רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂרַף רִבִי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי בְנַגְנֵיגָר. מַה שָׂרַף פִּיסְקֵי עָרִיס שָׂרַף. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂרַף רִבִי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי בְנַגְנֵיגָר. מַה שָׂרַף בֵּין עָרִיס לַגֶּדֶר שָׂרַף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַשִּׁייְתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא נִיחָא פִּיסְקֵי עָרִיס שָׂרַף דִּבְרֵי חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו. בֵּין עָרִיס לַגֶּדֶר שָׂרַף דִּבְרֵי חֲכָמִים חֲלוּקִין עָלָיו. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָרִיס עַצְמוֹ מַהוּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אָסוּר וּאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא שמיע. ומתמה הש''ס על ר' יוסי דקאמר בפשיטות דאין חולק בערים עצמו לענין דיעבד וכי לא שמיע ליה להא דר' יעקב דקאמר דפליגי ר''י ור''ל בעריס עצמו מהו אם הוא אוסר ומקדש דר''י הוא דס''ל דאוסר ומקדש ור''ל פליג וס''ל דאסור לכתחילה ואינו מקדש בדיעבד ואי אשכחן פלוגתא דאמוראי בעריס עצמו איכא למימר דג''כ פלוגתא דתנאי היא ולפיכך קאמר מעשה ששרף ר' יוחנן בן נורי:
א''ר יוסי. הקשיתי לפני ר' יעקב בר אחא על הא דר' חייא בשם ר''י דבשלמא לדידי ששמעתי דבפסקי עריס ניחא הא דקאמר מעשה בר' יוחנן בן נורי ששרף כלומר הוא החמיר בזה ושרף ודברי חכמים חלוקין עליו שאין דין פסקי עריס אלא לכתחילה שלא יביא זרע לשם אם אין כאן שיעור ההרחק דתנינן אבל אם הביא לא קידש כדתנן בפרק דלקמן דקחשיב פסקי ערים מהאוסרין ולא מקדשין אלא לדברי ר' חייא דקאמר בערים עצמו היה המעשה שזרעו בין הערים להגדר קשיא הא דקאמר ששרף ריב''נ וכי דברי חכמים חלוקין עליו בתמיה הא לכ''ע הערים מקדש בשאין שם כדי שיעור ההרחק ומכ''ש אם היה המעשה שזרעו בין העריס להגדר דחכמים מחמירין טפי בכה''ג מדר''י בן נורי כדתנן בריש פרקין:
בנגניגר. שם מקום ופליגי ר' יוסי ור' חייא אליבא דר' יוחנן במה היה המעשה ששרף ריב''ן דמר קאמר דכך א''ר יוחנן דמה שרף פסקי עריס שרף בפסקי עריס היה המעשה שלא היה שם כשיעור והביאו הזרע לשם ושרף את הכל דס''ל אף בדיעבד אוסר ומקדש ומר קאמר דכך היה אומר ר' יוחנן שבעריס ממש היה המעשה:
וְלָא שַׁנְייָא בֵּין שֶׁבָּנָה גֶדֶר וְאַחַר כָּךְ נָטַע אַחַת עֶשְׂרֵה גְפָנִים בֵּין שֶׁנָּטַע אַחַת עֶשְׂרֵה גְפָנִים וְאַחַר כָּךְ בָּנָה גֶדֶר וְאַחַר כָּךְ נִפְסְקָה הָאֶמְצָעִית יֵשׁ כָּאן עָרִיס וְיֵשׁ כָּאן 31a פִּיסְקֵי עָרִיס. חָרֵב הַגֶּדֶר אֵין כָּאן עָרִיס וְלֹא פִּיסְקֵי עָרִיס. רִבִּי אֶבְדּוּמֵי אֲחַוָּה דְּרִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי חָזַר וּבְנָייָהּ אַתְּ אָמַר חָזַר עָרִיס לִמְקוֹמוֹ וְדִכְוָותָהּ חָֽזְרוּ פִּיסְקֵי עָרִיס לִמְקוֹמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חזר ובנייה. אם חזר ובנה להגדר מהו ופשיט ליה סתמא דהש''ס דאת אמר חזר עריס למקומו ודכוותה נמי דחזרו פסקי עריס למקומן לדינם כמו שהיו קודם שחרב הגדר ויש לפרש נמי דהכל דברי ר' אבודמי הן דבעי אם חרב הגדר וחזר ובנאו כמו דאת אמר בעריס דפשיטא הוא דחזר למקומו שהרי העריס עצמו לא נשתנה מכמות שהיה אם דכוותה אמרינן גם בפסקי עריס כן משום דאיכא למימר שבתחלה כשהיה הגדר שלם היו גם כל הגפנים קיימין וכשחרבה האמצעית ואח''כ חרב גם הגדר אע''פ שחזר ובנאו אין דין פסקי עריס חוזר למקומו והיינו הך דאף לפי זה בעיא דלא איפשטא היא וספק איסורא לחומרא:
ולא שנייא. מילתא באנפי נפשה היא ואמתני' קא מהדר דאין חילוק בין שבנה הגדר בתחלה ואח''כ נטע הי''א גפנים בצדו או איפכא ואח''כ נפסקה הגפן האמצעית:
יש כאן עריס. כלומר בתחלה קודם שנפסקה האמצעית היה כאן דין עריס ויש כאן דין פסקי עריס לאחר שחרבה האמצעית:
חרב הגדר. אח''כ בין בעריס בין בפסקי העריס בטל הכל ואין כאן דין עריס. כלומר אף אם כל הגפנים קיימות הן לפי שאין דין עריס בלא גדר שבצדו ולא פסקי ערים בשחרבה האמצעית א''נ על אותן חמש גפנים שמכאן ומכאן קאמר דאע''ג דדין עריס בחמש גפנים הוא מ''מ כאן כבר נפסקה אמצעית וכשאין שם גדר אין כאן לא עריס ולא פסקי עריס:
וְהוּא שֶׁיְּהֵא בְקֶרֶן זָוִית אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' והוא שיהא בקרן זוית. ששם מתחיל הערים ד''ט כדי מקום חשוב והלכך אצטריך לאשמעינן דאעפ''כ זורעין במקום שכלה הערים אם הרחיק מהגפנים שבקרן זוית כשיעור:
תַּנִּינָן הָכָא רִבִּי יוֹסֵי וְתַנִּינָתָהּ תַּמָּן. אִילּוּ תַנִּינָתָהּ הָכָא וְלֹא תַנִּינָתָהּ תַּמָּן הֲוֵינָן אָֽמְרִין הָכָא עַל יְדֵי שֶׁהִיא הִלְכַת עָרִיס אַתְּ אָמַר אָסוּר תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ הִלְכַת עָרִיס אַתְּ אָמַר מוּתָּר. הֲוֵי צוּרְכָה מַתְנֵי תַּמָּן. אוֹ אִילּוּ תַנִּינָתָהּ תַּמָּן וְלֹא תַנִּיתָהּ הָכָא הֲוֵינָן אָֽמְרִין תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו אַתְּ אָמַר אָסוּר הָכָא עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹת אַתְּ אָמַר מוּתָּר. הֲוֵי צוּרְכָה מַתְנִיָּא הָכָא וְצוּרְכָה מַתְנִיָּא תַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או אלו תנינתה תמן ולא הכא. ה''א דהתם מחמיר ר' יוסי מפני שהגת או הנקע הוא מגופף מד' רוחותיו והלכך אומר אסור כשאין שם ד''א שנראה מעורבב הגפן עם הזרעי' אבל הכא על ידי שאין העריס מגופף מד' רוחותיו שהרי אין כאן כ''א שני כתלים בלבד מודה ר' יוסי דמותר אפי' אין ד''א ביניהם הוי צורכא לאשמעינן דיניה דר' יוסי הכא והתם:
אילו תנינתה. אילו אשמעינן הכא ולא התם היינו אומרים דוקא הכא הוא דמחמיר ר' יוסי משום דמיהת יש כאן הלכות עריס שהוא ה' גפנים אבל התם דע''י שאינו הלכות עריס שאין נטוע בגת אלא גפן יחידית את חומר דמודה ר' יוסי דמותר כשמרחיק שיעור עבודת הגפן ואפי' אין בגת ד''א הוי צורכה מתני נמי תמן:
תנינן הכא. במתני' להא דר' יוסי ותנינתה נמי תמן לעיל בפ''ה בגפן שהיא נטועה בגת ובנקע דקא''ר יוסי אם אין שם ד''א לא יביא זרע לשם וקאמר הש''ס דצריכא לאשמעינן אליבא דר' יוסי בתרתי הני דיני:
תַּמָּן אָמַר אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוֹ שְׁפוּד שֶׁל מַתֶּכֶת תָּחוּב בּוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַד מָקוֹם שֶׁהוּא נִקְמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד מקום שהוא נקמן. כמו נקמז ודוגמתו בפ' בתרא דעירובין גבי נגר הנגרר נקמז מהו כלומר שיוצא מן החור ונתחב בארץ וה''ה הכא עד מקום שנתחב וכלו' עד מקום שנוכל לתלות שאינו עשוי אלא כשפוד של מתכת התחוב בו להחזיקו ולאפוקי אם הקני' ארוכין הרבה שאז יכול לפסקן ולא יתקלקלו האפיפירות:
גמ' תמן אמר. בבבל אמרי על הא דקנים היוצאים מן העריס דטעמא דמותר לפי שאת רואה כאילו שפוד של מתכות תחוב בו בהעריס להחזיקו וה''נ אם בשביל שחס לפסקו כדי שלא יתקלקלו האפיפירות של העריס מותר:
הלכה: לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ הָא מִן הַצַּד מוּתָּר. מַה נָן קַייָמִין אִי מִשּׁוּם זְרָעִים בְּאִילָן לָמָּה לִי גֶפֶן אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הָאִילָן. אִי מִשּׁוּם עֲבוֹדָה נִיתְנוּ שִׁשָּׁה. אֶלָּא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר שְלֹשָׁה. אִי כְרִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילוּ מִן הַצַּד נִיתְנוּ שְׁלֹשָׁה. רִבִי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִשֻּׁם זְרָעִים עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' ירמיה וכו'. כלומר דמשני דלעולם כרבנן מיתוקמא המתני' והא דקשיא לך ניתני ששה היינו טעמא דהכא משום זרעים ע''ג גפן הוא וכלומר דלאו משום הרחקה כדי עבודה אתינן עלה משום דהב''ע שאין עיקר הגפן נראה כלל דטמון בארץ הוא ואין כאן אלא משום זרעים ע''ג גפן בלבד והלכך ע''ג הוא דצריך ג''ט שלא יהו נוקבין הזרעים בגפן והוי כלאים בכרם וכשיש עפר על גבה ג''ט סגי דאין השרשים נוקבין טפי מהכי אבל מן הצד א''צ הרחק כלל מכיון דאין עיקר הגפן נראה וזרעים לצדדי לא משתרשי ובהכי מיתוקמא שפיר לטעמא דמתני' והכי מסיק לה לקמן בהדיא והאי בשאין הראשון נראית וכו' וארישא דמתני' קאי כדבעינן למימר לקמן:
אין כר''ע. כלומר דפריך דא''נ כר''ע מוקמית לה נהי דג''ט ניחא אכתי הא קשיא דאפי' מן הצד ניתני שלשה ומאי שנא על גבה דקתני:
אלא כר''ע. דאמר בריש פרק דלעיל דעבודת גפן יחידית ג''ט:
אי משום עבודה. כלומר ואי דמיירי בזרעים ממש ולא בהרכבת ירק דהשתא אין איסור בשאר כל האילן כדאמרינן שם דמותר לערבב זרעים בזרעי אילנות ולזורען ביחד דאין לך איסור כלאים בשאר אילנות אלא הרכבה בלבד אבל עם הגפן יש בו איסור כלאי הכרם בכל מיני ירקות או תבואה שאסור לזרוע בצדו עד שירחיק כדי עבודה והלכך בגפן דוקא הוא דקתני אכתי קשיא ניתני ששה דהא עבודת גפן יחידית ו''ט הוא דהויא ואמאי מהני הכא ג''ט עפר דקס''ד השתא דאי אמרינן משום עבודה אין לחלק בין אם הגפן טמונה בארץ או לא דלעולם צריך ו''ט:
מה אנן קיימין. להמתני' אי משום זרעים באילן דהוי כלאים והיינו בהרכבה כדתנן בפ''ק אין מביאין אילן בירק ולא ירק באילן ואי בהכי מיירי ולפיכך הצריכו ג''ט עפר על גבה קשיא למה לי גפן הא אפילו שאר כל האילן הוי כלאים בזרעים בהרכבה:
גמ' לא יביא זרע עליה. דוקא אמרו הא מן הצד מותר וכשאין עיקר הגפן נראה כדפרישית במתני' והכי מסיק לקמן:
משנה: הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹֹֹֹֹֹֹשָׁה טְפָחִים לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכּוּבָה שֶׁבְּגֶפֶן אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיקָּר הַשֵּׁנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הארכובה שבגפן. כגון גפן שעלה העץ שלה מעט מן הארץ ואחר כך נעקם ונכפף על הארץ וחזר ועלה ונזקף כמו ארכובה כשמודדין מן הגפן ששה טפחים או ד''א כשהוא בכרם אין מודדין אלא מעיקר השני וזהו מסוף הארכוב' ולא מסוף עיקר הראשון ואין חילוק בזה בין עיקר הראשון נראה או לא דלעולם המדידה מסוף הארכובה היא:
הבריכה בסלע. בקרקע קשה אע''פ שאין עפר עליה אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה דבסלע קשה אין השרשי זרעים מתפלשים בו כ''כ וכל הא דאמרן דוקא בשאין עיקר הגפן נראה וכגון שהבריך את הגפן עצמו בארץ. אבל אם עיקר הגפן נראה צריך להרחיק ו''ט לכל רוח כמו שמרחיקין מכל גפן יחידית שלא הוברכה והכי אמרינן בגמ':
אפי' הבריכה בדלעת. וכגון בדלעת יבישה דליכא משום הרכבת הגפן בדלעת או בסילון של חרס צריך שיהיה עפר על גבה ג''ט משום דשרשי הזרע נוקבין ומפלשין עד הגפן כשאין עליה עפר ג''ט:
אם אין עפר על גבה ג''ט לא יביא זרע עליה. אבל מן הצדדין מותר כדקאמר בגמ' משום דזרעים לצדדי לא משתרשי:
מתני' המבריך את הגפן בארץ. הברכה היא שלוקחין זמורה אחת מהגפן וטומנין אותה תחת הארץ ומוציאין את ראשה מצד האחר ונעשית גפן או שמבריכין את הגפן בעצמו כדי שיתגדל ויתעבה ביותר ובהכי איירי המתני' כדמוכח בגמ':
רִבִּי חָמָא בַּר 31b עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינַא תַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ תַּחַת הֶעָלִין לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תַּחַת הֶעָלִין אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך איזהו עריס
תחת האשכולות. של הפרח היוצא אסור ומקדש אבל תחת העלין לא ורבי יוסי קאמר אפי' תחת העלין אסור ומקדש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source