אֵיכַן הוּא חוֹזֵר. כִּדָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר ווָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לָרֹאשׁ וְאִם לָאו חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה. אַף הָכָא אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בראש חדש. אם לא הזכיר מעין המאורע אם עקר את רגליו וכו' ואם לאו חוזר לעבודה:
בשומע תפלה. כלומר חוזר לשומע תפלה ואומרה ואח''כ עבודה וכו':
רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָא אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וּדִכְוָתָהּ אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. מַה אִם שְׁאֵלָה שֶׁהִיא מִדּוֹחָק אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אַזְכָּרָה שֶׁהִיא מֵרֵיוַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. 39a וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּימִי אַחֲוֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי בְּשֶלֹּא אָמַר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא שאל וכו' ודכוותה. בעיא היא אי נימא דכוותה נמי בהזכרה שאם לא הזכיר גשם בתחיית המתים שאומרה בשומע תפלה וקאמר הש''ס דמאי תיבעי לך ק''ו הוא:
מה אם שאלה שהיא מדוחק. כלומר הרי שאלה שהיא בקשה על הצורך והדוחק שהזמן צריך לגשמים ולפיכך תקנוה בברכת הפרנסה ואפ''ה אם לא אמרה במקום שתקנוה מהכי לאומרה בשומע תפלה וא''צ להחזירו אזכרה שהיא מריוח שאינה אלא דרך שבח למקום שמוריד הגשם בזמנו ואינה בקשה על הצורך והדוחק לכ''ש דמהני אם אומרה בשומע תפלה:
והתני. הא דלעיל לא שאל וכו' שמחזירין אותו וקס''ד דכשלא הזכירן במקום שתקנו אותן צריך הוא להחזיר ומשני ר' אבדימי דבשלא נזכר לאומרן בשומע תפלה קאמר שמחזירין אותו כדאמר ר' שמעון בר ווא לקמן בהלכה ג':
בְּנִינְוֶה צָ‍ֽרְכוּן מִיעֲבֵד תַּעֲנִית בָּתַר פִּסְחָא. אֲתוּן שַׁייְלוּן לְרִבִּי אָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָא אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. עַל דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. בְּשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף. עַד כְּדוֹן צִיבּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ. יָחִיד שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ מְנַיִין אָמַר רִבִּי חֲנִינָא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָא יָחִיד שׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְאֵילּוּ צְרָכָיו הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מנין. כלומר ובאיזה מקום הוא מזכיר באותו הזמן לשאלת גשמים וקאמר ר' חנינא לא כן אמר וכו' בפרק דלעיל בהלכה ד' דיחיד שואל צרכיו בשומע תפלה ואילו נמי צרכיו הן ואפי' לר' יוסי דהקשה לר' ירמיה על שאמר שיאמרו בשומע תפלה דוקא לצבור הוא דאמר אבל יחיד הואיל וצרכיו הן יאמר בשומע תפלה. דבר שהוא נוהג ובא. כלומר דבר שהוא נוהג תמיד מיום שתקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלות והברכות וכמו ברכה שתקנו בו להבדלה:
עד כדון צבור שיש לו שש. עד כאן בציבור שהם נוהגין באלו שש ברכות אבל יחיד שמתפלל בפני עצמו בזמן תעניות לא תקנו לו השש ברכות:
בשש שהוא מוסיף. באלו שש ברכות שמוסיפין בתעניות שם יכללו גם לשאלת גשמים:
א''ל ר' יוסי לא כן וכו'. כלומר שהקשה לו הרי אמרו לעיל דבדיעבד אם לא אמר במקומו מהני הוא שיחזיר ויאמר בשומע תפלה אבל לכתחילה לא והרי אמר להן רבי ובלבד שלא תשנו ממטבע של תפלה והיכי קאמרת דלכתחילה יאמרו בשומע תפלה:
על דעתיה דר' יוסי איכן הוא אומרה. דודאי בברכת השנים כמו שנוהגין בזמן גשמים לא אמר להן רבי שיאמרו עכשיו אחר הפסח ואם לא בשומע תפלה היכן יאמרו:
בנינוה. היו צריכין למיעבד תענית בשביל הגשמים והיה הזמן אחר הפסח:
לכו ועשו. התענית ובלבד שלא תשנו מטביעה של התפלה בענין השאלה ומפני שרבי אמר להם סתם ובלבד וכו' ונסתפקו בדבר והיה ר' ירמיה סבר מימר דהואיל והזמן עכשיו אינו לשאלת גשמים אלא שהם צריכין לכך והלכך יאמרו בשומע תפלה:
וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. שִׁמְעוֹן בַּר ווָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג וּבָא חֲכָמִים חוֹלְקִין עָלָיו. אָמַר לוֹ עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס שְׁכָחוּהָ בִתְפִילָּה. מִילְתֵיהּ אָ‍ֽמְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא אָ‍ֽמְרָהּ בְּכוֹס אָ‍ֽמְרָהּ בִּתְפִילָּה בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת הַתִּינּוֹקוֹת. מִילְתֵיהּ אָ‍ֽמְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בִּתְפִילָּה. רִבִּי זְעוּרָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָ‍ֽמְרָהּ בְּכוֹס אָ‍ֽמְרָהּ בִּתְפִילָּה אָ‍ֽמְרָהּ בִּתְפִילָּה אָ‍ֽמְרָהּ בְּכוֹס. מִילְתֵיהּ אָ‍ֽמְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ כַאן וְכַאן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מילתיה אמרה שעיקרה כאן וכאן. עיקר התקנה היתה בשתיהם בתפלה ובכוס הלכך אם אמר בתחלה בכוס יחזור ויתפלל ערבית ויאמר בתפלה ואם אמרה בתפלה בתחלה צריך שיבדיל גם על הכוס:
מילתיה אמרה. שמעינן ממילתיה דר' יצחק רבה דעיקר התקנה בתפלה היתה ואין יוצא י''ח במה שאמרה על הכוס:
בשביל לזכות את התינוקות. כלומר הא דנהגו לאומרה על הכוס אינו אלא בשביל לזכות את התינוקות ובני ביתו שלא שמעו בתפלה והלכך צריך הוא לחזור ולהתפלל ולאומרה:
אמרה בכוס אומרה בתפלה. אם לא אמרה בתפלה ואמרה על הכוס צריך לחזור ולהתפלל ולאומרה בתפלה:
מילתיה אמרה. ש''מ ממילתיה דר' יוחנן דס''ל דעיקר התקנה בתחלה על הכוס תקנוה ואף ע''ג דבהדיא אמר ר' יוחנן הכי משום דלקמן פליגי בהא הלכך קאמר מילתיה אמרה כלומר הכי משמע הוא דסבירא ליה לר' יוחנן אבל איכא דפליגי עליה:
ע''י שעיקרה בכוס. עיקר התקנה להבדלה בתחלה על הכוס קבעוה ולבסוף חזרו להזכיר בתפלה ועל ידי כך שכחוה באיזה מקום בתפלה מזכירה:
חכמים חולקין עליו. בתמיה יחלוקו חכמים בדבר כמו דפליגי במתני' ונחזי אנן באיזה מקום תקנו וקבעו להבדלה בתחילה:
משנה: הָאוֹמֵר עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שִׁמְךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו וְלֹא יְהֵא סַרְבָּן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּמֵאַיִן הוּא מַתְחִיל מִתְּחִילַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' האומר על קן צפור יגיעו רחמיך. כמו שהגיעו רחמיך על קן צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים כן חוס ורחם עלינו משתקין אותו שעושה מדותיו של ית' רחמים והן אינן אלא גזירת מלך על עבדיו:
ועל טוב יזכר שמך. משמע על טובתך נודה לך ועל הרע לא נודה והרי אנו חייבין לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:
מודים מודים. דמחזי כמקבל שתי רשויות ואמרינן הכא בגמרא הדא דתימר בצבור אבל ביחיד תחנונים הן:
ולא יהא סרבן באותה שעה. כדרך שאר יורדים לפני התיבה שצריך לסרב פעם ראשונה אבל זה לא יסרב כשאומרים לו לך רד לפי שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך:
רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חִייָא בַּר אַשִּׁי צָרִיךְ לוֹמַר הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם. רִבִּי אַבָּא מוֹסִיף וְהַשְׁמִיעֵנוּ בָּהֶן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵינוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הָעוֹנִין אָמֵן צְרִיכִין לִיתֵּן עֵינֵיהֶן בַּכּוֹס וְעֵינֵיהֶן בַּנֵּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה אַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבְּלוּלָב נִיטָּלִין דֶּרֶךְ גִּידוּלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
העונין אמן. אחר הבדלה:
ועיניהן בנר. באמן אחר מאורי האש:
ר' חזקיה בשם ר' ירמיה. כמו ואמר וכו' ואיידי דקאמר למימריה דר' חזקיה בשם ר' ירמיה אמר נמי להא דארבע מינין שבלולב צריך שיהא נוטלין דרך גדילתן ולא שיהפכן:
רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה אֲפִילוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹמֵר בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא לְרַב יְהוּדָה וְכִי שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֵׂה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ וְכִי יֵשׁ טוּמְאָה וְטָהֳרָה לְפָנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אומר. בהבדלה בין יום השביעי וכו' ואע''פ שאין עכשיו מוצאי שבת:
וכי יש טומאה וטהרה לפניו. ואע''פ כן אומר להבדיל בין הטמא לטהור לפי שסדר הבדלות הוא מונה וה''נ בי''ט באמצע שבת אומר ג''כ בין יום השביעי לששת ימי המעשה:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בְּרִיבִי אִם לֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַבְדִּיל אֲפִילוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת. הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אֲבָל בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ אוֹמְרָהּ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דאת אמר. לא שנו אלא בברכת המבדיל בין קודש לחול דאותה יכול לומר אפי' בחמישי בשבת אבל ברכת מאורי האש אומרה מיד במוצאי שבת דוקא ולפי שתחלת ברייתו של אש במוצאי שבת היתה:
רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנוֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. כְּמַה דְּאָמַר אָמַר אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. וְדִכְוָתָהּ אָסוּר לוֹ לְאָדָם לִתְבּוֹעַ צְרָכָיו עַד שֶׁיַּבְדִּיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זאת אומרת. מדקאמר צריך לסמוך אותה לחונן הדעת ואמר ר' יצחק בר' אלעזר דמבדיל ואח''כ אומר מטבע ברכת אתה חונן שמעינן מהא שאסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל והלכך כמה דאתאמר שאסור במלאכה קודם הבדלה ודכוותה אמרינן נמי דאסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל והיינו טעמא דמבדיל ואח''כ אומר מטבע ברכה:
רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אַבְדָּלוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָ‍ֽמְרוּ הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה אַבְדָּלוֹת. לֵוִי אָמַר וּבִלְבַד מֵאַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי נְפַק וָמַר בְּשֵׁם אָבוֹי וַאֲפִילוּ אַבְדָּלָה אַחַת. וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְצָרִיךְ לַחְתּוֹם בְּהַבְדָּלָה. רִבִּי מָנָא בְעִי מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּתַח בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל וְחוֹזֵר וְחוֹתֵם בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן וְלֹא מִבְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְחוֹתְמִין בְּבָרוּךְ הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפילו הבדלה אחת. המבדיל בין קדש לחול:
מעתה. לדברי רבי אבהו דאמר וצריך לחתום בהבדלה ומשמע דעל דברי נחום בר' סימאי קאמר א''כ אפי' פתח במבדיל בין קדש לחול בלבד יחזור ויחתום במבדיל בין קדש לחול בתמיה:
אמר ר' יוסי בר' בון. ומה אתה מתמה בכך וכי לא מברכות שפותחין וחותמין בהן בברוך וכך תקנו ואפי' לא פתח אלא במבדיל בין קדש לחול ולא אמר אח''כ לשאר הבדלות חוזר וחותם במבדיל בין קדש לחול דהא יוצא הוא בהבדלה אחת ומטבע הברכה בפתיחה וחתימה אינו יכול לשנותה:
וְאַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַצְמָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה וְאַחַר כַּךְ מַבְדִּיל. וַתְייָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תִּמְהָנִי הֵיְאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת אִם אֵין דֵעָה תְּפִילָּה מְנַיִין. וְכֹה אִם אֵין דֵעָה הַבְדָּלָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מַבְדִּיל וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואתיא כרבי. דאמר בפרק דלעיל בהלכה ד' תמיהני וכו' לענין תפלה והכא נמי אם אין דיעה הבדלה מנין והלכך שייכא הבדלה לברכת אתה חונן דעת:
מבדיל. אומרה להבדלה אחר ג' ברכות ואח''כ מטבע ברכה של חונן הדעת וכולהו אליבא סברא דרבי פליגי:
אומר מטבע ברכה. של אתה חונן אומר כולה ואח''כ אומר להבדלה כדי לסמוך אותה לאתה חונן ואינו כוללה בתוך מטבע הברכה:
בשם שמואל אומר ברכה רביעית. כלו' דשמואל פוסק כר''ע:
והבדלה בחונן הדעת דברי חכמים ר''ע וכו'. כך היא שנויה בברייתא:
רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָייָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מַטִּין כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיַּד. רִבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רִבִּי הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבַּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. 39b אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לָאו בְּגִין דַּאֲתוּן תַּרְתֵּיי שְׁמוּעִין אֶלָּא בְּגִין דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶלְעָזָר תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא בגין וכו' תרוויהון אמרו בשם ר' חנינא בן גמליאל דהוא תנא ושונה בברייתא כן דהלכה כר''א ועליו אני סומך:
אמר רב יעקב בר אחא. לר' אבהו לאו בגין דאתון תרתיי שמועין. כלומר לא בשבילכם ומפיכם אני מקבל הלכה זו דאתם שניכם אמוראים אתם ואומרים מפי השמועה ולא היותי סומך עליכם:
לעולם. בין במ''ש בחול בין שחל י''ט בו וכן אמר ר' אבהו בשם ר' אלעזר דהוא אמורא הלכה כר''א לעולם:
ר' יצחק רבה בשם רבי. אמר דלא מטין איתמר אלא הלכה ומורין כן כר''א קאמר ובי''ט שחל להיות במ''ש:
מטין כר''א בי''ט וכו' מיד. כלומר אם מבדיל מיד ולאפוקי באם לא הבדיל במ''ש שיכול להבדיל אפילו בחמישי בשבת כדקאמר לקמן בהא אינן מטין לנהוג כר''א ולאומרה בהודאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source