Vayedaber

חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים. כָּל כְּלֵי זַיִין מַכִּין בִּמְקוֹמָן. וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק. כָּל הַגְּחָלִים כָּבוּ מִבְּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים. וְאֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ מִבְּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בְּחָג וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בְּפֶסַח.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואלו גחלי רתמים אע''פ וכו'. וכן הוא לה''ר שאע''פ שנראה שנתפייס זה שמקבל ואם האחר מרצה אותו מ''מ לבי בוער עליו תמיד:

וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. וּבִימֵי שָׁאוּל נֶהֶרְגּוּ אַרְבָּעָה דּוֹאֵג שֶׁאָֽמְרוֹ שָׁאוּל שֶׁקִּיבְּלוֹ אֲחִימֵלֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְאַבְנֵר. אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק שֶׁנֶּאֱמַר יָקוּמוּ נָא וְיִשְׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר אַבְנֵר יָקוּמוּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד הַהוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי הָאָרֶץ. כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּייֵס מִן דָּוִד. הַהוּא דִּכְתִיב וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְיָדִי. אֵמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בְּעִי מִן גוּלְגְלוֹי הַדֵּין בְּסִירָה הוּעֲרָת. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְמַעֲגַל אָמַר לֵיהּ הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. 5a גַּבֵּי כָּנָף אָֽמְרָת בְּסִירָה הוּעֲרָת חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲרוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִיחֶה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואבנר. כדלקמן דנענש על לה''ר וכן על שהיה סיפק בידו למחות בשאול בנוב עיר הכהנים ולא מיחה וזה בא הכל ע''י לה''ר של דואג:

מן אבנר לדוד. וזהו תחתיו:

מה את בעי מן גילגולי דהדין. מגלגל דבריו דלא כך הוא אלא באיזה קוץ הוערת הכנף מעיל ומצא ומתפאר בעצמו על לא דבר:

ולמה היה קורא אותו שלישי. אר' יוחנן קאי דלעיל אמר בעון קומי ר' יוחנן איזהו לה''ר וכו' והוא היה רגיל לקרוא אותו לשון שלישי וכדאמרי' בערכין פ''ג דף ט''ו במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי:

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר לְנָּחָשׁ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לוֹן דּוּ גָרַם לִי. מַה הֲנָייָה לָךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׁךְ. אַרְיֵה טוֹרֵף וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתְּ מַה הֲנָייָה לָךְ. אָמַר לָהֶן אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלִי לַחַשׁ. אִילוּלֵי אִיתְאַמַּר לִי מִן שְׁמַיָּא נְכִית לֹא הֲוִינָא נְכִית. מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹשֵׁךְ אֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמֵי. אוֹמֵר בְּרוֹמֵי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָה. וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶן אֲנִי פָרַצְתִּי גְדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דהוא גרם לי. הלשון הוא שגרם לי ללחוך את העפר לפיכך הוא שותת לעפר:

אני פרצתי גדרו של עולם. לפיכך אני מצוי בין הגדרות לסבול שם העונש שלי וללחוך את העפר.

הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה אֲנִי מְקַייֵם וַיֹּאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם. אֶלָּא כָּל עֲבֵירָה שֶׁעָשָׂת פֶּרִי יֵשׁ לָהּ פֶּרִי וּשְׁלֹא עָשָׂת פֶּרִי אֵין לָהּ פֶּרִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא כל עבירה שיש לה פרי וכו'. כגון אלו דקחשיב ברישא ע''ז וכו' דהני בשאהנו מעשיו ונראין פרי דרכם ונכרין הן. ע''ז וש''ד נראין הן וג''ע אם הוליד או אפי' לא הוליד בא''א שאסרה על בעלה וכן לה''ר דאהנו מעשיו:

הזכות יש לה קרן. לעולם הבא ויש לה פירות בעוה''ז וסיפא דהך תוספתא דלעיל היא אלו שהן נפרעין מן האדם בעוה''ז וכו':

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי י֨י אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע י֨י. הָדָא דְּתֵימָא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בַּגּוֹיִם חִילּוּפִין מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. דִּכְתִיב וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵיהּ. וְלָא כְתִיב לְשֵׁיזְבֵיהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָֽרְפָהּ. מִקָּטֶל מֵחֲמַס אָחִיךְ יַעֲקֹב. וְכִי הֲרָגוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְהוֹרְגוֹ וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הָרְגוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא כתיב לשיזביה. ואע''פ שחשב לשיזביה ממש ולהצלותיה משמע שהשתדל לדבר אליהם הטוב בעדו בלבד:

מקטל מחמס אחיך יעקב. מקטל סיפיה דקרא דלעיל מניה הוא וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל ופשטיה דקרא מחמת קטל הוא אבל מיותר הוא והלכך דריש ליה לקרא דבתריה מקטל מחמס אחיך מפני שהרגת לאחיך מחמס שלך.

דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. וסיפיה דקרא ולחושבי שמו ודרשינן אפי' תשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה:

תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְאַחֲרוֹנָה מָרַד אִיבֵּד זֶה כָּל מַה שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו מָה טַעַם וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וּבְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְסוֹף עָשָׂה תְשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ מַה טַעַם וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה הֵן נֶחֱשָׁבִין עָלָיו כִּזְכִיּוֹת מַה טַעַם מוֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמוֹר וַאֲהָלוֹת וּקְצִיעוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובאחרונה מרד. אע''פ שלא עשה עבירות ממש אלא שמרד במעשה הטוב שעשה והיינו כדר''ל דלקמיה ובתוהא על הראשונות שעשה הטוב ה''ז איבד את כל מה שעשה כל ימיו:

מה טעם דכתיב ובשוב צדיק וגו'. ואם עשה עול פשיטא דשב מצדקתו אלא דה''ק ובשוב צדיק מצדקתו אפי' אם אין בו אלא ששב מצדקתו ותוהא ומתחרט על הצדקות שעשה מעלין עליו כאלו עשה עול:

מה טעם ובשוב רשע מרשעתו. אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה. הכא נמי ככפל הדברים הן דהיל''ל ובשוב רשע ויעש משפט וצדקה ומאי מרשעתו אשר עשה אלא דה''ק ובשוב רשע מרשעתו. בתשובה מרשעתו ומתחרט על אשר עשה אע''פ שלא עשה עדיין מעש''ט מעלין עליו כאלו ויעש משפט וצדקה:

בגדותיך. קרי ביה בגידותיך:

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל רוּבּוּ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת. נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי חַד אָמַר בְּקַלּוֹת וְחַד אָמַר בַּחֲמוּרוֹת. מַה הֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּיִיסוּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חד אמר בקלות וחד אמר בחמורות. כלומר דפליגי אם אלו מאותן מיעוט עבירות הן דמר ס''ל שנפרעין ממנו בעוה''ז כמו בשאר עבירות קלות ומר ס''ל דאע''פ שמיעוטו עבירות הוא הואיל ואית ביה מאלו החמורות ביותר כאילו רובו עבירות דיינינן ליה:

תַּמָּן תַּנֵּינָן אֵילּוּ שֶׁאֵין לֵהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִייַת מֵתִים וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי י֨י רוֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הָהוֹגֶה אֶת הַשֵׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹבְלָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא נִתְּנָה תוֹרָה מִן שָׁמַיִם. וְלֹא כְּבָר תַּנִּיתָהּ הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן שָׁמַיִם. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה עֵנְתּוֹנָיָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוסיפו עליהן וכו'. תוספתא פי''ב דסנהדרין:

תמן תנינן. פ' חלק וגרסי' להסוגיא שם וכן מקצתה בפ''ק דקדושין:

ואיני סובלה. לא איכפת לי הימנה והתם גריס ואינה סופנה ואיני חושבה לכלום:

ולא כבר תניתה. במתני' ומאי הוסיפו עליהן דקתני בברייתא אלא כהאי דתנא רב חנניא ענתוניא לפני ר' מנא זה שהוא עובר וכו' וגילוי פנים בתורה לדבר אחר:

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוֹבּוּ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹת אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא נוֹשֵׂא עָוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וּלְךָ י֨י חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִיש כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִי לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רובו. אמר מר רובו זכיות יורש ג''ע רובו עבירות יורש גיהנם. חסר כאן וה''ג בקדושין ובסנהדרין היה מעויין א''ר יוסי בן חנינא וכו':

מעויין. מחצה על מחצה והמאזנים שוה בשוה:

נושא עונות אין כתיב כאן אלא נושא עון וכו' כצ''ל וכן הוא בסנהדרין:

כמעשהו. מעשהו אין כתיב כאן אלא כמעשהו:

ואין לית ליה וכו'. כלומר לפי שאתה רואה למעשהו ואם לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם ור''א פליג אדר' יוסי בן חנינא כדמפרשינן לקמן:

היא דעתיה דר' אלעזר. לטעמיה הוא דאזיל דדריש ורב חסד מלמד שהיא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעש''ט מרובים והיינו דפליג אדר' יוסי בן חנינה דלדידיה דקאמר חוטף וכו' והיינו עד שלא שקלו מעשיו הקב''ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולים הן ולפיכך חוטף שטר אחד מהעבירות מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור''א סבר דאפי' אחר שכבר שקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא''כ אין לו משלו כלום הוי הקב''ה מטה כלפי חסד הוא:

הלכה: תַּנִּי אֵין אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. מִתְנִיתָא בְּיֶתֶר מִכְּשֵׁיעוּר. אֲבָל בִּכְּשֵׁיעוּר אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים לְקֻלּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִייִם מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִייִם. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִייִם מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני. בברייתא אין אומרין לו לעני הבא גמלים וטעון וכדמפרש לקמיה:

מתניתא. האי ברייתא מיירי ביתר מכשיעור אם הוסיף יותר על ששים וכגון שנתברך שדהו דאמרינן בזה דמוסיף הוא לפי הברכה והיו כאן עניים מועטין שמגיע לעני אחד הרבה עד שצריך להביא גמלים ולטעון בכה''ג הוא דקתני אין אומרים לו הבא גמלים וטעון וכלומר דאם העניים מועטים אע''פ שלפי הברכה יש לו להוסיף מ''מ הואיל ואין כאן אלא עני א' או שנים וכיוצא בהן א''צ ליתן לפי הברכה דלא אמרו אלא אם העניים מרובין ואם יתן כשיעור יגיע דבר מועט לכל אחד ואחד בזה הוא דאמרו דמוסיף הוא:

אבל בכשיעור אומרין לו הבא גמלים וטעון. כלומר אבל אם אינו נותן אלא כשיעור א' מששים בזה אע''פ שהעניים מועטין ויגיע חלקו של אחד עד שהוא צריך להביא גמלים ולטעון מ''מ לא יפחות הוא מהשיעור שתקנו חכמים:

שדהו מרובה וכו'. לפרושי מתני' הוא למאי דקתני הכל לפי גודל השדה ולפי העניים הא כיצד אם שדהו גדולה ועניים מועטין אפי' כן צריך ליתן לפי שדהו ואם שדהו מעוטה ועניים מרובין ואם יתן כשיעור יגיע דבר מועט לכל אחד אז נותן לפי העניים ומוסיף על השיעור וכדפרישית במתני':

ר''ש דרש שני דברים לקולו של בעל הבית. כלומר דדעתו היה לומר בהיפך ולדרוש לקולו של בעה''ב באלו שני הנושאים שאם שדהו מרובה ועניים מועטין א''צ ליתן אלא כפי העניים שאפי' יפחות מן השיעור יגיע חלק יפה לכאו''א שהרי שדהו גדולה ואם שדהו מעוטה. אע''פ שעניים מרובין מ''מ א''צ להוסיף כ''א יתן כשיעור לפי שדהו. וקאמר הש''ס דמתניתא לא משמע כן לדרוש לקולו של בעה''ב אלא אדרבה לחומרא דרשינן דהא קתני הכל וכו' ולפי הענוה וע''כ דלפי הענוה איך שתפרש לחומרו הוא דצריך להוסיף לפי רוב ענותנותו וצדקתו או לפי רוב הענייה והברכה של השדה וא''א לפרש לקולו של בעה''ב ה''נ לפי גודל השדה ולפי העניים לחומרו של בעה''ב הוא וכדאמרן:

משנה: אֵין פּוֹחְתִין לְפֵיאָה מִשִּׁשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ אֵין לְפֵיאָה שֵׁיעוּר הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אין פוחתין לפאה מששים. מתקנת חכמים היא:

אע''פ שאמרו אין לפאה שיעור. מדאורייתא:

הכל לפי גודל השדה ולפי העניים. כיצד אם שדהו קטנה שאם הניח אחד מששים אינו מועיל לעניים ה''ז מוסיף על השיעור וכן אם היו עניים מרובים מוסיף על השיעור ואם שדהו גדולה אע''פ שעניים מועטים נותן לפי השדה:

ולפי הענוה. כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים מלשון וענותך תרבני. והרמב''ם פירש מלשון עניה כלומר מה שתענה הארץ שאם זרע מעט ואסף הרבה מוסיף לפי הברכה. ואית דגרסי ענבה בבי''ת כלומר לפי גודל הגרגרים וקטנן שאם היו השבלין של השדה מלאות וטובות במקום א' ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:

רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הַקָּדוֹשׁ אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם נוֹשֵׂא עָווֹן כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכן דוד הוא אומר נשאת עון עמך. עון ל' יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם ל' רבים אלא דה''פ נשאת שכחת מעון אחד וע''י כך כסית כל חטאתם סלה לפי שכף הזכיות מכריע ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד סלה:

מה טעם נשא עון כתיב. חסר ומל' נשיתי טובה וע''י כך ועובר על פשע:

הקב''ה אין לפניו שכחה הא בשביל ישראל. כביכול נעשה שכחן וכדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה שמתחלה מניח עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כאלו שכחו ועי''כ כף הזכיות מכרעת אם היו מחצה על מחצה עם אותו העון:

5b רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעִי צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֵּם טוֹב. אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ. כְּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּסְיָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית מִכַּן וָאֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פְּעָמִים שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתִיב לֵיהּ מַה טַעַם וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כְּתִיב כּאַן אֶלֵּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין מִטְרַחַת עֲלוֹי מְפַסֵּק הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובלחוד דלא יתיב ליה. התם בקדושין על המתני' קאי ומייתי ליה אגב בכל מקום שמדבר בענין זה דתנינן כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ועלה קאמר ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מהמקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק אלא כחוט המשולש הזה שאינו ניתק מהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח''ו יחזור מצדקתו אז יהא נפסק החוט ותנתק שמירתו:

מה טעם הן כל אלה יפעל וגו'. כלומר סרס המקרא ודרשהו דלאחר שפעמים ושלש עם גבר הן כל אלה אח''כ יפעל אל:

וה''ג בקדושין ובסנהדרין וכיני סייגין סייגה ותרעין תרעה כלומר דהדר קאמר אין וכן הוא הדבר שגודרין גדר ונועלין את השערים אבל לא על בתחלה הוא נאמר אלא כדר' ירמיה לקמיה בשמיה דר' שמואל גופיה שאם שומר אדם א''ע מן העבירה עד ג''פ מכאן ואילך הקב''ה הוא משמרו וכן הוא להיפך אם הרשעי' כבר מורגלין הן בעצמן בעבירות תרדף רעה אחריהן שיעשו ויעברו עוד וכן אם כבר ללצים הוא יליץ עוד וע''ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ימצא לו פתחים:

וסייגין סייגה ותרעין תרעה. בתמיה וכי גודרין את הגדר ונועלין את השערים והיתכן שח''ו הקב''ה יסייע את הרשעי' להרשיע:

ר' שמואל בר רב יצחק בעי. הוה קשיא ליה לאלו הפסוקים דכתיב צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הני קראי דקחשיב להו דמשמע שהקב''ה מזמין ומספיק ביד הצדיק לעשות צדקות וביד הרשע להחזיק בעלילות רשע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source