רִבִּי חֲנַנְיָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי נַעֲשֶׂה כְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה תְרוּמָה עָלֶיהָ וְעַל שֶׁלְּמַטָּן. רִבִּי חֲנַנְיָא סָבַר מֵימַר בְּמִינוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לא תְקַבֵּל עָלֶיךָ כֵן. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ נִפְטַר מַה שֶׁבְּיָדוֹ וְהַשְּׁאָר חוּלִין וְחוּלִין פּוֹטְרִין אֶת הַטֵבֵל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל כְּאַחַת מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ נִפְטַר מַה שֶׁבְּיָדוֹ וְנִפְטַר מַה שֶׁלְּמַטָּן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה נִרְאִין הַדְּבָרִים בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְצוּמְצֶמֶת בְּמִידָּה בְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל בתרומת מעשר. אע''פ שאינה צריכה להתרם מן המוקף כדתנן לקמן בפ''ב דביכורים מ''מ הרי יש לה שיעור מן התורה וצריכה שתהא מצומצמת וכו' אחד מעשרה מודו ב''ש דלא הויא תרומה כלל מן הזיתים על השמן ואפי' תרומת עצמן אין בהן דמכיון דאינו יכול לצמצם בתרומת השמן מן הזיתים גזור נמי על תרומת הזיתים שתרם עמה:
שהיא צריכה לתרום מן המוקף. כלומר והא דהחמירו ב''ש מיהת בשמן דלא הויא תרומה ולא אמרו אלא תרומת עצמן בהן היינו טעמא משום דתרומה גדולה צריכה שיתרום מן המוקף והסמוך וסתם זיתים ושמן לאו מוקף נינהו דהזיתים הן לפניו והשמן נתון מלמטה במקום שנעצר והוי כשלא מן המוקף:
לה שיעור מן התורה ואפי' חטה אחת פוטרת את הכרי:
א''ר חנניה בריה דר' הלל. הא לאו מידי הוא דבאומר כאחת ה''ז תרומה על זה ועל זה דמכיון שאמר הרי זה תרומה נפטר מה שבידו ולפניו ומה שלמטן בבת אחת:
א''ל ר' זעירא לא תקבל עליך. לומר כן דכיון שאינן כולן לפניו איכא חששא אחרינא דמכיון שאמר ה''ז תרומה על אלו שלפניו נפטר מה שבידו והשאר הן חולין וחולין פוטרין את הטבל בתמיה דהא השאר שלפניו נעשו חולין ואין יכול לתרום מהן על אלו שלמטן שהן טבל דהו''ל מן הפטור על החיוב:
ר' חנניה סבר מימר במינו. מילתא באנפה נפשה היא דסבר מימר דבמינו יכול לעשות כן ולומר הרי זו תרומה על זה ועל שלמטן דלא פליגי ב''ה אלא בזיתים ושמן ומטעמא דאמרן מפני גזל השבט אבל במינו דאין כאן גזל וכגון זיתים לפניו וזיתים למטן מודו ב''ה:
נראין הדברים. דלא פליגי ב''ש אלא בתרומה:
חִזְקִיָּה אָמַר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שַׁנְייָא הִיא אֶלָּא זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. 5b חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ עַל אָתָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חברייא בשם ר' יוחנן ואפילו על אתר. לפרושי דברי ב''ש דמתני' קאי ופליגי חברייא ורבי חנניה דלקמן בשם ר' יוחנן דחברייא קאמרי דהא דב''ש סברי תרומת עצמן בהן ואפי' לאלתר כלומר שאמר בבת אחת ומיד ה''ז תרומה על הזתים ועל השמן דאף דלא חיילא התרומה על השמן על הזיתים מיהא חלייא ור' חנניא קאמר בשם ר' יוחנן דדברי ב''ש היינו טעמייהו משום דנעשה כאומר ה''ז תרומה עליה והיינו על הזיתים בפני עצמן ועל שלמטן והוא השמן שנתון מלמטן ובפני עצמן והלכך חיילא התרומה על הזיתים ולא בשאמר בבת אחת:
א''ר יוחנן לא שנייא. אלא היא זיתים על השמן היא שאר כל הדברים דין אחד להן לענין לכתחילה ואף לב''ש:
הא שאר כל הדברים לא. כגון תמרים על הדבש וכיוצא בו ס''ל לב''ש דאף לכתחילה תורמין מפני שלא חששו לגזל השבט אלא בשמן ויין דחשיבי:
לא אמרו אלא זיתים על השמן וכו'. כלומר הא דקתני במתני' דאף לב''ש אין תורמין לכתחילה דוקא בזיתים על השמן וענבים על היין:
תַּנִּינָן תַּמָּן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי וְאִם תּוֹרֵם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְמֵזִיד מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. מָה אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָכָא וּמָה אִין תַּמָּן שֶׁכּוּלּוֹ הֶפְסֵד לַכֹּהֲנִים אַתְּ אָמַר מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי הָכָא דְּאֵין כּוּלּוֹ הֶפְסֵד לַכֹּהֲנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אַשְׁכָּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וְלֹא עֲנָבִים עַל הַיַּיִן וְאִם תָּֽרַם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּרוּמַת עַצְמָן בָּהֶן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין תְּרוּמָתָן תְרוּמָה. מִחְלְפָה דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. וָכָא הוּא אָמַר אֵין תְּרוּמָתָן תְרוּמָה. תַּמָּן טוּמְאָה אֵינָהּ מְצוּיָה וְאֵין בְּנֵי אָדָם טוֹעִין לוֹמַר שֶׁתּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אֲבָל זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן מְצוּייִן הֵן. וְאִם אָמַר כֵּן אַף הוּא סָבַר מֵימַר שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן וַעֲנָבִים עַל הַיַּיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן. שאני התם דטומאה אינה מצויה וכן אין בנ''א טועין לומר שלכתחילה תורמין ומעשרין מן הטמא על הטהור ומכיון דלא חיישינן דאתו למיטעי לא גזור בהא בדיעבד אבל הכא דשכיחי הן ואם אומר את כן דבדיעבד תרומתו תרומה אתו למיטעי וסברי מימר שאף לכתחילה תורמין זיתים על השמן וענבים על היין והלכך גזור בהו אף בדיעבד:
מחלפה דר' יוסי. קשיא דידיה אדידיה דמכיון דתני הכי הלכתא כוותייהו דב''ה ותמן הוא אמר מה שעשה עשוי והכא הוא אמר דלב''ה אין תרומתן תרומה:
אשכח תני. לחדא ברייתא בשם ר' יוסי דקתני בהדיא כדתנינן במתניתין לפלוגתייהו דב''ש וב''ה:
מה אמר ר' יוסי הכא. בדינא דמתני' היכי ס''ל וקאמר דק''ו הוא ומה אם תמן שכולו הפסד לכהן הוא דהרי תרומה טמאה לא חזי ליה כלל לאכילה כ''א להסקה ואפ''ה את אמר לר' יוסי מה שעשה עשוי הכא דאין הכל הפסד לכהן אלא שמפסיד מקצת מן שיעור התרומה להשמן לכ''ש דמה שעשה עשוי לר' יוסי וס''ל דלא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה:
תנינן תמן. לקמן בפ''ב אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה ולא כלום ותני בתוספתא בפ''ג דר' יוסי פליג דאף במזיד מה שעשה עשוי:
הלכה: יֵשׁ מֵהֶן מִפְּנֵי בְרָכָה וְיֵשׁ מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר. הָאִילֵּם וְהֶעָרוֹם וּבַעַל קֶרִי מִפְּנֵי בְרָכָה הַסּוֹמֵא וְהַשִּׁיכּוֹר שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִתְרוֹם מִן הַמּוּבְחָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' משלשה מקראות מחוורין בתורה ובא הלוי וגו'. כלומר בג''פ בתורה מפורשין הן אין לו חלק ונחלה בפ' עקב והפסוק הזה בפ' ראה ובפ' שופטים ובקראי אחריני האמורים בבני לוי אינו מפורש חלק כ''א נחלה ומקרא דחלק ונחלה דרשינן שפיר להוציא כל מה שיש לו איזה חלק עמך פטור מן המעשר. א''נ א' מג' מקראות דדרשינן בענין תרומה ומעשר והן מחוורין ומפורשין בתורה חדא הא ואידך לקמן ריש הפרק ואידך שם בהלכה ד' וכולן דריש להו ר' יוחנן בשם ר' ינאי:
יצא הבקר וכו' היא הפקר. הכל מהאי טעמא הויא:
גמ' יש מהן מפני ברכה וכו'. כדפרי' במתני' וכך הוא שנוי בתוספתא רפ''ב ולא גריס שם השוטה כדל''ג לי' במתני' דבחמשה קדמייתא דריש פרקין קחשיב ליה דאפי' בדיעבד אין תרומתו תרומה דאימעט מקרא וכאן ט''ס הוא:
משנה: חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ וְאִם תָּֽרְמוּ תְרוּמָתָן תְּרוּמָה. הָאִילֵּם וְהַשִּׁיכּוֹר וְהֶעָרוֹם וְהַסּוֹמֶה וּבַעַל קֶרִי לֹא יִתְרוֹמוּ וְאִם תָּֽרְמוּ תְרוּמָתָן תְּרוּמָה. אֵין תּוֹרְמִין לֹא בְמִידָּה וְלֹא בְמִשְׁקָל וְלֹא בְמִנְייָן אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי. אֵין תּוֹרְמִין בְּסַל וּבְקוּפָּה שֶׁהֵן שֶׁל מִידָּה. אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָּהֶן חֶצְייָן אוֹ שְׁלִישָׁן. לֹא יִתְרוֹם בִּסְאָה חֶצְייָהּ שֶׁחֶצְייָהּ מִידָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' האילם וכו'. מפרש בגמרא דטעמא דאלם מפני שאינו יכול לברך וכן הערום משום שנאמר ולא יראה בך ערות דבר קרי ביה ערות דיבור בשעה שאתה מדבר בו לא יראה בך ערוה וה''נ האי טעמא דבעל קרי מקמי דבטלוהו לתקנתא דטבילת בעל קרי לא היה יכול לברך וטעמא דשיכור וסומא משום שאין יכולים לתרום מן המובחר ואנן בעינן שיהא בורר ותורם מן היפה כדכתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו ואיזהו שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך מחמת שכרותו:
ואם תרמו תרומתן תרומה. לפי שאין הברכות מעכבות וכן אפי' תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה ולכתחילה הוא דבעינן מן היפה על הרע כדתנן לקמן בס''פ ב':
מתני' אין תורמין לא במדה וכו'. כדקאמר בגמרא דכתיב ונחשב לכם תרומתכם במחשבה אתה תורם שיתרום אותה באומד דעתו ואין אתה תורם במדה במשקל ובמנין ואע''ג דהאי קרא בתרומת מעשר כתיב דרשינן באם אינו ענין לתרומת מעשר דבהדיא נתנה בו התורה שיעור דכתיב מעשר מן המעשר תנהו ענין לתרומה גדולה דאין בה שיעור מן התורה וחכמים נתנו בה שיעור וצריך שיתרום במחשבה ובאומד:
אבל תורם הוא את המדוד. כדמפ' בגמ' שאת טבלו הוא מודד או שוקלו או מונה ומכניסו לתוך ביתו ומפריש התרומה ממנו מאומד ולא במדה או במשקל או מנין:
אין תורמין בסל ובקופה שהן כל מידה. אע''פ שלא נתכוין למדוד את התרומה מ''מ כשממלא ותורם בהם נראה כמודד אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן דאין זה כמודד אע''פ שהן של מידה:
לא יתרום בסאה חצייה. לפי שהיה מדרך לעשות סימן בחצייה עד כאן חצי סאה והחצי היא מדה:
ולא מפירות הארץ וכו'. דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וכן לא מפירות הארץ על פירות סוריא או איפכא וכל הני אף בדיעבד אין תרומתן תרומה:
ולא מן החדש וכו'. מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה דכתיב היוצא השדה שנה שנה:
ולא מן התלוש וכו'. דריש לה בספרי מדכתיב כדגן מן הגורן וגו':
ולא מן הפטור וכו'. בגמרא פריך והא תני לה רישא דכל אלו מטעמא דפטור על חיוב הוא ומשני לה דהאי מיירי מפירות שלא הביאו שליש שפטורין הן על פירות שהביאו שליש שחייבין במעשרות וכן איפכא:
ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. אפי' נפדו וכ''ש אם לא נפדו דממון גבוה הוא:
ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו. שניטל ממנו תרומת מעשר שבו אז אין יכול לתרום ממנו על הטבל שיש לו אבל אם עדיין לא ניטלה תרומתו יכול הוא לעשותו תרומה גדולה על מקום אחר כדדריש בספרי מכל מעשרותיכם תרימו בא הכתוב ללמדך שאם רצה לעשותו תרומה על מקום אחר רשאי ומדכתיב את מקדשו ממנו דריש בזמן שקדשיו בתוכו יכול לעשותו תרומה על אחרים אין קדשיו בתוכו אינו עושה אותו תרומה על אחרים:
מתני' אין תורמין מן הלקט וכו'. משום דכל הני פטורין מן המעשרות הן כדדריש בספרי יכול אפי' לקט שכחה ופאה יהו חייבין במעשר ת''ל ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצאו אלו שיש לו בהם חלק ונחלה עמך והיינו טעמא דהפקר כדקאמר בגמרא וכל שפטור מן המעשרות אינו יכול לתרום ולעשר מהן ולפטור את הטבל דהוי ליה מן הפטור על החיוב:
הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵּיאָה הִיא הֶבְקֵּר וְלֹא כְּבָר תַּנַּייָת הֵן כּוּלְּהוֹן. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ עַל פֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְאִם תָּרַם אֵין תְרוּמָתוֹ תְרוּמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה בְּמַחְלוֹקֶת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כבר תניית הן כולהון. ואמאי הדר תני ולא מן הפטור וכו' ומשני כן היא מתני' האי הוא דאתי לאשמעינן בסיפא ולא מפירות וכו' כדפרישית במתני':
על דעתיה וכו'. פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן בהלכה דלעיל היא חזקיה אמר לא אמרו ב''ש דאין תורמין לכתחילה אלא זיתים על השמן וכו' והיינו דקאמר על דעתיה דחזקיה במחלוקת דאמר בשאר כל הדברים לא ס''ל לב''ש דאין תורמין לכתחילה וא''כ מתני' דהכא דאיירי בשאר כל הדברים לא אתיא אלא כב''ה ולר' יוחנן דקאמר דלא שנייא היא בין זיתים על השמן ובין שאר כל הדברים לענין לכתחילה ואף לב''ש מתני' דהכא ד''ה היא:
הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת מְחוּוָרִין שֶׁבַּתּוֹרָה וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' משלשה מקראות מחוורין בתורה ובא הלוי וגו'. כלומר בג''פ בתורה מפורשין הן אין לו חלק ונחלה בפ' עקב והפסוק הזה בפ' ראה ובפ' שופטים ובקראי אחריני האמורים בבני לוי אינו מפורש חלק כ''א נחלה ומקרא דחלק ונחלה דרשינן שפיר להוציא כל מה שיש לו איזה חלק עמך פטור מן המעשר. א''נ א' מג' מקראות דדרשינן בענין תרומה ומעשר והן מחוורין ומפורשין בתורה חדא הא ואידך לקמן ריש הפרק ואידך שם בהלכה ד' וכולן דריש להו ר' יוחנן בשם ר' ינאי:
יצא הבקר וכו' היא הפקר. הכל מהאי טעמא הויא:
גמ' יש מהן מפני ברכה וכו'. כדפרי' במתני' וכך הוא שנוי בתוספתא רפ''ב ולא גריס שם השוטה כדל''ג לי' במתני' דבחמשה קדמייתא דריש פרקין קחשיב ליה דאפי' בדיעבד אין תרומתו תרומה דאימעט מקרא וכאן ט''ס הוא:
משנה: 6a אֵין תּוֹרְמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה וּמִן הַהֶבְקֵר וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּיפְדּוּ וְלֹא מִן הַחַייָב עַל הַפָּטוּר וְלֹא מִן הַפָּטוּר עַל הַחַייָב וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחוּבָּר וְלֹא מִן הַמְּחוּבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ וְלֹא מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ וּמִפֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ וְאִם תָּֽרְמוּ אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' האילם וכו'. מפרש בגמרא דטעמא דאלם מפני שאינו יכול לברך וכן הערום משום שנאמר ולא יראה בך ערות דבר קרי ביה ערות דיבור בשעה שאתה מדבר בו לא יראה בך ערוה וה''נ האי טעמא דבעל קרי מקמי דבטלוהו לתקנתא דטבילת בעל קרי לא היה יכול לברך וטעמא דשיכור וסומא משום שאין יכולים לתרום מן המובחר ואנן בעינן שיהא בורר ותורם מן היפה כדכתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו ואיזהו שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך מחמת שכרותו:
ואם תרמו תרומתן תרומה. לפי שאין הברכות מעכבות וכן אפי' תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה ולכתחילה הוא דבעינן מן היפה על הרע כדתנן לקמן בס''פ ב':
מתני' אין תורמין לא במדה וכו'. כדקאמר בגמרא דכתיב ונחשב לכם תרומתכם במחשבה אתה תורם שיתרום אותה באומד דעתו ואין אתה תורם במדה במשקל ובמנין ואע''ג דהאי קרא בתרומת מעשר כתיב דרשינן באם אינו ענין לתרומת מעשר דבהדיא נתנה בו התורה שיעור דכתיב מעשר מן המעשר תנהו ענין לתרומה גדולה דאין בה שיעור מן התורה וחכמים נתנו בה שיעור וצריך שיתרום במחשבה ובאומד:
אבל תורם הוא את המדוד. כדמפ' בגמ' שאת טבלו הוא מודד או שוקלו או מונה ומכניסו לתוך ביתו ומפריש התרומה ממנו מאומד ולא במדה או במשקל או מנין:
אין תורמין בסל ובקופה שהן כל מידה. אע''פ שלא נתכוין למדוד את התרומה מ''מ כשממלא ותורם בהם נראה כמודד אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן דאין זה כמודד אע''פ שהן של מידה:
לא יתרום בסאה חצייה. לפי שהיה מדרך לעשות סימן בחצייה עד כאן חצי סאה והחצי היא מדה:
ולא מפירות הארץ וכו'. דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וכן לא מפירות הארץ על פירות סוריא או איפכא וכל הני אף בדיעבד אין תרומתן תרומה:
ולא מן החדש וכו'. מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה דכתיב היוצא השדה שנה שנה:
ולא מן התלוש וכו'. דריש לה בספרי מדכתיב כדגן מן הגורן וגו':
ולא מן הפטור וכו'. בגמרא פריך והא תני לה רישא דכל אלו מטעמא דפטור על חיוב הוא ומשני לה דהאי מיירי מפירות שלא הביאו שליש שפטורין הן על פירות שהביאו שליש שחייבין במעשרות וכן איפכא:
ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. אפי' נפדו וכ''ש אם לא נפדו דממון גבוה הוא:
ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו. שניטל ממנו תרומת מעשר שבו אז אין יכול לתרום ממנו על הטבל שיש לו אבל אם עדיין לא ניטלה תרומתו יכול הוא לעשותו תרומה גדולה על מקום אחר כדדריש בספרי מכל מעשרותיכם תרימו בא הכתוב ללמדך שאם רצה לעשותו תרומה על מקום אחר רשאי ומדכתיב את מקדשו ממנו דריש בזמן שקדשיו בתוכו יכול לעשותו תרומה על אחרים אין קדשיו בתוכו אינו עושה אותו תרומה על אחרים:
מתני' אין תורמין מן הלקט וכו'. משום דכל הני פטורין מן המעשרות הן כדדריש בספרי יכול אפי' לקט שכחה ופאה יהו חייבין במעשר ת''ל ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצאו אלו שיש לו בהם חלק ונחלה עמך והיינו טעמא דהפקר כדקאמר בגמרא וכל שפטור מן המעשרות אינו יכול לתרום ולעשר מהן ולפטור את הטבל דהוי ליה מן הפטור על החיוב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source