וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. וּפְטוּרִין מִן הַחַטָּאת וְחַייָבִין בְּאָשָׁם תָלוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופטורין מן הקרבן. בנמצא לאחר הזמן דקתני במתני' ומפרש לה דפטורין מן החטאת קאמר וחייבין באשם תלוי כדפרישית במתני':
הֶיוְתֵיאוֹס טְמֵאִין. הֶיוְתֵיאוֹס לְקִיּנוּחַ אָֽמְרוּ וְאֵין הֶיוְתֵיאוֹס לִבְדִיקָה. רַב חוּנָא אָמַר. כְּדֵי שֶתְּקַנֵּחַ פִּי הַבַּיִת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מַה שֶׁבַּחֲדָרִין וְלֹא מַה שֶׁבַּסְּדָקִין. בְּעוֹן קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיותֵיאוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס בָּטֵל הֶיוְתֵיאוֹס. 7a אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה בְדִיקָה בְּתוֹךְ כְּדֵי הֶיוְתֵיאוֹס וְלֹא כִפְקִידָה הִיא לְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. וְתַנִּינָן. הַפְּקִידָה הִיא מְמָעֵט מֵעֵת לְעֵת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מָשָׁל לְשַׁמָּשׁ וְעֵד שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין אַחַר הַשְּׁקוֹף. יָצָא הַשַּׁמָּשׁ וְנִכְנַס הָעֵד זֶה הֶיוְתֵיאוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דר''ע אמר מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. דהא בברייתא דשנינו פ''ק הלכה א' דקתני התם ברישא ברואה כתם מטמא למפרע ומקולקלת למניינה ומטמאה בועלה למפרע והך רישא כר''מ הוא דאתיא דלא מצינו לר''ע דאמר הכי אלא בסיפא ברואה דם דקתני התם מטמאה למפרע ואינה מקולקלת למניינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע ר''ע אומר מטמאה בועלה למפרע אלמא דר''ע גופיה לא אמר אלא באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם:
דברי חכמים שהן בשיטת ר' מאיר. הא דקתני ומודים חכמים לר''ע ברואה כתם שמטמאה בועלה למפרע הוא דקאמרי דחכמים דמתני' בשיטת ר''מ הן דמחמיר בכתמי' כדאמר בפ''ק ומטמא למפרע:
רבי יוחנן אומר חכמים ממש. לאו דהני חכמים כר''מ סבירא להו אלא הן חכמים ממש דפליגי לעיל אדר''מ וס''ל בכתם דאין מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא:
מאי כדון. מנא לך השתא לפרש להמתני' דחכמים ממש הן דילמא חכמים היינו ר''מ:
נילף הדא דרבנן מן דר''ע. שהרי מודים חכמים לר''ע קאמר וא''כ ע''כ אין לך לומר דמודו ליה בכתם דמטמאה בועלה למפרע דהא ר''ע גופיה לא ס''ל הכי בכתם אלא ברואה דם הוא דנחלק עם חכמים וס''ל דמטמאה בועלה למפרע כדמסיק ואזיל:
כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. כלומר השתא נמי הא דרבנן מטמאים בועלה בכתם על כרחך מכאן ולהבא מיירי וכמו דסבירא להו באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם דאינה מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא ה''נ בכתם דאי למפרע לא שייכא מודים חכמים לר''ע כדאמרן:
היותיאום טמאין. קתני במתני' ותני עלה היותיאום לקינוח וכו' וכדמפרש רב הונא היותיאום שאמרו לקינוח אמרו שמצאת מיד שקנחה עצמה מבחוץ ולא לבדיקה לחורין ולסדקין לפי שאין היותיאום לבדיקה דכשהכניסה העד לבדוק מבפנים כבר הוא יותר מכשיעור היותיאום:
מהו שתהא. אשה צריכה בדיקה לאחר התשמיש בתוך כדי היותיאום שמא תמצא ויתחייבו בקרבן:
ר' יוסי בר' בון. מוסיף בטעמא דבלאו הכי שמעינן דאין הבדיקה צריכה מיד בדוקא דאם אומר את שתבדוק עצמה בתוך כדי היותיאום א''כ ולא כפקידה היא למעט מעת לעת בתמיה וכלומר שהרי אותה הבדיקה שלאחר תשמיש כפקידה היא כדתנינן בפ''ק ומשמשת בעדים ה''ז כפקידה וממעט מעל''ע ואבדיקה שלאחר התשמיש קאי כדאמרינן שם ואי אמרת דהבדיקה בתוך אותיום הוא ומטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן א''כ למה אמרו כפקידה היא למעט תיפוק ליה דבלאו הכי צריכה היא בדיקה מיד אלא ודאי מדאמרינן כפקידה היא אלמא דמשום הכי הוא דאיתקנה ולא מטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן והלכך נמי אינה צריכה באותיום:
אמר ר' יוסי בר' בון. כלומר דקאמר דכן נמי מודה בהאי טעמא דלעיל דלקינוח הוא שאמרו היותיאום משל לשמש ועד וכו' וביציאת האבר השמש נכנס העד הסדין מיד זהו היותיאום ואי אתה מוצא זה אלא לקנוח מיד אחר התשמיש ולא בהכניסה למבפנים שא''כ לא עמד אחורי המשקוף הוא:
אם אומר את וכו' בטל היותיאום. כלומר היכי משכחת לה שתבדוק מבפנים ויהא בתוך כדי היותיאום שהרי לקינוח אמרו ולא לבדיקה וכשתבדוק כבר בטל היותיאום:
משנה: אֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן. כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּיטָּה וְתָדִיחַ אֶת פְּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בָּרוֹאָה כֶתֶם שֶׁהִיא מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומודין חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שהיא מטמאה את בועלה. מכאן ולהבא דאע''ג דטומאת כתמים נמי מדרבנן היא כמו טומאת מעת לעת התם אין שור שחוט לפניך אבל כתמים כשור שחוט לפניך הוא שהרי בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה ודם זה מהיכא קאתי ואיכא הוכחה דמגופה הוא:
מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. ואין צריך לשאול אותה אם היא טהורה וכשהניחה בחזקת טהורה:
הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה. דסד''א הני מילי היכא דאיתיה לבעלה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ''ל:
שני עדים על כל תשמיש. חדשים אחד לו ואחד לה ולמחר תעיין בהם:
או תשמש לאור הנר. כלומר תשמש ותבדק לאור הנר כדמפרש בגמרא:
ובית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה. כלומר דבית הלל מודים שמקנחין עצמן אחר כל ביאה וביאה הוא בעד שלו והיא בעד שלה אלא שאינן צריכין עדים חדשים אחר כל ביאה כ''א די באותן שני עדים כל הלילה ולמחר יבדקו העדים:
ואינה מטמאה את בועלה. טומאת שבעה כדין בועל נדה אלא טומאת ערב מדרבנן כדין נוגע בנדה בתוך מעת לעת קודם לראייתה:
ר''ע אומר מטמא בועלה. דקסבר כל תוך מעת לעת מטמאה את בועלה טומאת ז' מספק ואין הלכה כר''ע:
מתני' ותדיח את פניה. שתקנח פניה שלמטה:
ואחר כך. כלומר ואם שהתה יותר מכשיעור זה:
מטמאה מעת לעת. טהרות שנתעסקה בהן כדין מעת לעת דאמרינן בפ''ק:
הלכה: אֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵין זֶה אַחַר זְמָן אֶלָּא אַחַר אַחַר זְמָן. וְאֵיזֶהוּ לְאַחַר זְמָן. כְּדֵי שֶׁיִּפְשׁוֹט אֶת יָדָהּ וְתִיטּוֹל אֶת הָעִד מִתַּחַת הַכָּר. אֲבָל אַחַר אַחַר זְמָן בַּעֲלָהּ טָהוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אין זה אחר זמן. הא דקתני במתני' כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה לאו לפרושי אחר זמן קאי דאין שיעור זה נקרא אחר זמן אלא אחר אחר זמן:
ואיזהו לאחר זמן כדי שתפשוט את ידה. בעודה במטה ותיטול את העד המזומן לה מתחת הכר ותבדוק בו:
אבל אחר אחר זמן בעלה טהור. כלומר בכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה דקתני דזהו אחר אחר זמן בהא הוא דנחלקו חכמים על ר''ע וסבירא להו דבעלה טהור אבל בכדי שתושיט את ידה ותטול עד ותבדוק דזהו אחר זמן בהא מודו חכמים לר''ע דשניהם טמאין מספק ומתני' ה''ק איזהו לאחר זמן ששנינו לעיל טמאין בספק כדי שתושיט את ידה ותטול העד לבדוק ובכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה זהו אחר כך שנחלק בו רבי עקיבא וחכמים:
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲכָמִים מַמָּשׁ. מַאי כְדוֹן. חֲבֵרַייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֵילַף הָדָא דְרַבָּנִן מִן דְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ. כֵּן רַבָּנִן אָֽמְרִין. מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְייָנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דר''ע אמר מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. דהא בברייתא דשנינו פ''ק הלכה א' דקתני התם ברישא ברואה כתם מטמא למפרע ומקולקלת למניינה ומטמאה בועלה למפרע והך רישא כר''מ הוא דאתיא דלא מצינו לר''ע דאמר הכי אלא בסיפא ברואה דם דקתני התם מטמאה למפרע ואינה מקולקלת למניינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע ר''ע אומר מטמאה בועלה למפרע אלמא דר''ע גופיה לא אמר אלא באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם:
דברי חכמים שהן בשיטת ר' מאיר. הא דקתני ומודים חכמים לר''ע ברואה כתם שמטמאה בועלה למפרע הוא דקאמרי דחכמים דמתני' בשיטת ר''מ הן דמחמיר בכתמי' כדאמר בפ''ק ומטמא למפרע:
רבי יוחנן אומר חכמים ממש. לאו דהני חכמים כר''מ סבירא להו אלא הן חכמים ממש דפליגי לעיל אדר''מ וס''ל בכתם דאין מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא:
מאי כדון. מנא לך השתא לפרש להמתני' דחכמים ממש הן דילמא חכמים היינו ר''מ:
נילף הדא דרבנן מן דר''ע. שהרי מודים חכמים לר''ע קאמר וא''כ ע''כ אין לך לומר דמודו ליה בכתם דמטמאה בועלה למפרע דהא ר''ע גופיה לא ס''ל הכי בכתם אלא ברואה דם הוא דנחלק עם חכמים וס''ל דמטמאה בועלה למפרע כדמסיק ואזיל:
כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למניינה. כלומר השתא נמי הא דרבנן מטמאים בועלה בכתם על כרחך מכאן ולהבא מיירי וכמו דסבירא להו באינה מקולקלת למניינה והיינו ברואה דם דאינה מטמאה את בועלה אלא מכאן ולהבא ה''נ בכתם דאי למפרע לא שייכא מודים חכמים לר''ע כדאמרן:
היותיאום טמאין. קתני במתני' ותני עלה היותיאום לקינוח וכו' וכדמפרש רב הונא היותיאום שאמרו לקינוח אמרו שמצאת מיד שקנחה עצמה מבחוץ ולא לבדיקה לחורין ולסדקין לפי שאין היותיאום לבדיקה דכשהכניסה העד לבדוק מבפנים כבר הוא יותר מכשיעור היותיאום:
מהו שתהא. אשה צריכה בדיקה לאחר התשמיש בתוך כדי היותיאום שמא תמצא ויתחייבו בקרבן:
ר' יוסי בר' בון. מוסיף בטעמא דבלאו הכי שמעינן דאין הבדיקה צריכה מיד בדוקא דאם אומר את שתבדוק עצמה בתוך כדי היותיאום א''כ ולא כפקידה היא למעט מעת לעת בתמיה וכלומר שהרי אותה הבדיקה שלאחר תשמיש כפקידה היא כדתנינן בפ''ק ומשמשת בעדים ה''ז כפקידה וממעט מעל''ע ואבדיקה שלאחר התשמיש קאי כדאמרינן שם ואי אמרת דהבדיקה בתוך אותיום הוא ומטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן א''כ למה אמרו כפקידה היא למעט תיפוק ליה דבלאו הכי צריכה היא בדיקה מיד אלא ודאי מדאמרינן כפקידה היא אלמא דמשום הכי הוא דאיתקנה ולא מטעמא שמא תמצא טמאה ויבאו לידי חיוב קרבן והלכך נמי אינה צריכה באותיום:
אמר ר' יוסי בר' בון. כלומר דקאמר דכן נמי מודה בהאי טעמא דלעיל דלקינוח הוא שאמרו היותיאום משל לשמש ועד וכו' וביציאת האבר השמש נכנס העד הסדין מיד זהו היותיאום ואי אתה מוצא זה אלא לקנוח מיד אחר התשמיש ולא בהכניסה למבפנים שא''כ לא עמד אחורי המשקוף הוא:
אם אומר את וכו' בטל היותיאום. כלומר היכי משכחת לה שתבדוק מבפנים ויהא בתוך כדי היותיאום שהרי לקינוח אמרו ולא לבדיקה וכשתבדוק כבר בטל היותיאום:
משנה: כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה לְבַעֲלֵיהֶן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים צְרִיכָה שְׁנֵי עִידִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּית הִילֵּל אוֹמְרִים דַּייָהּ בִּשְׁנֵי עִידִים כָּל הַלַּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומודין חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שהיא מטמאה את בועלה. מכאן ולהבא דאע''ג דטומאת כתמים נמי מדרבנן היא כמו טומאת מעת לעת התם אין שור שחוט לפניך אבל כתמים כשור שחוט לפניך הוא שהרי בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה ודם זה מהיכא קאתי ואיכא הוכחה דמגופה הוא:
מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. ואין צריך לשאול אותה אם היא טהורה וכשהניחה בחזקת טהורה:
הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה. דסד''א הני מילי היכא דאיתיה לבעלה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ''ל:
שני עדים על כל תשמיש. חדשים אחד לו ואחד לה ולמחר תעיין בהם:
או תשמש לאור הנר. כלומר תשמש ותבדק לאור הנר כדמפרש בגמרא:
ובית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה. כלומר דבית הלל מודים שמקנחין עצמן אחר כל ביאה וביאה הוא בעד שלו והיא בעד שלה אלא שאינן צריכין עדים חדשים אחר כל ביאה כ''א די באותן שני עדים כל הלילה ולמחר יבדקו העדים:
ואינה מטמאה את בועלה. טומאת שבעה כדין בועל נדה אלא טומאת ערב מדרבנן כדין נוגע בנדה בתוך מעת לעת קודם לראייתה:
ר''ע אומר מטמא בועלה. דקסבר כל תוך מעת לעת מטמאה את בועלה טומאת ז' מספק ואין הלכה כר''ע:
מתני' ותדיח את פניה. שתקנח פניה שלמטה:
ואחר כך. כלומר ואם שהתה יותר מכשיעור זה:
מטמאה מעת לעת. טהרות שנתעסקה בהן כדין מעת לעת דאמרינן בפ''ק:
הלכה: אַבָּא בַּר יִרְמְיָה כַּהֲנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶוסֶת אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. וְהָתַנִּינָן. כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה לְבַעֲלֵיהֶן. פָּתַר לָהּ. בַּבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ. וְהָתַנִּנָן. הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ נְשֵׁיהֶם לָהֶם בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא וּמְצָאָהּ עֵירָה. וְהָתַנֵּי. בֵּין שֶׁמְּצָאָהּ עֵירָה בֵּין צָאָהּ יְשֵׁינָה. אָמַר רִבִּי בָּא. תִּיפְתָּר שֶׁהִנִּיחָהּ 7b בְּחֶזְקַת טְהֹרָה. כַּמָּה עוֹנָה נוֹתְנִין לָהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נוֹתְנִין לָהּ עוֹ‌ָה בֵי‌וֹ‌‌נִית שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שׁוֹנֶ אֲפִילוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מוּתָּר. וּבִלְבַד בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְהִיא שֶׁשָּׁהָת אַחַר וַוסְתָּהּ שִׁבְעַת יָמַים. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא לֹא טָֽבְלָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְאִשָּׁה לִשְׁהוֹת בְּטוּמְאָתָהּ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁיָּֽלְדָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אֲפִילוּ נִטְמֵאת. אֶלָּא כִּיוָן שֶׁיָּֽלְדָה בָֽטְלָה חֶזְקָתָהּ. אַף הָכָא. כִּיוָן שֶׁטִּימְאָת בָֽטְלָה חֶזְקָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אם בשנמצא. שם לא שייך למיתני ספקו טמא שהרי כודאי הוא שבא מן החדר דאלו מן העלייה מחוץ לנקב העליה הוה משתכח:
מתניתא בשנמצא. אם הא דקתני נמצא בפרוזדור ספיקו טמא בשנמצא מן הנקב העלייה ולפנים לצד החדר:
החדר לפנים וכו'. כדפרישית במתני':
גמ' כיני מתניתא דם החדר טמא ודם העליה טהור. לפי שלא הוזכר בנוסחת המשנה בהדיא מדם העלייה לפיכך אמרו דהכי צריכין למיתני:
אלא כן אנן קיימין. לפרש המתני' בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ דבהא איכא לספוקי שמא מן העלייה ושמא מן החדר בא ולפיכך ספק טמא הוא:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגין על פירושא דרב הונא למתני':
ג' הן שהן בספק ועשו אותן. חכמים כטומאה ודאית:
המפלת יד חתוכה. דאמרינן בפרק דלקמן דטמאה לידה ואין חוששין שלא לתת לה ימי טוהר דשמא מגוף אטום הוא ואינו ולד דהלך אחר רוב נשים דולד מעליא ילדן אלמא כודאי מחשבינן מדיהבינן לה ימי טוהר:
שיליא. דתנן בפ' דלקמן שליא בבית הבית טמא אע''פ שאין הולד נראה בבית לפי שרוב שליות אינן בלא ולד אלמא כטומאה ודאית היא:
ודם הנמצא בפרוזדור. דמתני':
ומה אנן קיימין. בפירושא דמתני' לר' יוחנן:
אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים. אמאי קאמר שהוא בספק ועשו אותו כודאי הרי בודאי הוא שבא מן החדר אלא ע''כ כן אנן קיימינן שנמצא מפתח עליי' ולחוץ והלכך קרי לי' ספק וקא' דעשו אותו כודאי ופליגא דרב הונא:
תנינן כמה ספיקות. שעשו אותן כודאי ואת אמר הכין שלשה הן ותו לא האיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהן ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע אם ברה''י הוא ספקו טמא:
א''ל מה דאמר ר' יוחנן. שלשה הן בטומאת אשה קאמר:
תיפתר שהניחה בחזקת טהרה. והא דשמואל שלא הניחה בחזקת טהרה ואם היה לה וסת היה מחשב וסתה ובא עליה והכא שאין לה וסת צריכה שתבדוק:
גמ' אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. מכיון שאין לה וסת קבוע חיישינן:
פתר לה. להא דאמר שמואל דצריכה שתבדוק בבאין בעליהן מן הדרך תנינן:
והתנינן. דגם הבאין מן הדרך נשיהן בחזקת טהרה:
תיפתר. להא דשמואל שבא ומצאה עירה. והלכך צריכה היא שתבדוק ומתני' במצאה ישינה ולא הטריחוהו להקיצה ושתבדוק:
והתני בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. בחזקת טהרה הן:
כמה עונה נותנין לה. באשה שיש לה וסת דקאמרת דבעלה מחשב ימי וסתה וכמה היא עונת וסת שנותנין לה:
ר' שמעון בן לקיש אמר וכו'. כדלעיל בפ''ק הל' ה':
שונה אני אפי' לאחר ג' שנים. ששהא בדרך מחשב ימי וסתה ובא עליה ובלבד באשה שיש לה וסת:
והוא ששהתה אחר וסתה ז' ימים. בכדי שתוכל לטבול:
וחש לומר שמא לא טבלה. כיון דאין בעלה בעיר דילמא אכתי לא טבלה:
זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה. אע''פ שאין בעלה בעיר צריכה היא שתטבול בזמנה:
אפי' דבר בריא שילדה. אם אמר ר' יוחנן אפי' אם ילדה בתוך הזמן דנמי מוקמינן לה בסתמא בחזקת שטהרה מטומאתה:
כך אנו אומרים. בתמיה וכי כך אנו אומרים אפי' נטמאת בודאי דמחזקינן לה בחזקת שטבלה הא הך טבילה ספק היא והטומאה בודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי:
אלא. ודאי כיון שילדה בטלה חזקתה ואף הכא נמי כיון שנטמאת בודאי בטלה חזקתה ולא קאמר ר' יוחנן אלא בספק נטמאת או לא דאז מוקמינן לה אחזקת טהרה דאם נטמאת מסתמא טבלה:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. צְרִיכָה שְׁנֵי עִדִּים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ אוֹ תְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. הַמְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. תְּשַׁמֵּשׁ וְתִבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר. רִבִּי זְעִירָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שִׁימְּשָׁה בְעִד אֲסוּרָה לְבֵיתָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹכִיחָהּ קַייָם מוּתֶּרֶת וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הוֹכִיחָהּ קַייָם לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו. בְּרַם הָכָא אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי. אדרבה איפכא מסתברא תמן במתני' את יכול לעמוד על העד למחר והלכך סומכת עליו ברם הכא שאבד ואין את יכול לעמוד עליו והלכך אסורה לביתה עד שתבדוק:
בשעה שהוכיחה קיים. כגון במתני' דאמרינן תשמש כל הלילה ולמחר תעיין בהם ואע''פ שהוכיחה והוא העד לפנינו משמשת לכתחילה ובשעה שאבדה העד ואין הוכיחה קיים לכ''ש שנסמוך על חזקת טהרה:
שימשה בעד אסורה לביתה. כלומר אם אבדה העד ולא בדקה בו אסורה לביתה:
ב''ש וכו'. ולא כן תני המשמש מטתו וכו' כיני מתניתא אימא הכי תשמש ותבדק לעדים באור הנר:
משנה: מָשָׁל מָֽשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה. הַחֶדֶר וְהַפְּרוֹזֳדוֹד וְהָעֲלִייָה. דַּם הַחֶדֶר טְמֵאִים. נִמְצָא בַפְּרוֹזֳדוֹד סְפֵיקוֹ טָמֵא מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נמצא בפרוזדור ספיקו טמא. אם נמצא בפרוזדור מן הלול ולפנים מחשבינן ליה כודאי לפי שחזקתו שהוא מן החדר וחייבין עליו על ביאת המקדש ושורפין עליו תרומה שרוב דמים הנמצאים כאן מן החדר הן ואם נמצא מן הלול ולחוץ יש כאן ספק שמא מן העליה בא דרך הלול ודם עליה טהור הוא וספק שמא מן החדר בא והלכך אין כאן טומאה ודאית לחייב על ביאת המקדש ולשרוף את התרומה אלא טומאה בספק היא לתלות:
דם החדר טמא. שהוא דם המקור:
מתני' החדר והפרוזדור והעליה. כדמפרש בגמ' החדר הוא מבפנים והוא הנקרא מקור שדם נידה וזיבה יוצא ממנו והפרוזדור הוא מבחוץ לפניה והעליה היא נתונה על שתיהן על החדר ועל חצי הפרוזדור ונקב יש בין עליה לפרוזדור ונקרא לול ופעמים יורד דם מן העליה לפרוזדור דרך הלול וכותלי הרחם הן למטה באמצע פרוזדור שהוא המקום שהשמש דש בו ונקרא צואר הרחם ודרך שם דמים יוצאין לחוץ לשער הרחם:
הלכה: מָשָׁל מָֽשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. דַּם הַחֶדֶר טָמֵא וְדַם עֲלִייָה טָהוֹר. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הַחֶדֶר לִפְנִים מִן הַפְּרוֹזֳדוֹד וְהָעֲלִייָה נְתוּנָה עַל גַּבֵי הַחֶדֶר עַד חֲצִי הַפְּרוֹזֳדוֹד וּפִיתְחָהּ שֶׁלָּעֲלִייָה פָּתוּחַ לִפְרוֹזֳדוֹד. רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק שָׁאַל לְרַב חוּנָא. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנִּמְצָא מִפֶּתַח הָעֲלִייָה וְלִפְנִים. אָמַר לֵיהּ. אִם בְּשֶׁנִּמְצָא מִפֶּתַח הָעֲלִייָה וְלִפְנִים בְּוַדַּאי הִיא. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשֶׁנִּמְצָא מִפֶּתַח הָעֲלִייָה וְלַחוּץ. מִילֵּיהוּן דְּרַבָנִן פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן כְּסָפֵק וְעָשׂוּ אוֹתָן כְּוַדַּאי. וְאֵילּוּ הֵן. הַמַּפֶּלֶת יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה. וְשִׁילְיָא. וְדָם הַנִּמְצָא בִפְרוֹזֳדוֹד. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁנִּמְצָא מִפֶּתַח הָעֲלִייָה וְלִפְנִים כְּוַדַּאי הִיא. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בְּשֶׁנְּמְצָא מִפֶּתַח הָעֲלִייָה וְלַחוּץ. רִבִּי אָבָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תַּנִינָן כַּמָּה סְפִיקוֹת וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּאִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אם בשנמצא. שם לא שייך למיתני ספקו טמא שהרי כודאי הוא שבא מן החדר דאלו מן העלייה מחוץ לנקב העליה הוה משתכח:
מתניתא בשנמצא. אם הא דקתני נמצא בפרוזדור ספיקו טמא בשנמצא מן הנקב העלייה ולפנים לצד החדר:
החדר לפנים וכו'. כדפרישית במתני':
גמ' כיני מתניתא דם החדר טמא ודם העליה טהור. לפי שלא הוזכר בנוסחת המשנה בהדיא מדם העלייה לפיכך אמרו דהכי צריכין למיתני:
אלא כן אנן קיימין. לפרש המתני' בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ דבהא איכא לספוקי שמא מן העלייה ושמא מן החדר בא ולפיכך ספק טמא הוא:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגין על פירושא דרב הונא למתני':
ג' הן שהן בספק ועשו אותן. חכמים כטומאה ודאית:
המפלת יד חתוכה. דאמרינן בפרק דלקמן דטמאה לידה ואין חוששין שלא לתת לה ימי טוהר דשמא מגוף אטום הוא ואינו ולד דהלך אחר רוב נשים דולד מעליא ילדן אלמא כודאי מחשבינן מדיהבינן לה ימי טוהר:
שיליא. דתנן בפ' דלקמן שליא בבית הבית טמא אע''פ שאין הולד נראה בבית לפי שרוב שליות אינן בלא ולד אלמא כטומאה ודאית היא:
ודם הנמצא בפרוזדור. דמתני':
ומה אנן קיימין. בפירושא דמתני' לר' יוחנן:
אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים. אמאי קאמר שהוא בספק ועשו אותו כודאי הרי בודאי הוא שבא מן החדר אלא ע''כ כן אנן קיימינן שנמצא מפתח עליי' ולחוץ והלכך קרי לי' ספק וקא' דעשו אותו כודאי ופליגא דרב הונא:
תנינן כמה ספיקות. שעשו אותן כודאי ואת אמר הכין שלשה הן ותו לא האיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהן ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע אם ברה''י הוא ספקו טמא:
א''ל מה דאמר ר' יוחנן. שלשה הן בטומאת אשה קאמר:
תיפתר שהניחה בחזקת טהרה. והא דשמואל שלא הניחה בחזקת טהרה ואם היה לה וסת היה מחשב וסתה ובא עליה והכא שאין לה וסת צריכה שתבדוק:
גמ' אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. מכיון שאין לה וסת קבוע חיישינן:
פתר לה. להא דאמר שמואל דצריכה שתבדוק בבאין בעליהן מן הדרך תנינן:
והתנינן. דגם הבאין מן הדרך נשיהן בחזקת טהרה:
תיפתר. להא דשמואל שבא ומצאה עירה. והלכך צריכה היא שתבדוק ומתני' במצאה ישינה ולא הטריחוהו להקיצה ושתבדוק:
והתני בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. בחזקת טהרה הן:
כמה עונה נותנין לה. באשה שיש לה וסת דקאמרת דבעלה מחשב ימי וסתה וכמה היא עונת וסת שנותנין לה:
ר' שמעון בן לקיש אמר וכו'. כדלעיל בפ''ק הל' ה':
שונה אני אפי' לאחר ג' שנים. ששהא בדרך מחשב ימי וסתה ובא עליה ובלבד באשה שיש לה וסת:
והוא ששהתה אחר וסתה ז' ימים. בכדי שתוכל לטבול:
וחש לומר שמא לא טבלה. כיון דאין בעלה בעיר דילמא אכתי לא טבלה:
זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה. אע''פ שאין בעלה בעיר צריכה היא שתטבול בזמנה:
אפי' דבר בריא שילדה. אם אמר ר' יוחנן אפי' אם ילדה בתוך הזמן דנמי מוקמינן לה בסתמא בחזקת שטהרה מטומאתה:
כך אנו אומרים. בתמיה וכי כך אנו אומרים אפי' נטמאת בודאי דמחזקינן לה בחזקת שטבלה הא הך טבילה ספק היא והטומאה בודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי:
אלא. ודאי כיון שילדה בטלה חזקתה ואף הכא נמי כיון שנטמאת בודאי בטלה חזקתה ולא קאמר ר' יוחנן אלא בספק נטמאת או לא דאז מוקמינן לה אחזקת טהרה דאם נטמאת מסתמא טבלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source