רִבִּי זְעִירָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. חָדָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר. וְחָדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל הדא. דקאמינא לעיל בשם ר' אלעזר הוא דאמרי והדא בשם ר' יוחנן:
הכא את אמר הכין והכא את אמר הכין. דלעיל קאמרת דהכלל הוא לאיסור הנאה בכל מקום שנאמר לא תאכל וכו' והכא קאמרת דהל''ת לענין הנאה גבי שור הנסקל וחמץ אינו מחוור לענין מלקות:
בְּמַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָסוּר 17a בַּאֲכִילָה כָּךְ הוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. מַה עָבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁקָּֽדְמוּ הַבְּעָלִים וּשְׁחָטוּהוּ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה עבד לה ר' יוחנן. להאי קרא ומשני פתר לה דלהכי איצטריך האי קרא בשקדמו הבעלים ושחטוהו עד שלא נגמר דינו דה''א דמותר באכילה לפיכך כתיב לא יאכל את בשרו אבל איסור הנאה לא ילפינן מהאי קרא בהדיא ואין הל''ת שלו מחוור בפירוש לענין הנאה והלכך קאמר דאינו לוקה:
מתני'. הך ברייתא דלקמיה פליגא על ר' יוחנן דדריש גבי שור הנסקל ממשמע שנא' וכו' אלמא דרבי ביה קרא בהדיא לאיסור הנאה:
בֶּגֶד גְּדוֹל שֶׁצְּבָעוֹ עַל מְנָת לְחוֹתְכוֹ מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ כְּמוּסְגָּר אוֹ כְמוּחְלָט. אִין תַּעֲבְדִּינֵיהּ כְּמוּסְגָּר מוּתָּר. אִין תַּעֲבְדִּינֵיהּ כְּמוּחְלָט אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''נ דהאי בעיא דמוכין היינו כדמסיים ואזיל. בגד גדול שצבעו בערלה על מנת לחתכו ולעשות ממנו מוכין מה את עביד ליה במוסגר או במוחלט משום דתנינן בספי''א דנגעים בגד המוסגר שנתערב באחרים וכגון שצבעו ואינו ניכר כולם טהורי' קצצו ועשאו מוכין טהור ומותר בהנייתו והמוחלט שנתערב באחרים כלם טמאים קצצו ועשאו מוכין טמא ואסור בהנייתו והשתא מיבעיא ליה אם צבע להבגד גדול מהערלה וחתכו ועשאו מוכין למאי את מדמי ליה לדין דבגד מוסגר וכדמסיים ואזיל דאם תעבדיניה כמוסגר מותר בהנאה הואיל וקצצו ואם את מדמי לדין דערלה כדין המוחלט אסור אף לאחר שקצצו. ולא איפשטא:
פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין קַרְקַע נֶאֱסַר. צָר צוּרָה בְקַרְקַע נֶאֱסַר. צָבַע דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַייִם. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲוֶוה לוֹ לֹא אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁצְּבָעוֹ אָֽסְרוֹ. מִיכָּן שֶׁצְּבָעוֹ צְרִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיכן. כמו מוכין שצבעו האי הוא דצריכה למיבעיא לן אם אסרו כמו להבגד או דילמא מפני שהמוכין הן חתיכות חתיכות מפורדות ולא אהני בהו הצביעה כמו בבגד לא אסר אותן. משכב וסיפות תרגום מיככין שדרך להשים המוכין של צמר בתוך השק לשכיבה:
צבע דבר שיש בו רוח חיים. כגון לבהמה וכיוצא בה הא קא מיבעיא לן אם נאסר או לא ופשיט לה דהאי נמי לית לן למיבעי מידי שהרי אלו השתחווה לו לא אסרו דקיי''ל דבר שיש בו רוח חיים לא נאסר משום ע''ז להדיוט כדאמרינן בפ''ג דע''ז ומפני שצבעו אסרו בתמיה:
פשיטא שאין קרקע נאסר. לדינא דמתני' מהדר דהאי פשיטא לן שאם צבע בערלה להקרקע שאינו כלום שאין קרקע עולם נאסר ואם צר צורה בקרקע הא נמי פשיטא דהצורה נאסר שהיא על גבי הקרקע וצריך לקלקלה ולהפסידה:
מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָייָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ לָמַדְנוּ שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כְּאוֹכֵל דַּבְרֵי רִבִּי יֹאשַׁיָּה. רִבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. מָה אִם שְׁרָצִים קַלִּין עָשָׂה בָהֶן מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. חָמֵץ הֶחָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ מַאֲכִיל כְּאוֹכֵל. הָא מָה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָייָה. בְּגִין דִּכְתִיב לֹא יֵאָכֵל. הָא מִלֹא תֹאכַל לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְהָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בגין דכתיב. וטעמו בשביל דכתיב לא יאכל שמעינן לאיסור הנאה הא מלא תאכל לא הוה שמעינן כלום דאין איסור הנאה בכלל לא תאכל וא''כ הדא דר' יצחק מסייעא לר' יוחנן:
ר' יצחק אומר אינו צריך. גבי חמץ לרבות להמאכיל כאוכל דק''ו משרצים הקלין שאין בהן כרת ועשה בהן המאכיל כאוכל כדדרשינן לא תאכלום כי שקץ הם קרי ביה לא תאכילום להזהיר הגדולים על הקטנים חמץ חמור שיש בו כרת לכ''ש שעשה בו המאכיל כאוכל הא מה ת''ל לא יאכל חמץ דלא בא הכתוב אלא לאוסרו בהנאה:
מתניתא מסייע' לר' אלעזר. כצ''ל כאן וכך הוא בפסחים דת''ק דברייתא לר' אלעזר הוא דמסייע ליה דדריש לא יאכל דגבי חמץ לחייב את המאכיל כאוכל דלא יאכל ע''י אחרים משמע ולהזהיר אף להמאכיל דאלו לאיסור הנאה לא אצטריך דמלא תאכל נפקא והיינו כר' אלעזר דיש בכלל לא תאכל אף איסור הנאה:
מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין. שנינו חדא ברייתא דפליגי בה תנאי בהא והאי ברייתא גופה מסייעא לזה ולזה דחד ס''ל כר' אלעזר וחד ס''ל כר' יוחנן כדמפרש ואזיל:
רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ אֵין אַתְּ תּוֹפֵס אִיסּוּר הֲנָייָה כְּאִיסּוּר אֲכִילָה. בִּנְייַן אָב שֶׁבְּכוּלָּן וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקּוֹדֵשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. תַּנֵּי חִזְקִיָּה מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר וְחֵלֶב נְבֵילָה וְחֵלֶב טְרֵיפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה. בָּא לְהוֹדִיעֲךָ אֲפִילוּ לִמְלֶאכֶת הַגָּבוֹהַּ. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר רַק הַדָּם לֹא תֹּאכֵלוּ. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִּם. בָּא לְהוֹדִיעֲךָ. מָה הַמַּיִם מַכְשִׁירִין אַף הַדָּם מַכְשִׁיר. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ כָל נֲבֵילָה. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנּוּ וַאֲכָלָהּ. בָּא לְהוֹדִיעֲךְ שֶׁגֵּר תּוֹשָׁב אוֹכֵל נְבִילוֹת. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ. אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב וְאֵי אַתָּה מַשְׁלִיךְ חוּלִין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בא להודיעך אפי' למלאכת הגבוה. מותר דה''א דלא הוכשר למלאכת השמים אלא דבר המותר באכילה קמ''ל וכן גבי דם אצטריך כמים ללמד שהוא מכשיר לקבל טומאה כמים דכתיב בהו הכשר בהדיא וכי יותן מים וגו' וגבי נבילה אצטריך לגר וגו' ללמד שגר תושב אוכל נבילות כלומר שאתה מותר ליתן לו נבילה לפי שאינו מצווה על כך וכן גבי ובשר בשדה וגו' איצטריך ההיתר דניכתוב ביה אותו למעט חולין שנשחטו בעזרה מהיתר הנאה ולגופי' לא אצטריך:
תני חזקיה. לברייתא דלקמי' והיא מסייעא לר' יוחנן כדמייתי ואזיל לכל הני דכתיב בהו היתר וללמודא אחרינא הוא דאצטריך ולא להיתר הנייה גופיה משום דבלאו הכי אין איסור הנאה בכלל לא תאכל ולא תאכלו:
רבנן דקסרין. אמרי בלישנא אחרינא להא דר' אבהו בשם ר' יוחנן דללישנא קמא לא אמר אלא שאינו לוקה על הנאה היכא שאין הל''ת מפורש בהדיא ולהאי לישנא ס''ל לר' יוחנן דלא תאכלו לא משמע אלא איסור אכילה בלבד ואין אתה תופס איסור הנאה כאיסור אכילה דאפי' איסור הנאה לית ביה במקום שאינו מפורש בהדיא:
בנין אב שבכולן. חסר כאן ה''ג בפסחים לא תאכל לא יאכל את תופש איסור הנייה באיסור אכילה בנין אב שבכולן וכו'. כלומר כל היכא שאתה קורא לא תאכל או לא יאכל בציר''י שם אתה תופס גם איסור הנאה בכלל איסור אכילה ובנין אב שבכולן שממנו אתה למד זה מחטאת הוא דכתיב וכל חטאת וגו' לא תאכל באש תשרף אלמא כל לא תאכל או לא יאכל בציר''י אסור בהנאה וטעון שריפה:
תַּמָּן תַּנִּינָן אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁלְגּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָייָה. הַיַּיִן. וְהַחוֹמֶץ שֶׁלְגּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִילָּתוֹ יַיִן. וְחֶרֶס הַדְרִייָנִי. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנֵּי חֶרֶס הַדְרִייָנִי אָסוּר וְאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָייָה. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁנְּתָנוֹ בְתַבְשִׁיל דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. אִם בְּשֶׁמְּכָרוֹ חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בְּשֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי תַבְשִׁיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בפ''ב דע''ז בהלכה ג' אלו דברים וכו':
ר''מ היא דתני וכו'. וזהו לר''מ דהכי ס''ל בתוספתא דע''ז פ''ה והכי גריס נמי שם וסתים לן רבי במתני' כר''מ:
מה אנן קיימין. פלוגתייהו דפליגי עליה בתוספתא שם בחרס הדרייני:
אם בשנתנו בתבשיל ד''ה אסור. שהרי נותן טעם הוא ואם בשמכרו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו ד''ה מותר כדאמרי' התם:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בשנתנו על גבי הקדירה של תבשיל דר''מ מחמיר בו וס''ל דאפילו בכה''ג נ''ט הוא בתבשיל:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הֲנָייַת עָרְלָה בְּטִיבֵּרִיָּא בְּרוֹב. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. תַּבְשִׁיל שֶׁבִּישְּׁלוֹ בִּקְלִיפֵּי עָרְלָה יִדָּלֵק. פָּתַר לָהּ קְרִיוָה בִקְדֵירוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִיסְבּוֹר סָבַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְחִילָּה לֹא שֶׁעָבַר. מַיי כְדוֹן. אִם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי לִצְבּוֹעַ. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. אוֹתוֹ הָאִיסּוּר שֶׁבּוֹ כְדֵי לֶאֱסוֹר. אִם אֵין בּוֹ כְדֵי לִצְבֹּעַ. אַתְּ רוֹאֶה הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אֵין בּוֹ כְדֵי לֶאֱסוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הניית ערלה בטילה ברוב כצ''ל. ובספרי הדפוס כתוב בטיבריא וט''ס הוא. ולקמן מפרש לה להאי דר' בא בר ממל:
מתני' פליגא על ר' בא בר ממל. דקס''ד דה''ק הנאה של ערלה כגון הנאה שאינה ניכרת לאחר זמן שבישל בעצי ערלה ונתערב דאלו הנאה ממש הניכרת ונתערב הרי תנינן דלר''מ ידלק הכל ולחכמים יעלה באחד ומאתים אלא בכגון הנאה זו הוא דקאמר ומ''מ קשיא עליה מהאי מתניתין דלקמן תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים יעלה באחד ומאתים אלמא דהנאה הניכרת הוא דחשבינן לה:
פתר לה קדירה בקדירות. כצ''ל. כלומר הא דרבי בא בר ממל מיירי שהקדירה שנתבשלה בעצי ערלה כדרך היוצר שמבשל הקדירות והכלים של חרס כדי לחזקן נתערבה בקדירות של היתר דמתני' לא אמרה אלא אם התבשיל שנתבשל באיסור נתערב באחרות וצריך אחד ומאתים אבל קדירה שנתבשלה אצל היוצר בעצי ערלה והיא אסורה בהנאה אם נתערבה באחרות בטילה ברוב:
מיסבור סבור וכו'. לר' יוסי היה נראה דר' בא בר ממל ס''ל דאף לכתחלה מותר לעשות כן ולערבה לבטלה ברוב ולא לשעבר דוקא וכלומר בדיעבד אלא אפי' לכתחלה וכדמפרש לטעמא:
מאי כדון. ומ''ט דמותר זה אפי' לכתחלה ואע''ג דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחלה וקאמר אם יש בו כדי לצבע וכו'. וכלומר הרי זה דומה למי צבעים שנתערבו דאמרינן דבטלין ברוב לפי שאין האיסור ניכר והלכך אמרינן אם יש בו בהאיסור כדי לצבוע בו בהא את רואה את ההיתר שנתערב בו כמי שאינו ומשערין באותו האיסור שבו ויש בו כדי לאסור ואסור ואם אין בהאיסור כדי לצבוע בו לפי שהוא דבר מועט ובטל ברוב א''כ אפי' את רואה את ההיתר כמי שאינו הרי אותו האיסור אין בו כדי לאסור ואינו אוסר וכלומר דמהאי טעמא הוא דאמרינן גבי מי צבעים שהן בטלין ברוב משום דמסתמא אין בהאיסור כדי לצבוע בו מאחר שהוא מועט ואינו ניכר והשתא האי טעמא גופיה איכא נמי בקדירה שנגמר בישול שלה ע''י עצי האיסור ונתערבה בקדירות אחרות שבטילה ברוב לפי שאין בהאיסור שבה כדי ליתן טעם בהיתר וכן אין האיסור ניכרת בה וכגון זה ס''ל לר' בא בר ממל דמבטלין אפי' לכתחלה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן סַמְמָנִין בְּסַמְמָנִין בְּטֵילִין בְּמָאתַיִם. מֵי צְבָעִים בְּמֵי צְבָעִים בְּטֵילִין בְּרוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סממנין של איסור שנתערבו בסממנין של היתר בטלין במאתים. כלומר באחד ומאתים כדין ערלה לפי שהן ניכרין וצריך א' ומאתים לבטל האיסור אבל מי צבעים של איסור שנתערבו בשל היתר הואיל ואינו ניכר בהן בטלין ברוב:
צְבָעוֹ וְחָזַר וּצְבָעוֹ וְהִקְדִּיחַ. נֹאמַר אִם הָיָה צְרִיכָה לִצְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה אָסוּר. וְאִם לָאו מוּתָּר. צְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה וְחָזַר וּצְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹז שֶׁלְחוּלִין. מָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טַעַם לִפְגָּם מוּתָּר. אוֹף הָכָא מוּתָּר. וּמָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טַעַם לִפְגָּם אָסוּר. אוֹף הָכָא אָסוּר. צְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה וְחָזַר וּצְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי רִימּוֹן שֶׁלְחוּלִין. ייָבוֹא כְהָדָא. עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים. רַב הוּנָא אָמַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים בְּמִשְׁקָל וּקְטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים בְּמִנְייָן. תַּמָּן מִין בְּמִינוֹ. בְּרַם הָכָא מִין 17b בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. צְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹז שֶׁלְעָרְלָה וְחָזַר וּצְבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי חוּלִין מִין אֶחָד. ייָבוֹא כְהָדָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. תַּמָּן הוּא רָאוּי לְחַתְּכָן. בְּרַם הָכָא אֵינוֹ רָאוּי לְחַתְּכוֹ. מָה דָמִי לָהּ. גְּזִים גְזִיזִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָה דָמִי לָהּ. בֶּגֶד גְּדוֹל שֶׁצְּבָעוֹ עַל מְנָת לְחַתְּכוֹ. מֵיעַבְּדִינֵיהּ דּוֹרְדְּסִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בר' בון. קאמר דמשכחת לה לדמויי להך דתרומות אף בצביעות הבגד כגון שצבעו על מנת לחתכו מיעבדיניה דורדסין לעשות מהחתיכות לדריסת הרגל תחת הסנדל כדרך שעושין מחתיכות של בגד לסנדלי ומנעלים של יה''כ והאי נמי אתה יכול לדמות להאי דר' יהושע דתרומות וכדאמרן:
מה דמי לה גזים גזיזות. כלומר ואם אתה מדמה לה לצביעה דאיירינן הכא לההיא דתרומות האי הוא דאתה יכול לדמות כגון שצבע לגיזי צמר גדולות ומדרך לעשותן אח''כ ולחלקן לגזיזות גזיזות קטנות דבכה''ג אם צבע בתחילה בשל איסור ואח''כ בשל היתר איכא לדמוייא להא דהתם דמכיון שדרך לחלקן אפשר דמבטלות ומעלות זו את זו כהאי דהתם לר' יהושע:
ייבא כהדא וכו'. ובעי למיפשט מרישא דהאי מתני' דתרומות ור' יהושע הוא דקאמר לה התם לכולה וס''ל דהשחורות מעלות את הלבנות וכו' דהואיל ומין אחד הן מעלות זו את זו וא''כ ה''נ לרבי יהושע מעלה ומבטל זו את זו ודחי לה הש''ס דלא דמיא דתמן הוא ראוי לחתכן לחתיכות קטנות ולא יהו ניכרין אם שחורות אם לבנות הן ולפיכך מעלות זו את זו אבל הכא אינו ראוי לחתכו שסתם הצובע להבגד אינו צובעו על מנת לחתכו ואיכא למימר דמאחר שצבעו בתחילה בקליפי האיסור שוב אין הצביעה של היתר שלאחריה מבטלת אותה:
צבעו בקליפי אגוז של ערלה וחזר וצבעו בקליפי חולין מין אחד. כלומר מאותו המין בעצמו ולעיל בעי אם צבעו בקליפי אגוז של חולין בתחילה ואח''כ חזר וצבעו בקליפי אגוז של ערלה ולענין נ''ט לפגם וכדפרישי' שגי' זו היא הנכונה וכאן הוא דבעי אם הצביעה של חולין היא לאחר צביעה של ערלה ואין כאן לפגם בצביעת האיסור שהיא בתחילה אלא דלענין אם הצביעה של חולין מבטלת לאותה של ערלה או לא הוא דקא מיבעיא ליה:
וחזר וצבעו בקליפי רימון של חולין. מהו. והך בעיא אם הצביעה השנייה של חולין מבטלת להצביעה הראשונה של ערלה או לא וקאמר דיבוא האי דינא כהדא דתנינן לעיל בתרומות פ''ד במתני' דהל''ח עיגולי דבלה הגדולים וכו' ואמר התם רב הונא עלה כיני מתניתא וכו' וכדפרישית שם דרב הונא קמ''ל דהולכין להקל וא''כ כשמשערין להגדולים במשקל ולהקטנים במנין יהיה אחד ומאה כדי להעלות התרומה והכא נמי מועיל צביעה זו לבטל צביעה הראשונה ודחי לה הש''ס דלא דמיא דתמן מין במינו הוא אלא שאלו גדולים ואלו קטנים לפיכך מעלין זה את זה אבל הכא מין בשאינו מינו הוא שזה של אגוז וזה של רימון:
מאן דאמר נ''ט לפגם מותר. כדפליגי בזה בפרק דלעיל בהל''ה אוף הכא מותר דהשתא הצביעה של ערלה פוגם בו ולמ''ד אסור אוף הכא אסור. נראה דאיפכא גרסינן צבעו בקליפי אגוז של חולין וחזר וצבעו בקליפי אגוז של ערלה דהצביעה של ערלה היא פוגמת בו שכבר נצבע בשל חולין ומה שחוזר וצובעו מפסידו דמחמת זה נשחת ונקרע. וגי' זו מוכרחת היא מדלקמן דבעי להאי גוונא:
צבעו וחזר וצבעו והקדיח מחמת כן. שנשרף ונשחת מהו ופשיט ליה דנאמר בזה שאם היה הבגד צריך לצביעה הראשונה כדי ליפותו ולתקנו כבר נאסר אע''פ שאח''כ הקדיח ואם לאו מותר שאין כאן הנאה כלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source