נָֽטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִיבְּשׁוּ חַייָב. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר כָּל בִּיאוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נֶאֱמָרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּחַלָּה וּבְעָרְלָה. וְתַנֵּי כֵן בְּבוֹאֲכֶם לְפִי שֶׁשִּׁינֶּה הַכָּתוּב מַשְׁמָעוֹ שִׁינּוּ חֲכָמִים חִיּוּבוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּמָּן הוּא אָמַר הִיא הֲוָייָה הִיא הֲקָמָה הִיא שְׁבִירָה הִיא נְפִיצָה הִיא גְּאוּלָה הִיא פְדִייָה. וְהָכָא הוּא מְשַׁנֶּה בֵּין לִישָׁן לְלִישָׁן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן אמר היא הוייה וכו'. לא מצאתי שאמר ר' ישמעאל לזה בהדיא לא בספרא ולא בספרי ולא במכילתא ואפשר מדגריס במכילתא פ' בא והיה כי תבואו אל הארץ וגו' כאשר דבר והיכן דבר והבאתי אתכם וכו' כיוצא בדבר אתה אומר פחדכם ומוראכם יתן ה' כאשר דבר והיכן דבר את אימתי אשלח לפניך וכו' ואף שאין הלשונות דומות זה לזה וכן מביא עוד שם להרבה מקראות כאשר דבר והיכן דבר וכו' ואינן בלשון אחד כ''א במשמעות אחד וסתם מכילתא ר' ישמעאל היא ומהתם משמע דר' ישמעאל לא היה מדקדק בשינוי לשון הכתוב וכדמסיים הוא הויה הוא קימה כלומר כתוב א' אומר והייתם לי קדושים וכתוב א' אומר יקימך ה' לו לעם קדוש והכל אחד הוא וכן היא שבירה היא נפיצה היא גאולה היא פדייה וכלומר דבין מקום דכתיב לא יגאל ובין מקום דכתיב לא יפדה הכל משמעות אחד הוא ובין דכתיב ישבר או ינפץ ודומיא דדריש ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ומיהת שמעינן דר' ישמעאל לא קפיד אשינוי לשון דהכתוב והכא הוא משנה בין לישן ללישן דמדקדק לישנא דבבואכם שהיא משונה מלשון שאר ביאות שבתורה ויליף לדינא משינוי הלשון וא''כ מחלפא שיטתיה ולא משני הש''ס מידי אלא כלומר דע''כ תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל:
מחלפה שיטתיה דר' ישמעאל. הואיל ואייתי הא דדריש ר' ישמעאל גבי חלה מקשה דידיה אדידיה למאי דקאמר בעלמא:
נטעו אף על פי שלא כיבשו חייב וכר' ישמעאל וכו'. קושיא היא כלומר וכר' ישמעאל דאמר לעיל בפ''ב דחלה ובכמה מקומות דכל מקום שנאמר ביאה אינה אלא לאחר י''ד שנה שכיבשו ושחילקו ומאי עביד לה להמתני' ומי נימא דפליג ר' ישמעאל על הא דתנינן אע''פ שלא כיבשו חייב דהרי בערלה כי תבואו כתיב וקאמר ר' הילא דלא היא אלא דמודה ר' ישמעאל בחלה ובערלה דנוהגין מיד אע''פ שלא כיבשו וטעמא בחלה כדמפרש לקמיה ובערלה טעמא דריבה הכתוב מדכתיב כי תבואו ונטעתם כל עץ כדדריש לה בת''כ שהבאתי במתני':
ותני כן. אחלה קאי דתניא בהדיא בספרי פ' שלח דדריש ר' ישמעאל גופיה כן דגריס התם בבואכם אל הארץ וגו' ר' ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכל ביאות שבתורה הוא אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך ה' וכאן הוא אומר בבואכם ללמדך שכיון שנכנסו לארץ מיד נתחייבו בחלה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן תִּפְתָּר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב בְּעָרְלָה. עָלָה מֵאֵילָיו פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים חַייָב כְּנוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. וְיֵשׁ קַרְקַע נִגְזָל. אָמַר רִבִּי הִילָא אַף עַל פִּי שׁאֵין קַרְקַע נִגְזָל יֵשׁ יִיאוּשׁ לְקַרְקַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשגזל קרקע. על הגזלן דמתני' קאי הא דקתני והגזלן שנטע חייב ומפרש בשגזל הקרקע ונטעה ופריך וכי יש קרקע נגזל והרי לעולם בחזקת בעליה היא אמר ר' הילא וכו' וכה''ג אמר נמי לעיל בפ''ז דכלאים:
הנוטע לרבים וכו'. כלו' דמסיים ואזיל בהך פירושא דהא דקתני הנוטע לרבים חייב דוקא בנוטע בתוך שלו לרבים וכן הנוטע בר''ה דתנינן חייב היינו דוקא בשנטע לעצמו כדפרישי' במתני' אבל הנוטע לרשות הרבים ולרבים פטור:
הנוטע לרבים. פיסקא דמתני' היא דקתני חייב ומפרש וקאמר דאם ברשות הרבים פטור:
אמר ר' יוסי בר' בון. דלא היא דלעולם ס''ל כהאי דנגעים ותרי תנאי אליבא דר' יהודה ותיפתר להאי דאמר בנגעים כהאי תנא בשם ר' יהודה בדין ערלה וכדתני רשב''א משמיה דר' יהודה בת''כ וכן בתוספתא הנוטע לרבים חייב בערלה עלה מאליו לרבים פטור מן הערלה ולא מיקל אלא בעולה מאליו דונטעתם כתיב ולהך תנא אליבא דר' יהודה ס''ל דהא דתני במתני' העולה מאליו חייב אפילו הוא לרבים ובהא הוא דפליג ר' יהודה ולדידיה ל''ק הא דר' יהודה בנגעים משום דשאני הכא דמהיכא דמרבינן לרבים ממעטינן נמי בעולה מאליו דונטעתם קאמר רחמנא:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן הוּא אָמַר אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁמוּעָה אָֽמְרָהּ. בְּרַם הָכָא גַּרְמֵיהּ אָמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אמר. בת''כ פ' מצורע דתני אחוזתכם אחוזה מטמא בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר ר' יהודה אני לא שמעתי למעט אלא בית המקדש בלבד וא''כ לר' יהודה ירושלים אע''פ שהיא לרבים מטמאה בנגעים והכא פוטר הוא בנוטע לרבים ומשני תמן הוא אמר אני לא שמעתי וכו' דמפי השמועה ששמע מאחרים אמרה אבל הכא בשם גרמיה אמר ואיהו לא ס''ל להאי דאמר משמועה גבי נגעים:
נְטָעוֹ לָרַבִּים חַייָב. רִבִּי יוּדָה פוֹטֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתָן דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין יְרוּשָׁלֵם וְחוּץ לָאָרֶץ אֵין מִיטָּמִין בִּנְגָעִין. וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבָּיִת. פְּרָט לִירוּשָׁלֵם שֶׁהִיא לְכָל הַשְּׁבָטִים. בְּרַם הָכָא וּנְטַעְתֵּם מִכָּל מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נטעו לרבים וכו'. ופריך מחלפה שיטתי' דרבנן דתמן אינון אמרין וכו' והכא אינון אמרין הכין. בתמיה בפ' י''ב דנגעים תנינן ירושלים וח''ל אינן מטמאין בנגעים דכתיב כי תבואו וגו' וירושלים אינה אחוזה אלא לרבים הוא ואמאי מחייבי הכא בנוטע לרבים ומשני תמן גילה הכתוב דמה שהוא לרבים אינו מטמא בנגעים דכתיב ובא אשר לו הבית פרט לירושלים שהיא לכל השבטים שהיא אחוזת כולן ולא נתחלקה לשבטים ברם הכא ריבה הכתוב דכתיב ונטעתם מכל מקום ואפילו לרבים:
הלכה: וּנְטַעתֶּם פְּרָט לְשֶׁנָּֽטְעוּ גוֹיִם עַד שֶלֹּא בָאוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם 3b רִבִּי אַבָּא הָדָא אָֽמְרָה שׁוֹרֶשׁ פָּטוּר פּוֹטֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרת שורש פטור פוטר. כלומר ש''מ מהמתני' להא דאמרינן בהלכה דלעיל דשורש פטור פוטר הוא אפי' להחיוב שיונק ממנו דהא מתני' פוטרת את אשר נטעו הנכרים עד שלא באו לארץ ואע''פ שגדל אח''כ ברשות ישראל וביד החייב מ''מ הואיל ויונק הוא משורש הפטור פטור מן הערלה:
גמ' ונטעתם פרט לשנטעו גוים וכו'. מברייתא דת''כ הוא כמו שהבאתי במתני':
תַּנֵּי גּוֹי שֶׁהִרְכִּיב אִילַן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילַן סְרָק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן חַייָב בְּעָרְלָה. עָרְלָה מֵאֵימָתַי הוּא מוֹנֶה לוֹ מִשְׁעַת נְטִיעָתוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בִּלְבַד דְּבָרִים שֶׁהֵן בָּאִין בְּמַחֲשָׁבָה כְּגוֹן חָרוּבֵי צַלְמוֹנָה וְחָרוּבֵי גִידוֹדָה. אֲבָל עֲרָבָה כִּנְטוּעַ בָּאָרֶץ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ עֲרָבָה. וְהָתַנִּינָן אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב יֵיעָקֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ פָתַר לָהּ בָּעֲרָבָה נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אֲפִילוּ עֲרָבָה לָמָּה לִי ייֵעָקֵר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהֵן מִתְאָחִין בַּשְּׁבִיעִית. וְהֵיי דָא אָמַר דָּא הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּבְרִיךְ וְהַמַּרְכִּיב שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָֽלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה וּמוּתָּר לְקַייְמָהּ בִּשְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֹא עָֽלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה וְאָסוּר לְקַייְמוֹ בִשְׁבִיעִית. אֲבָל אָֽמְרוּ פֵּירוֹת נְטִיעָה זוֹ אֲסוּרִין עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט. תַּנֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָיָא לֵית כָּאן מַרְכִּיב. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי אֲפִילוּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֵית כָּאן מַרְכִּיב לְשֶׁעָבַר הָא בַתְּחִילָּה לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' כר''ל לית כאן מרכיב. דלא אמר ר''ל דהרכבת אילן מאכל ע''ג אילן סרק ממש לאו הרכבה היא אלא לשעבר דהיינו בדיעבד הא לכתחילה לא אמר והכא דקתני הנוטע וכו' דמשמע לכתחילה לא שייך לשנויי כדשנינן לעיל אליבא דר''ל והלכך לדידיה נמי סמי מכאן מרכיב:
תני ר' יהושע אוניא. ממקום אוניא דבאמת לית כאן מרכיב וסמי מכאן מרכיב לר' יוחנן:
והיידא אמרה דא. כלומר ומאיזה מקום מצינו לדייק עליה דר' יוחנן מזה היא דדייקינן דתנינן הנוטע והמבריך והמרכיב וכו' וברייתא זו הובאה לעיל בשביעית שם בהל' ו' וכדפרישית שם קתני מיהת במרכיב פחות מל' יום אסור לקיימן בשביעית והשתא לר' יוחנן באיזו הרכבה מוקמית לה דבהרכבה מין במינו שהיא מותרת ואין כאן אלא איסור מראית עין משום שביעית לא מצית לאוקמי וכן נמי בהרכבה ע''ג אילן סרק וע''י נכרי לא מיתוקמא דקשיא כדלעיל אמאי קתני אסור לקיימו כמו בנטיעה ובהברכה דהרי בהרכבה במפריד סגי וליכא לשנויי כדלעיל לפי שהן מתאחין בשביעית דבשלמא התם במתני' שייך שפיר האי תירוצא דקתני יעקר והיינו אחר שנתאחו זה בזה בשביעית יעקור את הכל אבל הכא דקתני אסור לקיימו משמע מיד חל עלי' האיסור קיומו והרי לא שייך האי לישנא בהרכבה ולר''ל שפיר מצינו לשנויי כדלעיל:
שנייא הוא שהן מתאחין בשביעית. כלומר דשאני הוא התם דהא מיהת מתאחין ונדבקין זה עם זה ומשום חשד שביעית כדאמרן גזרו שיעקר את הכל:
והתנינן. לעיל בפ''ב דשביעית אין נוטעין וכו' כדפרישית התם טעמא דיעקר מפני החשד לפי שפחות מל' יום אינו ניכר שנטעו לפני שביעית שלא יאמרו בשביעית הוא נטע או הבריך או הרכיב והשתא מדייק הש''ס מדקתני יעקר אכולהו וקשיא הא בהרכבה למה לי יעקר בהפרדה זה מזה בעלמא סגי ובשלמא על דעתיה דרשב''ל דהוא פתר לה בערבה ניחא כלומר דלדידיה איכא למימר דהך הרכבה דקתני גבי שביעית בהרכבה על אילן ערבה מיירי דמשום איסור הרכבת כלאים ליכא דלאו הרכבה הויא לא לענין ערלה ולא לענין כלאים ומשום חשד שביעית הוא דאיכא הלכך יעקר וניחא נמי לשון יעקר משום דכגון זו הוי כנוטע בקרקע ממש כדאמרן אלא על דעתי' דר' יוחנן דאמר באילן ערבה נמי הרכבה מיקריא ונהי דלענין איסור הרכבת כלאים לא הויא קשיא דמצינו למימר שהרכיב ע''י נכרי וקמ''ל דמשום איסור שביעית אסור לעשות כן בפחות מל' יום לפני ר''ה אלא דהא קשיא דקתני אם נטע וכו' או הרכיב יעקר למה לי יעקר בהרכיב הא בהפרדה בעלמא סגי:
ר' יוחנן אמר אפי' ערבה. כלומר אילן סרק דקאמר אפי' אילן סרק ממש כמו ערבה וכיוצא בה הרכבה היא ואם הרכיב עליו אילן מאכל חייב בערלה ומונין לפירותיו משעת הרכבה:
בלבד דברים שהן באין במחשבה. דוקא שהרכיבו ע''ג אילן שלפעמים נחשבין הן כשיש לו מחשבה לאכול מפירותיו כגון חרובי צלמונה וחרובי גרורה דאותן חרובין ממקומות הללו אינן חשובין אא''כ חישב עליהן לאכילה כדאמרי' לעיל בריש מס' מעשרות דאלו מכיון שאינן חשובין פטורין הן מן המעשרות ובכגון הני מיירי נמי האי ברייתא וקמ''ל דבכה''ג נמי הרכבה מיקרייא ואילן סרק דקתני לאו דוקא אלא כלומר דאינו אילן מאכל כמו שאר אילני פירות אבל באילן סרק ממש כמו ערבה לא חשיבא הרכבה דנמנה לענין ערלה כמו בהרכב' דהאי הרכבה כמאן דליתא הוא והרי הוא כעוקר את האילן ממקומו ונוטע אותו בארץ ממש במקום אחר דפשיטא דחייב בערלה דהוי כנוטע מחדש ולא איצטריך לאשמעינן כלל:
ערלה מאימתי הוא מונה לו. להרכבה זו וקאמר משעת נטיעתו כלומר משעת נטיעת הרכבה זו:
תני'. בתוספת' דמכלתין גוי שהרכיב וכו' אע''פ שאין ישראל רשאי לעשות כן. דאסור להרכיב אפי' אילן מאכל ע''ג אילן סרק כדאמרי' בפ''ק דכלאים מיהת חייב בערלה אם הרכיב הגוי:
רִבִּי יֹאשִׁיָּה מַייְתֵי נְטִיעוֹת מֵחוּץ לָאָרֶץ בְּגוּשֵׁיהֶן וּנְצִיב לוֹן בָּאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה לְשָׂכְרוֹ שָׁנִים. רִבִּי יוֹסֵי 4a לְשָׂכְרוֹ רְבָעִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יאשיה. היה מביא נטיעות מח''ל בגושיהן ונטע אותן בארץ ופליגי ר' יונה ור' יוסי משום מה עשה כן ר' יונה קאמר לשכרו שנים כלומר שיהא לו השכר שנשכר בשנים של ערלה גופן ע''י כך משום דס''ל לרבי יאשיה דאין ערלה בח''ל ופליג אמתני' דסוף מכלתין דקתני הערלה הלכה בח''ל וכהאי מ''ד בתוספתא דסוף מכלתין דאין ערלה נוהגת בח''ל א''נ דס''ל מהלכות מדינה היא כהאי מ''ד דלקמן שם ובמקום שנהגו נהגו ור' יאשיה לא היה ממקום שנהגו להחמיר ור' יוסי קאמר לשכרו רבעי וכלומר דבערלה לא היה משתכר כלום דערלה נוהגת אף בשל ח''ל אלא להשתכר ברבעי דס''ל דאין דין רבעי נוהג בח''ל ולפיכך הביא אותן עם גושיהן מח''ל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source