משנה: אָמַר לַחֶנְווָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלֵי יִישָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהוֹלַכְתָּן לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ יִישָּׁבַע הַחֶנְווָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהַיפֵּרוֹת בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אַָמַר לַשּׁוּלְחָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר מָעוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלִי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ יִישָּׁבַע הַשּׁוּלְחָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דֶּרֶךְ הַשּׁוּלְחָנִי לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל אֶת הַדֵּינָרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
אמר לשולחני וכו'. וכן הדין בנותן דינר לשלחני ליטול בעדו מעות והמעו' צבורין ומונחין ברשות הרבים. וצריכי דאי אשמועינן בחנווני ה''א התם הוא דאמור רבנן דכי אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך ישבע החנווני ויטול לפי שמדרך החנווני ליתן הפירו' קודם שיקבל הדינר אבל בשלחני שאין דרכו ליתן האיסרין קודם שיקבל הדינר אימא מודו ליה לר' יהודה דלעולם בעה''ב נשבע ונוטל ואי אתמר בהא הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל בחנווני אימא מודו להו לרבנן צריכא ואין הלכה כר' יהודה:
ר' יהודה אומר וכו'. ר' יהודה אסיפא פליג וס''ל דלעולם בעה''ב נשבע ונוטל דכיון שהפירות יצאו מרשות החנווני ומונחין הן ברשות הרבי' הוי כאלו הם ביד בעה''ב וכל שהפירות בידו ידו על העליונה והוא הנשבע ונוטל:
ישבע החנווני. דהואיל שהחנווני כופר במכירת פירות אלו שמעולם לא מכרן לזה ישבע הוא כעין של תורה ויטלן:
אמר לו. החנווני כבר נתתים לך הפירות שהיו מגיעים לך בעד הדינר והולכתן לתוך ביתך ופירו' אלו המונחין שלי הן ומעולם לא מכרתי אלו לך ואני הנחתים ברשות הרבים למכרן:
נתן לו את הדינר. ובא ליטול הפירות המונחין ברשות הרבים וא''ל תן לי את הפירות שהרי שלי הן:
ישבע בעל הבית. כעין של תורה ויטול דכיון שהפירות מונחין הן ברשות הרבים וכבר יצאו מרשותו ומודה החנווני שמכרם ישבע בעל הבית ויטול:
ונתתו באנפלי. בתיק שלך העשוי למעות:
אמר לו בעל הבית נתתי לך. את הדינר אחר שמדדת הפירות:
אמר לו תן לי את הדינר. ועכשיו תובע החנווני את הדינר בעד פירות אלו:
מתני' אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו. כלומר שמדד החנווני את הפירות והניחן לפניו ברשות הרבים ואמר לו הרי הן לפניך:
37a הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא הֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ. אֲבָל הֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ אֵין בַּעַל הַבַּיִת חַייָב כְּלוּם. כְּהָדָא דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר שָׁלוֹם. סָֽמְכוֹן כַּתָּפַייָא גַבֵּי קַפֵּילַייָא. אֲתוֹן. וְאַפְקוֹן דְּלָא יְהַב לְהוֹן. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי שַׁמַּי. מִמָּה דְאִילּוּ הֲווֹן קַפֵּילַייָא יֵימַר מְסַבּוֹת לֵית סוֹפֵיהוֹן דְּאִילֵּין וְאִילֵּין מֵיסַב אֶלָּא יִסְבּוּן מִכְּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא יסבון מכבר. כלומר אלא שעכשיו הוא מודה להם שלא פרע אותם ומכיון שקיבל עליו לשלם להן יקחו עדיין ממנו ולפי שאין להן על הבעה''ב כלום שכבר המחה אותם אצלו:
אתא עובדא קומי ר' שמי. כשבא הדין לפניו אמר ממה דאלו הוון קפילייא יימר מסבות. אלו היה אומר החנוני להם נטלתם כבר ממני ושלמתי לכם לא היה הסוף שאלו ואלו היה נוטלין מבעה''ב כדתנן במתני' ונמצא החנוני הזה אינו מפסיד לעולם אפי' היו הפועלים מכחישין אותו ולמה לא ישלם עכשיו:
אתון. באו אצלו אח''כ לקבל ממנו שכר והוציא החנוני אותם מביתו ולא נתן להם כלום:
סמכון כתפייא גבי קפילייא. שסמכן הבעה''ב להפועלים נושאי כתף אצל החנוני והמחה אותו לשלם להן עבורו:
כהדא דאמר ר' יודה בר שלום. שכך היה המעש' להלכה:
אבל העמידו עמו. אצל החנוני והמחה אותן בידו לשלם להן שוב אין להן על הבה''ב כלום ודינם עם החנוני:
בשלא העמידו עמו. שלא מסר הבעה''ב להפועלים אצל החנוני:
הדא דתימר. דשניהם נשבעין ונוטלין מבעה''ב:
משנה: כְּשֵׁם שֶׁאָֽמְרוּ הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִין לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְכֵן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּֽרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פִיקְּדָנוּ אַבָּא וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ. הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֲפִילּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָה שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ארשב''ג אם יש עדים וכו'. והלכה כרשב''ג:
הרי זה נשבע. שלא מצא בין שטרותיו של אביו ששטר זה פרוע:
שלא פקדנו אבא. בשעת מיתה ושלא אמר לנו קודם לכן ששטר זה פרוע:
ועד אחד מעידה וכו' ומנכסים משועבדים וכו'. כלהו אכשם קיימי כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה וכן היתומי' אינם נפרעי' אלא בשבועה והיינו יתומים הנפרעים מן היתומים ומיירי המתני' כגון שאלו היתומים שבאים להפרע מהן אומרים אין אנו יודעין אם פרע אבינו זה החוב אם לאו אבל אם טענו אמר לנו אבינו שלא לוה ולא נתחייב בחוב הזה מעולם והרי אלו היתומים מוציאים שטר חוב על אביהם ונפרעין מהן שלא בשבועה שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ולא שנו דבשבועה מיהת שקלי היתומים מן היתומים אלא שמת המלוה בחיי הלוה כדאמר בגמרא:
מתני' כשם שאמרו הפוגמת כתובתה. שמוציאה שטר כתובתה ומודה שנתקבלה מקצתה לא תפרע אלא בשבועה אם הבעל טוען שנתקבלה כולה:
עוֹד הִיא בַמַּחֲלוֹקֶת. הָדָא דַּתָּ מַר בָּאַכְסְנַאי. אֲבָל בְּבֶן עִיר דַּרְכּוֹ לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁלֹּא יִטּוֹל דֵּינָרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל בבן עיר שלו ומכירו דרכו וכו'. וכלומר דאי בבן עירו א''כ היינו חנוני ולא הוה איצטריך לאשמועינן האי בבא כלל ולא תני לה אלא משום אכסנאי וקמ''ל דאפ''ה פליגי רבנן היכא שהמעות מונחין בר''ה ואין השלחני מודה שמכר לו האיסרין הללו הוא נשבע ונוטל:
הדא דתימר באכסנאי. הא דקאמר ר' יהודה גבי שלחני שאין דרך ליתן איסר עד שיטול את הדינר ולהכי תנינן לה גם להאי בבא במתני' לאשמועינן רבותא אליבא דרבנן כדפרישית במתני' דוקא באכסנאי שאינו מכירו מיירי ואינו מאמין לו ליתן לו האיסרין מקודם שיטול דינרו:
עוד הוא במחלוקת. אסיפא דמתני' קאי אמר לשלחני וכו' דלא מפרש לה בתוספתא ולא תנינן לה התם ומפרש לה הש''ס דאף הכא נמי בהאי מחלוקת היא דכי היכי דפליגי בחנווני בשהפירות מונחין ביניהן ברשות הרבים ה''נ בהאי פלוגתא גופה פליגי גבי שלחני בשהמעו' מונחין ביניהן בר''ה וכדפרישית במתני':
הלכה: אָמַר לַחֶנְווָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת כול'. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי 37b יוּדָה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁהָֽיְתָה הַקּוּפָּה מוּנַחַת בֵּין שְׁנֵיהֶן. אֲבָל אִם הָֽיְתָה יוֹצְאָה מִתַּחַת יְדֵי אֶחָד מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר רבי יודה. תוספתא היא בפ''ו והש''ס קיצר בהעתקה כדרכו לפי שהיו הברייתות שגורין בפיהם והאי אבל אם היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן התחלת החלוקה היא ואינו מסיים וכמו וכו' הוא דסמיך על מה דמסיים בתוספת' ודוגמתו תמצא בב''ק פ' הכונס הלכה ו' וכן מצוי הרבה כהנה בש''ס הזה. והכי תנינא בתוספת' שם אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר והוא אומר נתתיו לך ונתתו באונפלא ישבע בעל הבית או יביא ראיה שנתן לו את הדינר נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך ישבע חנוני או יביא ראיה שנתן אמר ר' יהודה בד''א בזמן שהיתה קופה מונחת בינתיים אבל אם היתה יוצאת מתחת יד אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה. ומפרש השתא ר' חנינא דהאי אימתי או בד''א דקאמר ר' יהודה לאו אליבא דנפשיה קאמר ולומר דבהא הוא דמודה להו לרבנן כשהקופה מונחת בינתיים דא''כ קשיא סוף דבריו אבל אם היתה יוצאה מתחת יד אחד מהן וכו' דאטו רבנן לא ס''ל הממע''ה בשאחד מוחזק בהן וא''כ במאי פליגי במתני' אלא ה''ק הא דפליגינן במתני' ואנא ס''ל דלעולם ישבע בה''ב ונוטל ורבנן ס''ל דבסיפא כשהב''ה טוען להפירות ישבע החנוני בזמן שהקופה מונחת בין שניהן הוא דפליגינן שאין אחד מהן מוחזק יותר מחבירו והיינו דקאמר במחלוקת כלומר דבר זה דקאמר ר' יהודה בד''א וכו' הוא במחלוקת שנחלקו בו והוא מפרש לה דבהאי גוונא הוא דפליגי וכדפרישית במתני' דמכיון שהפירות מונחין בר''ה סברי רבנן דבסיפא שהחנוני אינו מודה כלל במכירת הפירות האילו עליו השבועה היא וישבע אם אין לו ראיה ויטלן ור' יהודה סבר דהוי כמו שהן ביד בה''ב וידו על העליונה והוא ישבע או אומרין לו שהוא יבקש ראיה ויטלן אבל אם היתה יוצאת מתחת יד אחד מהן בהא לא פלגינן כלל דודאי כל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם אין לו ראיה אינו נאמן בשבועה להוציא מיד המוחזק ור' יהודה אשמועינן סברא דידיה וסברא דרבנן:
גמ' רבי חנינא אמר במחלוקת. אברייתא דלקמיה קאי דאלו במתני' הא חזינן דפליגי ר' יהודה ורבנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source