משנה: אֵילוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בִּסְעוּדָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אלו דברים מברך על היום. בתחל' לפי שהיו' גורם לקידוש שלא בא כוס זה אלא בשביל קידוש לשבת ועוד שכבר קדש היום משקיבל עליו ועדיין יין לא בא על השלחן וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:
וב''ה אומרי' מברך על היין תחלה. לפי שהיין גורם לקידוש וה''ה המקדש על הפת ואם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִיבִי נְהִיגִין תַּמָּן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בִּמְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
נהיגין תמן. בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש''צ עובר לפני התיבה ואומר ברכת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּלֹא יַיִן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר מַבְדִּילִין עַל הַשֵּׁכָר וַאֲזְלִין מִן אֲתָר לַאֲתָר מִשּׁוּם קִדּוּשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
היא דעתיה דר' זעירא. וכן נמי היא דעתי' דר''ז גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין יין מצוי דהיין אינו מעכב להבדלה והולכין ממקום למקום משום קידושא למישמע קידוש על היין דעיקר מצות קידוש על היין:
מדברי שניהן. מדר' יוסה ומדר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא אליבא דב''ש וב''ה מיהת מדברי שניהן נלמד דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרווייהו בפשיטות דאין היין מעכב בהבדלה כמו דמעכב בקידוש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְהַבְדָּלָה הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא. וְכַאן הוֹאִיל וְלֹא אַבְדָּלָה גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶּׁהַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה. וְכֵן הוֹאִיל וְהַיַּיִן תָּדִיר וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה הַיַּיִן קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן יַיִן וְאַבְדָּלָה אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. וְכַאן הוֹאִיל וְנִתְחַייֵב בְּהַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעֲמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין הַיַּיִן גּוֹרֵם לִאַבְדָּלָה שֶׁתֵּאָמֵר אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
כלום טעמהון דב''ה. ולב''ה דטעמייהו גבי קידוש אינו אלא לפי שהיין או הפת קודם לקידוש היום שתאמר אבל כאן הואיל ואין היין גורם להבדלה דלא תליא הבדלה ביין אף ב''ה מודו דהבדלה קודמת לברכת היין והלכך מהא ליכא למישמע מינה:
כלום טעמהון דב''ש וכו'. וא''כ וכאן נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למ''ש קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג''כ קודמת ליין כמו קידוש לב''ש:
אמר ר' מנא. דלא היא דמאי חזית דנקטת להני טעמי דידהו דב''ש ודב''ה גבי קידוש למילף מינייהו דמה גבי הבדלה דברכת יין קודמת נקיט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחן איפכא דגבי הבדלה איכא למימר דלכ''ע ברכת הבדל קודמת כדמפרש ואזיל:
כלום טעמהון דב''ה. כלומר ולב''ה ודאי שייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכמו כן בהבדלה:
כלום טעמהון דב''ש. שהרי טעמייהו דב''ש גבי קידוש לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה ליין שיבא לפיכך סברי דקדושת היום קודמת אבל כאן הואיל ולאו הבדלה גרמה ליין שיבא דהא עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזור ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמרי' לעיל פ' תפלת השחר הלכך אף ב''ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם:
מדברי שניהן נלמד. דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין קודם ואח''כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל:
הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לְיַיִן שֶׁיָּבוֹא וּכְבָר נִתְחַייֵב בִּקְדוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָּא הַיַּיִן. מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמֵר. דָּבָר אַחֵר הַיַּיִן תָּדִיר וּקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה טעמהון דב''ש וכו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא אוֹכֵל מְהַלֵּךְ עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל עוֹמֵד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל יוֹשֵׁב מֵיסָב וּמְבָרֵךְ. אוֹכֵל מֵיסָב מִתְעַטֵּף וּמְבָרֵךְ. אִם עָשָׂה כֵן הֲרֵי הוּא כְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֶת. 56b מַה טַעְמָא בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך שלשה שאכלו:
ואם עשה כן. שהתעטף ובירך הרי הוא כמלאכי השרת דכתיב בהו שש כנפים וגו' בשתים יכסה פניו ובשתיס יכסה רגליו מפני כבוד המקום ב''ה וכך הוא זה שמתעטף בברכה לכבוד המקום ברוך הוא:
עומד ומברך. לפי שצריך שינוי והיכר שמכין עצמו לברך וכן כולם:
וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי בְּלֵילֵי שַׁבָּת 57a הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְחָֽשְׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס אַתְּ אָמַר מֵנִיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשֵׁל כּוּלָּם עָלָיו. מַה נַפְשֵׁךְ יְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם הַמָּזוֹן קוֹדֵם. יְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן הַיּוֹם קוֹדֵם. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא. בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס. אָמַר רִבִּי בָּא עַל יְדֵי שֶׁהִיא בְּרָכָה קְטַנָּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה. בְּרַם הָכָא מְשַׁלְּשָׁהּ עַל יְדֵי הַכּוֹס אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ עַל דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי יְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ מְבָרַךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כַּךְ עַל הַיַּיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
וכיצד יעשו על דברי ב''ש. והשתא מסיק לה דלר' בא דקאמר דהכא איכא תקנתא לב''ש נמי וכיצד יעשה יברך על המזון תחלה דבהאי גוונא מודו ב''ש דליכא למיחש למידי כדאמרן ואח''כ מברך קדושת היום ואח''כ על היין כסבר' דידהו במתני':
אמר ר' בא. דלא קשיא מידי מהאי מתני' דסוף פרקין דמייתית ראיה לגוונא דהכא דלב''ש מברך על היין מקודם להמזון דשאני הוא התם דע''י שהיא ברכה קטנה בורא פרי הגפן בלבד הלכך הוא דקסברי ב''ש התם דמברך על היין מקודם שאם אתה אומר שימתין עד לאחר ברכת המזון חיישינן שמא ישכח וישתה מיד בלא ברכה אבל הכא שצריך הוא לקדש קדושת היום ומכיון שהוא ממתין לשלשה על ידי הכוס אינו שכח מקודשת היום ולא חיישינן שמא ישתה עד שלא יקדש:
נשמעינה מן הדא. זה הכל מן הקושיא וכלומר והיכא שמעינן להא דאמרת לב''ש היין קודם להמזון מן הדא דתנינן בסוף פרקין בא להם יין בתוך המזון ואין שם אלא אותו הכוס ב''ש אומרי' מברך על היין ואח''כ מברך על המזון וא''כ היאך יתנהג עצמו בכה''ג אליבא דב''ש:
יברך על היין. ואם תאמר דיברך על היין קודם להמזון הא נמי אי אפשר דכשבא לברך על היין קידוש היום קודם לו כדאמרי ב''ש במתני':
יברך על המזון. ואי תימא דאין ה''נ דיברך על המזון מקודם הא ליתא דהרי הכא היין קודם לב''ש כדאמרי במתני' דסוף פרקין גבי בא להם יין בתוך המזון ומייתי לה לקמיה:
יברך על היום. קודם כדאמרינן במתני' דקדושת היום קודם ליין הא הכא איכא נמי מזון ובודאי ברכת המזון קודם לקידוש היום שהרי נתחייב בברכת המזון קודם שקידש עליו היום:
את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו. כלומר דודאי את אומר בזה דהדין הוא שיניח עד לאחר המזון ויאמר הכל קידוש וברכת המזון על אותו כוס וכדתנינן בתוספתא פ''ה גבי מ''ש וכדלקמן וה''ה נמי בהאי גוונא בלילי שבת והשתא קשיא מה נפשך לב''ש היאך יעשה:
היך עבידה. בהי גוונא מקשינן לה ומפרש וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בע''ש וחשכה לילי שבת וצריך הוא לקדש קדושת היום על היין ואין שם אלא אותו הכוס יין בלבד ואם יקדש עליו לא יהיה לו יין לברך על המזון:
וקשיא על דב''ש בלילי שבת. כלומר דהא לפעמים משכחת לה בלילי שבת דאי אפשר למיעבד כסברא דב''ש גבי קידוש ולמאי דס''ל לב''ש נמי גבי יין ומזון במתני' דסוף פירקין היכא דאין שם אלא אותו כוס והשתא אי מקלעי הני גוונא בלילי שבת היאך ינהוג אליבא דב''ש דממ''נ קשיא כדמסיק ואזיל להקושיא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source