גַּבָּאֵי צְדָקָה בְּיוֹם טוֹב לֹא יְהוּ מַכְרִיזִין כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בְּחוֹל. אֲבָל גּוֹבִין בְּצִינְעָה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ חֵיקָוֹ וּמְחַלְּקִין לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. גַּבָּאֵי קוּפָּה בִּשְׁבִיעִית לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. נָֽתְנוּ לָהֶן פַּת מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתְנִין אֵלָּא מָעוֹת אוֹ בֵּצוֹת. רִבִּי הֲנַנְיָה בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס הָדָא דְּתֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִים וְלֹא אוֹכְלִין. לֶאֱכוֹל אֵינָן חֲשׁוּדִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַאֲכִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לאכול אינו חשודין לכ''ש להאכיל. כלומר דאי בחשודין לאכול ודאי אין מקבלין מהן דאם הן בעצמן חשודין לאכול לכ''ש שחשודין להאכיל לאחרים:
הדא דתימר במקום שזורעין. כלומר שנחשדו על הזריעה בשביעית או שמאספין ספיחי שביעית אבל מ''מ אינן חשודין לאכול מאיסור שביעית והלכך מותר לקבל מהן פת:
גבאי קופה בשביעית לא יהו מדקדקין. לגבותה מחצירות של אוכלי שביעית באיסור דחיישינן לדמי שביעית אלא מדלגין חצרותיהן ואין מקבלין מהן:
נתנו להן פת. לחלק לעניים מותר לקבל מהן ולא חיישינן שמא מספיחי שביעית הוא שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות שביעית או בצות בצים הנלקחים מדמי שביעית:
גבאי צדקה. שגובין הקופה:
בי''ט לא יהו מכריזין. בביהכ''נ להביא להן הצדקה כדרך שמכריזין בחול אלא גובין בצנעה בתוך הבית ונותנין לתוך חיקן וכו' תוספתא היא (בסוף פ''ג דמכילתין) וכן הא דלקמן:
וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי 12b בְּגִין דּוּ כָּשֵׁר יַפְסִיד. נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי תִּיקּוּנוֹ. מַה טַעַם דְּבֵית שַׁמַּאי אֲפִילוּ תִגְדְּרֶנּוּ עַכְשָׁיו יָכוֹל אַתְּ לְגוֹדְרוֹ לְאַחַר זְמָן אֵין אַתְּ יָכוֹל לְגֹדְרוֹ. מַה טַעַם דְּרַבָּנִין אִם מְדַקְדֵּק אַתְּ אַחֲרָיו אַף הוּא מְמָעֵט בִּצְדָקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וקשיא על דב''ש. דקאמרי במתני' גבאי צדקה נותנין את שאינו מעושר למעשר א''כ בגין דכשר הוא ומתקן מה שאוכל יפסיד שהרי הוא צריך לעשר ונמצא פוחת מחלקו שנותנין לו כמו שנותנין לאחרים ומשני נותנין לו כדי תיקונו. לפי המשקל והמדה שצריך ליטול מחלקו למעשר מוסיפין לו כמו כן יתר מחלק האחרים והדר קאמר מ''ט דב''ש דקאמרי נותנין את המעושר לשאינו מעשר ומה מועיל תיקון זה למי שאין דרכו לעשר תמיד:
אפי' תגדרנו עכשיו יכול אתה לגודרו. כלומר דמשני דאפילו הגדר שאת גודרו שלא לאכול דבר שאינו מתוקן אינו אלא עכשיו ולפי שעה שהרי אין דרכו לעשר אעפ''כ מה שאת יכול לגודרו תעשה לו גדר שלא יאכל דבר שאינו מעושר דשמא מכאן ואילך יהא זהיר מעצמו ויעשר:
לאחר זמן אין את יכול לגודרו. אם לא תגדרנו עכשיו ותתן לו דבר שאינו מעושר בידים שוב אין את יכול לגודרו לאחר זמן וכשרואה שנותנין לו כך בודאי יתנהג כמנהגו לעולם:
מה טעם דרבנן. שאין חוששין לכך:
וקאמר מפני הגבאים. שאם מדקדק את אחרי' להטריחו בכך להיות משגיח ליתן לזה המעושר ולזה את שאינו מעושר אף הוא ממעט בצדקה לחלקה שלא להטריח עצמו בזה:
כֹּהֲנִים הַמְגַבְּלין בְּטָהֳרָה לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מְדַקְדְּקִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס מָאן דְּאָמַר מְדַקְדְּקִין מִפְּנֵי חַלָּתָן מָאן דְּאָמַר אֵין מְדַקְדְּקִין מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בְּעָוֹן מִיתָה שְׁבִיעִית בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה כלומר שאם אתה אוסר ליטול מהן הקלה מפני איסור שביעית א''כ אף הן לא יפרישו חלה ומבריחו אתה להכהן מן הקלה וזו היא שביעית שאינה אלא בלא תעשה ולזה אתה מכניסו לחמורה שיאכלו בלא הפרשת חלה והוא טבל בעון מיתה. כדתנן בשביעית שם האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה והלכך מוטב שיטלו מהן חלתן כדי שלא יבאו לעון מיתה:
אית תניי תני מדקדקין. בתוספתא שם וגריס הכהנים גובין בטהרה צריכין לדקדק באוכלי שביעית כלו' שהן גובין מאלו הנזהרין בטהרה ומאלו אוכלי (שביעית) צריכין הן לדקדק שלא יטול מהן ומפרש ר' פנחס במה מדקדקין שלא ליטול שהרי שביעית אינה נוהגת בתרומות ומעשרות. וקאמר מפני חלתן של אוכלי שביעית. שאע''פ שעוברין על השביעית נזהרין הן להפריש חלה כדלקמן (סוף פ''ט דשביעית) שהן אומרין חלה מדבר תורה ושביעית מר''ג ובית דינו בזמן הזה ועלה קאמר האי תנא שצריכין לדקדק שלא ליטול מהן החלה בשביעית מפני איסור שביעית שבה. מ''ד אין מדקדקין. היינו טעמיה:
לא יהו מדקדקין בחצירות של אוכלי שביעית. כלומר אין צריכין לדקדק על עצמן שלא ליטול מאלו אוכלי שביעית בשביעית כדמפרש טעמא לקמן:
כהנים המגבלין בטהרה. שעושין הכל בטהרה ומגבלין עיסתן בטהרה:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה אָמַר רִבִּי הוּנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמַאֲכִילָה לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מוֹסֵר טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי מָנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמְשַׁמְּרוֹ עַד הָעֶרֶב וּמַאֲכִילָהּ לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מְשַׁמְּרָהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח וְשׂוֹרְפָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופריך דאכתי לא נמצא שזהו מחזיק ידי עוברי עבירה שנותן לזה החשוד על השביעית לאכול מאיסור שביעית אלא כר''ש בר ביסנא שמשמרה עד ערב הפסח לפי שא''א לשורפה מיד כל זמן שלא נטמאת אע''פ שאינה ראויה לאכילה שלא יאמרו תרומה נשרפת הלכך משמרה עד ע''פ ושורפה בחמץ:
ופריך ולא נמצא מוסר טהרות לע''ה. דכיון שהוא נותן לו אחר שמטבילו אף הוא יאכל מיד קודם הערב שמש. ומשני ר' מנא דה''ק ומשמרו עד הערב ואח''כ מאכילה לו:
ומטבילה. כלומר שמטבילו לאותו החשוד לפי שזה החשוד על השביעית עם הארץ הוא ופשיטא שאינו נזהר בטהרה לפיכך מטבילו ומאכילה לו תחלה:
מביא כהן חשוד. על השביעית:
כיצד הוא עושה. הכהן שנוטל מהן החלה ואינו יכול לאוכלה מפני איסור שביעית:
חִזְקִיָּה אָמַר אֵינוֹ הֶבְקֵר מְחוּסָּר לְבַעֲלִין אֶלָּא בִזְכִייָה מִנְייָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חזקיה אמר אינו מחוסר לבעלין אלא בזכיית מנין. כצ''ל ותיבת הבקר טעות הדפוס הוא שנשמטה משורה העליונה. חזקיה בא לפרש הא דקתני הלוקח ירק מן השוק וכו' שאינו מעושר וכו' היינו שאינו מחוסר לבעלים שיתנו לזה הלוקח אלא בזכיית מנין כלומר שיהיו מונין לו כך וכך כמה הוא רוצה והמקח ידוע הוא כך וכך בסך כך והלכך קנה זה ולא יחזיר אא''כ עישר:
הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְייָא הִיא שֶׁהַזּוֹכֶה זוֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִי מֵאִיר דּוּ אָמַר כֵּיוָן שֶׁאָדָם מַבְקִיר דָּבָר וְיָצָא מֵרְשׁוּתוֹ הֶבְקֵרוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהַזּוֹכֶה זוֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי לֵית הָדָא פְלִיגָא דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין הֶבְקֵר יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים אֶלָּא בִּזְכִייָה אֵין הֶבְקֵרוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה וְאֵין הַזּוֹכֶה זוֹכֶה בְדַקָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהמבקיר מבקיר בגסה ואין הזוכה זוכה בדקה. כלומר לר' יוסי יכילנא לשנויי לך איפכא דהכא מיירי שהמשליך השליך הרבה ובמדה גסה הפקיר וכיון דלא הוי הפקר לר' יוסי עד דאתי ליד הזוכה וכאן אין הזוכה זוכה אלא בדקה כדרך המוצאים איזה דבר ללקוט מעט מעט ונמצא אף מה שבא במעט מעט לידו אכתי לא הוי הפקר דאין הזוכה זוכה בדקה מה שהפקיר זה בגסה והלכך צריך זה לעשר קודם שיוציא מתחת ידו:
ואפי' לר' יוסי לית הדא פליגא. השתא מהדר וקאמר דאף למאי דס''ל לר' יוסי לא תקשי דאמאי צריך לעשר הא ר' יוסי אמר אין הבקר יוצא מתחת ידי בעלים אלא בזכייה. כשבא ליד הזוכה וא''כ תקשי אין הפקרו הפקר בתמיה כלומר הא מיהת בא עכשיו ליד הזוכה והוי הפקר ואמאי זה צריך לעשר משום המוצא הרי כשיבא ליד המוצאו הפקר הוא ועלה קאמר דשנייא היא ואפילו תימא דכר' יוסי נמי אתיא:
שניא היא שהזוכה זוכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. כלומר דהש''ס מדחי לה השתא לאידך גיסא דיכילנא לשנויי לך דהכא מיירי שמשליך הרבה ואין דרך להפקיר במדה גסה ומה שהזוכה זוכה במעט מעט הוא זוכה ונמצא כשבא לידו אכתי לאו הפקר הויא דבשעה שהשליך לא הפקיר מה שהשליך במדה גסה ושפיר אתיא כר''מ בהא והבעה''ב צריך לעשר וכדס''ל לר''מ נמי בהא דלעיל דבעה''ב לעולם צריך לעשר:
ולית הדא פליגא על דר''מ השתא מדייק הש''ס על עיקרא דדינא שהטילו ע''ז לעשר מה שהוא משליך הרי הפקר הוא ופטור מן המעשר ומי נימא דהדא פליגא על דר' מאיר פלוגתא דר' מאיר ור' יוסי בדין הפקר הובאה לעיל (בפ''ו דפאה בהלכה א') דר''מ ס''ל כיון שאדם מפקיר דבר ויצא מרשותו הפקירו הפקר אע''פ שלא זכה בו שום אדם ורבי יוסי ס''ל דלא הוי הפקר עד שבא ליד הזוכה וכל זמן שלא זכה בו אדם יכול הוא לחזור בו וכן הוא חייב במעשר והשתא האי מתניתא פליגא על ר''מ דהא מיד כשמשליכו מפקירו הוא ואמאי צריך לעשר הרי הזוכה בו מן ההפקר הוא זוכה:
שהזוכה זוכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. כלומר דכמו שהמוצא אותו וזוכה בו במעט מעט הוא זוכה מה שמלקטו מן הארץ כך זה המשליך ומפקיר אותו אינו מפקיר במדה גסה דמסתמא אינו משליך ממנו הרבה אלא מעט מעט להקל ממשאו ולא קשיא אדהתם דחכמים נמי ל''פ עלי' דר''מ אלא בבעה''ב המוציא מתחת ידו במדה גסה לא הטילו עליו לעשר כדאמרן אבל הכא כיון שמעט מעט הוא משליך אף חכמים מודו שלא יוציא מתחת ידו בלתי מעושר:
ר' יוחנן. אמר דלא היא אלא ד''ה היא מתניתין ואף לחכמים דשנייא היא הכא:
וחכמים אומרים אחד סיטון ואחד בעה''ב מותר למכור ולשלוח לחבירו וליתן לו במתנה. והיינו במדה גסה כדאמרינן במתני' דלקמן והלוקח או המקבל הוא יפריש את הדמאי ומוקי לה ר' אלעזר להמתני' כר''מ דס''ל דבעל הבית אינו יכול להוציא מידו דבר שאינו מעושר ואפי' במדה גסה הלכך במתני' נמי לא ישליך עד שיעשר:
גמ' דרבי מאיר הוא. הא דקתני לא ישליך עד שיעשר ומסתמא בבעה''ב מיירי שמביא ירק שלו מן הגינה וחותך את העלים ומשליכן להקל ממשאו כר''מ היא דאתיא ופלוגתא דר''מ ורבנן בתוספתא (פ''ג) והובאה בפ' דלעיל (בהלכה ד') דקתני התם לא התירו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד. שהוא מוכר במדה גסה. ובעה''ב בין כך ובין כך צריך לעשר דברי ר''מ. כלומר (בין) שמוכר במדה דקה בין במדה גסה עליו הוא מוטל המעשר קודם שיוציא מתחת ידו:
משנה: 13a הָרוֹצֶה לַחֲזוֹם עָלֵי יֶרֶק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. הַלּוֹקֵחַ יֶרֶק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר אֶלָּא מִנְייָן. הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ וְרָאָה טוֹעַן אֶחָד יָפֶה מִמֶּנּוּ מוֹתָּר לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שלא משך. לא גמר בדעתו לקנותו:
מותר להתזיר. כך בלא מעשר:
היה עומד ולוקח. כלומר שהיה בורר איזה מהם יקח ולא הגביה על מנת לקנות וראה טוען אחר משאוי אחר של ירק שהוא יפה ממנו:
שאינו מעושר אלא מנין. האי מעושר פירושו מחוסר כלומר שכבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן כך וכך אגודות בפרוטה:
לא יחזיר עד שיעשר. דמכי אגבהינהו קנה ונעשה שלו לענין זה שלא יוציאו מתחת ידו עד שיעשר ובגמרא פריך עלה שהרי הוא גוזל את המוכר שמחזיר לו כשהוא מעושר ונמצא מפסידו בכדי המעשר ומשני שהוא נותן לו דמי המעשר שמפריש:
הלוקח ירק מן השוק. ונטלו בידו ולאחר שנטלו נמלך להחזירו למוכר:
לא ישליך עד שיעשר. שלא יעשה תקלה לעמי הארץ שימצאו אותן ויאכלו כשאינם מתוקנים:
מתני' לחזום. לחתוך ולכרות עלי הירק שנתחייב במעשר כגון שנאגד או שמילא את הכלי או שליקט כל צרכו כדתנן בפ''ק דמעשרות והוא מסיר את העלין כדי להקל ממשאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source