רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶבוּדָמָא דְּחֵיפָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְגוֹבַהּ אֲפִילוּ עַד מֵאָה אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן הָדָא דְּאַתְּ אָמַר לְעִנְייַן כִּלְאַיִם אֲבָל לְעִנְייַן שַׁבָּת לֹא תְהֵא פֵיאָה גְדוֹלָה מִן הַקּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הִיא כִלְאַיִם הִיא שַׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מַה בֵין קוֹרָה וּמַה בֵין פֵּיאָה. פֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת מֵרוּחַ אַחַת. עַד שֶׁתְּהֵא מְגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. קוֹרָה מַצֶּלֶת מֵרוּחַ אַחַת. וְאָתְיָא כְּהַהִיא דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא הַפֵּיאָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת עַד שֶׁתְּהֵא מְגוּפֶפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואתיא וכו'. כלומר וכהאי מ''ד דס''ל הכי דאין צוה''פ מתיר בשהרוח פתוח לגמרי:
על דעתיה דר' יוסי. א''כ מה בין קורה ומה בין פאה לענין שבת. וקאמר דהא איכא בינייהו דפאה אינה מצלת מרוח אחת כלומר אם כל הרוח פתוח הוא מלמעלה עד לארץ שאין צורת הפתח מתיר עד שתהא המחיצה מגופפת מארבע רוחותיה דנשתיירו שם גיפופין סמוך לקרקע אלא שאין גבהן עשרה טפחי' להיות נחשבין מחיצה בהא הוא דמהני צוה''פ שלמעלה אבל קורה מצלת אף שהוא פתוח לגמרי מרוח אחת כדין קורה במבוי והא הוא דאיכא בינייהו לענין גובה בשבת:
אמר ר' יוסי דלא היא. דאין חילוק והיא כלאים והיא שבת דחדא דינא אית להו לענין גובה בצורת הפתח:
לגובה. מתיר צורת הפתח אפי' עד מאה אמה:
הדא דאת אמר לענין כלאים דוקא. אבל לענין שבת לא תהא פאה גדולה מן הקורה שבמבוי שאינו מתיר אלא עד כ' אמה:
רִבִּי 21a יוֹנָה אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה בָּעֵי הָדָא פֵּיאָה מַה אַתְּ אָֽמְרָת מִלְּמַעֲלָן מִן הַצַּד. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן הָא כָּל שֶׁכֵּן מִן הַצַּד. אִין תֵּימַר מִן הַצַּד הָא לְמַעֲלָן לֹא. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּי אִין תֵּימַר מִן הַצַּד לֹא אָמַר רִבִּי חַגַּי כְּלוּם. מַה נַפְשֵׁךְ אִם מִלְּמַעֲלָן הֲרֵי מִלְּמַעֲלָן. אוֹ מִן הַצַּד הֲרֵי מִן הַצַּד. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה תִּיפְתָּר בַּעֲשׂוּיִין כְּמִין דּוּקְרָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא פאה מה את אמרת בה. כלומר דאיך הדין לעשות צורת הפתח אם מלמעלן על הקנים והיתדות אי אם מן הצד:
אין תימר מלמעלן. מהני הא שמענו דכ''ש דמהני מן הצד שהחבל יותר סמוך לקרקע הוא אבל אין תימר מן הצד א''כ איכא למימר הא מלמעלן לא מהני שאינו נראה כל כך כמו מחיצה:
חסר כאן והכי גרסינן בעירובין ובסוכה אין תימר מלמעלן יאות א''ר חגיי אין תימר מן הצד לא אמר ר' חגיי כלום. דבשלמא אי אמרינן דמלמעלן נמי מהני צורת פתח בעלמא שפיר קאמר ר' חגיי דממתני' מקיפין חבלים שמעינן דאינו מתיר ביותר מעשר מדלא קאמר דבחבל אחד סגי ויקשרנו למעלה על היתדות שמכאן ומכאן אבל אי אמרינן דדוקא מן הצד הוא דמהני בעלמא א''כ לא אמר כלום דלא שמעינן מידי מהאי מתני' כדמסיק לקמיה:
מה נפשך. כלומר דמתמה הש''ס דמ''ש הא מה נפשך מוכחא מהתם דאי מלמעלן נמי מהני הרי מלמעלן יכול ג''כ לעשות אי מן הצד הוא דמהני הרי מן הצד מיהת יכול הוא לעשות אלא ע''כ דאינו מתיר ביותר מעשר ואמאי קאמרת דאין תימר מן הצד לא א''ר חגיי כלום:
תפתר בעשויין כמין דוקרן. שהיתדות שמקיפין עליהן החבלים עשויין כמין הדקר הזה שהוא רחב מלמעלה והולך ומשפע עד שהוא דק ביותר והלכך הוא דקאמר דאי אמרת צורת הפתח דוקא מן הצד לא שמעינן מידי מהאי מתני' דאינו מתיר ביותר מעשר משום דהכא בכה''ג א''א לעשותו מן הצד הואיל והיתדות הן דקין מאוד מן הצד ואין החבל נקשר ועומד עליהן לפי שהולכין להיות משפעין משפעין והחבל נופל מעליהן עד למטה ולעולם אימא לך דבעלמא מתיר צורת הפתח אפי' ביותר מעשר:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל טֶטְרַפֻּלִיּוֹת שֶׁבִּכְּרָמִים אָסוּר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹף תִּקְרָה וְאֵין סוֹף תִּקְרָה מַצִּיל מִשּׁוּם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְּאַרְבָּעָה עֲמוּדִין וַעֲלֵיהֶן אַרְבָּעָה פִּיסְטֻלִיּוֹת וְהִתִּיר לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהְן מִשּׁוּם פֵּיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואין סוף תקרה מציל משום פאה בתמיה. דנהי דלא נעשו לשם קורה הא מיהת ליתהנו משום צוה''פ כשמגיעין סוף תקרה של צד זה לצד זה וכדאמר ר' פנחס דאתא עובדא וכו' ועליהן ד' פיסטליות כמו פסי קורה והתיר לטלטל תחתיהן משום צורת הפתח או משום פיאת התקרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וה''נ כן:
טטרפליות שבכרמים. והכי איתא נמי בעירובין אבל בפ''ק דסוכה גריס שבכרכים והן הגזוזטראות היוצאין מכותלי הבתים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ולא נעשו משום היתר קורה א''נ סוף של הקורה עצמה היוצא מן הצדדי' והוא ג''כ נקרא סוף תקרה:
רִבִּי בּוּן וְרַבָּנִין בָּעִין קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא פֵּיאָה מַהוּ שֶׁתַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן פֵּיאָה מַצֶּלֶת בְּסוּכָּה. סוֹף סְכָךְ מַהוּ שֶׁיַּצִּיל בְּסוּכָּה. אָמַר לוֹן אֵין סוֹף סְכָךְ מַצִּיל בְּסוּכָּה. מַה בֵּין זֶה לְזֶה. זֶה נַעֲשֶׂה לְכָךְ וְזֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה לְכָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא לְעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן הָא לְהוֹרוֹת אָסוּר לְהוֹרוֹת. מַה אִם סוּכָּה קַלָּה אַתְּ אָמַר אָסוּר. שַׁבָּת הַחֲמוּרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל אילין מילייא. דאמרן לעיל בסוף תקרה לענין שבת לא אמרו אלא דרך משא ומתן בדבר אבל להורות להיתר למעשה אסור דק''ו מה אם סוכה קלה את אומר אסור סוף סכך שבת החמורה לכ''ש:
זה. צורת הפתח נעשה לכך להיות תחת דופן לסוכה אבל סוף סכך לא נעשה לכך להתיר מבחוץ:
סוף סכך. היוצא מן הסוכה לחוץ מהו שיציל ויתיר גם מבחוץ משום סוכה:
פאה מהו שתציל בסוכה. אי מהני צורת הפתח להיות נחשב דופן לסוכה ואמר להן מצלת:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָאן תַּנָּא פֵּיאָה מַצֶּלֶת לֹא רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר לֵיהּ אַדְהִי תַּנָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אדהי תנא. ובעירובין גריס הדא תנא והיינו הך כלו' אין דהדא תנא הוא דס''ל הכי ויחידאה היא:
מאן תנא פיאה מצלת. בכלאים לא ר' יוחנן בן נורי הוא דאמר הכי לעיל:
משנה: הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כֶּרֶם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. לְפִיכָךְ הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שוּרָה אַחַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובה''א קידש שתי שורות. דאין נקרא כרם פחות משתי שורות דתבואת הכרם דאמרה תורה דמקדש שתי שורות הוא:
בש''א קידש שורה אחת. דכי אמרה התורה פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם שורה אחת הוא דמקדש ואוסר דמקריא כרם:
לפיכך הזורע ד''א. כלומר בתוך ד''א של עבודת הכרם:
עד שיהו שתי שורות. ובכל שורה ושורה ג' גפנים ולא פחות וכדאמרינן לעיל בהלכה ג':
ובה''א אינו כרם. וא''צ להרחיק אלא ששה טפחים כדין גפן יחידית:
מתני' המטע שורה של חמש גפנים. משום דאשכחן דחמש גפנים כרם מיקרי כדתנן לקמן הנוטע שתים כנגד שתים וכו' להכי נקט חמש גפנים לאשמעינן אליבא דב''ש דסברי דהואיל ואיכא חמש אע''פ שנטען בשורה אחת הוו כרם וצריך להרחיק ממנה הזרע ד''א כדי עבודת הכרם:
נִמְצֵאת אוֹמֵר לְעִנְיַן כִּלְאַיִם כָּל הַפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץּ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. מֵאַרְבַּע וְעַד עֶשֶׂר אִם עוֹמֵד מְרוּבָּה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם פָּרוּץ מְרוּבָּה עַל הָעוֹמֵד כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. לְעִנְייַן שַׁבָּת כָּל הָפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה וְעַד עֶשֶׂר אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. יֶתֶר מֵעֶשֶׂר אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ אָסוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן 21b לֵית כָּאן מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. יֵשׁ כָּאן פִּירְצָה שְׁלֹשָׁה אֵין כָּאן מְקוֹם אַרְבָּעָה. מָתִיב רִבִּי מָנָא וְהָתַנִּינָן מַקִּיפִין בְּקָנִים וְקָנֶה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁכָּל הַפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם הוּא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב מִכָּל מָקוֹם מִכֵּיוָן שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בר בון בשם רב. ופלוג אהא דרבי חנניה אלא דמ''מ דאע''פ שאין העומד מקום חשוב כיון שהוא רבה על הפרוץ מותר:
א''ל לא תתיבני פחות משלשה. אל תשיבני מהאי דמקיפין בקנים דהפרצה פחות משלשה היא דהא קתני התם בהדיא ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג''ט וכל הפחות מג' כסתום הוא וכי קאמינא אנא על חלוקה דהאי ברייתא מג' ועד ד' דהפרצה שלשה היא ומן הדין הוא דבעינן שיהא העומד מקום חשוב וקתני להתירא בעומד מרובה בלבד:
מתיב ר' מנא. על הא דאמר ר' חנניה בשם ר' יוחנן והתנינן בעירובין שם מקיפין המחיצה בקנים וכי קנה יש לו מקום חשוב והלא פחות מארבעה הוא ואעפ''כ מותר להקיף בקנים:
לית כאן מג' ועד ארבעה. כלומר חלוקה זו ברישא לענין כלאים ליתא היא ולא מצינן למיתנייה דהא קתני אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם כן אם הפרצה היא שלשה שלשה והעומד הוא יותר משלשה מותר ואע''פ שאין בעומד רחב ארבעה ואמאי הרי יש כאן פרצה שלשה ואין כאן מקום ד' להעומד ולא הוי מקום חשוב להתיר בכה''ג משום העומד מרובה על הפרוץ אלא ודאי דסמי מהברייתא להאי בבא מג' ועד ד':
לענין שבת וכו'. אין חילוק בין שהפרצה מג' ועד ארבעה ובין מד' ועד עשר אם הפרוץ מרובה על העומד אסור אף כנגד העומד דהא כיון שהפרוץ מרובה על העומד נתבטלה המחיצה ולא שייך לענין שבת להתיר כנגד העומד וכן בשהפרצה יותר מעשר היא אין כאן מחיצה ואפי' העומד מרובה על הפרוץ אסור:
מארבעה ועד עשר. ועשר בכלל אם העומד מרובה וכו' מותר אף כנגד הפרוץ:
אסור. כנגד הפרוץ אבל כנגד העומד מותר:
אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אף כנגד הפרוץ:
מג' ועד ארבעה. ולא ארבעה בכלל:
נמצאת אמר לענין כלאים וכו'. מתוספתא היא דפ''ד אלא שנשתנית קצת הנוסחא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source