אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן בִּרְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִרְכוֹת תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִבִּרְכוֹתָיו אָדָם נִיכַּר אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא אִם בּוּר הוּא. אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶן הַמְּבָרֵךְ עַל הַמִּצְווֹת וְעַל הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַזִּימּוּן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הַמָּזוֹן. הָא כָּל שְׁאָר בְּרָכוֹת אָדָם מַאֲרִיךְ. אָמַר חִזְקִיָּה מִן מַה דְתַנִּי הַמַּאֲרִיךְ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה וְהַמְּקַצֵּר הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח הֲדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין זֶה הַכְּלָל. תַּנִּי צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית. הָא בְשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף אֵינוֹ מַאֲרִיךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה שֶׁלֹּא תאֹמַר הוֹאִיל וְהוּא מֵעֵין י̇ח̇ לֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר יוסה. רבותא קמ''ל דאפי' בגואל ישראל שהיא מעין י''ח שלא תאמר וכו' לפום כן צריך למימר שאף בגואל ישראל עצמו מאריכין בתענית מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה וכו. ומסיים בא''י גואל ישראל:
בגואל ישראל בתענית. כמו ששנינו בפ''ב דתענית שמתחיל להאריך בגואל ישראל ומוסיף עוד שש ברכות זכרונות ושופרות וכו' והיינו דקא מתמה הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך והלא מאריכין בהם כדקתני התם:
אמר חזקיה מן מה דתני וכו'. כלומר על כרחך לאו דוקא קתני בתוספתא אלו ברכות שמקצרין בהן שהרי ממה דתני בברייתא המאריך במקום שלא הוזכר בהדיא להאריך ה''ז מגונה והמקצר ה''ז משובח א''כ ש''מ שאין זה כלל במה שאמרו אלו ברכות שמקצרין בהן ולאו דוקא הוא:
הא כל שאר הברכות אדם מאריך. בתמיה והיכי קתני אלו ברכות שמקצרין בהן דמשמע דהני דוקא וכי שאר כל הברכות מאריכין בהן:
ברכת המזון. ברכת היין על הכוס:
אם תלמיד חכם הוא אם בור הוא. אם מאריך הוא במקום שאינו ראוי להאריך:
אלו ברכות וכו'. תוספתא היא בפ''ק:
וְכַפָּיו פְּרוּסוֹת הַשָּׁמָיִם אָמַר רִבִּי אַיְבוּ כְּגוֹן הָדֵין נֶקְרִיס הָיָה עוֹמֵד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא הִזְהִיר בַּכַּפַּיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא יִנָּטֵפוּ בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ככפים הללו שלא חטפו וכו'. כלומר דרבי אלעזר דריש דלהכי פירש כפיו להראות ככפים הללו שהן עכשיו פרושות ואין בהם כלום כך לא נהנה מכל האוצרו' שהקדיש דוד אביו לבנין בית המקדש כלום:
כגון הדין נקדים. כעין המנוקד ומצוייר על הכותל כך היה עומד מבלתי תנועה אנה ואנה כ''א באימה וביראה וזהו כפיו פרושות השמים ודוגמתו שנינו בפ''ק דמעשרות החרובין משינקדו ומפרש הש''ס משיעשו נקודות נקודות שחורות:
אֵי זוּ הִיא כְּרִיעָה וְאֵי זוּ הִיא בְּרִיכָה. רִבִּי חִייָא רַבָּא הֶרְאָה בְּרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְנִתְרַפֵּא. רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה כְּרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
Pnei Moshe (non traduit)
הראה כריעה לפני רבי וכו'. ובפ' החליל גריס קידה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הריצפה וזוקף ואם כן בריכה היא כפיפה מעט בברכים:
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשׁוֹחֲחִין בָּהֶן בְּרֹאשׁוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. וּבְמוֹדִים תְּחִילָּה וְסוֹף. הַשּׁוֹחֵחַ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְשׁוּחַ. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹחֶה עַל סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהוּא כּוֹרֵעַ אֵינוֹ זוֹקֵף עַד שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל תְּפִילָּתוֹ. מַאי טַעֲמָא וַיְּהִי כְּכַלוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל י֙י אֶת כָּל הַתְּפִילָּה וְאֶת כָּל הַתְּחִינָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח י֙י מִכְּרוֹעַ עַל בִּרְכָּיו.
תַּנִּי הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מַעֲמָד לֹא יָצָא 10a כִּי מְאַחֲרִין הָיוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַמִּי בְּיוֹמוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן הֲוִינָן נַפְקִין לְתַעֲנִיתָא וְקוֹרוֹי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין וְלֹא הֲוָה מַמְחֵי בְיָדָן. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא נַפְקָן לְתַעֲנִיתָא אָתָא צִיבּוּרָא וּמוֹקְרֵי שְׁמַע בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. בָּעָא רַב אָחָא מְחוּיֵי בְיָדָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה וַהֲלֹא כְּבַר קָֽרְאוּ אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ. כְּלוּם קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמוֹד בִּתְפִילָּה מִתּוֹךְ דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי הַהֵדְיוֹטוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין בְּעוֹנָתָהּ הֵן קוֹרִין אוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני ההדיוטות. שאינם יודעין שקראו מקודם לכן שלא יהיו אומרים שעכשיו הם קורין אותה בעונתה ויוצאין י''ח אף לאחר ג' שעות:
והלא כבר קראו אותה בעונתה. לצאת ידי חובת ק''ש בזמנה ומה שהם קורין עכשיו אינו אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה:
הוינן נפקינן לתעניתא. כשגוזרין תענית על הציבור ומתוך שהיו מאחרין להתאסף היו קורין ק''ש אחר ג' שעות ואע''פ כן לא היה ר' יוחנן מוחה בידם:
כי מאחרים היו. אנשי משמר הם היו משכימין וקורין שלא להפסיק בעבודה אבל אנשי מעמד והם ישראל הבאים לעמוד בשעת הקרבה והיו מסייעין אותם במה שהם יכולין מאחרין וקורין היו:
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ. כָּל הַבְּרָכוֹת פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְאִם הָֽיְתָה בְרָכָה סְמוּכָה לַחֲבֵירָתָהּ כְּגוֹן קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵין פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כגון ק''ש. כלומר ברכה הסמוכה לק''ש. וכך שנוי בתוספתא ולא גריס שם ותפילה ולפי גי' הספר י''ל דעל ברכה שלאחר ק''ש וסמוכה לתפילה קאמר דהוי כעין ברכה הסמוכה לחבירתה לאותה שלפני ק''ש דלא מיחשבא ק''ש הפסק כיון דהברכות בשבילה נתקנו:
אלו ברכות שפותחין וכו'. תוספתא בפ''ק:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַח יוֹתֵר מִדַּאי וְהֶעֱבִירוֹ רִבִּי. רִבִּי אַמִּי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַעֲבִיר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָא בַּר בָּא לֹא הָיָה מַעֲבִיר אֶלָּא גֹּעֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' אמי אמר ר' יוחנן הוה מעבר. ר' יוחנן היה מעביר אלו ששוחין יותר מדאי ור' חייא בר בא אמר לא היה נוהג ר' יוחנן להעביר בשביל כך אלא גער בהם שלא יעשו כן:
תַּנִּי וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָשׁוּחַ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה וּבִלְחוּד דְּלֹא יַעֲבִיד כְּהָדֵין חַרְדּוֹנָה אֶלָּא כָּֽל עַצְמוֹתָי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ. מִילְתָא דְּחָנָן בַּר בָּא פְּלִיגָא דְּחָנָן בַּר בָּא אָמַר לַחֲבֵרַיָּא נֵימוֹר לְכוֹן מִילְתָא טָבָא דְּחָמִית לְרַב עָבֵיד וָאָֽמְרִיתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל פּוּמִי. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֶה. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא אָֽמְרִית טַעֲמָא יי זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִלּוּ הֲוָא כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִיחַת הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אילו הוה כתיב בשמי ניחת. שפיר הוי קאמרת אבל השתא דכתיב מפני שמי הכי הוא משמע דמכבר קודם שהזכיר את השם ניחת הוא:
לא מסתברא אלא מפני שמי ניחת הוא. דמשמע דאף בהזכרת השם צריך שיהא שחוח וניחת:
מילתא דחנן בר בא פליגא. אהא דקדריש מכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך דמשמע שאף בהזכרת השם צריך שיהא גם ראשו כפוף במקום שאמרו לשוח אבל ר' חנן לא ס''ל הכי אלא כהאי דאמר לחברייא בשמיה דרב והוטב זה גם בעיני שמואל דכשבא להזכיר את השם זוקף:
כהדין חרדונא כמו הצב הזה כשהוא שוחה ראשו זקוף אלא כל עצמותי וגו' ואף ראשו יהא כפוף:
תָּנָא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הַכֹּל שׁוֹחֲחִין עִם שְׁלִיחַ צִיבּוּר בְּהוֹדָאָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר וּבִלְבַד בְּמוֹדִים. 10b רִבִּי זְעִירָא סָבַר לִקְרוֹבָה כְּדֵי לְשׁוּחַ עִמּוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. רִבִּי יֹסֵה כַּד דְסַלִּיק לְהָכָא חַמְתֵּין גְּחָנִין וּמְלַחֲשִׁין. אָמַר לוֹן מַהוּ דֵין לְחִישָׁה וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי מְיָישָׁא רִבִּי חִיָּיא בְשֵׁם רִבִּי סִימַאי. וְאִית דְּאָֽמְרִין חֲבֵרַיָּא בְשֵׁם רִבִּי סִימַאי מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ אֲדוֹן כָּל הַבִּרְיוֹת אֱלוֹהַּ הַתּוּשְׁבָּחוֹת צוּר הָעוֹלָמִים חַי הָעוֹלָם יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית מְחַיֵּה מֵתִים שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִייַמְתָּנוּ וּזְכִיתָנוּ וְסִייַעְתָּנוּ וְקֵרַבְתָּנוּ לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאָנוּ חַייָבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ תְּרַנֵּנוּ שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא הוֹדָיָה וּשְׁבָח לִשְׁמָךְ לָךְ גְּדוּלָּה לָךְ גְּבוּרָה לָךְ תִּפְאֶרֶת יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּסְמְכֵינוּ מִנְּפִילָתֵינוּ וְתִזְקָפֵנוּ מִכְּפִיפָתֵינוּ כִּי אַתָּה הוּא סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְזוֹקֵף כְּפוּפִים וּמָלֵא רַחֲמִים וְאֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר לָךְ כְּרִיעָה לָךְ כְּפִיפָה לָךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה לָךְ בְּרִיכָה לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְךָ יי הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יי הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לָרֹאשׁ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךְ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ בּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ מִשְׁתַּחֲוִים כָּֽל עַצְמוֹתָי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הָהוֹדָאוֹת. אָמַר רִבִּי יוּדָן נְהִגִּין רַבָּנִין אָֽמְרִין כּוּלְּהוֹן. וְאִית דְּאָֽמְרִין אוֹ הֲדָא אוֹ הֲדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
או הדא. או נוסח הזה או הזה ולא אמרין כולהון:
ולא שמיע. ומתמה הש''ס ומה היא השאלה מהו דין לחישה וכי לא שמיע ליה מה דאמר ר' חלבו וכו' שנוהגין לומר כנוסחאות הללו:
רבי זעירא סבר לקרובה. קרובה הוא הפיוט שאומרים בשעת חזרת הב''צ במודים כדלקמן מודים אנחנו לך וכו' ודוגמתו ברבה פ' אמור בפסוק ולקחתם לכם מהו מכל אבקת רוכל דהוה קריי ותני ופייטן ודרשן ופי' בערוך קרוב ופייטן כלומר דאע''ג דר' זעירא אמר דאין החיוב כ''א במודים בלבד ולא בסוף הברכה מכל מקום היה מחמיר על עצמו ומאריך בפיוט המודים שאומר כדי לשוח עם הש''צ תחלה וסוף. סבר. מצפה מלשון שמא תאמר אבד סברם הוא:
עם הש''צ בהודאה. כשאומר מודים וכדמפרש ר' זעירא שהחובה במודי' בלבד הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source