הלכה: וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶֶּן לָקִישׁ אָמַר בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ. אִם בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ בְּלֹא גֶדֶר אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַהוּ לִיזְרֹעַ בֵּנְתַּיִם. בִּמְכוּוָּנוֹת הֵן וְאַתְּ אָמַר אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּנְתַּיִם. מַהוּ לִיזְרֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים כְּמַה דְתֵימַר גַּבֵּי מוּקְשֶׁה אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. אוּף הָכָא אָסוּר לִיזְרֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו לזרוע בין הגפנים. בגומות שביניהן אם הוה הפסק ופשיט לה כמה דתימר גבי מוקשה לעיל בפ''ג בהלכה ו' דבין הגומות. שהן בין הקישואין והדלועין שאסור לזרוע זרע אחר שם אם אין כאן שיעור העבודה וה''נ אסור לזרוע בין הגפנים אפי' בין הגומות עד שירחיק שיעור העבודה של גפן:
במכוונת הן ואת אמר אסור לזרוע בינתים. בתמיה כלומר והא אפי' במכוונת הן הגפנים בהשורה וכי את אומר שאסור לזרוע בינתים חוץ לד''א מהגפנים דלא אמרו ב''ש דשורה אחת הוי כרם אלא לענין שצריך להרחיק ד''א אבל חוץ לד''א למה לא יזרע והרי כיון שאין כאן אלא שורה אחת לא שייך למימר ביה דין מחול הכרם שיהא אסור בין הכרם להגדר כדאמרינן בריש פ''ד דלא אמרו מחול הכרם אלא בכרם גדול ולא בכרם קטן שיש בו שתי שורות ומכ''ש כאן בשורה אחת:
מהו ליזרע בינתים. האי בינתים א''א לפרש בין העריס להגדר בתוך ד''א דמהיכי תיתי שיהא מותר לזרוע והלא לכ''ע צריך להרחיק ולא פליגי אלא בשיעור מדידת ד''א ואם יש יותר מד''א בינו להגדר הוא דבעי מהו לזרוע חוץ לד''א מהגפנים או דילמא כיון שהוא בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם:
אם בעריס המכוון שנו בלא גדר וכו'. כצ''ל כלומר דאלו במכוון למה לי גדר לב''ש. ולגי' שלפנינו יש לפרש דבניחותא קאמר ואסוקי מילתא היא כלומר אלא דאם הוא כן דבעריס המעוקם שנו שפיר הוא דבלא גדר אינו אסור משום כרם אף לב''ש:
בעריס המעוקם שנו. שאין השורה נטועה מכוונת אלא באמצע השורה הגפנים בולטין לכאן והן בצד הגדר ומן הצדדין הן משוכין להלן מן הגדר מן הצד ולא קאמרי ב''ש דשורה אחת הוי כרם אלא בשורה מכוונת שהגפנים הן נטועין זא''ז במכוון אבל הכא מכיון שהוא עקום אם לא היה בצד הגדר לא הוי כרם:
גמ' וקשיא על דעתיה דב''ש. למה להו למימר הנוטע שורה בצד הגדר וכי בלא כך אינו אסור משום כרם הא ס''ל דהנוטע שורה אחת של חמש גפנים בכל מקום הוי כרם כדתנן לעיל בפ''ד בהלכה ה':
משנה: 28a אֵי זֶהוּ עָרִיס הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגֶּדֶר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִיקַּר גְּפָנִים וּלְשָׂדֶה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין מִן הַגֶּדֶר וּלְשָׂדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי טוֹעִין כָּל הָאוֹמְרִין כָּךְ. אֶלָּא אִם יֵשׁ אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִיקַּר גְּפָנִים וּלְגֶדֶר נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר''ע אומר ג''ט. הויא עבודה לגפן יחידית ואין הלכה כר''ע:
טועין כל האומרין כך. לב''ה דמעולם לא אמרו ב''ה בשורה אחת של חמש גפנים שיהא צריך להרחיק ממנה ולשדה ד' אמות ולא הוזכר ד''א בעריס אלא לענין זה שאם יש שם ד''א בין עיקרי הגפנים ובין הגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כדין גפן יחידית וזורע את המותר מששה טפחים ולהלן עד הגדר ואם אין שם ד''א בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם דדמיא לגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דס''ל לר' יוסי בפ' דלעיל בהלכה ד' שאם אין שם ד''א לא יביא זרע לשם והכי אמרינן בגמרא דר''י בן נורי בשיטת ר' יוסי אמרה:
בש''א מודדין ד''א מעיקר גפנים ולשדה. כגון שהגפנים הן לפנים מן הגדר והזמורות עולים על הגדר ואם בא לזרוע לאחורי הגדר לב''ש מודדין מעיקרי הגפנים ואם היה בין הגפנים להגדר אמה אחת מרחיק עוד ג' אמות מן הגדר וזורע שהן ד' אמות מעיקרי הגפנים ולב''ה מודדין ד''א מן הגדר שהן חמש אמות מעיקרי הגפנים ובזה ב''ש מקילין וב''ה מחמירין והכי מפרש לה בגמ' ואם בא לזרוע מצד הגפנים לד''ה צריך להרחיק ד''א מעיקרי הגפנים שהן חמש אמות מן הגדר:
איזהו עריס. כלומר מהו זה שנקרא עריס ודינו שאע''פ שאינו אלא שורה אחת אפ''ה עבודתו ד' אמות כשאר כרם דקי''ל דעד שיהו בו שתי שורות וכב''ה דלעיל בפ''ד אבל לעריס דין אחר יש לו ומודו דבשורה אחת נמי הוי כרם ונקרא עריס על שם שמסרגים הקנים שלו במקום גבוה כדרך שמסרגין את המטות ומדלין את הגפנים על מקום זה שיהו שריגי הגפנים נמשכין עליו:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֶּעָרִיס מְכוּוָּן שָׁנוּ. אִם בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ בְּלֹא גֶדֶר אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כֶּרֶם. נֵימַר בְּגִין בֵּית הִלֵּל תַּנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה מִסְתַּבְּרָא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ בְּגִין בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּעָרִיס הַמְעוּקָם שָׁנוּ בְּגִין רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר טוֹעִין כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן. אִין תֵּימַר בֶּעָרִיס הַמְכוּוָּן שָׁנוּ 28b מַה אִית בָּהּ טוֹעִין. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ הַכָּרְתִּין נְתוּנִין מִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִקְצָתוֹ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין נִיחָא. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין מָקוֹם שֶׁהַחוּט כָּלֶה אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. הָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אַמּוֹת מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגְּפָנִים מוֹשְׁחִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא שְׁתֵּי אַמּוֹת. מָאן דְּאָמַר מֵעִיקַּר הַגֶּדֶר מוֹשְׁחִין אָסוּר עַד שְׁתֵּי אַמּוֹת אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוחנן אמר בעריס המכוון שנו. במתני' שהשורה נטועה מכוונת:
אם בעריס המכוון שנו. קשיא וכי בלא גדר אינו אסור משום כרם לב''ש:
ומשני דנימר בגין ב''ה תניתה להאי דינא דאינהו סברי דלא הוי כרם בפחות משתי שורות כדאמרי לעיל בפ''ד והכא בעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:
מודה רשב''ל לר' יוחנן וכו'. כלו' דודאי אף ר''ל מודה לר' יוחנן דנוכל לאוקמי למתני' דבעריס המכוון שנו ובשביל ב''ה הוא דקמ''ל דמודו בעריס שבצד הגדר והא דדחיק נפשיה לאוקמי מתני' בעריס המעוקם בשביל ריב''ן הוא ואף ר' יוחנן מודה בזה לר''ל דלר''י בן נורי דאמר טועין האומרים כן לבית הלל משום דלדידיה שמיע ליה דבערים המעוקם אמרו כן והלכך הוא דפליג ואמר טועין כל האומרים כן דלא מחמירי ב''ה כולי האי למיחשביה לעריס המעוקם לכרם שהרי אפי' שורה האחת שבו אין הגפנים נטועין בו מכוונין ולא מהני ליה הגדר למיחשביה כרם דאין תימר בעריס המכוון שנו מה אית בה טועין ומאי הוה קשיא ליה לר''י בן נורי דמכיון דיש כאן שורה אחת מכוונת שפר הוא דאיכא למימר דב''ה מודו הכא דהוי כרם הואיל והיא מודלת על גבי הגדר שפיר מיחזי כרם אלא ודאי בעריס המעוקם הוא דשמיע ליה לר''י בן נורי אליבא דב''ה ולפיכך קאמר דבכה''ג לא מודו ב''ה דהוי כרם:
בין כמ''ד מעיקר הגפנים מושחין וכו' מה ביניהן כלומר דודאי אם בא לזרוע מצד הגפנים לא מיסתבר לן לומר דפליגי בהא דלב''ש מודדין הד' אמות מעיקרי הגפנים ולב''ה מודדין מן הגדר ואם יש ד''א מן הגדר מותר לזרוע אע''פ שהוא בתוך ד''א מעיקרי הגפנים דהא ודאי ליתא דאם ב''ה מודו דכה''ג כרם מיקרי הואיל והוא בצד הגדר א''כ פשיטא שצריך להרחיק מעיקרי הגפנים ד''א כדין שאר הכרם אלא על כרחך דכי פליגי בבא לזרוע מצד האחר חוץ להגדר הוא דפליגי ואם הגפנים סמוכין לגדר הן אם כן מאי בינייהו דלא שייך לומר דפליגי בדבר מועט כזה אם הד''א מתחילין מצד העיקרי הגפנים או מצד הגדר מזה וקאמר ר' יונה דתיפתר דמשכחת לה דאיכא בינייהו אף בכה''ג:
שהיו הכרתין. והן עיקרי הגפנים שקרויין כך כדלעיל בכמה מקומות נתונין מקצתן וכו' כגון בעריס מעוקם והגפנים מקצתן הן בצד בליטת הגדר למבפנים ומקצתן יוצאין להלן במעוקם מן הצד להגדר ואם באת למדוד מן הגפנים שבצד בליטת הגדר ד''א כדי לזרוע שם תמצא שאלו הגפנים הן חוץ לד''א אבל הגפני' שמן הצדדין להגדר הן בתוך ארבע אמות כזה וא''כ היינו דאיכא בינייהו אף בגונא שהן סמוכות להגדר:
מ''ד מעיקר הגפנים מושחין ניחא. כלו' שפיר הוא שמכל הגפנים צריך להרחיק הד' אמות שהרי אלו הגפנים שבהצדדין שייכין ג''כ להעריס ומהן צריך שיהא כלה המדידה של ד' אמות ועד שירחיק מכולן ד''א אסור לו לזרוע:
מ''ד מעיקר הגדר מושחין. אבל לב''ה דסברי דהמדידה היא מן הגדר וא''כ אין להקפיד על אלו הגפנים שבצדדין וחוץ לגדר אלא מודד ד''א מן הגדר עד מקום שהחוט כלה הוא שאסור לזרוע והשאר מותר ואע''פ שהוא בתוך ד' אמות שבגפני הצדדין דעיקר העריס על הגפנים שמבפנים להגדר הוא ומן הגדר הוא דמושחין ותו לא ובכה''ג משכחת לה חומרא לבית שמאי וקולא לבית הלל:
היו שם שתי אמות. כלומר ועוד איכא בינייהו בשאין הגפנים סמוכות לגדר אלא שיש ביניהם מרחק שתי אמות וא''כ למ''ד מעיקר הגפנים מושחין הד''א אינו אסור חוץ להגדר אלא שתי אמות דאותן ב' אמות שבין הגפנים לגדר בחשבון הן ומותר לזרוע אחר ההרחק ב' אמות מן הגדר אבל לב''ה דסברי מעיקר הגדר מושחין א''כ אסור עוד שתי אמות אחרות דמן הגדר צריך שיהיה ד''א והאי משכחת לה שפיר בעריס המכוון ובכה''ג ב''ש לקולא וב''ה לחומרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source