:
הטוען לחבירו טענת גנב. בפקדון אינו חייב עד שיודה במקצת דכי הוא זה כתיבא בפרשה ומינה ילפינן דהודאת במקצת בעינן לחייבו שבועה:
וההודאה שוה פרוטה. לא שייכא הכא דהא בשבועת עד אחד לא בעינן הודאה במקצת ואגב שיטפ' המתני' היא:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל שֶׁשְּׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ מָמוֹן עֵד אֶחָד זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעָה. וַהֲרֵי שְׁנַיִם 28b מְחַייְבִין אוֹתוֹ קַרְקַע. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקַּרְקָעוֹת. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ קְנָס. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקְּנָס. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ פְרוּטָה. וְכֵן הִיא דְתַנִּינָן. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנִּשְׁבָּע מִפִּיו. מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּנִשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא וַחֲבֵרוּתֵיהּ פְלִיגֵי. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. כָּל שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. לָא שַׁנְייָא בֵּין מִפִּיו בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לעולם. אינו חייב עד שיהא הטענה שתי כסף צ''ל:
פליגי. אדשמואל וס''ל דלא שנא נשבע ע''י טענת עצמו ולא שנא דנשבע על ידי עד אחד דמחייבו שבועה בעינן שיהא הטענה שתי כסף דשבועת הדיינין דתנינן כל שבוע' הדיינין בכלל:
מתניתא בשנשבע מפיו. הא דאמרינן דאין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה משתי כסף כשנשבע ע''י טענת עצמו שאין כאן עד כלל אלא שהודה במקצת וכפר במקצת:
והרי שניים מחייבין אותו פרוטה וכן הא דתנינן שבועת הדיינין וכו'. כלומר ותנן דהשבועה היא דוקא בטענת שתי כסף וא''כ היכי קאמרת דכל מקום ששנים מחייבין ממון עד אחד מחייבו שבועה והרי שנים מחייבין אותו כשמעידין אפי' על פרוטה ואין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה מב' כסף ואין עד אחד יכול לחייבו שבועה בפרוטה:
שנייא היא שאין נשבעין בקנס. ה''נ מידי דלא שייכא ביה שבועה שאם אין עדים יודה ויפטר:
והרי שנים מחייבין אותו. כשמעידין שחייב קנס וא''כ ליחייביה עד א' בשבועה:
שנייא היא. קרקע דלא שייכא שבועה עלה דאימעיט מקרא דאין נשבעין על קרקעות ושמואל לא אמר אלא במידי דשייכא שבועה:
והרי שנים מחייבין אותו קרקע. אם מעידין בקרקע שרוצה להחזיק שהיא של זה מחייבין אותו וא''כ נימא נמי דבעד אחד מחייבו שבועה:
זוקקו לשבועה. אם מכחישו:
מה דאמר שמואל בנשבע מפי אחרים. כלומר שמואל דאיירי בנשבע על ידי פי אחרים הוא שהעד שמעיד עליו הוא שזוקקו לשבועה ובהא לא בעינן שיהא הטענה שתי כסף אלא אפי' בפרוטה זוקקו עד אחד לשבועה:
אָמַר רִבִּי זֵירָא. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא בַכְּפִירָה שְׁתֵי כֶסֶף חוּץ מֵהַהוּדָייָה. אַתְיָא כַחֲבֵרוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתיא כחברוי דר' יוחנן. אמתני' קאי דקתני ואם אין הודאה ממין הטענה פטור דילפינן מדכתיב כי הוא זה שצריך שתהא ההודא' ממין זה שהוא טוענו וזהו כחברוי דר' יוחנן דלעיל דפליגי עליה וסבירא להו דעירוב פרשיות כתיב כאן וכי הוא זה אמלוה קאי:
אינו חייב עד שיהא בכפירה שתי כסף חוץ מהודייה. אמתני' מהדר דתנן הטענה שתי כסף לאו אתחילת טענה הוא אלא על הכפירה שיהא כופר בטענת חבירו שתי כסף לבד ההודאת הפרוטה ותחילת הטענה צריך שתהא שתי כסף ופרוטה:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ. הֵין. אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. חַייָב. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בָעֵדִים׃ הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. נְתַתִּיו לָךְ בָּעֵדִים. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. רִבִּי בָּא רַב הַמְנוּנָא רִבִּי אָדָא בַּר אַהֲבָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני וכו' חייב. כדמפרש לקמיה דאמר במעמד פלוני ופלוני:
הגע עצמך דאמר ליה נתתיו לך בעדים. אחרים ואמאי לא יהא נאמן:
תני בר קפרא. דה''ק במעמד פלוני ופ' בפניהן דוקא שהם יראו שפרעתני:
הגע עצמך וכו'. ובעי הש''ס הגע עצמך דאם אמר כן אם אינו נאמן לומר שפרעו בפני עדים אחרים:
מעשה. כזה בא לפני רבי ואמר יבאו פ' ופ' שייחדן המלוה ויעידו דהואיל וייחד וקאמר במעמד פ' ופלוני מיקפד הוא דקפיד בפניהן דוקא:
הלכה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ כול'. אָמַר רִבִּי בּוּן. דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַלְווֹת לַחֲבֵירֵיהֱןֶ שֶׁלֹּא בָעֵדִים וּלְתוֹבְעָן בְּעֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' דרך בני אדם וכו'. כלומר דהא ע''כ מתני' בשתבעו בעדים מיירי כדפרישית ואע''פ שבתחלה האמינו והלוהו שלא בעדים מ''מ מצינן לאוקמי הכי לפי שפעמים עושין כן:
משנה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין וּלְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ פָּטוּר. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ חַייָב מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתְּנֵם בִּפְנֵי עֵדִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מנה לי בידך אמר לו הין. בפני עדים וכגון שאמר אתם עדי דשוב אינו יכול לטעון משטה הייתי בך:
פטור. משבועה דאורייתא אבל משביעין אותו היסת:
אין לך בידי. לא היו דברים מעולם:
חייב. לשלם שהרי הוחזק כפרן והוא שכפר בב''ד אבל שלא בב''ד לא הוחזק כפרן:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. אִסִּי אָמַר. הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יִפְרָעֶנּוּ אֶלָּא בָעֵדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִילְּתֵיהּ דְּאִסִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא בָעֵדִים. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עֲלוֹי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא יפרענו אלא בעדים. ומשום דמילתיה דאסי בסתמא הוא מפרש לה ר' אבין דה''ק לא יחזיר לו אלא בעדים וכלומר דלא תימא דעצה טובה קמ''ל שלא יפרענו אלא בעדים כי היכי דלא ליהדר ולתבעיה אע''ג דלא מהימן הוא ולא שצריך הוא לפרעו בעדים והלכך מפרש דלא יחזיר לו אלא בעדים קאמר דמשום שהלוהו בעדים אינו יכול זה לומר פרעתיך ביני לבין עצמך:
מתני' פליגא עלוי. דאסי דקתני מנה לי בידך וכו' ובשהודה בפני עדים מיירי וכהלוהו בעדים הוא וקתני נתתיו לך פטור:
מנה לי בידך אין לך בידי. כלומר והשתא אי כר' יוחנן דמתני' ובעדים מיירי קשיא הא דקתני במתני' מנה לי בידך אין לך בידי פטור:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֲפִילוּ. כַּמָּה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֶלָּא כֵינִי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה. חַייָב. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין. וְהוּא שֶׁהִלְווָהוּ בָעֵדִים. אֲבָל אִם הִלְווָהוּ שֶׁלֹּא בָעֵדִים יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ מֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. 29a אֵין אוֹמְרִים בְּמָמוֹן מֵאַחַר. מֵאַחַר דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. לֹא הִלְוִיתָנִי. וִיכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ חֶצְייָם. מַתְנִיתָה פְלִיגָה בְרִבִּי יוֹחָנָן. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ. הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מנה לי בידך אמר לו הין. והכא כשאמר לו בפני עדים מיירי דאי לאו הכי יכול לומר לו משטה הייתי בך והוי כהלוהו בפני עדים וקתני אין לך בידי חייב אלמא דאם הלוהו בעדים אינו יכול לומר להד''מ:
מתניתא פליגא בר' יוחנן. דקאמר בהלווהו בלא עדים נאמן במיגו ומוקי למתני' דבשהלוהו בעדים מיירי וא''כ קשיא עליה הא דקתני אין לך בידי פטור ממתני' דלקמן:
מאחר וכו'. בתמיה כלומר דנימא מאחר שאלו היה רוצה היה אומר לא היו דברים מעולם נאמין לו במה שאומר הלויתני ונתתי לך חציין הא לא אמרינן בממון וטעמא דמיגו דהעזה הוי שאין אדם מעיז בפני בע''ח ולומר לו לא הלויתני מעולם והלכך אפי' הלוהו [צ''ל שלא] בעדים ומודה במקצת הוא מיחייב שבועה:
אין אומר בממון מאחר. אין אומרים מיגו זה בממון:
והוא שהלוהו בעדים. הא דתנן מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר חייב דוקא שהלוהו בעדים דאינו יכול לומר להד''מ אבל אם הלווהו שלא בעדים מתוך שהיה יכול לכפור בכל יכול מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה:
אלא כיני מנה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב. כלומר ודאי לגופה לא איצטריך האי בבא במתני' אלא לדיוקא איצטריך דמהו דתימא כי תנן ההודאה בשוה פרוטה בשלא היה הטענה אלא שתי כסף וכיוצא בזה בסך מועט אבל בטוענו מנה לי בידך והלה מודה בפרוטה לא חשיבא הודאה כגד הכפירה במנה וכאלו לא הודה לו בכלום דמי קמ''ל דוקא אם אומר אין לך בידי כלו' הוא דפטור אבל אם אומר אין לך בידי אלא פרוטה חייב דלעולם הודאה בפרוטה הויא הודאה ואפי' בסך מרובה והיינו דאשמעינן הך משנה יתירה:
מנה לי בידך אין לך בידי פטור. קתני במתני' ומתמה הש''ס דמאי קמ''ל בזה אפי' כמה לי בידך כלומר אפי' יהיה כמה שיהיה שזה טוענו והלה כופר בכל הוא פטור משבועת התורה דהא כבר תנינן דצריך שתהא ההודאה במקצת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source