עוֹד הִיא בַמַּחֲלוֹקֶת. הָדָא דַּתָּ מַר בָּאַכְסְנַאי. אֲבָל בְּבֶן עִיר דַּרְכּוֹ לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁלֹּא יִטּוֹל דֵּינָרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל בבן עיר שלו ומכירו דרכו וכו'. וכלומר דאי בבן עירו א''כ היינו חנוני ולא הוה איצטריך לאשמועינן האי בבא כלל ולא תני לה אלא משום אכסנאי וקמ''ל דאפ''ה פליגי רבנן היכא שהמעות מונחין בר''ה ואין השלחני מודה שמכר לו האיסרין הללו הוא נשבע ונוטל:
הדא דתימר באכסנאי. הא דקאמר ר' יהודה גבי שלחני שאין דרך ליתן איסר עד שיטול את הדינר ולהכי תנינן לה גם להאי בבא במתני' לאשמועינן רבותא אליבא דרבנן כדפרישית במתני' דוקא באכסנאי שאינו מכירו מיירי ואינו מאמין לו ליתן לו האיסרין מקודם שיטול דינרו:
עוד הוא במחלוקת. אסיפא דמתני' קאי אמר לשלחני וכו' דלא מפרש לה בתוספתא ולא תנינן לה התם ומפרש לה הש''ס דאף הכא נמי בהאי מחלוקת היא דכי היכי דפליגי בחנווני בשהפירות מונחין ביניהן ברשות הרבים ה''נ בהאי פלוגתא גופה פליגי גבי שלחני בשהמעו' מונחין ביניהן בר''ה וכדפרישית במתני':
משנה: כְּשֵׁם שֶׁאָֽמְרוּ הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִין לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְכֵן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּֽרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פִיקְּדָנוּ אַבָּא וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ. הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֲפִילּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָה שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ארשב''ג אם יש עדים וכו'. והלכה כרשב''ג:
הרי זה נשבע. שלא מצא בין שטרותיו של אביו ששטר זה פרוע:
שלא פקדנו אבא. בשעת מיתה ושלא אמר לנו קודם לכן ששטר זה פרוע:
ועד אחד מעידה וכו' ומנכסים משועבדים וכו'. כלהו אכשם קיימי כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה וכן היתומי' אינם נפרעי' אלא בשבועה והיינו יתומים הנפרעים מן היתומים ומיירי המתני' כגון שאלו היתומים שבאים להפרע מהן אומרים אין אנו יודעין אם פרע אבינו זה החוב אם לאו אבל אם טענו אמר לנו אבינו שלא לוה ולא נתחייב בחוב הזה מעולם והרי אלו היתומים מוציאים שטר חוב על אביהם ונפרעין מהן שלא בשבועה שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ולא שנו דבשבועה מיהת שקלי היתומים מן היתומים אלא שמת המלוה בחיי הלוה כדאמר בגמרא:
מתני' כשם שאמרו הפוגמת כתובתה. שמוציאה שטר כתובתה ומודה שנתקבלה מקצתה לא תפרע אלא בשבועה אם הבעל טוען שנתקבלה כולה:
הלכה: אָמַר לַחֶנְווָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת כול'. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי 37b יוּדָה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁהָֽיְתָה הַקּוּפָּה מוּנַחַת בֵּין שְׁנֵיהֶן. אֲבָל אִם הָֽיְתָה יוֹצְאָה מִתַּחַת יְדֵי אֶחָד מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי יודה. תוספתא היא בפ''ו והש''ס קיצר בהעתקה כדרכו לפי שהיו הברייתות שגורין בפיהם והאי אבל אם היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן התחלת החלוקה היא ואינו מסיים וכמו וכו' הוא דסמיך על מה דמסיים בתוספת' ודוגמתו תמצא בב''ק פ' הכונס הלכה ו' וכן מצוי הרבה כהנה בש''ס הזה. והכי תנינא בתוספת' שם אמר לחנוני תן לי בדינר פירות ונתן לו אמר לו תן לי את הדינר והוא אומר נתתיו לך ונתתו באונפלא ישבע בעל הבית או יביא ראיה שנתן לו את הדינר נתן לו את הדינר אמר לו תן לי את הפירות אמר לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך ישבע חנוני או יביא ראיה שנתן אמר ר' יהודה בד''א בזמן שהיתה קופה מונחת בינתיים אבל אם היתה יוצאת מתחת יד אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה. ומפרש השתא ר' חנינא דהאי אימתי או בד''א דקאמר ר' יהודה לאו אליבא דנפשיה קאמר ולומר דבהא הוא דמודה להו לרבנן כשהקופה מונחת בינתיים דא''כ קשיא סוף דבריו אבל אם היתה יוצאה מתחת יד אחד מהן וכו' דאטו רבנן לא ס''ל הממע''ה בשאחד מוחזק בהן וא''כ במאי פליגי במתני' אלא ה''ק הא דפליגינן במתני' ואנא ס''ל דלעולם ישבע בה''ב ונוטל ורבנן ס''ל דבסיפא כשהב''ה טוען להפירות ישבע החנוני בזמן שהקופה מונחת בין שניהן הוא דפליגינן שאין אחד מהן מוחזק יותר מחבירו והיינו דקאמר במחלוקת כלומר דבר זה דקאמר ר' יהודה בד''א וכו' הוא במחלוקת שנחלקו בו והוא מפרש לה דבהאי גוונא הוא דפליגי וכדפרישית במתני' דמכיון שהפירות מונחין בר''ה סברי רבנן דבסיפא שהחנוני אינו מודה כלל במכירת הפירות האילו עליו השבועה היא וישבע אם אין לו ראיה ויטלן ור' יהודה סבר דהוי כמו שהן ביד בה''ב וידו על העליונה והוא ישבע או אומרין לו שהוא יבקש ראיה ויטלן אבל אם היתה יוצאת מתחת יד אחד מהן בהא לא פלגינן כלל דודאי כל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם אין לו ראיה אינו נאמן בשבועה להוציא מיד המוחזק ור' יהודה אשמועינן סברא דידיה וסברא דרבנן:
גמ' רבי חנינא אמר במחלוקת. אברייתא דלקמיה קאי דאלו במתני' הא חזינן דפליגי ר' יהודה ורבנן:
הלכה: 38a אָמַר רִבִּי זֵירָא. כּוּלְּהוֹן כְּעֵין שְׁבוּעַת תּוֹרָה יָרְֽדוּ לָהֶן. וּכְתובַּת אִשָּׁה לֹא הוּחְזְקָה בְיָדָהּ לְהַגְבּוֹת. אֶלָּא כְמִי שֶׁגָּבַת מִיכָּן וָהֵילַךְ. וְהוּא בְתוֹבְעָהּ שְׁטָר שֶׁלְּמָאתַיִם פָּרוּעַ וְאוֹמֶרֶת. אֵינָהּ אֶלָּא מְנָה. נִפְרַעַת בְּלֹא שְׁבוּעָה. תַּמָּן תַּנִּינָן הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר זירא וכו'. הנדפס בספרי הדפוס לא שייכא הכא עד לבתר מתני' דלקמן:
גמ' א''ר זירא וכו'. מילתי' דר' זירא בפ' הכותב בהל' ז' על מתני' דמייתי לקמיה הפוגמת כתובתה וכו' והגי' מסורסת כאן ואינה מועתקת כ''א אפס קצתה ומה שהובא כאן אפרש הואיל ובסדר ובחיבור אחד הוא. ר' זירא התם קאי דכולהון דחשיב התם תקנת תכמים הוו שירדו לתקן כעין שבועת התורה וכלומר דלא תימא דהוי כמודה מקצת שהוא אומר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא נתקבלתי אלא מנה ושבועה מדאורייתא היא קמ''ל דאינה אלא תקנת חכמים:
וכתובה. מסקנת מילתי' דר' זעירא היא תדע שאין כאן שבועה דאורייתא דהא קשיא והלא כתובת אשה לא הוחזק בידה להגבות כלומר שהרי עדיין לא גבתה לפי דבריה ועכשיו היא נשבעת ונוטלת ואנן קי''ל דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין הן ואין לך נשבע ונוטל מן התורה:
אלא כמי שגבת. כלומר אלא ודאי שחכמי' תקנו אותה ועשו אותה כמי שגבתה כבר ומכאן ואילך התביעה ביניהם שהוא תובעה עכשיו אותה נפרעת ממנו שטר של מאתים פרוע ובחנם היית גובה הכל לפי שכבר פרעתי לך מקודם והוא אומרת מנה ועכשיו נמצאת שהיא כנשבע ונפטר והילכך אינה נפרעת אלא בשבועה וה''ג לה בכתובות. והיינו דקאמר שעשו אותה כעין שבועת תורה:
כֵּיצַד. הָֽיְתָה כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז וְאָמַר לָהּ. הִתְקַבַּלְתְּ כְּתוּבָּתִיךְ. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא הִתְקַבַּלְתִּי אֶלָּא מְנָה. לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. תְּנֵּי. הַפּוֹגֶמֶת וְלֹא הַפּוֹחֶתֶת. רַב חִסְדָּא בָעֵי. בְּגִין דְּהָלַךְ תַּרְתֵּין פְּסִיעֲתָא הוּא. מִפְּנֵי שֶׁפְּגָמוֹ בְּבֵית דִּין אַתָּ מַר. אֵינוֹ גוֹבֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני הפוגמת וכו'. האי מילתא גרסי' לה לעיל בפ' בן סורר הל' ו' וכולה סוגיא בגי' נכונה ושם מפורש וכאן לא הביא הש''ס אלא ברמז מקצתה ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source