משנה: מְחִיצַת הַקָּנִים אִם אֵין שָׁם בֵּין קָנֶה לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי הֲרֵי זוּ כִמְחִיצָה. וְגֶדֶר שֶׁנִּפְרַץ עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת הֲרֵי הוּא כְפֶתַח. יוֹתֵר מִיכֵּן כְּנֶגֶד הַפִּירְצָה אָסוּר. נִפְרְצוּ בוֹ פִּרְצוֹת הַרְבֶּה אִם הָעוֹמֵד מְרוּבָּה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר וְאִם הַפָּרוּץ מְרוּבָּה עַל הָעוֹמֵד כְּנֶגֶד הַפִּירְצָה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כנגד הפרצה אסור. עד שירחיק כשיעור אבל כנגד העומד לעולם הוא מותר:
אם העומד מרובה על הפרוץ מותר. ולפי המסקנא בפ''ק דעירובין דהלכתא כמ''ד עומד כפרוץ מותר הך רישא לאו דוקא היא אלא איידי דתני בסיפא ואם הפרוץ מרובה על העומד אסור כנגד הפרצה תני נמי ברישא עומד מרובה וה''ה אם העומד כפרוץ דמותר אף כנגד הפירצה:
הרי הוא כפתח. ואפי' כנגדו מותר לסמוך ואם הוא יותר מעשר לא חשיב כפתח וצריך הרחקה כנגד מקום הפרוץ:
מתני' שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי. דזהו השיעור שיכול ליכנס הגדי בבת אחת וכל שהוא פחות משלשה שאין הגדי יכול ליכנס הרי זה כלבוד והויא מחיצה:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי עָשָׂה גֶדֶר לִפְנִים 20b מִגֶּדֶר וְאָמַר אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם וְאִם לָאו אָסוּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה שָׁם מָקוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה נִיטָּל הַמָּחוֹל. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה וּבִלְבַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי מָנָא אֲפִילוּ מֵיצַר וְהוֹלֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה שם מקום שתים עשרה אמה ניטל המחול. כלומר דר''ל מפרש דהא דבעינן במחול שתים עשרה אמה לא שיהא שתים עשרה על כל פני אורך השורה נגד הגדר אלא אם היה שם מקום א' פנוי והוא רחב שתים עשרה אמה בין הכרם להגדר ניטל המחול מכל אורך השורה ומותר להביא זרע ואפי' במקום שאין שם שתים עשרה בין הגפנים להגדר ופליגי ר' חזקיה ור' מנא בהאורך של מקום שתים עשרה דקאמר ר''ל דלר' חזקיה ובלבד שיהא שם שתים עשרה על שתים עשרה דאז הוא מותר אפי' חוץ להמקום הזה ור' מנא קאמר דאפי' אין בכל האורך שתיים עשרה רחב שתים עשרה אלא במקום אחד הוא רחב שתים עשרה ואח''כ מיצר והולך ג''כ הוא מתיר כל אורך השורה שחוץ למקום הזה וניטל המחול מחוץ להמקום ומותר להביא זרע ואפי' אין שם שתים עשרה רוחב:
ואמר. כלומר בתר דבעי הדר פשטה. ואמר דמסתברא אם יש ג''ט ביניהן מותר להביא זרע לשם דהוי חוץ לגדר הפנימי דמפסיק בין הכרם לבין הזרעים שמחוצה לו אבל בפחות מג' הוי לבוד וכגדר אחד דמי והוי כזורע בתוך הגדר ולא מחוצה לו:
עשה גדר לפנים מגדר. מהו להביא הזרע בין הגדרות אם הוי כחוץ לגדר או לא:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן חֲנִינָה נָעַץ אַרְבָּעָה קָנִים בְּאַרְבָּעָה זָוִיוֹת שֶׁבְּכֶרֶם וְקָשַׁר גָּמֵי מִלְּמַעֲלָה מַצִּיל מִשּׁוּם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כִּמְחִיצַת שַׁבָּת כֵּן מְחִיצַת כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֶצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְנגנינר הֶרָאוֹ שָׂדֶה אַחַת. וּבֵית חֲבֵירָתָה הָֽיְתָה נִקְרֵאת. וְהָיוּ שָׁם פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וְהָיָה נוֹטֵל אָעִין וְסוֹתֵם. דּוּקַרְנִין וְסוֹתֵם עַד שֶׁמִּיעֵטָן פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר. אָמַר כְּזֶה כֵן מְחִיצַת שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעִנְייַן שַׁבָּת שֶׁאֵין הַפֵּיאָה מַצֶלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אָמַר רִבִּי חַגַּי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁהַפֵּיאָה מַצֶלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּיּוֹ חֶבֶל אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אמר' כן. מהך מתני' ששנינו בעירובין שם שמעינן לה דאין צוה''פ מתיר ביותר מעשר דתנינן התם גבי שיירא שחנתה בבקעה מקיפין שלשה חבלים על היתדות זה למעלה מזה ובין חבל לחבירו פחות מג''ט והוי כלבוד וכן בין החבל התחתון לקרקע פחות מג''ט ושיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהא בין הכל עשרה טפחים והוי מחיצה לטלטל בתוכה ואם את אומר שהצורת הפתח מתיר אף ביותר מעשר למה לי ג' חבלים הרי די בחבל אחד שיקשור אותו בקנים שמכאן ומכאן ויהא ניתרת כל אורך המחיצה בצוה''פ אלא לאו ש''מ דאין צוה''פ מתיר ביותר מעשר:
מודה רשב''ל לענין שבת שאין הפאה מצלת יותר מעשר כצ''ל. וכן הוא בעירובין ובסוכה דאע''ג דלענין כלאי' קאמר לעיל נעץ ארבעה קנים וכו' מציל משום פאה והיינו לפי מה שהן ואפי' ביותר מעשר מודה הוא לענין שבת שאין צורת הפתח מתיר בפרצה שהיא יותר מעשר:
ובית חברתה היתה נקראת. על שם שהיו זורעין ממינין אחרי' בשדה שבצדה וסמוכה ומחוברת לזו וסמכו על הגדר שהיה מפסיק ביניהן והיה שם בהגדר פרצות יותר מעשר אמות והיה נוטל עצים ודוקרנין עצים משופין כמין דקר וסותם עד שמיעט על פחות מעשר ואמר כזה מהני נמי לענין מחיצות שבת לסתום הפרצה היותר מעשר אפילו באלו עצים דקין כל שהן:
לנגנינר. שם מקום:
כמחיצת שבת. מה שנקרא מחיצה לענין שמותר לטלטל בתוכה בשבת כן היא לענין מחיצת כלאים שתהא מחיצה כזו הפסק בין הכלאים:
א''ר יונה. ובפ''ק דעירובין וכן בריש פ''ק דסוכה גריס נמי כאן ר' יוחנן ואיתא לכולא סוגיא דלקמן שם:
מציל משום פיאה. משום צורת הפתח ועל שם שקולעין הגמי מקנה לקנה מלמעלן קרי ליה פאה מלשון פאה נכרית וכלומר דמציל והוי כמחיצה סביב הכרם ומותר לסמוך זרעים מבחוץ:
הלכה: עֲשָׂרָה פַּסִּין כְּנֶגֶד הַבֵּנַייִן וְיֵשׁ בְּעוֹמֵד אַרְבָּעָה וְהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר. עָשָׂה פַסִּין כְּנֶגֶד הַגְּפָנִים וְאֵין בְּעוֹמֵד אַרְבָּעָה וְהַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד. פְּשִׁיטָא כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עשה פסין כנגד הגפנים. אבל אם לא העמידן כנגד הבינים אלא כנגד הגפנים וכו' כלומר בזה פשיטא הוא שכנגד הפרצה אסור הוא שהרי נשאר הפרוץ של הגדר רבה על העומד אלא משום אין בעומד ארבעה הוא דנקט דברישא הרבותא דאפי' בעומד ארבעה כנגד הפרצה אסור ואע''ג שהעמידן כנגד הבינים והכא קאמר דכנגד העומד לעולם מותר הוא ואפי' אין בו רוחב ארבעה ומה דקאמר פשיטא אכנגד הפרצה אסור הוא דקאמר וכדאמרן:
והעומד רבה על הפרוץ. כלומר אע''פ שעכשיו אם נצרף הפסין להעומדין שבגדר יהיה עומד מרובה על הפרוץ אפי' הכי כנגד העומד שבגדר הוא שמותר לסמוך הזרעים וכנגד הפרצה אסור וטעמא דמילתא מפני מראית העין הוא שהרואה שסומך הזרעים אצל הגדר מבחוץ אומר שזה סמך עצמו על הגדר והרי הוא נפרץ והפרצות רבו על העומדין ולא ישגיח על הפסין שמבפנים שהן מרחוק:
ויש בעומד ארבעה. אפי' יש בעומד רחב ארבעה טפחים:
גמ' עשה פסין כנגד הבנין. אגדר שנפרצו בו פרצות והפרוץ מרובה על העומד קאי שאם עשה פסין מבפנים להגדר והעמידן כנגד הביניים והן הפרצות שבין העומדין ולא שהוסיף עליהן לסתום הפרצות אלא שהעמידן מרחוק מעט וכנגד הפרצות:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָאן תַּנָּא פֵּיאָה מַצֶּלֶת לֹא רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר לֵיהּ אַדְהִי תַּנָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאן תנא פיאה מצלת. בכלאים לא ר' יוחנן בן נורי הוא דאמר הכי לעיל:
א''ל אדהי תנא. ובעירובין גריס הדא תנא והיינו הך כלו' אין דהדא תנא הוא דס''ל הכי ויחידאה היא:
רִבִּי בּוּן וְרַבָּנִין בָּעִין קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא פֵּיאָה מַהוּ שֶׁתַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן פֵּיאָה מַצֶּלֶת בְּסוּכָּה. סוֹף סְכָךְ מַהוּ שֶׁיַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן אֵין סוֹף סְכָךְ מַצִּיל בְּסוּכָּה. מַה בֵּין זֶה לְזֶה. זֶה נַעֲשֶׂה לְכָךְ וְזֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה לְכָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לְעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן הָא לְהוֹרוֹת אָסוּר לְהוֹרוֹת. מַה אִם סוּכָּה קַלָּה אַתְּ אָמַר אָסוּר. שַׁבָּת הַחֲמוּרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פאה מהו שתציל בסוכה. אי מהני צורת הפתח להיות נחשב דופן לסוכה ואמר להן מצלת:
סוף סכך. היוצא מן הסוכה לחוץ מהו שיציל ויתיר גם מבחוץ משום סוכה:
זה. צורת הפתח נעשה לכך להיות תחת דופן לסוכה אבל סוף סכך לא נעשה לכך להתיר מבחוץ:
כל אילין מילייא. דאמרן לעיל בסוף תקרה לענין שבת לא אמרו אלא דרך משא ומתן בדבר אבל להורות להיתר למעשה אסור דק''ו מה אם סוכה קלה את אומר אסור סוף סכך שבת החמורה לכ''ש:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל טֶטְרַפֻּלִיּוֹת שֶׁבִּכְּרָמִים אָסוּר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹף תִּקְרָה וְאֵין סוֹף תִּקְרָה מַצִּיל מִשּׁוּם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְּאַרְבָּעָה עֲמוּדִין וַעֲלֵיהֶן אַרְבָּעָה פִּיסְטֻלִיּוֹת וְהִתִּיר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהְן מִשּׁוּם פֵּיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
טטרפליות שבכרמים. והכי איתא נמי בעירובין אבל בפ''ק דסוכה גריס שבכרכים והן הגזוזטראות היוצאין מכותלי הבתים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ולא נעשו משום היתר קורה א''נ סוף של הקורה עצמה היוצא מן הצדדי' והוא ג''כ נקרא סוף תקרה:
ואין סוף תקרה מציל משום פאה בתמיה. דנהי דלא נעשו לשם קורה הא מיהת ליתהנו משום צוה''פ כשמגיעין סוף תקרה של צד זה לצד זה וכדאמר ר' פנחס דאתא עובדא וכו' ועליהן ד' פיסטליות כמו פסי קורה והתיר לטלטל תחתיהן משום צורת הפתח או משום פיאת התקרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וה''נ כן:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶבוּדָמָא דְּחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְגוֹבַהּ אֲפִילוּ עַד מֵאָה אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן הָדָא דְּאַתְּ אָמַר לְעִנְייַן כִּלְאַיִם אֲבָל לְעִנְייַן שַׁבָּת לֹא תְהֵא פֵיאָה גְדוֹלָה מִן הַקּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הִיא כִלְאַיִם הִיא שַׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מַה בֵין קוֹרָה וּמַה בֵין פֵּיאָה. פֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת מֵרוּחַ אַחַת. עַד שֶׁתְּהֵא מְגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. קוֹרָה מַצֶּלֶת מֵרוּחַ אַחַת. וְאָתְיָא כְּהַהִיא דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא הַפֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת עַד שֶׁתְּהֵא מְגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי דלא היא. דאין חילוק והיא כלאים והיא שבת דחדא דינא אית להו לענין גובה בצורת הפתח:
על דעתיה דר' יוסי. א''כ מה בין קורה ומה בין פאה לענין שבת. וקאמר דהא איכא בינייהו דפאה אינה מצלת מרוח אחת כלומר אם כל הרוח פתוח הוא מלמעלה עד לארץ שאין צורת הפתח מתיר עד שתהא המחיצה מגופפת מארבע רוחותיה דנשתיירו שם גיפופין סמוך לקרקע אלא שאין גבהן עשרה טפחי' להיות נחשבין מחיצה בהא הוא דמהני צוה''פ שלמעלה אבל קורה מצלת אף שהוא פתוח לגמרי מרוח אחת כדין קורה במבוי והא הוא דאיכא בינייהו לענין גובה בשבת:
ואתיא וכו'. כלומר וכהאי מ''ד דס''ל הכי דאין צוה''פ מתיר בשהרוח פתוח לגמרי:
הדא דאת אמר לענין כלאים דוקא. אבל לענין שבת לא תהא פאה גדולה מן הקורה שבמבוי שאינו מתיר אלא עד כ' אמה:
לגובה. מתיר צורת הפתח אפי' עד מאה אמה:
רִבִּי 21a יוֹנָה אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה בָּעֵי הָדָא פֵּיאָה מַה אַתְּ אָֽמְרָת מִלְּמַעֲלָן מִן הַצַּד. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן הָא כָּל שֶׁכֵּן מִן הַצַּד. אִין תֵּימַר מִן הַצַּד הָא לְמַעֲלָן לֹא. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּי אִין תֵּימַר מִן הַצַּד לֹא אָמַר רִבִּי חַגַּי כְּלוּם. מַה נַפְשֵׁךְ אִם מִלְּמַעֲלָן הֲרֵי מִלְּמַעֲלָן. אוֹ מִן הַצַּד הֲרֵי מִן הַצַּד. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה תִּיפְתָּר בַּעֲשׂוּיִין כְּמִין דּוּקְרָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תפתר בעשויין כמין דוקרן. שהיתדות שמקיפין עליהן החבלים עשויין כמין הדקר הזה שהוא רחב מלמעלה והולך ומשפע עד שהוא דק ביותר והלכך הוא דקאמר דאי אמרת צורת הפתח דוקא מן הצד לא שמעינן מידי מהאי מתני' דאינו מתיר ביותר מעשר משום דהכא בכה''ג א''א לעשותו מן הצד הואיל והיתדות הן דקין מאוד מן הצד ואין החבל נקשר ועומד עליהן לפי שהולכין להיות משפעין משפעין והחבל נופל מעליהן עד למטה ולעולם אימא לך דבעלמא מתיר צורת הפתח אפי' ביותר מעשר:
מה נפשך. כלומר דמתמה הש''ס דמ''ש הא מה נפשך מוכחא מהתם דאי מלמעלן נמי מהני הרי מלמעלן יכול ג''כ לעשות אי מן הצד הוא דמהני הרי מן הצד מיהת יכול הוא לעשות אלא ע''כ דאינו מתיר ביותר מעשר ואמאי קאמרת דאין תימר מן הצד לא א''ר חגיי כלום:
חסר כאן והכי גרסינן בעירובין ובסוכה אין תימר מלמעלן יאות א''ר חגיי אין תימר מן הצד לא אמר ר' חגיי כלום. דבשלמא אי אמרינן דמלמעלן נמי מהני צורת פתח בעלמא שפיר קאמר ר' חגיי דממתני' מקיפין חבלים שמעינן דאינו מתיר ביותר מעשר מדלא קאמר דבחבל אחד סגי ויקשרנו למעלה על היתדות שמכאן ומכאן אבל אי אמרינן דדוקא מן הצד הוא דמהני בעלמא א''כ לא אמר כלום דלא שמעינן מידי מהאי מתני' כדמסיק לקמיה:
אין תימר מלמעלן. מהני הא שמענו דכ''ש דמהני מן הצד שהחבל יותר סמוך לקרקע הוא אבל אין תימר מן הצד א''כ איכא למימר הא מלמעלן לא מהני שאינו נראה כל כך כמו מחיצה:
הדא פאה מה את אמרת בה. כלומר דאיך הדין לעשות צורת הפתח אם מלמעלן על הקנים והיתדות אי אם מן הצד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source