אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִיָּמַי לֹא בֵּרַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן וְלֹא הִנַּחְתִּי יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ לְפָנַי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא הנחתי ישראל לברך לפניו. גרסי' להא בפ' הנזקין בהלכה ט':
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא 41a שְׁנַיִם יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן מְמַצְּעִין אֶת הַכֹּהֵן. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן תַּלְמִיד חָכָם מְמַצְּעִין אֶת הֶחָבֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תנובה. שמרגיש בעצמו שאומרה סדורה ותיבה אחר תיבה כהוגן ובכוונה:
בורא ניב שפתים. כשיש ניב שפתים אז מבושר לו שלום:
הדרן עלך אין עומדין
שנים ישראל ואחד כהן. שהיו מהלכין בדרך ממצעין את הכהן לכבדו לפי ששלשה המהלכין הגדול באמצע:
ממצעין את החבר. דת''ח קודם לכהן עם הארץ ואיידי דהא דלקמן נקט נמי להא:
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי כַּד הֲוָה תָּשִׁישׁ הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ וְקָאִים לֵיהּ אֲחוֹרֵי עֲמוּדָה. רִבִּי אֶלְעָזָר נְפִיק לֵיהּ לִבְרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כד הוה תשיש. ולא היה יכול לישא את כפיו הוה חזיק רישיה קושרו בחוזק למען יראו שמחמת תשות כח אינו הולך לנשיאות כפים והיה עומד אחורי העמוד בבית הכנסת אבל ר' אלעזר היה נוהג שיצא לחוץ מבהכ''נ כשלא היה יכול לישא את כפיו:
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּמָא בֵּרִבִּי חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. לְמִי הֵן מְבָ‍ֽרְכִין לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּצָפוֹן לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּדָרוֹם לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּמִזְרָח לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּמַעֲרָב. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נושאין את כפיהן. כולן:
לאחיהם שבצפון וכו'. כלומר להעם שבשדות:
תַּנָּא אַבַּיי בֵּי רִבִּי בִּנְיָמִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה. הָעוֹמְדִין לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר ווָא אֲפִילוּ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל הַבְּרָכָה מַפְסֶקֶת. הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִים נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא נִתְכַּווֵן לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לַאֲחוֹרָיו. לָאֲחוֹרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזִּייָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו הַזִּייָתוֹ כְּשֵׁירָה. הֲדָא אָ‍ֽמְרָה אַף הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִים מִכְּלַל בְּרָכָה הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
העומדין מן הצדדין. מהו אי חשיבי כלפניהם או לא:
נשמעינה מן הדא. מתני' דפרה פ' י''ב:
והזה לאחריו. שהיו גם שם כלים הצריכין הזייה:
הזייתו פסולה. דבעינן שיהא מתכוין להם:
על הצדדין הזייתו כשירה. וכן הוא בגיטין ול''ג התם שלפניו אלמא דצדדין כלפניו חשיבי:
העומדים לפני הכהנים. פנים כנגד פנים אפי' יש דבר מפסיק ביניהם הואיל דלא קיימי אחורי העורף לא מיקרי הפסק כדאמר ר''ח בר ווא:
אינן בכלל ברכה. דהני לא אניסי והן מראין בעצמן שאין הברכה חשובה בעיניהם לעקור רגליהם ולבא לפני הכהנים משום שהברכה צריך להיות פנים כנגד פנים. דכתיב כה תברכו וגו' אמור להם:
אפי' חומה של ברזל אין הברכה מפסקתן. כצ''ל וכן הוא בגיטין שם:
אָמַר רַב חִסְדָּא וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַחֲזָן יִשְׂרָאֵל. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר אִם הָיָה כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים כֹּהֲנִים. אָמַר רַב חִסְדָּא אֲפִילוּ כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֲנִים שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא לַשֵּׁבֶט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וצריך. לכתחילה שיהא החזן המקרא ישראל:
כהן אחד. אומר המקרא כהן ולשנים קורא כהני':
שאינו קורא אלא לשבט. כהנים עם קדושיך ולעולם שייך לומר כהנים:
משנה: הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה סִימָן רַע הוּא לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִיבּוּר הוּא סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָ‍ֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ מְנַייִן אַתָּה יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶן אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל. וְאִם לָאו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוּרָף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אם שגורה תפלתי בפי. שהיא סדורה בפ' במרוצה ואיני נכשל בה:
שהוא מטורף. החולה הוא מטורף כמו אך טרוף טורף. א''נ לשון טורפין לו תפלתו בפניו כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת היא ואינ' מקובלת:
מתני' כיצד מברכין. דסברא הוא שמברכין על הנהנין כדי שלא יהנה מעולם הזה בלא ברכה:
חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת:
בורא מיני דשאים. לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא שהן ירקות וזרעים שהן מיני קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר' יהודה והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה הני מילי ירקות שדרכן לאוכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאוכלן מבושלין ואכלן מבושלין אבל אותן שדרכן לאכול חיין ואכלן מבושלין או שדרכן לאכול מבושלין ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל וירקות שאוכלין אותן בין חיין בין מבושלין מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלין:
הלכה: רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר וּבִלְבַד בְּאָבוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ובלבד באבות. הא דאמרו המתפלל וטעה בברכת אבות הוא שאמרו שברכה זו ראשונה היא וצריך לכוין בה:
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁחָלָה בְנוֹ וְשָׁלַח שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. אָמַר לוֹן הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶעֱלֶה לַעֲלִייָה וְעָלָה לַעֲלִייָה וְיָרַד אָמַר לָהֶן בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁנִּינוּחַ בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵחָלְייוֹ וְסִייְמוּ בְּאוֹתֶהּ שָׁעֶה תָּבַע מָזוֹן. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּרִבִּי נַחְמָנִי אִם כִּווָנתָּ אֶת לִבְּךָ בִתְפִילָּה תְּהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתָךְ. וּמַה טַעַם תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִם עָשׂוֹ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל אָדָם תְּנוּבָה יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתוֹ. מַה טַעַם בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר י֨י וּרְפָתִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תנובה. שמרגיש בעצמו שאומרה סדורה ותיבה אחר תיבה כהוגן ובכוונה:
בורא ניב שפתים. כשיש ניב שפתים אז מבושר לו שלום:
הדרן עלך אין עומדין
שנים ישראל ואחד כהן. שהיו מהלכין בדרך ממצעין את הכהן לכבדו לפי ששלשה המהלכין הגדול באמצע:
ממצעין את החבר. דת''ח קודם לכהן עם הארץ ואיידי דהא דלקמן נקט נמי להא:
משנה: כֵּיצַד מְבָ‍ֽרְכִין עַל הַפֵּירוֹת עַל פֵּירוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן. וְעַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְּרָקוֹת הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָָׁאִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אם שגורה תפלתי בפי. שהיא סדורה בפ' במרוצה ואיני נכשל בה:
שהוא מטורף. החולה הוא מטורף כמו אך טרוף טורף. א''נ לשון טורפין לו תפלתו בפניו כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת היא ואינ' מקובלת:
מתני' כיצד מברכין. דסברא הוא שמברכין על הנהנין כדי שלא יהנה מעולם הזה בלא ברכה:
חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת:
בורא מיני דשאים. לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא שהן ירקות וזרעים שהן מיני קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר' יהודה והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה הני מילי ירקות שדרכן לאוכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאוכלן מבושלין ואכלן מבושלין אבל אותן שדרכן לאכול חיין ואכלן מבושלין או שדרכן לאכול מבושלין ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל וירקות שאוכלין אותן בין חיין בין מבושלין מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלין:
רִבִּי חַגַּיי וְרִבִּי יִרְמְיָה סָ‍ֽלְקוּן לְבֵּי חַנְווָתָא קָפַץ רִבִּי חַגַּיי וּבֵירַךְ עֲלֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יִרְמְיָה יְאוּת עָ‍ֽבְדַת שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה. וּמְנַיִן שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה. רִבִּי תַּנְחוּמָא רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. הִקִּישׁ תּוֹרָה לְמִצְוָה. מַה תוֹרָה טְעוּנָה בְרָכָה אַף מִצְוָה טְעוּנָה בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יאות עבדת. בזה שברכת כאן עליהם ללמד לאחרים שכל המצות טעונות ברכה כלומר כל דבר שבעולם ומלואו והן כמצות קודם ברכה כדלעיל:
קפץ ר' חגי ובירך עליהן. ולא המתין עד שיביאם לביתו:
סלקין לבי חנותא. שמוכרין שם מיני פירות ומיני מגדים:
הלכה: 41b כְּתִיב לַי֨י הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ. הַנֶּהֱנֶה כְּלוּם מִן הָעוֹלָם מָעַל עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַמִּצְוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ עָשׂוּי כְּכֶרֶם. וּמַהוּ פִדְיוֹנוֹ בְּרָכָה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַרְתְּ לַי֨י י֨י אַתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. אִם אָכַלְתָּ וּבֵירַכְתָּ כִּבְיָכוֹל כְּאִילּוּ מִשֶּׁלָּךְ אָכַלְתָּ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ מְבַלֶּה אֲנִי טוֹבָתִי בְּגוּפָךְ. דָּבָר אַחֵר טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. יְבַלְלוּ כָּל הַטּוֹבוֹת וְיָבוֹאוּ עָלֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא מַהוּ בַּל עָלֶיךָ. שֶׁאֵינִי מֵבִיא טוֹבָה עַל הָעוֹלָם מִבַּלְעָדֶיךָ. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר וּמִבַּלְעָדֶיךְ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ. תַּנִּי רִבִּי חִייָא קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. מִיכַּן הָיָה רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא יִטְעוֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הלולים. תרתי משמע לפניו ולאחריו:
א''ר אחא מהו בל עליך. כלומר דר' אחא לא בעי למידרש כהני דרשות דלכולהו קשיא ליכתוב קרא הכי בלי עליך או בלה עליך או בלול עליך ומהו בל עליך והלכך דריש אלו שני תיבות בל עליך הם נרמזים לתיבה אחת כמו בלעדיך שאם אני מביא טובה על העולם לא יהיה מבלעדיך כהאי ובלעדיך דיוסף דהוי כמו ומבלעדיך:
יבללו כל הטובות. מלשון בלול הוא:
מבלה אני טובתי בגופך. וזהו מלשון בלה כלומר שיתקיימו זמן הרבה בגופך:
כאלו משלך אכלת. ודריש בל מלשון בלי ששוב אין טובתי עליך להחזיק לי טובה:
העולם ומלואו עשוי ככרם. תיבת הכרם קדריש דתבואת כרם מיבעי ליה אלא לרבות העולם ומלואו שעשוי עליו ככרם לאסרו עליו כמו כרם רבעי שצריך פדיון ומהו פדיונו של העולם ומלואו ברכה:
עד שיתירו לו המצות. כלומר עד שיברך ואז הותרו לו ליהנות מן המצות שהן הארץ ומלואה שנחשבין כמו מצות השם וקדש קודם ברכה:
גמ' כתיב לה' הארץ ומלואה. מכאן למדנו הנהנה כלום מן העולם מעל שהרי לה' הוא הכל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source