הלכה: רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה עֲבִיד אֶת הָאִילָנוֹת כְּקַשִּׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא פֵּירוֹת הָאִילָן בִּכְלַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה. וְאֵין פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בִּכְלַל פֵּירוֹת הָעֵץ. רַב הוּנָא אָמַר חוּץ מִן הַיַּיִן וּמִן הַפַּת. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן. חוּץ מִן הַפַּת שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא אמרה כן וכו'. אלמא דהן אינן בכלל פירות האילן ופירות הארץ וכי קתני על כולם אם אמר שהכל יצא אפירות האילן ופירות הארץ דרישא קאי:
חוץ מן היין ומן הפת. הא דקתני על כולם אם אמר שהכל יצא חוץ משנים אלו דקבעו להן חכמים ברכה לעצמן ואפי' בדיעבד לא יצא בברכת שהכל:
דר' יודא עביד את האילנות כקשים. כלומר אף להאילנות שנקצצו ונעשו קשים ששוב אינן יונקין מן הקרקע אפ''ה משוי להו ר' יהודה כאילנות גמורים היונקים מן הקרקע והוו כקרקע כדתנן שם יבש המעיין ונקצץ האילן מביא הבכורים מהן ואינו קורא לפי שאינו יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי דכיון דיבש המעיין ונקצץ האילן אין כאן אדמה ור' יהודה אומר מביא וקורא דכארעא חשיבי:
גמ' דר' יודא היא. מתני' דקתני בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אלמא דעיקרו של אילן כארעא הוא כר' יהודה דפ''ק דבכורים הוא דאתיא:
א''ר יוסי. לא היא דדברי הכל היא מתני' והיינו טעמא דפירות האילן בכלל וכו' כדפרישית במתני':
משנה: 46a בֵּירַךְ עַל פֵּירוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה יָצָא. עַל פֵּירוֹת הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ לֹא יָצָא. וְעַל כּוּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל יָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על כולם אם אמר שהכל יצא. ואפי' על הפת ועל היין ומיהו לכתחילה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע לברך ברכה הראויה לו:
ועל פירות הארץ וכו'. שאין פירות האדמה בכלל פרי העץ כדאמר בגמרא. ואילן נקרא כל היכא דכי שקלי לפירא ואיתא לענף ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פירות לשנה האחרת באילן כזה מברכין על פירותיו בורא פרי העץ אבל היכא דכי שקלי לפירא לא ישאר ענף שיחזיר ויוציא פירות לשנה האחרת אין מברכין על פירותיו אלא בפה''א:
מתני' בירך על פירות האילן וכו' יצא. מפני שפירות האילן בכלל פרי האדמה הן שהכל גדל מן הארץ:
תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַמְּשַׁנֶּה עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּֽבְעוּ חַכָמִים לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ וְלֹא שִׁינָּה בִּרְכָתוֹ לֹא יָצָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ אָמַר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא הַחֵפֶץ הַזֶּה. מַה נָאֶה הוּא זֶה יָצָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי מֵאִיר. מִילְתֵיהּ דְּרַב אָֽמְרָה כֵן. חַד פַּרְסוֹי אָתָא לְגַבֵּי רַב בְּגִין דַּאֲנָא אֲכַל פִּיסָּתִי וְלָא אֲנָא חֲכִים מְבָֽרְכָה עָלֵיהּ וַאֲנָא אֲמַר בָּרוּךְ דְּבָרָא הָדֵין פִּיסָּא נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר לֵיהּ אִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתא לגבי רב. ושאל לו בשביל שאני אוכל פיסתי. חתיכה פת שלי ואיני יכול לברך המוציא ואומר אני ברוך וכו' אם אני יוצא ידי חובתי וא''ל אין וכר''מ:
חד פרסוי. מארץ פרס:
מילתיה דרב אמרה כן. שמעינן ממילתיה דרב דלקמיה דאמר נמי הלכה כר''מ:
כל שנשתנה מברייתו ושינה ברכתו לא יצא. כצ''ל וכך הוא בתוספתא וכלומר דוקא באלו שנשתנו מברייתן ועל ידי כך בא להם ברכתן כגון הפת והיין אם שינה ברכתן לא יצא:
תני. בתוספתא פ''ד:
משנה: הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֶּה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' על דבר שאין גידולו מן הארץ. כגון בשר וגבינה וביצים:
נובלות. פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן:
גוביי. חגבים טהורים:
מין קללה. חומץ נובלות וגובאי על ידי קללה הן באים ואי הלכה כר' יהודה:
מתני' ממין שבעה. חטה ושעורה גפן ותאנה רמון זית תמרים ומשום דהני עדיפי שנשתבחה בהן ארץ ישראל:
על איזה מהן שירצה. מה שהוא חביב עליו והלכה כחכמים:
הלכה: הֶחְמִיץ יֵינוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה גּוֹבַיי אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּֽשְׁרוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' החמיץ יינו וכו'. כלומר דקמ''ל דלא כר' יהודה דאע''פ שע''י קללה הן וא''כ מתחילה מברך עליה דיין האמת מיהת לבסוף כשנהנה מהן מברך עליהן שהכל:
משנה: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' על דבר שאין גידולו מן הארץ. כגון בשר וגבינה וביצים:
נובלות. פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן:
גוביי. חגבים טהורים:
מין קללה. חומץ נובלות וגובאי על ידי קללה הן באים ואי הלכה כר' יהודה:
מתני' ממין שבעה. חטה ושעורה גפן ותאנה רמון זית תמרים ומשום דהני עדיפי שנשתבחה בהן ארץ ישראל:
על איזה מהן שירצה. מה שהוא חביב עליו והלכה כחכמים:
רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בַּר קַפָּרָא וּתְרֵין תַּלְמִידוֹי נִתְאָֽרְחוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּהָדֵין פּוּנְדָקָא דְּבִרְכָתָא 46b אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן פְּרָגִין וְאַחְוָנִייָא וְקֵפַלוֹטִין. אָֽמְרֵי נְבָרֵךְ עַל קֵפַלוֹטָה דּוּ פָטַר אַחְוָנִיתָא וְלֹא פָטַר פְּרָגִיתָא. נְבָרֵךְ עַל אַחְוָנִייָתָא לָא פָטַר לָא דֵין וְלָא דֵין. קָפַץ חַד וּבֵירַךְ עַל פְּרָגִיתָא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. גָּחִיךְ לֵיהּ חֲבֵרֵים. אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לֹא לְזֶה גוֹרְגְּרָן אֶלָּא לָךְ לוֹגְלָן. זֶה עָשָׂה בְּגַרְגְּרָנוּתוֹ אַתָּה לָמָּה לִגְלַגְתָּ. וְלָזֶה אָמַר חָכָם אֵין כַּאן זָקֵן אֵין כַּאן. אָֽמְרוּ לֹא יָֽצְאָה שְׁנָתָן עַד שֶׁמֵּתוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא אָֽזְלִינָן תְּרֵין וְלֹא שְׁמָעִינָן מִינָהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן מִסְתַּבְּרָא מְבָרֵךְ עַל הַקֶּפַלוֹט שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ טְפֵילָה לְיֶרֶק .
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולזה אמר. חזר ואמר לזה הקופץ ובירך אם חכם אין כאן זקנה אין כאן בתמיה והיה לך להמתין עד שאברר הדין:
הא אזלין תרין. הרי הלכו אלו השנים לעולמם ואנן לא שמעינן מינה כלום היאך הוא הדין:
מאי כדון. ומאי הוי עלה וקאמר מסתברא מברך על הקפלוט בורא פרי האדמה שהיא ברכה חשובה ומבוררת וברכת שהכל טפילה לו כלומר משום שאינה חשובה כברכת בפה''א הלכך לא יברך בתחלה שהכל על הפרגיות ולפטור גם הקפלוט ואע''ג שהיה כאן בורא פרי העץ והוא יותר מבוררת וחשיבה מבורא פרי האדמה מכל מקום הואיל והיא פוטרת בדיעבד גם לפרי העץ מברכין על הקפלוט והדר מברך על הפרגיות שהכל:
א''ל בר קפרא לא לזה גורגרן. רע בעיני ואיני כועס עליו אלא עלך לוגלן אני כועס אם זה עשה כגרגרונותו שאוהב את הבשר אתה למה לגלגתה הלא שהכל היא פוטרת את כולן:
גחיך ליה חבריה. התחיל חבירו לשחוק עליו לפי שיש כאן ברכה יותר מבוררת והיא בורא פרי האדמה על הכרוב דמיהת פוטרת גם להדורמסקין:
קפץ חד. בתוך שהיו רוצים לברר הדין קפץ אחד מן התלמידים ובירך על הפרגיות שהכל וא''כ פוטר את כולן:
נברך על אחונייתא. ואם נאמר לברך על הפרוני''ש וברכתו בורא פרי העץ א''כ לא פטר לא זה ולא זה דאין בפה''ע פוטרת לפירות האדמה ולא לברכת שהכל:
אמרו. התחילו לפלפל היאך לברך ולפטור בברכה אחת לכולן ואמרו אם נברך על קפלוטה בורא פרי האדמה דהוא פטר אחוניתא לפי שברכתו בורא פרי העץ ותנן על פירות האילן אם בירך בפה''א יצא וא''כ פוטרת גם לאחוניתא אבל ולא פוטר פרגיתא ואין ברכת בורא פרי האדמה פוטרת לברכת שהכל:
אפיק. הוציא הבעל הבית והביא לפניהם פרגיות ואחונייא הם דורמסקין פרונ''ש בלע''ז פלו''מין בל''א וקפלוטין כרוב:
דברכתא. שם העיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source