רִבִּי זְרִיקָן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בָּעֵי אֲהֵן דִּנְסַב תּוּרְמוּסֶא וּמְבָרֵךְ עִילוֹי וְנָפַל מִינֵיהּ מַהוּ מְבָ‍ֽרְכָה עִילוֹי זְמָן תִּנְייָנוּת. מַה בֵּינוֹ לְבֵין אַמַּת הַמַּיִם. אָ‍ֽמְרִין תַּמָּן לְכַךְ כִּיוֵּן דַּעְתּוֹ מִתְּחִילָּה. בְּרַם הָכָא לֹא לְכַךְ כִּיוֵּן דַּעְתּוֹ מִתְּחִילָּה. תַּנִּי רִבִּי חִייָא אֵין מְבָ‍ֽרְכִין עַל הַפַּת אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵס. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר ווָא הֲדָא אָ‍ֽמְרָה אֲהֵן דִּנְסַב עִיגּוּלָא וּמְבָרֵךְ עִילוֹי וְהָכָא לֹא אָתִי בְיָדֵיהּ צָרִיךְ מְבָ‍ֽרְכָה עִילוֹי זְמָן תִּנְייָנוּת. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר יוּדָן צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
צריך לומר בשכמל''ו. על ברכה ראשונה שבירך שלא וכו':
והכא לא אתי בידיה. כלומר שכאן מיד לא נזדמן בידו לאכול כגון שנלקח ממנו וחזר ובא לידו אח''כ צריך לברך שנית:
אהן דנסב עיגולא. מי שלקח עיגול לחם א' ובירך עליו:
אלא בשעה שהוא פורס. לאכול הימנו אבל קודם שפורס לא שמא לא יזדמן לו אח''כ אותו הפת:
אמרין. שאני היא התם דלכך כוין דעתו מתחילה כשבירך והיה יודע דמיא אזלי ואתו ונתכוין על הכל שיבאו לפניו אבל הכא וכי היה יודע שיפול התורמוס ממנו שיתכוין לכך:
מה בינו לבין אמת המים. ומאי תיבעי לך לא יהא אלא כזה שעומד לשתות מאמת המים ומברך עליה ואע''ג דהני מיא אזלו והני אתו:
מהו מברכה. אם צריך לברך על האחר פעם שנית מי אמרינן דכיון דנפל מיני' הראשון אסח דעתיה או לא:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר אִיתְפַּלְגּוּן רִבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. 43b וְרַבָּנָן אָ‍ֽמְרֵי מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. אַתְייָא אִילֵּין פְּלוּגְווָתָא כְּאִינּוּן פְּלוּגְווָתָא. לֶפֶת רִבִּי חִינְנָא בַּר יִצְחָק וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִימִּי חַד אָמַר לֶפֶת לָא פַת הָיְתָה. וְחָרָנָא אָמַר לֶפֶת לָא פַת הִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת. יְהִי פִיסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְּרִיךְ קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְקַלְּסֵיהּ. מַה כְּרִבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא לְעָרֵב רָאשֵׁי אוֹתִיוֹת. מֵעַתָּה הַמִּין הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ רִבִּי נְחֶמְיָה הַבּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְעַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעתה. ופריך וא''כ יאמר ג''כ המן הארץ שלא לערב מ''ם דמן עם מ''ם דלחם ולא משני מידי:
וקלסיה. על שאמר המוציא ומתמה הש''ס ומה זה דעביד כר' נחמן ולא כרבנן וקאמר דהיינו טעמי' שלא לערב ראשי אותיות מ''ם דמוציא עם המ''ם דהעולם:
וחרנא אמר לפת לא פת היא עתידה להיות. שתצא כמות שהיא כמו הירק הזה וכמ''ד שהברכה היא על העתיד וכמו שנא' יהי פסת בר בארץ:
לפת. כלומר כל מיני ירקות נקראין לפת ודריש להתיבה דעל שם זה נקראו לפת לא פת היתה כלומר וכי לא פת היתה ג''כ יוצאת מן הארץ כמות שהיא כדרך הירק הזה שיוציא מן הארץ כמו שהוא וזה כמ''ד דעל שעבר היא ברכת הפת שכך היתה יוצאת מן הארץ קודם החטא:
ואתיין. אילין פלוגתייהו כאילין פלוגתא בפירושא דלפת:
ורבנן אמרי מוציא. דמוציא הוא דמשמע לשעבר כדכתיב אל מוציאם ממצרים וכבר הוציאם אבל המוציא להבא משמע כדכתיב המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ובאותה שעה עדיין לא הוציאם וה''נ הרמז שעתיד להיות מוציא לחם ממש מן הארץ כדדריש לקמיה מיהי פסת בר בארץ שעתידה ארץ שתוציא גלוסקאות:
המוציא. כלומר לשעבר כדכתיב המוציא לך מים מצור החלמיש וה''נ הברכה על שעבר היא והיינו על זמן בריאת עולם שקודם שחטא אדם היתה הארץ מוציאה לחם ממש וכשחטא נגזר עליו בזעת אפך תאכל לחם ונהפכה לתבואה וכדאמר בב''ר פ' ט''ו ואיתא נמי להא שם וזהו דקאמר אתיין אילין פלוגוותא וכו' כדלקמן:
רַב חוּנָא אָמַר הֲדָא שְׁתִיתָא וַהֲדָא מוֹרֶתָּא שְׁחִיקְתָּא אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מורתא שחיקתא. כמו תמורתא והיינו ששוחקים התמרים ועושין מהן איזה מאכל:
הדא שתיתא. מאכל העשוי מקמח קליות שנתייבשו בתנור:
תַּנִּי הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְחִילָּה אֶלָּא אִם רָצָה לַחֲלוֹק לוֹ כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה הָ‍ֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. רַב כַּד הֲוָה קְצִי הֲוָה טְעִים בִּשְׂמָאלֵיהּ וּמַפְלִיג בִּימִינֵיהּ. רַב הוּנָא אֲמַר אֲהֵן דָּמַר סַב וּבְרִיךְ סַב וּבְרִיךְ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה. הַב אַחֲווָנָא לְתוֹרָייָא יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אהן דאמר. מי שאומר אחר שבירך המוציא טול ובריך טול ובריך אין בו משום הפסק בין ברכה לטעימה מן הבציעה אבל האומר תן תבן ומספוא לשורים יש בו משום הפסק אחר הברכה:
רב. היה נוהג כד הוה קצי. כשהי' פורס הלחם היה טועם בידו השמאלית ובתוך כך היה מחלק להמסובין בהימנית וקמ''ל שהמברך צריך שיטעום בתחילה ומפני שהיה רוצה למהר ושלא ימתינו עליו נהג כן:
פושט ידו תחילה. לקערה:
תני. בתוספתא פ''ה:
רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב מְסוּבִּין אֲסוּרִין לִטְעוֹם כְּלוּם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַמְבָרֵךְ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שׁוֹתִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁתָה. מַה פְּלִיג. מַה דָּמַר רַב כְּשֶׁהָיוּ כּוּלָּם זְקוּקִין לְכִכָּר אֶחָד מַה דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹסוֹ בְיָדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה פליג. אם ריב''ל פליג על רב או לא וקאמר דלא פליגי דמה דאמר רב כשהיו כולם זקוקים לאכול מככר אחד הלכך אין טועמין עד שיטעום המברך על הככר בתחלה ומה דאמר ריב''ל כשהיה כל א' וא' כוסו בידו משום הכי אינן צריכין להמתין עד שישתה המברך ומפני שכן דרך הוא שאוכלין כל המסובין מככר אחד ושותין כל אחד ואחד מכוסו נקטי למילתייהו כל חד וחד כאורחיה:
עַד כַּמָּה יִפְרוֹס. רִבִּי חִנְנָא וְרִבִּי מָנָא חַד אָמַר עַד כְּזַיִת. וְחָרָנָא אָמַר 44a עַד פָּחוֹת מִכְּזַיִת. מַאן דָּמַר כְּזַיִת. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכוּלָּן פְּתִיתִין כְּזַיִת. מַאן דָּמַר עַד פָּחוֹת מִכְּזַיִת תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילוּ מַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ. תַּנִּי כָּל שֶׁאוֹמֵר אַחֲרָיו שְׁלֹשָׁה בְּרָכוֹת אוֹמֵר לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵין אַחֲרָיו שְׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין אוֹמֵר לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הֲתִיבוּן הֲרֵי פָּחוֹת מִכְּזַיִת הֲרֵי אֵין אוֹמֵר לְאַחֲרָיו שְׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. מֵעַתָּה לֹא יֹאמְרוּ לְפָנָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר לִשְׁאָר הַמִּינִין נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני ר' יעקב בר אחאי. דלשאר מינין נצרכה כלומר הא דקתני בתוספתא זה הכלל וכו' לאו למעוטי פחות מכזית הוא אלא למעוטי שאר מינין שאינם מחמשת המינין דאינו מברך אחריהן ג' ברכות ולא לפניהם המוציא:
וכל שאין אחריו וכו'. דיוקא דהש''ס היא כלומר דמשמע מינה הא כל שאין אחריו ג' ברכות אינו מברך לפניו המוציא והתיבון עלה דהרי פחות מכזית שאין אומר לאחריו ג' ברכו' דלית ביה כשיעור ומעתה לא יברכו עליו לפניו המוציא וקשיא להאי מ''ד דקאמר אפי' פחות מכזית מברך עליו המוציא:
תני. בתוספתא פ''ד תנינן זה הכלל כל שתחלתו המוציא מברך אחריו ג' ברכות והיינו הך דמייתי הכא ומשום דבעי לדייק עלה כדלקמיה תני לה בהאי לישנא:
מ''ד עד פחות מכזית. ס''ל כתני ר' ישמעאל דפליג על מתני' דהתם וקאמר אפי' מחזיר את המנחה לסולתה נמי מקיים פתות אותה פיתים:
מ''ד כזית. דוקא טעמיה כהאי דתנינן בפ''ו דמנחות כל המנחות הנעשית בכלי טעונות פתיתה שהיה פותתן ונותן עליהן שמן ולבונה וכל הפתיתין כזיתים אלמא. דמשום שהכהן אוכל את השיריים עושין הפתיתין כזיתים כדי שיברך עליהן המוציא:
עד פחות מכזית. אפי' על פרוסה פחות מכזית מברך המוציא:
עד כמה יפרוס. מן הפת ויברך ברכת המוציא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source