רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בָּֽדְקָה בְיָד שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה אוֹ שֶׁהִטִּיחַ גּוּפָהּ לְבֵית תּוֹרְפָהּ חֶזְקַת הַגּוּף כְּבָדוּק הוּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. לֹא שֶׁכָּל הַגּוּף בְּחֶזְקַת בָּדוּק. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּדַק. וְאִיקְפַּד רִבִּי זְעִירָא. אָמַר. וְדַרְכוֹ לְכֵן. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. עַד כִּגְרִיס הִיא תוֹלָה. יוֹתֵר מִכֵּן צְרִיכָה מַתְלָא. אָֽמְרִין. חָזַר בּוֹ רַב יִרְמְיָה. אָֽמְרִין. כַּד שָׁמַע מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן חָזַר בֵּיהּ. רִבִּי מְשַׁבֵּחַ לְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. בָּֽדְקָה בְיָד שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה אוֹ שֶׁהִטִּיחַ גּוּפָהּ לְבֵית תּוֹרְפָהּ. אָמַר לֵיהּ. כְּדִבְרֵי מִי אַתְּ שׁוֹאֲלֵינִי. כְּדִבְרִי הָרַב כְּדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. אָמַר לֵיהּ. אַבָּא אָמַר כֶּתֶם. וְרִבִּי אָמַר רְאִייָה. אָמַר לֵיהּ. דֵּין הוּא דְּאַתְּ מְשַׁבַּח בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הַנֵּי לְבַר נַשׁ מִישְׁמוֹעַ טַעֲמֵיהּ דְּרַבֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל כדברי מי את שואלני. כלומר כדברי מי אתה רוצה להשיב אני השאלה שלך:
אם כדברי הרב. שהוא ר' יוסי רבו של רבי:
כדברי התלמיד. כלומר שהשיב לו כדברי התלמיד הוא רוצה וא''ל אבא אמר טמאה משום כתם ורבי אימר טמאה ודאי משום ראייה:
אמר לי'. כלו' דאקפד ר' ישמעאל בר' יוסי ואמר דין הוא דאת משבח ביה היאך מניחין דברי הרב ושומעין לדברי התלמיד:
אמר ר' זעירא הני לבר נש. כלומר ניחא ליה לבר נש לשמוע טעמיה דרביה דהוא רבי רבו של ר' חמא:
רבי משבח. עליה דר' חמא אבוי דר' הושעיה לפני ר' ישמעאל בר' יוסי דאדם גדול הוא:
ר' חמא וכו'. כי אתא לקמיה בעא ר' חמא קמיה דר' ישמעאל בר' יוסי בדקה וכו' מהו:
בדקה. עצמה:
ביד שאינה בדוקה. כלומר שהעד לא היה בדוק א''נ היד ממש לא היה בדוק לה אם יש עליו דבר מטונף ומלוכלך ומצאה דם או שהטיחה את גופה לבית התורפה ומצאה דם על גופה ועל ידה טמאה משום דחזקת הגוף בדוק הוא מדם ומבית התורפה בא הדם:
מתניתא אמרה כן. דתנינן לקמן נמצא על העד שלו שקנח עצמו טמאה וחייבין בקרבן דודאי ממנה הוא הדם ואמאי דילמא עליו היה אלא לאו שכל הגוף בחזקת בדוק הוא:
תיפתר שבדק. ממתני' אין ראיה דהכא במאי עסקינן שבדק עצמו בתחילה ולא היה עליו כלום:
ואיקפד ר' זעירא. על אוקמתא דר' חנינא ואמר וכי דרכו של האיש לכן שיבדוק עצמו אם יש עליו דם בתמיה:
ר' זעירה בשם ר' ירמיה. דידיה אמר דלא כדאמר בשם רב דטמאה ודאי משום ראיית דם אלא משום כתם בטומאת ספק ועד כגריס היא תולה בדם מאכולת וטהורה יותר מכאן צריכה מתלא כלומר אם יש אמתלא לתלות בו תולה ואם לאו טמאה מספק כדין הכתם:
אמרין חזר ביה רב ירמיה. ממה דאמר טמאה משום כתם אלא טמאה ודאי היא משום ראייה:
אמרין. וכן אמרו דכד שמע מיליהון דרבנן דלקמן דמסקי דטמאה משום ראייה משום הכי חזר ביה:
6b אָמַר רִבִּי יַנִּאי. אַף הָרִאשׁוֹנָה נִקְרֵאת צְנוּעָה. תַּנִּינָן צְרִיכוֹת בּוֹדְקוֹת. וְאַיתְ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אִילָא. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקַייֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים נִקְרָא צָנוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' ינאי אף הראשונה נקראת צנועה. כלומר הראשונה דתנינן בסוף פ' דלעיל ופעמיים צריכה להיות בודקת וכו' ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה וקס''ד דלאו אכל הנשים קאמר אלא דוקא צנועות ואף היא צנועה נקראת כדתנן הכא במתני' והצנועות מתקנות להן השלישית לתקן את הבית ופריך תנינן צריכות בודקות במתני' דלעיל ואת אומר הכין דצנועה נקראת:
אמר ר' אילא. הא ל''ק דה''ק דלהודיעך הוא שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע ולעולם צריכות הן כל הנשים לנהוג כן:
בָּֽדְקָה וְהִנִּיחָתוֹ בְּקֻפְצָה שֶׁל זְכוּכִית. רִבִּי חִייָה אוֹמֵר. כֶּתֶם. וְרִבִּי אוֹמֵר. רְאִייָה. הָתִיב רִבִּי חִייָה לְרִבִּי. וֲאַתְּ אֵין אַתְּ נוֹתֵן לָהּ מִיתְלָא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. טַעֲמָא דְרִבִּי. דֶּרֶךְ קֻפְצִיּוֹת בְּדוּקוֹת מִן הַשְּׁרָצִים וְאֵינָן בְּדוּקוֹת מִן הַמַּאֲכוֹלֶת. עַד כִּגְרִיס הִיא תוֹלָה. יוֹתֵר מִכֵּן בְּמַה יֵשׁ לִתְלוֹת בָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בדקה וכו'. השתא מייתי פלוגתא דהאי דינא דתני בדקה בעד והניחתו בקפצה. בקופסא של זכוכית כמו שעושין לקופסא בפתח זכוכית לפניה וכן מעמידין שם כלי זכוכית וקורין אלמיר''א ואח''כ מצאה עליו דם:
ואת אין את נותן לה מיתלא. כלומר וכי אין אתה מודה שצריכה כשיעור כגריס ועוד ואם יש אמתלא לתלות בה תולין וא''כ הרי דינו ככתם:
טעמא דרבי. דודאי צריכא כשיעור כגריס ועוד ומשום דדרך קופסיות בדוקות מן השרצי' הן אבל אינן בדוקות מן המאכולת והלכך צריכה כגריס ועוד דעד כגריס תולין בדם מאכולת ואם הוא יותר מיכאן מכגריס א''כ נפקא לה מספק דם מאכולת ובמה יש לתלות לה והלכך אמרינן דודאי מגופה קאתי והיינו טעמיה דרבי דאמר משום ראייה והיינו נמי דאמרינן דכד שמע ר' ירמיה מיליהון דרבנן דאמרי הכי חזר ביה:
משנה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֶוְותֵיאוֹס טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמָן טְמֵאִין בְּסָפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' נמצא. דם על עד שלו אפי' שהה זמן ארוך לאחר בעילה קודם קנוח בידוע שהיה דם בשעת תשמיש:
טמאין. שניהם טומאת שבעה כדין בועל נדה:
אותיאום. או אותיאוס לנוסחא דהכא תכף ומלה יונית היא שנמצא מיד לאחר בעילה:
לאחר זמן. כדמפרש לקמן במתני':
טמאין מספק. שניהם טמאין שבעה ומיהו טומאת ספק היא לתלות אבל לא לשרוף:
ופטורין מן הקרבן. מן החטאת אבל חייבין הן באשם תלוי למ''ד לא בעינן חתיכה משתי חתיכות:
הלכה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין כול'. וְתַנֵּי עַלָּהּ. בֵּין הֵיוְתֵיאוֹס בֵּין שֶׁלֹּא הֵיוְתֵיוֹס נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ותני עלה בין היותיאום בין שלא היותיאום נמצא על שלו. כלומר בנמצא על שלו אין חילוק בין נמצא מיד אחר הבעילה בין שקנח עצמו לאחר זמן ונמצא דם דודאי בשעת בעילה היה:
משנה: כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה לְבַעֲלֵיהֶן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים צְרִיכָה שְׁנֵי עִידִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִילֵּל אוֹמְרִים דַּייָהּ בִּשְׁנֵי עִידִים כָּל הַלַּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ע אומר מטמא בועלה. דקסבר כל תוך מעת לעת מטמאה את בועלה טומאת ז' מספק ואין הלכה כר''ע:
ומודין חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שהיא מטמאה את בועלה. מכאן ולהבא דאע''ג דטומאת כתמים נמי מדרבנן היא כמו טומאת מעת לעת התם אין שור שחוט לפניך אבל כתמים כשור שחוט לפניך הוא שהרי בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה ודם זה מהיכא קאתי ואיכא הוכחה דמגופה הוא:
מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. ואין צריך לשאול אותה אם היא טהורה וכשהניחה בחזקת טהורה:
הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה. דסד''א הני מילי היכא דאיתיה לבעלה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ''ל:
שני עדים על כל תשמיש. חדשים אחד לו ואחד לה ולמחר תעיין בהם:
או תשמש לאור הנר. כלומר תשמש ותבדק לאור הנר כדמפרש בגמרא:
ובית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה. כלומר דבית הלל מודים שמקנחין עצמן אחר כל ביאה וביאה הוא בעד שלו והיא בעד שלה אלא שאינן צריכין עדים חדשים אחר כל ביאה כ''א די באותן שני עדים כל הלילה ולמחר יבדקו העדים:
ואינה מטמאה את בועלה. טומאת שבעה כדין בועל נדה אלא טומאת ערב מדרבנן כדין נוגע בנדה בתוך מעת לעת קודם לראייתה:
מטמאה מעת לעת. טהרות שנתעסקה בהן כדין מעת לעת דאמרינן בפ''ק:
ואחר כך. כלומר ואם שהתה יותר מכשיעור זה:
מתני' ותדיח את פניה. שתקנח פניה שלמטה:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲכָמִים מַמָּשׁ. מַאי כְדוֹן. חֲבֵרַייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֵילַף הָדָא דְרַבָּנִן מִן דְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ. כֵּן רַבָּנִן אָֽמְרִין. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי חכמים שהן בשיטת ר' מאיר. הא דקתני ומודים חכמים לר''ע ברואה כתם שמטמאה בועלה למפרע הוא דקאמרי דחכמים דמתני' בשיטת ר''מ הן דמחמיר בכתמי' כדאמר בפ''ק ומטמא למפרע:
רבי יוחנן אומר חכמים ממש. לאו דהני חכמים כר''מ סבירא להו אלא הן חכמים ממש דפליגי לעיל אדר''מ וס''ל בכתם דאין מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא:
מאי כדון. מנא לך השתא לפרש להמתני' דחכמים ממש הן דילמא חכמים היינו ר''מ:
נילף הדא דרבנן מן דר''ע. שהרי מודים חכמים לר''ע קאמר וא''כ ע''כ אין לך לומר דמודו ליה בכתם דמטמאה בועלה למפרע דהא ר''ע גופיה לא ס''ל הכי בכתם אלא ברואה דם הוא דנחלק עם חכמים וס''ל דמטמאה בועלה למפרע כדמסיק ואזיל:
כמה דר''ע אמר מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. דהא בברייתא דשנינו פ''ק הלכה א' דקתני התם ברישא ברואה כתם מטמא למפרע ומקולקלת למניינה ומטמאה בועלה למפרע והך רישא כר''מ הוא דאתיא דלא מצינו לר''ע דאמר הכי אלא בסיפא ברואה דם דקתני התם מטמאה למפרע ואינה מקולקלת למניינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע ר''ע אומר מטמאה בועלה למפרע אלמא דר''ע גופיה לא אמר אלא באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם:
כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. כלומר השתא נמי הא דרבנן מטמאים בועלה בכתם על כרחך מכאן ולהבא מיירי וכמו דסבירא להו באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם דאינה מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא ה''נ בכתם דאי למפרע לא שייכא מודים חכמים לר''ע כדאמרן:
אמר ר' יוסי בר' בון. כלומר דקאמר דכן נמי מודה בהאי טעמא דלעיל דלקינוח הוא שאמרו היותיאום משל לשמש ועד וכו' וביציאת האבר השמש נכנס העד הסדין מיד זהו היותיאום ואי אתה מוצא זה אלא לקנוח מיד אחר התשמיש ולא בהכניסה למבפנים שא''כ לא עמד אחורי המשקוף הוא:
ר' יוסי בר' בון. מוסיף בטעמא דבלאו הכי שמעינן דאין הבדיקה צריכה מיד בדוקא דאם אומר את שתבדוק עצמה בתוך כדי היותיאום א''כ ולא כפקידה היא למעט מעת לעת בתמיה וכלומר שהרי אותה הבדיקה שלאחר תשמיש כפקידה היא כדתנינן בפ''ק ומשמשת בעדים ה''ז כפקידה וממעט מעל''ע ואבדיקה שלאחר התשמיש קאי כדאמרינן שם ואי אמרת דהבדיקה בתוך אותיום הוא ומטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן א''כ למה אמרו כפקידה היא למעט תיפוק ליה דבלאו הכי צריכה היא בדיקה מיד אלא ודאי מדאמרינן כפקידה היא אלמא דמשום הכי הוא דאיתקנה ולא מטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן והלכך נמי אינה צריכה באותיום:
אם אומר את וכו' בטל היותיאום. כלומר היכי משכחת לה שתבדוק מבפנים ויהא בתוך כדי היותיאום שהרי לקינוח אמרו ולא לבדיקה וכשתבדוק כבר בטל היותיאום:
מהו שתהא. אשה צריכה בדיקה לאחר התשמיש בתוך כדי היותיאום שמא תמצא ויתחייבו בקרבן:
היותיאום טמאין. קתני במתני' ותני עלה היותיאום לקינוח וכו' וכדמפרש רב הונא היותיאום שאמרו לקינוח אמרו שמצאת מיד שקנחה עצמה מבחוץ ולא לבדיקה לחורין ולסדקין לפי שאין היותיאום לבדיקה דכשהכניסה העד לבדוק מבפנים כבר הוא יותר מכשיעור היותיאום:
הלכה: אֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵין זֶה אַחַר זְמָן אֶלָּא אַחַר אַחַר זְמָן. וְאֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן. כְּדֵי שֶׁיִּפְשׁוֹט אֶת יָדָהּ וְתִיטּוֹל אֶת הָעִד מִתַּחַת הַכָּר. אֲבָל אַחַר אַחַר זְמָן בַּעֲלָהּ טָהוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אין זה אחר זמן. הא דקתני במתני' כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה לאו לפרושי אחר זמן קאי דאין שיעור זה נקרא אחר זמן אלא אחר אחר זמן:
ואיזהו לאחר זמן כדי שתפשוט את ידה. בעודה במטה ותיטול את העד המזומן לה מתחת הכר ותבדוק בו:
אבל אחר אחר זמן בעלה טהור. כלומר בכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה דקתני דזהו אחר אחר זמן בהא הוא דנחלקו חכמים על ר''ע וסבירא להו דבעלה טהור אבל בכדי שתושיט את ידה ותטול עד ותבדוק דזהו אחר זמן בהא מודו חכמים לר''ע דשניהם טמאין מספק ומתני' ה''ק איזהו לאחר זמן ששנינו לעיל טמאין בספק כדי שתושיט את ידה ותטול העד לבדוק ובכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה זהו אחר כך שנחלק בו רבי עקיבא וחכמים:
משנה: אֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן. כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּיטָּה וְתָדִיחַ אֶת פְּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בָּרוֹאָה כֶתֶם שֶׁהִיא מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ע אומר מטמא בועלה. דקסבר כל תוך מעת לעת מטמאה את בועלה טומאת ז' מספק ואין הלכה כר''ע:
ומודין חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שהיא מטמאה את בועלה. מכאן ולהבא דאע''ג דטומאת כתמים נמי מדרבנן היא כמו טומאת מעת לעת התם אין שור שחוט לפניך אבל כתמים כשור שחוט לפניך הוא שהרי בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה ודם זה מהיכא קאתי ואיכא הוכחה דמגופה הוא:
מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. ואין צריך לשאול אותה אם היא טהורה וכשהניחה בחזקת טהורה:
הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה. דסד''א הני מילי היכא דאיתיה לבעלה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ''ל:
שני עדים על כל תשמיש. חדשים אחד לו ואחד לה ולמחר תעיין בהם:
או תשמש לאור הנר. כלומר תשמש ותבדק לאור הנר כדמפרש בגמרא:
ובית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה. כלומר דבית הלל מודים שמקנחין עצמן אחר כל ביאה וביאה הוא בעד שלו והיא בעד שלה אלא שאינן צריכין עדים חדשים אחר כל ביאה כ''א די באותן שני עדים כל הלילה ולמחר יבדקו העדים:
ואינה מטמאה את בועלה. טומאת שבעה כדין בועל נדה אלא טומאת ערב מדרבנן כדין נוגע בנדה בתוך מעת לעת קודם לראייתה:
מטמאה מעת לעת. טהרות שנתעסקה בהן כדין מעת לעת דאמרינן בפ''ק:
ואחר כך. כלומר ואם שהתה יותר מכשיעור זה:
מתני' ותדיח את פניה. שתקנח פניה שלמטה:
וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. וּפְטוּרִין מִן הַחַטָּאת וְחַייָבִין בְּאָשָׁם תָלוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופטורין מן הקרבן. בנמצא לאחר הזמן דקתני במתני' ומפרש לה דפטורין מן החטאת קאמר וחייבין באשם תלוי כדפרישית במתני':
הֶיוְתֵיאוֹס טְמֵאִין. הֶיוְתֵיאוֹס לְקִיּנוּחַ אָֽמְרוּ וְאֵין הֶיוְתֵיאוֹס לִבְדִיקָה. רַב חוּנָא אָמַר. כְּדֵי שֶתְּקַנֵּחַ פִּי הַבַּיִת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מַה שֶׁבַּחֲדָרִין וְלֹא מַה שֶׁבַּסְּדָקִין. בְּעוֹן קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיותֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס בָּטֵל הֶיוְתֵיאוֹס. 7a אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס וְלֹא כִפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְתַנִּינָן. הַפְּקִידָה הִיא מְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וְעֵד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אַחַר הַשְּׁקוֹף. יָצָא הַשַּׁמָּשׁ וְנִכְנַס הָעֵד זֶה הֶיוְתֵיאוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי חכמים שהן בשיטת ר' מאיר. הא דקתני ומודים חכמים לר''ע ברואה כתם שמטמאה בועלה למפרע הוא דקאמרי דחכמים דמתני' בשיטת ר''מ הן דמחמיר בכתמי' כדאמר בפ''ק ומטמא למפרע:
רבי יוחנן אומר חכמים ממש. לאו דהני חכמים כר''מ סבירא להו אלא הן חכמים ממש דפליגי לעיל אדר''מ וס''ל בכתם דאין מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא:
מאי כדון. מנא לך השתא לפרש להמתני' דחכמים ממש הן דילמא חכמים היינו ר''מ:
נילף הדא דרבנן מן דר''ע. שהרי מודים חכמים לר''ע קאמר וא''כ ע''כ אין לך לומר דמודו ליה בכתם דמטמאה בועלה למפרע דהא ר''ע גופיה לא ס''ל הכי בכתם אלא ברואה דם הוא דנחלק עם חכמים וס''ל דמטמאה בועלה למפרע כדמסיק ואזיל:
כמה דר''ע אמר מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. דהא בברייתא דשנינו פ''ק הלכה א' דקתני התם ברישא ברואה כתם מטמא למפרע ומקולקלת למניינה ומטמאה בועלה למפרע והך רישא כר''מ הוא דאתיא דלא מצינו לר''ע דאמר הכי אלא בסיפא ברואה דם דקתני התם מטמאה למפרע ואינה מקולקלת למניינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע ר''ע אומר מטמאה בועלה למפרע אלמא דר''ע גופיה לא אמר אלא באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם:
כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. כלומר השתא נמי הא דרבנן מטמאים בועלה בכתם על כרחך מכאן ולהבא מיירי וכמו דסבירא להו באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם דאינה מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא ה''נ בכתם דאי למפרע לא שייכא מודים חכמים לר''ע כדאמרן:
אמר ר' יוסי בר' בון. כלומר דקאמר דכן נמי מודה בהאי טעמא דלעיל דלקינוח הוא שאמרו היותיאום משל לשמש ועד וכו' וביציאת האבר השמש נכנס העד הסדין מיד זהו היותיאום ואי אתה מוצא זה אלא לקנוח מיד אחר התשמיש ולא בהכניסה למבפנים שא''כ לא עמד אחורי המשקוף הוא:
ר' יוסי בר' בון. מוסיף בטעמא דבלאו הכי שמעינן דאין הבדיקה צריכה מיד בדוקא דאם אומר את שתבדוק עצמה בתוך כדי היותיאום א''כ ולא כפקידה היא למעט מעת לעת בתמיה וכלומר שהרי אותה הבדיקה שלאחר תשמיש כפקידה היא כדתנינן בפ''ק ומשמשת בעדים ה''ז כפקידה וממעט מעל''ע ואבדיקה שלאחר התשמיש קאי כדאמרינן שם ואי אמרת דהבדיקה בתוך אותיום הוא ומטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן א''כ למה אמרו כפקידה היא למעט תיפוק ליה דבלאו הכי צריכה היא בדיקה מיד אלא ודאי מדאמרינן כפקידה היא אלמא דמשום הכי הוא דאיתקנה ולא מטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן והלכך נמי אינה צריכה באותיום:
אם אומר את וכו' בטל היותיאום. כלומר היכי משכחת לה שתבדוק מבפנים ויהא בתוך כדי היותיאום שהרי לקינוח אמרו ולא לבדיקה וכשתבדוק כבר בטל היותיאום:
מהו שתהא. אשה צריכה בדיקה לאחר התשמיש בתוך כדי היותיאום שמא תמצא ויתחייבו בקרבן:
היותיאום טמאין. קתני במתני' ותני עלה היותיאום לקינוח וכו' וכדמפרש רב הונא היותיאום שאמרו לקינוח אמרו שמצאת מיד שקנחה עצמה מבחוץ ולא לבדיקה לחורין ולסדקין לפי שאין היותיאום לבדיקה דכשהכניסה העד לבדוק מבפנים כבר הוא יותר מכשיעור היותיאום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source