הלכה: יֵשׁ מְבִיאִין בִּיכּוּרִין וְקוֹרִין כול'. הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ לְתוֹךְ שֶׁלְרַבִּים אֲפִילוּ מִן הַזְּקֵינָה אֵינוֹ מֵבִיא. הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁלְרַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִן הַיַּלְדָּה אֵינוֹ מֵבִיא. הָדָא אָֽמְרָה כְּשֵׁם שֶׁיַּלְדָּה חָיָה מִן הַזְּקֵינָה כָּךְ הַזְּקֵינָה חָיָה מִן הַיַּלְדָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הנוטע בתוך שלו וכו' אפילו מן הזקינה אינו מביא. אפי' ממה שיוצא מהעיקר של אילן הזקן שהוא עומד בתוך שלו וכן המבריך מתוך של יחיד וכו' אפי' מן הילדה והוא היוצא מתוך ההברכה ובתוך שלו הוא אעפ''כ אינו מביא כדמסיק טעמא הדא אמרה וכו' דכמו שההברכה הילדה חיה ויונקת מן האילן הזקן שהוברכה ממנו כך האילן הזקן הוא חי ויונק מן הילדה כל זמן שלא נפסקו זה מזה וא''כ אין כאן כל הגידולים מאדמתך:
משנה: 1a יֵשׁ מְבִיאִין בִּיכּוּרִין וְקוֹרִין. מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין. אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ בְּתוֹךְ שֶׁלְרַבִּים. וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁלְרַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא. מֵאֵי זֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר רֶאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ תָבִיא עַד שֶׁיְּהוּ כָל הַגִּידּוּלִים מֵאַדְמָֽתְךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מאיזה טעם אינו מביא. לכל הני דאמרינן במתני' דלעיל משום שנאמר וכו':
ר' יהודה אומר מביא. אדרך היחיד ודרך הרבים באמצע הוא דפליג ובנוסחת המשניות כתוב כן ר' יהודה אומר כזה מביא ואסיפא דמתני' קאי וטעמיה דר' יהודה מפרש בגמרא דס''ל כר' אליעזר דסוף פרק חזקת הבתים דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים אם הוא בכדי שתהא עגלה מהלכת מלמעלה וטעונה אבנים וה''נ לר' יהודה כן ומכיון דהברכה זו שעושה תחת רשות הרבים ברשות הוא דקעביד מביא הוא אבל אינו קורא שהרי אין אותו החלל שלו בלבד אלא כל הקודם זכה ואין הלכה כר' יהודה:
הנוטע לתוך שלו. כלומר שהנטיעה היא בתוך שלו אלא שהבריך את האילן או את היחור ממנו מתוך שלו לתוך של יחיד חבירו או בתוך של רבים:
אלו שאינן מביאין. במה דסיים פתח כמו בפ''ב דשבת והדומה לו:
מתני' יש מביאין ביכורים וקורין. לפי שמצוה לקרות הפרשה כשמגיע לעזרה מהגדתי היום לפני ה' אלהיך וגו' עד כל הפרשה כדתנן לקמן בפ''ג וקחשיב לה הכא דיש שמצות הבאה עליהן וכן מצות הקרייה ויש מביאין ולא קורין ויש שאין מביאין כלל:
וכן המבריך וכו'. כלומר שנטע אותו בתוך של יחיד חבירו או ברשות הרבים והבריכו לתוך שדה שלו או שנטע בתוך שלו והבריכו בתוך שלו ודרך היחיד או דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ומפסקת באמצע בין עיקר האילן ובין ההברכה כל אלו אינן מביאין כדמפרש טעמא במתני' דלקמן משום שנאמר בכורי אדמתך עד שיהו כל הגידולים מאדמתך והלכך אינו מביא לא ממה שהוציא האילן בצד זה ולא ממה שהוציא מצד זה כדמפרש בגמר' דלפעמים יונקין הן זה מזה ואין כאן כל הגידולים מאדמתך:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם תּוֹרַת הַגּוֹזְלָן יָֽרְדוּ לָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מֵאֵי זֶה טַעַם אֵינוּ מֵבִיא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אמרה כן. ומאי קמ''ל דהא הכי תנינן במתני' דלקמן מאיזה טעם אינו מביא וכו' האריסין וכו' והגזלן אין מביאין מאותו הטעם וכו' אלמא דחדא טעמא אית להו:
כולהון. דקחשיב במתני' משום תורת הגוזלן ירדו להן כלומר דהואיל ויונק מתוך זה שהוא בשל חבירו או בשל רבים הרי הוא כגזלן ואינו מביא:
משנה: הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת וְהַסִּיקָרִיקוֹן וְהַגַּזְלָן אֵין מְבִיאִין מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּיכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
האריסין. שמקבלין את השדה לעבדה למחצה לשליש ולרביע:
והחכירות. שחוכרין אותה בדבר קצוב לשנה בין שעושה הרבה או מעט:
והסקריקון. הן בעלי זרוע שאונסין את הבעלים למכור להן השדה בפחות משוויה וכן הגזלן כל אלו אין מביאין מאותו הטעם בעצמו והא דאצטריך לאשמעינן להגזלן משום דאיכא למ''ד בגמרא שאפילו נתייאשו הבעלים ממנה אינו מביא והאי מילתא קמ''ל ביתורא דהגזלן כלומר דלעולם אינו מביא:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מַה בֵין הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלְרַבִּים. מַה בֵין הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בְּאֶמְצַע. אָמַר רִבִּי אִימִּי אַתְייָא דְּרִבִּי יוּדָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים. כְּמָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר תַּמָּן תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלּוֹ. כָּךְ רִבִּי יוּדָה אָמַר הָכָא תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלּוֹ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר יָבִיא וְיִקְרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר לַעֲשׂוֹת כֵּן וְהֵן שֶׁלּוֹ לְעוֹלָם. אֶלָּא רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר לַעֲשׂוֹת כֵּן וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דר' יהודה וכו'. השתא מפרש לחלוקה שנייה דהסיפא דדרך הרבים באמצע ופליג ר' יהודה ומה בין זה ובין הבריך לתוך של רבים דהרישא ולא פליג ר' יהודא וקאמר ר' אימי דאתייא דר' יודא כר''א דסוף חזקת הבתים דתנינן תמן וכו' כדפרישית במתני':
ר' שמואל בעי. עלה דאם כר''א א''כ יביא ויקרא שהרי החלל שתחתיו כשלו הוא והשיב לו ר' יוסי מיסבר סבור וכו' והן שלו לעולם בתמיה מדבעי הכי א''כ סבר דלר''א כשלו הוא לגמרי אבל הא ליתא אלא ר''א מתיר הוא לו לעשות כן אבל כל הקודם זכה לעשות כך הואיל ואינו מפסיד לרבים ולאו שלו לגמרי הוא דתימא שיביא ויקרא:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה מַה בֵין הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁל יָחִיד. מַה בֵין הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד בְּאֶמְצַע. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי מִייָשָׁא. בְּשֶׁהִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. אִי בְּשֶׁהִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן יָבִיא וְיִקְרָא. אֲפִילוּ כְרַבָּנִין יָבִיא וְיִקְרָא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צְרִיכָה לְרִבִּי יוּדָה. הַמּוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ מְקוֹם דְּרִיסָה הוּא מָכַר אוֹ עַד הַתְּהוֹם מָכַר. אִין תֵּימַר מְקוֹם דְּרִיסָה מָכַר מֵבִיא וְקוֹרֵא. אִין תֵּימַר עַד הַתְּהוֹם מָכַר. לֹא יָבִיא כָל עִיקָּר. מִסָּפֵק מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבָּנִין פְּשִׁיטָא לוֹן שֶׁמָּכַר עַד הַתְּהוֹם. מָה פְלִיגִין. בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ. אֲבָל אִם מָכַר לוֹ שָׂדֶה וְשִׁייֵר לוֹ שְׁבִיל. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁשִּׁייֵר לוֹ עַד הַתְּהוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשהבריכה בדלעת או בסילון. ובא דרך הדלעת או הסילון לצד האחר שהוא שלו והלכך פליג ר' יהודה משום דהדרך יחיד שעובר מלמעלה לא חשיב הפסק בכה''ג ודחי לה הש''ס להאי אוקמתא אליבא דר' יהודה דאי כשהבריכה בדלעת או בסילון א''כ יביא ויקרא דהוי ממש כאלו בתוך שלו ואמאי לא קאמר ר' יהודה אלא מביא:
אפי' כרבנן יביא ויקרא. כלומר ולא עוד אלא אפי' לרבנן יביא ויקרא בכה''ג אלא הא דרב אחא לאו מלתא היא:
צריכה לר' יהודא. הך מילתא דלקמן צריכה היא לן למיבעיא אליבא דרבי יהודא מהו דיניה:
המוכר שביל לחבירו. כלומר אם נטע והבריך בתוך שלו ומכר הוא אח''כ או אפי' מקודם שביל אחד בתוך שדהו לחבירו ואותו השביל מפסיק הוא בין עיקר האילן לבין צד הברכה מהו אי נימא דמקום דריסה בלבד הוא דמכר לו או עד התהום מכר לו ומותר לחבירו לחפור ולעשות חלל תחתיו ומפרש ואזיל דהנ''מ דהבעיא לענין ביכורים ג''כ איכא דאם תאמר מקום דריסה בלבד מכר לו א''כ מביא וקורא דעד כאן לא אמר ר' יהודה גבי דרך היחיד באמצע דמביא הוא ואינו קורא דהתם הדרך הוא של חבירו ואפי' שאינו עד התהום הא מיהת מלמעלה הוא שלו וא''כ בדין הוא שיפסיק אלא דהואיל וצד הברכה יוצאת מתחתיו ובא מתוך שלו ס''ל לר' יהודה דמביא הוא אבל אינו קורא אבל בכה''ג שהכל שלו הוא אלא שמכר לו מקום הדריסה שלמעלה בלבד איכא למימר דדוקא לענין דריסה בעלמא הוא שמכר לו ולא שיהא לו רשות אחר בו וגרע מהיכא שהדרך של חבירו מפסיק ומביא וקורא הוא:
אין תימר עד התהום מכר לא יביא כל עיקר. כלומר אבל אם תאמר דהדין הוא שעד התהום מכר לו א''כ לאידך גיסא דהשתא עדיפא היא מדרך היחיד באמצע לר' יהודה דהתם איכא למימר שבעל הדרך אין לו כ''א הדרך שלמעלה ואין לו רשות מתחתיו ואיכא למימר דגם תחתיו יש לו רשות והלכך מביא ואינו קורא אבל הכא שזה בעצמו מכר לו עד התהום בדין הוא שלא יביא כל עיקר אפי' לר' יהודא ומהו:
מספק. ופשיט לה דמספק גם בכה''ג אמרינן דלר' יהודה מביא ואינו קורא:
רבנן פשיטא לן שמכר עד תהום. כלומר אבל לרבנן לא מיבעיא לן כלל דפשיטא כשזה בעצמו מכר לו הדרך דעד התהום הוא של חבירו והלכך בעל השדה אינו מביא כלל:
מה פליגין וכו'. כלומר במאי אמרינן דפליגי בהא כדשמעינן מהאי דפליגי במתניתין בדרך היחיד עוברת בתוך שדהו וה''ה במוכר שביל דוקא בשמכר לו השביל ופליגי אם מכר לו עד התהום או לא כדאמרן אבל אם מכר לו השדה ושייר השביל לעצמו בזה כ''ע מודים דמה ששייר לעצמו בעין יפה הוא ששייר ויש לו עד התהום א''נ דהאי דר' יונה לפרושי טעמא דרבי יהודה קאי ומשום דטעמא דקאמר ר' אחא לפי האוקמתא דידיה מיפרכא הלכך קאמר ר' יונה צריכה לר' יודא וכו' כלומר אלא דהכא במוכר שביל לחבירו בתוך שדהו מיירי ולר' יהודה מספקא ליה אם מקום דריסה בלבד הוא שמכר לו או עד התהום והלכך מספק מביא ואינו קורא ולרבנן פשיטא להו דעד התהום מכר לו והלכך אינו מביא והשתא שייך שפיר טפי להאי מה פליגין דקאמר:
על דעתי' דר' יהודה. דפליג אסיפא כדפרישית במתני' מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד דהרישא דלא פליג ר' יהודה ומה בין הנוטע וכו' ודרך היחיד באמצע דפליג ר' יהודה והרי מ''מ דרך היחיד מפסיק באמצע:
רִבִּי זְרִיקָן בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר שָׁרָשִׁין חָייִן זֶה מִזֶּה. אָמַר לֵיהּ דִּבְרִי הַכֹּל הִיא. הָכָא הַתּוֹרָה אָֽמְרָה רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ עַדּ שֶׁיְּהוּ כָל הַגִּידּוּלִּים מֵאַדְמָֽתְךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל ר''ז דברי הכל היא. הכא ואפי' לרשב''ג דשאני הכא דהתורה אמרה ראשית בכורי אדמתך וכו' ורשב''ג ס''ל נמי להאי דרשא:
ר' זריקן בעא קומי ר''ז. אי נימא דמתני' דרבי היא דוקא דרבי אמר שרשין חיין זה מזה פלוגתא דרבי ורשב''ג בתוספתא והובאה לעיל בפ''ק דערלה ובכמה [מקומות] אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו ח''ל מכיון שמקצתו נטוע בארץ כאלו כולו נטוע בארץ דברי רבי משום דס''ל השרשין יונקין זה מזה והולכין אחר החיוב רשב''ג אומר צד הנטוע בארץ חייב והנטועה ח''ל פטור ולימא מתני' דרבי היא והלכך אף מהיוצא מן הצד שהוא בתוך שלו אינו מביא משום שהשורש יונק מצד שהוא עומד בתוך של חבירו:
תַּנֵּי אִם הִבְרִיךְ בִּרְשׁוּת מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי וְהוּא שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְעוֹלָם. הָא לְשָׁעָה לֹא. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי אֲפִילוּ לְשָׁעָה. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה מִן הָדָא. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶּׁלּוֹ. וְעֵצִים לֹא לְשָׁעָה הֵן. מַה עָבַד לָהּ רִבִּי יוֹסֵי. שָׁרָשִׁים שֶׁדַּרְכָּן לְהַחֲלִיף לְעוֹלָם. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַחֲלִיף לְעוֹלָם הֵן. אָמַר רִבִּי מָנָה מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מְסַייֵעַ לְאַבָּא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם תּוֹרַת הַגּוֹזְלָן יָֽרְדוּ לָהֶן. וְכָאן מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהַבְרִיךְ אֲפִילוּ 1b לְשָׁעָה אֵין זֶה גּוֹזְלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' מנא. מילתא דר' יוחנן דלעיל מסייע לאבא והוא ר' יונה דהא אמר ר' יוחנן דטעמא דכולהון משום דהוי כגזלן והלכך כאן מכיון שנתן לו זה רשות להבריך אפי' לשעה שוב אין זה גזלן:
מה עביד לה ר' יוסי. להאי מתני' הרי בהדיא דאפי' רשות לשעה מהני שיהא שלו ומשני דהתם נמי כרשות לעולם הוא לפי ששרשים דרכן להחליף לעולם שקוצץ אותן והן מחליפין וחוזרין וגדלין ואח''כ חוזר וקוצצן שלא יקלקלו הבור ומכיון שדרכן להחליף הרי כרשות לעולם הן שתמיד יש לו רשות לחזור ולקצצן:
ועצים לא לשעה הן. כלומר וכי אותן העצים שהוא קוצץ מחמת שצריך לחפור הבור שם לא לפי שעה הן בתמיה דודאי אין לו לקצוץ אלא בשעת החפירה ואעפ''כ מכיון שקוצץ ברשות הוא הרי העצים שלו הן והכא נמי אע''פ שלא נתן לו רשות אלא לפי שעה הרי הוא כשלו:
חייליה דר' יונה. סייעתיה וממה שלמד לומר כן מן הדא דתנינן בפ' לא יחפור לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא''כ הרחיק ממנו ד' אמות וכו' היו שרשים יוצאין לתוך של חבירו מעמיק בעל השדה שלשה טפחים וקוצץ אותן כדי שלא יעכב את המחרישה היה חופר בעל השדה הזה בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו:
אפי' לשעה. שלא נתן לו אלא לפי שעה עד זמן כך וכך הרי הוא מביא וקורא מן היוצא בתוך הזמן דהוי כשלו:
תני. בברייתא אם הבריך ברשות חבירו לתוך שדהו מביא וקורא ופליגי בה ר' יוסי ור' יונה ברשות כמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source