Chap. 21
1
וַיַּֽעֲמֹ֥ד שָׂטָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֙סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד לִמְנ֖וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
Satan, cherchant à nuire à Israël, incita David à en ordonner le dénombrement.
Rachi (non traduit)
וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל. אע''פ שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ אֵינָהּ לִכְבוֹד דָּוִד נִכְתְּבָה כָּאן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ וְעָנָהוּ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְזֶה כְּבוֹד דָּוִד:
M. David (non traduit)
ויעמד שטן. הוא היצה''ר הנטוע בלב האדם : על ישראל. ר''ל לעשות דבר הרע לישראל :
M. Tsion (non traduit)
ויסת. ענין פתוי :
Ralbag (non traduit)
ויעמד שטן על ישראל. בספר (שמואל ב' כ''ד א') כתוב ויוסף את ה' לחרות בישראל והענין אחד :
2
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד אֶל־יוֹאָב֙ וְאֶל־שָׂרֵ֣י הָעָ֔ם לְכ֗וּ סִפְרוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וְעַד־דָּ֑ן וְהָבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְאֵדְעָ֖ה אֶת־מִסְפָּרָֽם:
David dit donc à Joab et aux chefs du peuple : "Allez recenser Israël depuis Bersabée jusqu’à Dan, et apportez-moi le relevé, pour que je sache quel chiffre il atteint."
3
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב יוֹסֵף֩ יְהוָ֨ה עַל־עַמּ֤וֹ | כָּהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים הֲלֹא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֻּלָּ֥ם לַאדֹנִ֖י לַעֲבָדִ֑ים לָ֣מָּה יְבַקֵּ֥שׁ זֹאת֙ אֲדֹנִ֔י לָ֛מָּה יִהְיֶ֥ה לְאַשְׁמָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל:
Joab répondit : "Ah ! que l’Éternel multiplie son peuple au centuple de ce qu’il est ! Tous, mon seigneur et roi, ne sont-ils pas tes serviteurs ? Pourquoi mon maître demande-t-il pareille chose ? Pourquoi charger Israël d’un tel péché ?"
M. David (non traduit)
יוסף ה'. על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה ולכן התאוה לדעת מספר' ולזה אמר לו יואב מי יתן ועוד יוסף ה' עליהם כמו שהם עתה ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמים : הלא וכו'. ר''ל הלא אדוני המלך יודע אשר כולם לאדוני לעבדים ואם עוד יתרבו הנה ברוב עם הדרת מלך וא''כ למה יבקש לדעת מספרם למה יהיה זה סיבה לעשות שממה לישראל כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין :
M. Tsion (non traduit)
לאשמה. היא מלשון שממה וכן עדרי הצאן נאשמו (יואל א) :
Ralbag (non traduit)
ויאמר יואב יוסף ה' על עמו כהם וגו'. הנה כבר השמיט מזה המאמר בספר שמואל (ב' כ''ד ט') זכר כי ישראל היה שמונ' מאו' אלף איש שולף חרב ויהודה חמש מאות אלף איש. והנה זכר בזה הספר במה שיבא יואב בן צרויה החל ולא כלה ויהי בזאת קצף גדול בישראל ולא עלה המספר כמספר דברי הימים למלך דוד. ולזה ידמה שנאמר. והוא דרך להתיר הרבה מאלו הספקות כי בספר דברי הימים למלך דוד נכתב לפי מה שאמר לו יואב והוא הוסיף על המספר אך המספר שמצא נכתב בס' שמואל כאשר היה לו כאשר הגיד המספר למלך :
4
וּדְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ חָזַ֣ק עַל־יוֹאָ֑ב וַיֵּצֵ֣א יוֹאָ֗ב וַיִּתְהַלֵּךְ֙ בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁלִָֽם:
Mais le roi maintint l’ordre donné à Joab. Celui-ci se mit en route, parcourut tout Israël, puis revint à Jérusalem.
5
וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־דָּוִ֑יד וַיְהִ֣י כָֽל־יִשְׂרָאֵ֡ל אֶ֣לֶף אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִֽיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב:
Joab remit à David le résultat du dénombrement du peuple : tout Israël comptait onze cent mille hommes, pouvant tirer l’épée, et Juda comptait quatre cent soixante-dix mille hommes, pouvant tirer l’épée.
Rachi (non traduit)
מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם. דּוּגְמַת וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם:
וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף. וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף. (וּבִשְׁמוּאֵל ב' כ''ד) כְּתִיב שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה ה' מֵאוֹת אֶלֶף דְּמַשְׁמַע דְּלֹא הָיוּ מִיִּשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן אֶלָּא לְפִי שֶׁהַקֶּצֶף הָיָה מֵאֵת הקב''ה עַל דָּוִד לֹא כָּתַב שָׁם מִסְפַּר כּוּלָּם שֶׁמָּנָה וְאַף יוֹאָב לֹא מָנָה כָל הַשְּׁבָטִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי נִתְעָב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב אֲבָל כָּאן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד מַזְכִּיר כָּאן מִסְפָּר וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁמָּנָה כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁחַיִל כָּבֵד כָּזֶה הָיָה בְּשִׁבְטוֹ וְכֵן מוֹכִיחַ כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּי שאפי' אוֹתוֹ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמָּנָה לֹא כָּתַב כָּל מִסְפָּרָם בִּשְׁמוּאֵל אֲבָל כָּאן כָּתַב כָל אוֹתוֹ מִסְפַּר שֶׁמָּנָה דְּהָא כְּתִיב כָּאן וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁמוּאֵל לֹא כְּתִיב כָּל וּבַפֵּירוּשׁ מוֹכִיחַ כָּאן לְפָנֵינוּ כְּדִכְתִיב יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הֵחֵל לִמְנוֹת וְלֹא כִּלָּה וַיְהִי בְּזֹאת קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר כְּמִסְפַּר דִּבְרֵי הַיָּמִים לַמֶּלֶךְ דָּוִד (לְקַמָּן כ''ז כ''ד):
M. David (non traduit)
אלף אלפים. ר''ל אף שיואב נתן למלך מספר מועט האמור בש''ב האמת הוא שהיו אלף אלפים וכו' :
M. Tsion (non traduit)
מספר מפקד. לתוספת ביאור כפל כמ''ש וכן אדמת עפר (דניאל י''ב) :
6
וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־נִתְעַ֥ב דְּבַר־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־יוֹאָֽב:
Quant à Lévi et à Benjamin, il ne les avait pas compris dans le dénombrement, l’ordre du roi ayant été odieux à Joab.
Rachi (non traduit)
וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם וגו'. יוֹאָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה לְאַשְׁמָה לָעָם לְנֶגֶף לְפִיכָךְ אָמַר יוֹאָב יָכוֹל אֲנִי לְהַצִּיל שְׁבָטִים הַלָּלוּ מִן הַמִּנְיָן לֵוִי אִם יֹאמַר דָּוִד לָמָּה לֹא מָנִיתָ אֶת לֵוִי אֲשִׁיבֶנּוּ כִּי לֹא הִתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (בַּמִּדְבָּר ב') וְכֵן אוֹמֵר לְבִנְיָמִין הֲלֹא בְּפִלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה נִגָּפוּ וְאִם יִתְנַגְּפוּ עַתָּה מַה יִשְׁתְּיַיר לָהֶם:
M. David (non traduit)
ולוי ובנימן. ר''ל על כי לא פקד ביניהם לוי ובנימין לזה לא עלה החשבון שנתן למלך כמ''ש כאן כי החשבון האמור כאן היה עם לוי ובנימין (ואף כי לא מנה אותם יתכן שאמר כן באומד הדעת) : כי נתעב. נתן טעם למה לא פקד את לוי ובנימין ואמר כי דבר המלך היה מאוס בעיני יואב ולזה היה משתמט לומר הלא גם בימי משה לא התפקדו מטה לוי בתוך בני ישראל ובבני בנימין היה כמשתמט לומר די להם מה שנתמעטו בימי פילגש בגבעה :
7
וַיֵּ֙רַע֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיַּ֖ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל (ס)
Cette entreprise déplut aux yeux de Dieu, et il sévit contre Israël.
M. David (non traduit)
על הדבר הזה. בעבור שנמנו בלא כופר נפש : ויך את ישראל. ר''ל עי''ז בא הנגף כאשר בחר דוד :
Ralbag (non traduit)
ויך את ישראל. ר''ל אחר שבחר דוד שיפול ביד ה' :
8
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲו֣וֹן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד: (פ)
Alors David dit à Dieu : "J’ai gravement péché par ma conduite. Et maintenant daigne pardonner le méfait de ton serviteur, car j’ai agi bien follement !"
Rachi (non traduit)
וְעַתָּה הַעֲבֶר נָא אֶת עֲווֹן עַבְדְּךָ. עֲווֹן זֶה מָלֵא בִּשְׁנֵי ווי''ן כְּלוֹמַר הַעֲבֶר נָא עַל הֶעָוֹן הַמָּלֵא שֶׁעָשִׂיתִי וד' מְלֵאִים הֵן בִּקְרִיאָה וְזֶה אֶחָד מֵהֶם וְהַשֵּׁנִי (בִּתְהִלִּים נ''א) הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וְכַמְּפוֹרָשׁ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה בְּאִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (פי''ד ע''ש) אֲפִילּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים א''א שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ אֶחָד בַּעֲבֵירָה בְּלֹא נִתְכַּוֵּין (אַבָּא) וַהֲלֹא לֹא נִתְכַּוֵּין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמוֹ וְהַשְּׁלִישִׁי עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֶנּוּ אֶת הָרָשָׁע (מִשְׁלֵי ח') עַווֹנוֹתָיו הַמְרוּבִּים וְהָרְבִיעִי (בִּמְלָכִים ב' ז') וּמְצָאָנוּ עֲווֹן וְעַתָּה לְכוּ וְנָבוֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמְרוּ אִם לֹא נֵלֵךְ וְנָגִיד אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ יִהְיֶה עֲווֹן גָּדוֹל כִּי יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים:
M. David (non traduit)
הדבר הזה. למנותם בלא כופד נפש : העבר נא וכו'. ר''ל לא ימותו לשחת וא''כ ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יהיה הנגף : כי נסכלתי מאד. ר''ל הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם שימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון :
M. Tsion (non traduit)
נסכלתי. מלשון סכלות ושטות :
9
וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־גָּ֔ד חֹזֵ֥ה דָוִ֖יד לֵאמֹֽר:
La parole de l’Éternel s’adressa en ces termes à Gad, le Voyant de David :
M. David (non traduit)
חוזה דוד. כי כל נבואותיו היה לדוד :
10
לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
"Va dire à David : Ainsi a parlé le Seigneur : Je te propose trois calamités ; tu en choisiras une, que je t’infligerai."
M. David (non traduit)
שלוש. ר''ל אחת משלש וכן בשתים תתחתן בי (ש''א י''ח) ור''ל באחת משתים :
11
וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה קַבֶּל־לָֽךְ:
Gad alla trouver David et lui dit : "Résigne-toi
12
אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣ךָ | לְמַשֶּׂגֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִים חֶ֣רֶב יְהוָ֤ה וְדֶ֙בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָֽה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר (ס)
soit à trois années de famine, soit à trois mois de revers, infligés par tes adversaires, et de ravages causés par l’épée de tes ennemis, soit à trois jours de glaive brandi par l’Éternel, de peste dans le pays et de ruines opérées par l’Ange du Seigneur dans tout le territoire d’Israël. Décide immédiatement la réponse que je dois rendre à qui m’envoie !"
M. David (non traduit)
אם שלוש שנים רעב. חמור הנגף הבאה בעבור המנין מבלי כופר : למשגת. להיות משגת אותך : שלשת ימים חרב ה'. ר''ל יקל בדבר להיות זמן מוגבל ובהשגחת המקום : ודבר וכו'. כפל הדבר פעמים ושלש במ''ש כדרך המקרא : ראה. בראיית הלב ובהבנתה : את שלחי. הוא המקום ב''ה :
M. Tsion (non traduit)
נספה. ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח) :
Ralbag (non traduit)
אם שלש שנים רעב. ובספר שמואל כתוב אם שבע שנים רעב ולא אשער איך יותר זה הספק אם לא בשנאמר שספרה זאת הנבואה כן בספר דברי הימים למלך דוד וספרה לפי מה שהוא בספר שמואל :
13
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־נָּ֣א בְיַד־יְהוָ֗ה כִּֽי־רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽל:
David répondit à Gad : "Mon anxiété est grande… mais j’aime mieux me livrer à la main de l’Éternel, car il est plein de miséricorde, plutôt que de tomber dans la main de l’homme."
Rachi (non traduit)
צַר לִי מְאֹד. אַתָּה אוֹמֵר בְּחַר לְךָ הַקַּל שֶׁבָּהֶם קָשֶׁה לִי וְצַר לִי מְאוֹד עָלָיו מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמְרוּ לוֹ הִנְּךָ מֵת וּבְאֵיזֶה קֶבֶר רְצוֹנְךָ שֶׁתִּקָּבֵר אֵצֶל אָבִיךָ אוֹ אִמֶּךָ אָמַר לָהֶם אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת:
אֶפְּלָה נָּא בְיַד ה'. בְּדָבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכָל עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים:
כִּי רַבִּים רַחֲמָיו. אוּלַי יְרַחֵם אֲבָל אוֹיְבֵינוּ לֹא יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ:
M. David (non traduit)
צר לי מאוד. כאומר הלא כולם קשות הם למאד ועכ''ז אפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם : וביד אדם. כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמו :
14
וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:
Le Seigneur fit alors sévir la peste en Israël, et il tomba en Israël soixante-dix mille hommes.
15
וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים | מַלְאָ֥ךְ | לִֽירוּשָׁלִַם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־הָֽרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־גֹּ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי: (ס)
Puis Dieu envoya un messager divin à Jérusalem pour la ravager, et, comme il se livrait à l’œuvre de destruction, le Seigneur vit et fut ému de cette calamité, et il dit à l’ange destructeur : "Assez ! Retire maintenant ta main !" L’ange du Seigneur se trouvait alors près de l’aire d’Ornan, le Jébuséen.
M. David (non traduit)
וכהשחית. וכאשר הרבה להשחית ראה ה' בענים וינחם על הרעה : רב עתה. די עתה במה שמתו והרף ידך מלהשחית עוד כזאת כ''א מעט מעט : עם גורן. סמוך לגורן ארנן :
M. Tsion (non traduit)
הרף. מלשון רפיון :
16
וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם:
David leva les yeux et vit l’ange du Seigneur placé entre ciel et terre, tenant en main son épée dirigée contre Jérusalem. Aussitôt David et les anciens se jetèrent la face contre terre, revêtus de cilices.
Rachi (non traduit)
נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם. וּמַה שֶׁכָּתוּב (בִּיהוֹשֻׁעַ ה') וְהִנֵּה אִישׁ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וגו' הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ יְהוֹשֻׁעַ הָיָה עוֹמֵד וַאֲחוֹרָיו כְּנֶגֶד צָרָיו וּבָא מַלְאַךְ כְּנֶגְדּוֹ לְפִיכָךְ תַּמָּה וְאָמַר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ לַעֲזָרֵינוּ הוֹאִיל וְאַתָּה עוֹמֵד לְנֶגְדִּי אוֹ לְצָרֵינוּ לַעֲזוֹר שֶׁגַּם אַתָּה עוֹמֵד כְּנֶגְדָּן אֲבָל כָּאן כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַחֶרֶב שֶׁל מַלְאַךְ שֶׁהָיְתָה נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלַיִם יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּא לִנְגּוֹף אֶת יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
בין הארץ וכו'. ר''ל עמד באויר :
M. Tsion (non traduit)
שלופה. הוצאה מתערה :
Ralbag (non traduit)
וירא את מלאך ה' עומד וגו'. הנה היה זה על דרך המופת להראות המלאך בזאת התמונה בהקיץ כמו שראה בלשאצר פם ידא דכתבא (דניאל ה' כ''ד) וכמו שהראה אלישע לנערו סוסים ורכב אש (מלכים ב' ו' י''ז) :
17
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה: (ס)
Et David dit à Dieu : "N’est-ce pas moi qui ai donné l’ordre de dénombrer le peuple ? C’est moi qui ai péché, c’est moi qui suis grandement coupable, mais qu’ont fait ces brebis ? Éternel, mon Dieu, de grâce, que ta main ne frappe que moi et ma famille, mais ne laisse pas le fléau s’abattre sur le peuple !"
Rachi (non traduit)
וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ. שֶׁהֵם כְּאוֹתָן הַצֹּאן הַמּוּבָאִים לִשְׁחִיטָה שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהִנָּצֵל מִשְּׁחִיטָה כִּי לִשְׁחִיטָה הֵן עוֹמְדִים:
M. David (non traduit)
ואלה הצאן. רצה לומר בני העם : ידך. מכת ידך זו הדבר : לא למגפה. לא תשלוט להביא מגפה :
18
וּמַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י | יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי:
Un messager du Seigneur dit à Gad d’engager David à aller élever un autel de l’Éternel sur l’aire d’Ornan, le Jébuséen.
M. David (non traduit)
כי יעלה דוד. אשר יעלה דוד אל הגורן להקים בה מזבח :
19
וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה:
David s’y rendit sur le conseil de Gad, qui avait parlé au nom de l’Éternel.
20
וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים:
Comme Ornan se retournait, il aperçut l’ange ; ses quatre fils qui étaient auprès de lui se cachèrent, tandis qu’Ornan était occupé à battre le blé.
Rachi (non traduit)
מִתְחַבְּאִים. מִפְּנֵי הַמַּלְאָךְ לְקַיֵּים הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה כ''ז) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגוֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבוֹר זַעַם וְאוֹמֵר (שְׁמוֹת י''ב) וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר:
וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים. לְפִי שֶׁאָמַר לְפָנֵינוּ וְהַחִטִּים לְמִנְחָה שֶׁלֹּא תִּתְמַהּ וְכִי הֵיאַךְ הָיוּ לְשֵׁם חִטִּים:
M. David (non traduit)
וישב ארנן. החזיר פניו : את המלאך. המשחית בעם : וארבעת בניו. אשר היו עמו היו מתחבאים א''ע מפחד המלאך :
Ralbag (non traduit)
וישב ארנן וירא את המלאך. זה לאות שהוא היה נראה לכל האנשים שם והנה מרוב הפחד היו ארבעת בניו מתחבאים :
21
וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
David s’avança vers Ornan ; celui-ci, levant les yeux, le vit ; il sortit aussitôt de l’aire et se prosterna devant David, la face contre terre.
M. David (non traduit)
עד ארנן. סמוך אל הגורן :
22
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אָרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם:
David dit à Ornan : "Cède-moi l’emplacement de ton aire pour que j’y bâtisse un autel au Seigneur ; cède-le moi pour argent comptant, et puisse la mortalité qui décime le peuple s’arrêter !"
M. David (non traduit)
בכסף מלא. במחיר כסף שלם כל משקלו : ותעצר. כדי שתעצר המגפה :
M. Tsion (non traduit)
ותעצר. ענין מניעה :
23
וַיֹּ֨אמֶר אָרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָֽעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי:
Ornan répondit à David : "Accepte-le plutôt, et que le roi mon maître fasse ce qui peut lui être agréable ! Vois, je mets à ta disposition les bœufs pour en faire des holocaustes, les traîneaux pour servir de bois et le froment pour l’oblation : j’offre tout."
Rachi (non traduit)
וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים. נְסָרִים שֶׁדָּשִׁין בָּהֶם הַתְּבוּאָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בע''ג עִיזָּא דְּקוּרְקְסָא דְּדָיְישָׁן דִּישְׁתָּא דּוֹמֶה לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ:
M. David (non traduit)
קח לך. את הגורן : ויעש. משלי יעשה עולות את הטוב בעיניו ראה וכו' : לעצים. להבעיר האש על המזבח :
M. Tsion (non traduit)
והמוריגים. כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן למורג חרוץ (ישעיה מא) :
Ralbag (non traduit)
ראה נתתי הבקר לעולות וגו'. הנה קצר בזה הספור בספר שמואל ובזה המקום השלים אותו :
24
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאָרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיהוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם:
"Non, répondit le roi David à Ornan, je prétends tout acheter pour argent comptant, car je ne veux rien accepter de ce qui est à toi pour honorer l’Éternel ni lui offrir un holocauste sans bourse délier."
M. David (non traduit)
לא אשא. לא אקח אשר לך לתתם לה' : והעלות. ולהעלות עולה מהדבר הניתן לי בחנם :
25
וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:
David donna donc à Ornan pour l’emplacement des sicles d’or, au nombre de six cents.
Rachi (non traduit)
שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת. (וּבְסוֹף שְׁמוּאֵל) כְּתִיב בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים הָא כֵּיצַד נָטַל מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק לְכָל יִשְׂרָאֵל בַּמִּזְבֵּחַ:
M. David (non traduit)
במקום. בעבור כל השדה סביב הגורן :
Ralbag (non traduit)
ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות. כבר זכרנו בספר שמואל כי הגורן והבקר והמוריגים קנה בכסף שקלים חמשים והנה המקום אשר סביב הגורן שנבנה בו בית המקדש קנה כשש מאות שקלי זהב כמו שכתוב בזה המקום ובזה יותר זה הספק :
26
וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה: (ס)
Il érigea là un autel au Seigneur, y offrit des holocaustes et des rémunératoires ; il invoqua l’Éternel, qui l’exauça, en faisant descendre le feu du ciel sur l’autel de l’holocauste.
M. David (non traduit)
באש. ר''ל העניה היה במה שירדה האש על המזבח :
M. Tsion (non traduit)
נדנה. הוא נרתק החרב ודוגמתו בגו נדנה (דניאל ו) :
Ralbag (non traduit)
ויענהו באש מן השמים וגו'. אחשב כי הרצון בזה שהוא לא שם אש על המזבח אך התפלל לה' יתברך וענהו באש שהוריד מן השמים לאכול את העולה ואת זבחי השלמים בטעם אמרו והיה האלהים אשר יענה באש (מלכים א' י''ח כ''ד) :
27
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לַמַּלְאָ֔ךְ וַיָּ֥שֶׁב חַרְבּ֖וֹ אֶל־נְדָנָֽהּ:
Le Seigneur ordonna à l’ange de remettre son épée au fourreau.
Rachi (non traduit)
וַיֹּאמֶר ה' לַמַּלְאָךְ. לְהָשִׁיב חַרְבּוֹ וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ וְכֵן וַיֹּאמֶר ה', לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה וגו':
M. David (non traduit)
ויאמר וכו'. להשיב חרבו וכן עשה וישב חרבו לבל להשחית כלל מעתה :
Ralbag (non traduit)
נדנה. תיקה. ומזבח העולה שעשה הכל היה בעת ההיא בבמה אשר בגבעון ולא יכול דוד ללכת שם לדרוש אלהים בבמה הגדולה כי נבעת מפני חרב המלאך ולזה מהר דוד לקרא את ה' שם וכאשר ראה כי ענהו ה' יתברך שם אז הכיר וידע כי זה הוא המקום אשר בחר ה' לשום שמו שם ולזה אמר :
28
בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא בִּרְא֤וֹת דָּוִיד֙ כִּי־עָנָ֣הוּ יְהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֣ן הַיְבוּסִ֑י וַיִּזְבַּ֖ח שָֽׁם:
Alors David, voyant que l’Éternel l’avait exaucé dans l’aire d’Ornan, le Jébuséen, se mit à y faire des sacrifices.
Rachi (non traduit)
בָּעֵת הַהִיא בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי עָנָהוּ ה'. פָּרָשָׁה זוֹ לֹא נִכְתְּבָה בִּשְׁמוּאֵל וּמִשּׁוּם כְּבוֹד דָּוִד נִכְתְּבָה כָּאן שֶׁעָשָׂה מִזְבֵּחַ וְכָל פְּסוּקֵי דְּפָרָשָׁה זוֹ דָּבוּק פָּסוּק אֶל פָּסוּק כְּאִילּוּ כּוּלּוֹ פָּסוּק א':
M. David (non traduit)
ויזבח. היה רגיל לזבוח שם קרבנותיו :
29
וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הוָה אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַּמִדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא בַּבָּמָ֖ה בְּגִבְעֽוֹן:
Or, le tabernacle que Moïse avait construit dans le désert et l’autel des holocaustes se trouvaient à cette époque sur la hauteur de Gabaon.
Rachi (non traduit)
וּמִזְבַּח הָעוֹלָה. שֶׁל מֹשֶׁה עֲדַיִין בָּעֵת הַהִיא בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן:
M. David (non traduit)
בבמה. הבית שעמד בה המשכן והמזבח נקראה במה ע''ש הבמה שעמד בה והיא המזבח :
30
וְלֹא־יָכֹ֥ל דָּוִ֛יד לָלֶ֥כֶת לְפָנָ֖יו לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֑ים כִּ֣י נִבְעַ֔ת מִפְּנֵ֕י חֶ֖רֶב מַלְאַ֥ךְ יְהוָֽה: (ס)
Et David n’osait s’y présenter pour aller consulter Dieu, car il était effrayé par le glaive de l’ange du Seigneur.
Rachi (non traduit)
וְלֹא יָכֹל דָּוִיד. אָז כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁצִּוָּה לוֹ הקב''ה לְהַעֲלוֹת קָרְבָּן לֹא הָיָה דָּוִד יָכוֹל לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים כְּלוֹמַר לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה' וְהָלַךְ דָּוִד כְּדִבְרֵי ה' וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְעָנָהוּ ה':
M. David (non traduit)
ולא יכול וכו'. ולזה זבח קרבנותיו על המזבח שעשה בגרן ארנן : כי נבעת. וחש כחו מעתה ללכת לגבעון :
M. Tsion (non traduit)
נבעת. מל' בעתה וחרדה :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source