Chap. 29
1
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל שְׁלֹמֹ֨ה בְנִ֥י אֶחָ֛ד בָּֽחַר־בּ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים נַ֣עַר וָרָ֑ךְ וְהַמְּלָאכָ֣ה גְדוֹלָ֔ה כִּ֣י לֹ֤א לְאָדָם֙ הַבִּירָ֔ה כִּ֖י לַיהוָ֥ה אֱלֹהִֽים:
Puis, le roi David dit à toute l’assemblée : "Mon fils Salomon, qui a été seul choisi par Dieu, est jeune et faible ; or, grande est l’entreprise, car ce n’est pas à un homme, c’est à l’Éternel-Dieu qu’est destiné le palais.
Rachi (non traduit)
שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד וגו'. וַאֲפִילּוּ אִם הָיוּ מֵאָה לֹא דַּי לִבְנוֹתוֹ וְעוֹד שֶׁהוּא נַעַר וָרָךְ. וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה. וְאִם תֹּאמַר תַּקְטִין הַבַּיִת זֶה אִי אֶפְשָׁר:
כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לָהּ' אֱלֹהִים. הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם ואעפ''כ אַל תִּבָּהֵל לִבְנוֹת בֵּית גָּדוֹל כָּזֶה כִּי אֲנִי בְּכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהִים הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וגו' לְפִיכָךְ אֵין לְךָ טוֹרֵחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ:
M. David (non traduit)
אחד. כאומר ואיך יוכל אחר לאסוף הון רב כ''כ לבנות בית לה' : בחר בו אלהים. ואף בו בחר למלוך על ישראל ויטרד מאד בדבר המלוכה : נער ורך. והוא נער בשנים ומעונג ביותר ולא נסה לטרוח הרבה : כי לא לאדם. לא בעבור צורך אדם נעשה הבית כ''א לה' וא''כ מהצורך לפארו מאד :
M. Tsion (non traduit)
הבירה. הארמון ועל המקדש יאמר :
Ralbag (non traduit)
כי לא לאדם הבירה. ר''ל זה המגדל והבנין הנפלא בבית המקדש אינו נבנה לאדם שיוכל להקל בו אבל הוא נבנה לה' אלהים וראוי מפני זה להדרו מאד לכבוד ה' יתברך עם שצורת כל דבריו ראויה שתהיה מוגבלת להעיר על סודות האלהות ועל חכמת הנמצאות ומזה נמשך שיהיה זהב רב בזאת המלאכה כי קצת הבנין וכליו יוגבל היותו מזהב לסבה שזכרנו בבאורנו לדברי התורה :
2
וּֽכְכָל־כֹּחִ֞י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית־אֱלֹהַ֗י הַזָּהָ֣ב | לַ֠זָּהָב וְהַכֶּ֨סֶף לַכֶּ֜סֶף וְהַנְּחֹ֣שֶׁת לַנְּחֹ֗שֶׁת הַבַּרְזֶל֙ לַבַּרְזֶ֔ל וְהָעֵצִ֖ים לָעֵצִ֑ים אַבְנֵי־שֹׁ֨הַם וּמִלּוּאִ֜ים אַבְנֵי־פ֣וּךְ וְרִקְמָ֗ה וְכֹ֨ל אֶ֧בֶן יְקָרָ֛ה וְאַבְנֵי־שַׁ֖יִשׁ לָרֹֽב:
Quant à moi, j’ai mis tous mes soins à préparer en vue de la maison de mon Dieu l’or pour les objets en or, l’argent pour les objets en argent, le cuivre pour les objets en cuivre, le fer pour les objets en fer, le bois pour les objets en bois ; des pierres de Choham et des pierres à enchâsser, des matériaux de stuc et des pierres bigarrées, toute espèce de pierres précieuses et des blocs de marbre en quantité.
Rachi (non traduit)
אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים. דּוּגְמַת הַמִּשְׁכָּן אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי וגו' (שְׁמוֹת כ''ט):
אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה. לָתֵת בְּקִירוֹת הַזָּהָב וּבִכְלֵי הַכֶּסֶף:
וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ. לָעַמּוּדִים וְשֻׁלְחָנוֹת וּלְרִצְפָה:
M. David (non traduit)
וככל כחי. כאומר והנה אני עשיתי מה שעלי ובכל כחי הכינותי וכו' : הזהב לזהב. הזהב הכינותי על כלי הזהב וכן כולם : ומלואים. כן יקראו אבני יקר ע''ש שממלאים את הגומא העשוי במשבצות להושיב בו האבן :
M. Tsion (non traduit)
אבני פוך. אבני יקר ומראיהם כעין הפוך והוא הכחול : ורקמה. יריעות מרוקמות במיני צבעונין : יקרה. חשובה שיש שם מין אבן חשוב לבנין :
Ralbag (non traduit)
אבני פוך ורקמה. ידמה שהיו שם אבנים נקובים ישימם הרוקם בבגדים אשר יעשה והם נקראים אבני רקמה :
3
וְע֗וֹד בִּרְצוֹתִי֙ בְּבֵ֣ית אֱלֹהַ֔י יֶשׁ־לִ֥י סְגֻלָּ֖ה זָהָ֣ב וָכָ֑סֶף נָתַ֤תִּי לְבֵית־אֱלֹהַי֙ לְמַ֔עְלָה מִכָּל־הֲכִינ֖וֹתִי לְבֵ֥ית הַקֹּֽדֶשׁ:
Bien plus, dans mon amour pour la maison de mon Dieu, les trésors d’or et d’argent que je possède, je les ai affectés à la maison de mon Dieu, et ils dépassent tout ce que j’ai préparé pour le saint édifice.
Rachi (non traduit)
וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי. פִּתְרוֹן מֵרוֹב רָצוֹן שֶׁרָצִיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי:
יֶשׁ לִי סְגֻלָּה. קִבַּצְתִּי לִי קְבוּצַת זָהָב וָכָסֶף כִּדְפֵירֵשׁ לְפָנֵינוּ:
M. David (non traduit)
ברצותי. בעבור שאני מרוצה וחפץ בבית ה' הנה יש לי עוד סגולה מיוחדת מזהב וכסף נתתי גם אותה לבית ה' : למעלה מכל וכו'. ר''ל נוסף על כל אשר הכינותי מאז לבהמ''ק :
M. Tsion (non traduit)
סגולה. ענין אוצר כמו וסגולת מלכים (קהלת ב) :
4
שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים כִּכְּרֵ֥י זָהָ֖ב מִזְּהַ֣ב אוֹפִ֑יר וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֙סֶף֙ מְזֻקָּ֔ק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּתִּֽים:
Ce sont trois mille kikkar d’or, de l’or d’Ophir, et sept mille kikkar d’argent affiné destinés à revêtir les parois des salles,
Rachi (non traduit)
מְזֻקָּק. לָבָן הַרְבֵּה:
לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים. וְאֵין אָדָם יָכוֹל לָטוּחַ שׁוּם דָּבָר לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב כִּי אִם שֶׁיִּהְיֶה מְזוּקָּק:
M. David (non traduit)
שלשת אלפים. ר''ל וזהו חשבון הסגולה שלשת אלפים וכו' : לטוח וכו'. חוזר הוא על הזהב כי לא טחום בכסף, ורז''ל אמרו שהכסף האמור כאן ר''ל זהב טוב המכסיף כל הזהבים. (ה) לזהב לזהב. את הזהב לכלי הזהב וכו' : ולכל מלאכה וכו'. ואת כל דבר הנצרך למלאכה הלא המה מסורים ביד החרשים : ומי מתנדב. אמר אל העומדים לפניו מי בכם מתנדב מה לחנך את ידו היום בתת נדבה לה' וכאומר מעתה התחילו להתנדב על בנין הבית :
M. Tsion (non traduit)
לטוח. מל' טיחה ומשיחה כמו וטח את הבית (ויקרא יד) ואמר בדרך השאלה כי בטסים חפו הבית ולא ע''י טיחה ומשיחה כדרך שעושים האומנים ומרבית הזהב יוכיח. קירות. כותלי :
Ralbag (non traduit)
לטוח קירות הבתי'. אחשוב כי אמרו לטוח קירות הבתי' שב לאמרו ג' אלפי' ככרי זהב כי הבתי' שהם בית הקדש ובית קדש הקדשים היו כלם מצופים זהב ולא היו שם קירות מצופות כסף :
5
לַזָּהָ֤ב לַזָּהָב֙ וְלַכֶּ֣סֶף לַכֶּ֔סֶף וּלְכָל־מְלָאכָ֖ה בְּיַ֣ד חָרָשִׁ֑ים וּמִ֣י מִתְנַדֵּ֔ב לְמַלֹּ֥אות יָד֛וֹ הַיּ֖וֹם לַיהוָֽה:
à fournir l’or pour les objets en or, l’argent pour les objets en argent, ainsi que pour tout ce que les artisans auront à confectionner. Qui d’entre vous est prêt à consacrer aujourd’hui son offrande volontaire à l’Éternel ?"
Rachi (non traduit)
לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה. וּנְתַתִּיו:
בְּיַד חָרָשִׁים. אוּמָנִים וְזֶהוּ אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ ואע''פ שֶׁקִּבַּצְתִּי כָּל זֹאת וּמִי מִכֶּם שֶׁמִּתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לָהּ' לְהָבִיא זָהָב וְכֶסֶף וְכָל דָּבָר לְבִנְיָן דּוּגְמָא כָּל נְדִיב לִבּוֹ הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם (שְׁמוֹת לה):
לְמַלֹּאות. דּוּגְמַת וּמִלֵּאתָ יָד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו (שָׁם כט) וְתַרְגּוּמוֹ וְתַקְרֵיב קָרְבָּן דְּאַהֲרֹן:
M. Tsion (non traduit)
חרשים. אומנים : למלאות. ענין חנוך כמו ומלאת יד אהרן (שמות כט) :
6
וַיִּֽתְנַדְּבוּ֩ שָׂרֵ֨י הָאָב֜וֹת וְשָׂרֵ֣י | שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְהַמֵּא֔וֹת וּלְשָׂרֵ֖י מְלֶ֥אכֶת הַמֶּֽלֶךְ:
Les chefs des familles, les chefs des tribus d’Israël, les chiliarques, les centurions et les chefs des travaux du roi firent des dons,
Rachi (non traduit)
וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וגו'. אוֹתָם שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה עַל שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל וגו' וְכָתוּב כֵּן לְמַעְלָה (כ''ו) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם רָאשֵׁי הָאָבוֹת וגו':
וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. וְגַם שָׂרֵי עֲבוֹדַת אַדְמַת הַמֶּלֶךְ וְעַל שֶׁבְּכַרְמֵי הַמֶּלֶךְ וגו' כְּדִלְעֵיל:
M. David (non traduit)
שרי האבות. הם ראשי האבות האמור למעלה : ולשרי. ואת השרים הממונים על מלאכת המלך הם שרי הרכוש האמור למעלה :
M. Tsion (non traduit)
ואדרכונים. שם מטבע ידוע אצלם וכן לאדרכונים אלף (עזרא ח) :
7
וַֽיִּתְּנ֞וּ לַעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים זָהָ֞ב כִּכָּרִ֣ים חֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִים֮ וַאֲדַרְכֹנִ֣ים רִבּוֹ֒ וְכֶ֗סֶף כִּכָּרִים֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וּנְחֹ֕שֶׁת רִבּ֛וֹ וּשְׁמוֹנַ֥ת אֲלָפִ֖ים כִּכָּרִ֑ים וּבַרְזֶ֖ל מֵֽאָה־אֶ֥לֶף כִּכָּרִֽים:
et versèrent pour le service de la maison de Dieu cinq mille kikkar d’or et dix mille dariques, dix mille kikkar d’argent, dix-huit mille kikkar de cuivre et cent mille kikkar de fer.
Rachi (non traduit)
וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ. קצונ''ש בלע''ז:
M. David (non traduit)
ואדרכונים. שם מטבע ידוע אצלם : רבו. הוא עשרת אלפים ולא באו עדיין למשקל ככר :
Ralbag (non traduit)
ואדרכונים רבו. היה זה משקל ידוע אצלם והיו כמו דינרי זהב לפי מה שאחשוב :
8
וְהַנִּמְצָ֤א אִתּוֹ֙ אֲבָנִ֔ים נָתְנ֖וּ לְאוֹצַ֣ר בֵּית־יְהוָ֑ה עַ֥ל יַד־יְחִיאֵ֖ל הַגֵּרְשֻׁנִּֽי:
Et ceux qui possédaient des pierres [précieuses] les remirent, pour le trésor du temple de l’Éternel, entre les mains de Yehiël, le Gersonite.
Rachi (non traduit)
נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית ה' עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. שֶׁהָיָה נָגִיד עַל הָאוֹצָרוֹת כְּדִלְעֵיל (כ''ו) בְּנֵי יְחִיאֵל זֵתָם וְיוֹאֵל אָחִיו עַל אוֹצְרוֹת בֵּית ה':
M. David (non traduit)
והנמצא. ואשר נמצא אתו אבנים נתנו אותם לאוצר הבנין : על יד יחיאל. על ידו מסרו האבנים והוא הביאם אל האוצר :
9
וַיִּשְׂמְח֤וּ הָעָם֙ עַל־הִֽתְנַדְּבָ֔ם כִּ֚י בְּלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם הִֽתְנַדְּב֖וּ לַיהוָ֑ה וְגַם֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ שָׂמַ֖ח שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה: (פ)
Le peuple se réjouit de ces libéralités, car c’est de bon cœur qu’elles étaient faites à l’Éternel. Le roi David également en éprouva une grande joie.
Rachi (non traduit)
בְּלֵב שָׁלֵם. בְּלֵב אֶחָד נָתְנוּ בִּרְצוֹן נַפְשָׁם וְלֹא בִּשְׁנֵי לְבָבוֹת שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁנּוֹתֵן בַּעַל כָּרְחוֹ וְלֹא בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּישׁ מֵאֲחֵרִים וְהוּא נִקְרָא שְׁנֵי לְבָבוֹת אֲבָל אֵלּוּ בִּרְצוֹן נַפְשָׁם נָתְנוּ כּוּלָּם:
וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר כָּהֶם וְלֹא יוֹתֵר מִכּוּלָּם לְכָךְ אָמַר וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח וגו' יוֹתֵר מִכּוּלָּם כִּי הוּא בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה דּוּגְמַת (שׁוֹפְטִים ה') הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי יוֹתֵר מִכּוּלָּם מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ (שְׁמוֹת יט):
M. David (non traduit)
על התנדבם. שמחו על הנדבה כי היתה בלב שלם כי המתנדב ולבו בל עמו הוא נעצב על חסרון הממון :
10
וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם:
Alors David, en présence de toute l’assemblée, loua le Seigneur, en s’exprimant ainsi : "Loué sois-tu, Éternel, Dieu d’Israël, notre Père ; d’éternité en éternité !
Rachi (non traduit)
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. שֶׁהִקְהִיל כִּדְאָמַר לְעֵיל (כ''ח) וַיַּקְהֵל דָּוִד וַיְבָרֲכֵם עַל הִתְנַדְּבָם:
וַיֹּאמֶר דָּוִד בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. לְפִיכָךְ הִזְכִּיר יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק לְפִי כִּי יַעֲקֹב גַּם הוּא נָדַר דִּכְתִיב וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר (בְּרֵאשִׁית כ''ח):
יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. יִשְׂרָאֵל סָבָא וְגַם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה מְפוֹרָשׁ כָּךְ נָדַרְתִּי אֲנִי דָּוִד וְעַמִּי כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל סָבָא וְכָל הַנּוֹדֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּנִדְרוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֵן אֲשֶׁר נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב (תְּהִלִּים לב):
מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. אָמַר דָּוִד גֵּר אֶחָד הָיָה יִתְרוֹ בֵּין שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאָמַר בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם גְּנַאי גָּדוֹל הוּא זֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי הֲרֵינִי מוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת הקב''ה יוֹתֵר מִיִּתְרוֹ:
M. David (non traduit)
אלהי ישראל אבינו. מלת אבינו חוזר על ישראל ולפי שיעקב היה תחלה לנודרים ובא לדבר דבריו בעבור הנדבה לזה הזכיר שם ה' על ישראל : מעולם וכו'. מהעה''ז עד העוה''ב :
Ralbag (non traduit)
מעולם ועד עולם. זה מורה על נצחיות ישראל. וזאת היתה צורת הברכה במקדש כמו שזכרנו בספר עזרא :
11
לְךָ֣ יְ֠הוָה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל | לְרֹֽאשׁ:
A toi, Seigneur, appartiennent la grandeur, la puissance, la gloire, l’autorité et la majesté ; car tout, au ciel et sur la terre, [est tien]. A toi, Éternel, la royauté et la domination suprême sur toutes choses.
Rachi (non traduit)
לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה. נָתַן שֶׁבַח להקב''ה שֶׁנָּתַן לוֹ כָּל כָּךְ לִקְבּוֹץ מָמוֹן כָּזֶה לְבִנְיָן בה''מ וּכְתִיב לְעֵיל הוּא יִבְנֶה בַּיִת וּסְמִיךְ לֵיהּ ה' בַּעֲבוּר עַבְדְּךָ (וּכְלִבְּךָ) עָשִׂיתָ אֶת כֹל הַגְּדוּלָּה וְגַם ל' גְּדוּלָּה נוֹפֵל עַל בִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּדִכְתִיב (לְעֵיל כב) וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה:
לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה. אַף עַל פִּי שֶׁהִקְבַּצְתִּי כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא גְּדוּלָּה אַתָּה נָתַתָּ לִי כֹל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת:
וְהַגְּבוּרָה. שֶׁנָּתַתָּ לִי גְּבוּרָה לְהִלָּחֵם עִם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְלָבוֹז שְׁלָלָם לִפְנֵי לִבְנוֹת הַבַּיִת כְּדִלְעֵיל אַחַר שֶׁנִּלְחָם עִם כָּל אוֹיְבָיו וְנִצְּחָם כְּתִיב (לְעֵיל יח) גַּם אוֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְגוֹמֵר:
וְהַתִּפְאֶרֶת. כֹל שְׁבָחוֹת אֵלּוּ שִׁבְחוֹ עַל שֶׁנָּתַן לוֹ הקב''ה כֹּחַ לְקַבֵּץ מָמוֹן לְבִנְיָן ב''ה שֶׁנִּקְרָא פְּאֵר דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ס') לְפָאֵר מָקוֹם מִקְדָּשִׁי וְגַם לְמַעְלָה (כ''ב) כְּתִיב לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת:
וְהַנֵּצַח. שֶׁנָּתַן לוֹ הקב''ה נִצָּחוֹן לִשְׁלוֹל שְׁלַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְצוֹרֶךְ הַבִּנְיָן:
כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם. לְךָ הוּא אֲפִילּוּ עַל מַה שֶׁעַל הַשָּׁמַיִם אַתָּה מוֹשֵׁל כָּל שֶׁכֵּן עַל מַה שֶׁבְּאֶרֶץ לְפִיכָךְ אַתָּה יָכוֹל לִיתֵּן גְּדוּלָּה לְמִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה:
וּבָאָרֶץ. אַתְנַחְתָּא שֶׁשָּׁם מְסַיֵּים הַפָּסוּק וּמוּסָב לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ כִּדְפֵרַשְׁתִּי:
לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. פִּתְרוֹן מֶלֶךְ אִם נָתַן לְעַבְדּוֹ אֶחָד שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה בְּמַלְכוּת אַחֵר הַשָּׂר הוּא עַבְדּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֲבָל הַמַּלְכוּת אֵינוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וּמִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ אֵין הָעֶבֶד הַמּוֹשֵׁל שֶׁלּוֹ אֲבָל הקב''ה שֶׁלּוֹ הוּא הָעֶבֶד הַמְמוּנֶּה לְמוֹשֵׁל וְגַם הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ אֶקּוֹטְרִיא בלע''ז וּלְפִיכָךְ כְּתִיב לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם דַּאֲפִילּוּ רֵישׁ גַרְגּוּתָא מִשְּׁמַיָּא מָנוּ לֵיהּ וְעוֹד פֵּירְשׁוּ וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ כְּשֶׁאָנוּ סְבִירִין שֶׁשִּׁבַּחְנוּ לְךָ כֹל הַהוֹדָאוֹת וְאֵין לְךָ עוֹד שֶׁבַח אַחַר עֲדַיִין אֵינוֹ כְּלוּם שֶׁהַמְּשׁוּבָּח עוֹמֵד לְרֹאשׁ הַשְּׁבָחוֹת וְכֵן כְּשֶׁסִּיֵּים דָּוִד כָּל תִּשְׁבְּחוֹתָיו בִּתְהִלִּים הוּא מַתְחִיל מִזְמוֹר הָאַחֲרוֹן שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ כְּלוֹמַר כָּל הַשְּׁבָחוֹת חֲדָשִׁים הֵם כְּאִילּוּ לֹא שִׁבַּחְנוּהוּ מֵעוֹלָם כָּךְ פִּי' לִי רַבִּי אֶלְעָזָר ב''ר מֵאִיר ב''ר יִצְחָק מאורלינ''ש וְכֵן בַּחֲגִיגַת יְרוּשַׁלְמִי כִּמְדוּמֶּה לִי:
M. David (non traduit)
לך וכו'. ר''ל שגדולה שאני בה והגבורה והתפארת אשר בי והנצחון שעשיתי וההוד שבי הכל המה מידך : כי כל וכו'. מוסב על לך לומר כי כל לך אשר בשמים ובארץ : לך וכו'. אתה הוא הממליך מלכים ואתה הוא המתנשא את כל אשר הועמד להיות לראש :
M. Tsion (non traduit)
והתפארת. מל' פאר : והנצח. מל' נצחון : וההוד. ענין הדר ויופי :
Ralbag (non traduit)
לך ה' הגדולה. על כל הנמצאות כי גדלת מהם לאין יחס ולך הגבורה לעשות כל אשר תחפוץ מה שאינו לזולתך כי פעולותיה מוגבלות ולא ישנו את תפקידם : לך התפארת. ר''ל כי אם יעשה האדם דבר גדול וינצח שכנגדו עם היותם רבים ממנו מאד מאד אין לאיש ההוא התפארת והנצח וההוד. אבל הוא לך כי ממך נהיה כל זה כי כל אשר בשמים ובארץ לך ה' הממלכה עליהם ואתה הוא המתנשא לכל מי שהוא לראש מהם. ר''ל שכל מי שיהיה מהם ולו ראשית מה הנה אתה מתנשא עליו. או יהיה הרצון בזה הממלכה שתהיה לאדם היא לך כי מאתך לבד תהיה הקמתו. וגם כל מי שהוא מתנשא לכל דבר שיהיה לראש עליו הנה הפקודות והממשלה והראשית בא לו מאתך. ולפי זה הפירוש יהיה הרצון באמרו כי כל בשמים ובארץ כי כל אשר בשמים ובארץ הוא לך. ולפי זה הפירוש אפשר שיהיה הרצון באמרו לך ה' הגדולה והגבורה כי כל גדולה וגבורה שתגיע לאדם היא באה לו ממך ויהיה כל זה הפסוק סובב בכונה אחת והיא שכל ההצלחות שתהיינה לאדם הן באות לו מה' ית' :
12
וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל:
De toi émanent richesses et honneurs : tu es le souverain maître de tout. C’est en ta main que se trouvent force et puissance, c’est ta main qui peut tout grandir et tout affermir.
Rachi (non traduit)
וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ. מִיָּדְךָ, וְהַכָּבוֹד נוֹפֵל עַל הָעוֹשֶׁר כְּדִכְתִיב בְּזוֹ כֶּסֶף בְּזוֹ זָהָב וגו' (נַחוּם ב') וּכְמוֹ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה (בְּרֵאשִׁית לה) כְּלוֹמַר כָּל הָעוֹשֶׁר שֶׁסִּגַּלְתִּי מֵאִתְּךָ הוּא כִּי אַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וגו':
M. David (non traduit)
מלפניך. ממך הם נתונים : לכל. את כל אשר תחפוץ :
Ralbag (non traduit)
והנה העשר והכבוד הכל בא לאדם מלפניך ואתה מושל בכל האנשים ובידך כח וגבורה לתת גדולה וחזוק לכל מי שתרצה מהם :
13
וְעַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַֽלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ:
Aussi, à cette heure, te rendons-nous grâces et célébrons-nous ton nom glorieux.
Rachi (non traduit)
וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ. עַל שֶׁחָלַקְתָּ לָנוּ מִטּוּבֶךָ:
M. David (non traduit)
מודים וכו'. על כל העושר הרב אשר נתת לנו :
M. Tsion (non traduit)
מודים. מל' הודאה :
Ralbag (non traduit)
ועתה אלהינו מודים אנחנו לך. שנתת לנו גדולה וחזקתנו על הגוים אויבינו ואנחנו מהללים על זה לשם תפארתך :
14
וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּֽי־מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ:
En effet, que suis-je, moi, et qu’est mon peuple, pour avoir les moyens de te consacrer de telles libéralités ? Certes, tout vient de toi, et c’est de ta main que nous tenons ce que nous t’avons donné.
Rachi (non traduit)
וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב. שֶׁדָּחַקְנוּ עַצְמֵנוּ לְהִתְנַדֵּב כָּל כָּךְ בְּזֹאת הַנְּדָבָה וְלֹא מִשֶּׁלָּנוּ אֶלָּא מִמְּךָ הַכֹּל וְחָלַקְתָּ לָנוּ מְעַט:
וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. וּמַה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ מִקְצָת, נו''ן דְּגוּשָׁה בְּמָקוֹם נו''ן שְׁנִיָּה נָתַנְנוּ לָךְ:
M. David (non traduit)
מי אני וכו'. ר''ל וכי עוצם ידינו גדול כ''כ לעצור כח להתחזק לאסוף הון להתנדב נדבה גדולה כזאת : כי ממך. כל העושר הזה בא ממך והבא מידך חזרנו ונתננו לך :
M. Tsion (non traduit)
נעצור כח. נעכב אצלנו הכח כמו נעצרה נא אותך (שופטים יג) :
15
כִּֽי־גֵרִ֨ים אֲנַ֧חְנוּ לְפָנֶ֛יךָ וְתוֹשָׁבִ֖ים כְּכָל־אֲבֹתֵ֑ינוּ כַּצֵּ֧ל | יָמֵ֛ינוּ עַל־הָאָ֖רֶץ וְאֵ֥ין מִקְוֶֽה:
Comme tous nos ancêtres, nous sommes devant toi des étrangers, de simples hôtes ; nos jours, sur la terre, ne sont qu’une ombre, sans nul espoir [de durée].
Rachi (non traduit)
כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ. וְאֵין לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ וְלֹא אֲחוּזָה אֶלָּא לָגוּר בָּהּ דּוּגְמָא כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי (וַיִּקְרָא כה):
כְּכָל אֲבֹתֵינוּ. אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וּנְחָלוֹת וּמָכַר כָּל הַנְּחָלוֹת וְאִם בָּאִים בָּנָיו לָגוּר בְּאוֹתָהּ נַחֲלָה לְיָמִים וְשָׁנִים הֵם נִקְרָאִים גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ אוֹרְחִים וְכֵן אָמַר דָּוִד אֵין אָנוּ כֵּן אֶלָּא גַּם אָנוּ וְגַם אֲבוֹתֵינוּ כּוּלָּנוּ גֵרִים וְתוֹשָׁבִים בָּעוֹלָם דִּכְתִיב לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אֶרֶץ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם (תְּהִלִּים פט):
כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ. מְפוֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת וְלֹא כְּצֵל הָאִילָן וְלֹא כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ הָעוֹשֶׂה צֵל לְיָמִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְשָׁעָה אַחַת עוֹשֶׂה צֵל אֶלָּא כַּצֵּל כַּנְפֵי הַדְּבוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּנָפַיִם וְאֵין לָהּ צֵל:
וְאֵין מִקְוֶה. אֵין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה שֶׁלֹּא יָמוּת:
M. David (non traduit)
כי גרים. למול שנותיך ימי שנותינו מעטים המה כימי הגר בארץ נכריה וא''כ הוא מן הנמנע לאסוף הון רב כזה בזמן מועט בעוצם יד לולי ה' שהיה לנו : ותושבים. ר''ל כל מה שאנחנו תושבים בעולם אין אנו תושבים אלא ככל אבותינו שהלכו להם ומתו וא''כ לגרים נחשב : כצל. הפונה בכל עת בנטית השמש כן ימינו על הארץ בכל עת פונה ועובר מהימים הקצובים : ואין מקוה. ואין תקוה להאדם להאריך ימיו יותר מן הקצוב :
M. Tsion (non traduit)
ותושבים. היושב זמן רב במקום אחד קרוי תושב מלשון ישב :
Ralbag (non traduit)
ותושבים ככל אבותינו. ר''ל אע''פ שאנחנו תושבים בארץ הנה ככל אבותינו אנחנו גרים זה שבתנו בארץ מעט כי כצל ימינו על הארץ ואין לקוות לאדם להמלט מהמות :
16
יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כֹ֣ל הֶהָמ֤וֹן הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֲכִינֹ֔נוּ לִבְנֽוֹת־לְךָ֥ בַ֖יִת לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ מִיָּדְךָ֥ (היא) ה֖וּא וּלְךָ֥ הַכֹּֽל:
Éternel, notre Dieu, toutes ces nombreuses richesses que nous avons réunies pour édifier une maison en l’honneur de ton saint nom, elles viennent de ta main, et tout t’appartient.
Rachi (non traduit)
אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ. דּוּגְמַת אֲשֶׁר הֲבִיאוֹנוּ:
M. David (non traduit)
כל ההמון. מרבית העושר הזה : מידך הוא. מידך באה לנו והכל שלך :
M. Tsion (non traduit)
ההמון. ענין מרבית ההון כמו ומי אוהב בהמון (קהלת ה) :
17
וְיָדַ֣עְתִּי אֱלֹהַ֔י כִּ֤י אַתָּה֙ בֹּחֵ֣ן לֵבָ֔ב וּמֵישָׁרִ֖ים תִּרְצֶ֑ה אֲנִ֗י בְּיֹ֤שֶׁר לְבָבִי֙ הִתְנַדַּ֣בְתִּי כָל־אֵ֔לֶּה וְעַתָּ֗ה עַמְּךָ֙ הַנִּמְצְאוּ־פֹ֔ה רָאִ֥יתִי בְשִׂמְחָ֖ה לְהִֽתְנַדֶּב־לָֽךְ:
Je sais, mon Dieu, que tu sondes les cœurs et aimes ce qui est équitable : or moi, c’est dans la droiture de mon cœur que je t’ai consacré tous ces dons ; et de même, ton peuple ici réuni, je l’ai vu avec joie t’offrir ses dons.
Rachi (non traduit)
וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב. אַתָּה בּוֹחֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת אֶחָד לְטוֹב וְאֶחָד לְרַע:
וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה. וְלֵב טוֹב וְיוֹשֶׁר תִּרְצֶה וְכִי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּיּוֹשֶׁר לְבָבִי שֶׁיִּשַּׁרְתִּי לְטוֹב לְבָבִי לַלֵּב א' בְּהִתְנַדַּבְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה, וּמִן עַמְּךָ שֶׁהִתְנַדְּבוּ פִּתְרוֹן בְּשֶׁלִּי אֲנִי בָּקִי וְיוֹדֵעַ וּבְשֶׁל אֲחֵרִים אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא מַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁבְּשִׂמְחָה הִתְנַדְּבוּ אֲנִי אוֹמֵר:
וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ. כְּלוֹמַר רָאִיתִי שֶׁשָּׂמְחוּ בְּהִתְנַדְּבָם וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מִרְצוֹן לִבָּם הָיָה כְּדִכְתִיב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם:
הַנִּמְצְאוּ פֹה. הַנִּמְצָאִים כָּאן הֵם הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה וַיַּקְהֵל דָּוִד אֶת כָּל שָׁרֵי יִשְׂרָאֵל וגו' אֲבָל עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל כּוּלָּם אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וְעִיר לֹא נִמְצְאוּ פֹּה וְעַל כֵּן רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְמַעֲטָה הַנְּדָבָה שֶׁאִילּוּ הָיוּ שְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל כָּאן אָז הִתְרַבְּתָה הַנְּדָבָה:
M. David (non traduit)
וידעתי. אתה אלהי הן ידעתי שאתה בוחן לבב האדם לדעת מחשבתו ורוצה אתה ביושר לבב לכן התנדבתי הנדבה ההיא ביושר לבב : ראיתי בשמחה. ראיתי אני אשר בשמחה נדרו להתנדב לך א''כ גם המה התנדבו ביושר לבב כמוני :
M. Tsion (non traduit)
בוחן. מל' בחינה ונסיון : הנמצאו. אשר נמצאו הה''א היא במקום אשר וכן ההקדיש שמואל (לעיל כו) :
18
יְהוָ֗ה אֱ֠לֹהֵי אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק וְיִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ שֳׁמְרָה־זֹּ֣את לְעוֹלָ֔ם לְיֵ֥צֶר מַחְשְׁב֖וֹת לְבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ וְהָכֵ֥ן לְבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ:
O Éternel, Dieu d’Abraham, d’Isaac et d’Israël, nos ancêtres, maintiens ainsi à jamais ces tendances, ces inspirations du cœur de ton peuple et dirige ce cœur vers toi.
Rachi (non traduit)
שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם. זְכוֹר לָנוּ זֹּאת הַנְּדָבָה לְמִצְוָה רַבָּה וְלִצְדָקָה:
לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ. כִּי יֵצֶר שְׁנֵי לְבָבָם וּמַחְשְׁבוֹתָם לְטוֹבָה וּמוּסָב הוּא עַל כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לְבַב וְגוֹמֵר:
וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. שְׁנֵי לְבָבָם שָׁלֵם לִהְיוֹת לֵב א' אֵלֶיךָ וְכֵן תְּפָרֵשׁ:
M. David (non traduit)
שמרה זאת. זכות הנדבה ההיא שמור לעולם : ליצר מחשבות. את פעולת מחשבות לבב עמך שהיתה במחשבה טובה ורצויה : והכן. אמץ לבבם להפנות אליך :
M. Tsion (non traduit)
ליצר. הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (ישעיה מד) וכן וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ז) : והכן. מל' הכנה :
Ralbag (non traduit)
שמרה זאת לעולם. ר''ל זה הרצון הטוב שהיה לעמך באלו הנדבות לכבודך שמרהו להם לעולם שיהיה להם גמול טוב מאתך על זה להכין לבבם אליך תמיד ולהישירם לעבודתך וזה אמנם יהיה כשתוכיחם תכף שיחטאו ותשלח להם עבדיך הנביאים להוכיחם ובזה האופן :
19
וְלִשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֗י תֵּ֚ן לֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם לִשְׁמוֹר֙ מִצְוֹתֶ֔יךָ עֵדְוֹתֶ֖יךָ וְחֻקֶּ֑יךָ וְלַעֲשׂ֣וֹת הַכֹּ֔ל וְלִבְנ֖וֹת הַבִּירָ֥ה אֲשֶׁר־הֲכִינֽוֹתִי: (פ)
Et à mon fils Salomon accorde un cœur intègre, afin qu’il respecte tes préceptes, tes lois et tes statuts et les exécute tous, et qu’il construise l’édifice dont j’ai fait les préparatifs."
Rachi (non traduit)
וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם. לְהָכִין לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם אֱלֹהָיו לִשְׁמוֹר מִצְוֹתָיו וגו' וְכֵן בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ עַד וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם (מְלָכִים א' ח'):
וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי. אפרייטש''י בלע''ז וְעַתָּה לְפִי שֶׁהֲכִינוֹתִי וְזִמַּנְתִּי הַכֹּל לְפִיכָךְ נָקֵל לִשְׁלֹמֹה לִבְנוֹת וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא יָדְךָ בּוֹ:
M. David (non traduit)
ולעשות הכל. את כל דברי התורה וכפל דברו לחזוק : אשר הכינותי. את כל דבר הצריך על הבנין :
Ralbag (non traduit)
גם כן תתן לב לשלמה לעבדך ולבנות הבירה אשר הכינותי :
20
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל בָּֽרְכוּ־נָ֖א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וַיְבָרֲכ֣וּ כָֽל־הַקָּהָ֗ל לַיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהוָ֖ה וְלַמֶּֽלֶךְ:
Ensuite David dit à toute l’assemblée : "Louez, je vous prie, l’Éternel, votre Dieu !" Et tous les membres de l’assemblée louèrent l’Éternel, le Dieu de leurs ancêtres ; ils s’inclinèrent et se prosternèrent devant l’Éternel et devant le roi.
Rachi (non traduit)
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל הַקָּהָל. מוּסָב עַל וַיַּקְהֵל דָּוִד אֶת כָל שָׁרֵי וגו':
בָּרְכוּ נָא אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֱלֹהֵיכֶם דְּמַשְׁמַע וְלֹא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם לְכָךְ נֶאֱמַר בָּרְכוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהֵם אָמְרוּ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְכָךְ וַיְבָרֲכוּ כָל הַקָּהָל לָהּ' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם מִתּוֹךְ רִיצּוּי ל' וּמֵחֲמַת קְדוּשָּׁתוֹ:
M. Tsion (non traduit)
ברכו. שבחו והללו : ויקדו. כפפו הקדקוד :
21
וַיִּזְבְּח֣וּ לַיהוָ֣ה | זְ֠בָחִים וַיַּעֲל֨וּ עֹל֜וֹת לַיהוָ֗ה לְֽמָחֳרַת֮ הַיּ֣וֹם הַהוּא֒ פָּרִ֨ים אֶ֜לֶף אֵילִ֥ים אֶ֛לֶף כְּבָשִׂ֥ים אֶ֖לֶף וְנִסְכֵּיהֶ֑ם וּזְבָחִ֥ים לָרֹ֖ב לְכָל־יִשְׂרָאֵֽל:
Le lendemain de ce même jour, on immola à l’Éternel des sacrifices et on lui offrit des holocaustes : mille taureaux, mille béliers, mille brebis, avec leurs libations, et d’autres sacrifices en quantité, à l’intention de tout Israël.
Rachi (non traduit)
לְמָחֳרַת הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל וַועַד זֶה שֶׁדִּבֵּר דָּוִד כָּל דְּבָרָיו כִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי כִּי כְּשֶׁהָלְכוּ מִן הַוַּועַד עָסְקוּ לִקְנוֹת בְּהֵמוֹת לְצוֹרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת עַד הַלַּיְלָה וּלְמָחָר וַיִּזְבְּחוּ לַה' זְבָחִים וגו':
פָּרִים אֶלֶף וגו' כְּבָשִׂים אֶלֶף וְנִסְכֵּיהֶם. דּוּגְמָא אֵילִים חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה וגו' (בַּמִּדְבָּר ז') שִׁיעוּר אֶחָד לְכוּלָּם:
וּזְבָחִים לָרֹב. כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר כְּשֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנַיִם ובג' דְּבָרִים מַנִּיחַ הָרִאשׁוֹן עַד לַסּוֹף וּמְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן מִיָּד וְכֵן וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב עַד וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וַיָּבֹא לָבָן בְּאוֹהֶל יַעֲקֹב הוּא אֹהֶל רָחֵל (בְּרֵאשִׁית לא) אֶלָּא לֹא מָצָא הוּא מוּסָב עַל הָאִמָּהוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וְשׁוּב מְפָרֵשׁ הָרִאשׁוֹן וְיָצָא מֵאֹהֶל לֵאָה תְּחִלָּה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל מֵאֹהֶל לֵאָה הָלַךְ אֶל אֹהֶל רָחֵל לְפִי שֶׁדְּבָרִים אֲחֵרִים צָרִיךְ לוֹמַר עַל זֶה וְרָחֵל לָקְחָה וגו' וְשׁוּב אֵין נוֹפֵל לוֹמַר וּבְאוֹהֶל שְׁתֵּי הָאִמָּהוֹת וְלֹא מָצָא הָכָא נַמִּי צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַזְּבָחִים דְּבָרִים אֲחֵרִים:
M. David (non traduit)
זבחים. זבחי שלמים זבחו לרוב : לכל ישראל. ר''ל כולם הביאו שלמים :
22
וַיֹּאכְל֨וּ וַיִּשְׁתּ֜וּ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיַּמְלִ֤יכוּ שֵׁנִית֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֔יד וַיִּמְשְׁח֧וּ לַיהוָ֛ה לְנָגִ֥יד וּלְצָד֖וֹק לְכֹהֵֽן:
Ils mangèrent et burent, ce jour-là, devant l’Éternel, au milieu d’une grande joie : pour la seconde fois, on proclama roi Salomon, fils de David, on le consacra à l’Éternel comme chef ainsi que Çadok comme pontife.
Rachi (non traduit)
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וגו' בַּיּוֹם הַהוּא וגו'. וְאִם הָיָה אוֹמֵר וַיִּזְבְּחוּ לַה' זְבָחִים הָיָה מַפְסִיק בֵּין הַזְּבָחִים וְהָעוֹלוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק לֹא אֲמָרָן מִיָּד וְהִמְתִּין עַד לְבַסּוֹף וְאוֹמֵר וּזְבָחִים לָרוֹב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וְכֵן הַרְבֵּה דּוּגְמָא וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי ה' דּוּגְמָא וַיִּקַּח יִתְרוֹ חָתָן מֹשֶׁה וְגוֹמֵר (שְׁמוֹת ט'):
וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד. כְּבָר הִמְלִיכוּהוּ פַּעַם אֶחָד כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (א' א') וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן וְגוֹמֵר מְפוֹרָשׁ בְּהוֹרָיוֹת מֶלֶךְ (בֶּן מֶלֶךְ) אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ וְלָמָּה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה דָּוִד צִוָּה לְמָשְׁחוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל עוֹזְרֵי אֲדוֹנִיָּהוּ לְהַמְלִיכוֹ:
וַיִּמְשְׁחוּ לה' לְנָגִיד. מִלְּשׁוֹן נְגִידוּ תַּרְגּוּם שֶׁל מִשְׁכוּ וְעַל שֵׁם אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם (בַּמִּדְבָּר כז):
וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן. לְפִי שֶׁמָּשַׁח אֶבְיָתָר אֶת אֲדוֹנִיָּהוּ:
M. David (non traduit)
לפני ה'. כדין בשר זבחי שלמים : וימליכו שנית. כי בפעם הראשון כשנמלך מפני מחלוקת אדוניה כמ''ש במלכים א' לא היו אז כ''א אנשי ירושלים לכן שבו להמליכו בהקהל כל שרי ישראל : וימשחו לה'. ע''פ מצות ה' משחוהו למלך : ולצדוק. ואת צדוק מנו לכ''ג :
Ralbag (non traduit)
וימשחו לה' לנגיד ולצדוק לכהן. ידמה שכאשר משחוהו שנית משחו צדוק לכהן גדול וגורש אביתר מהיות כהן גדול ואף על פי שאחר זה אמר לו המלך שלמה מנחות לך על שדיך (מ''א ב' כ''ו) :
23
וַיֵּ֣שֶׁב שְׁ֠לֹמֹה עַל־כִּסֵּ֨א יְהוָ֧ה | לְמֶ֛לֶךְ תַּֽחַת־דָּוִ֥יד אָבִ֖יו וַיַּצְלַ֑ח וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
Salomon s’assit donc sur le trône de l’Éternel, pour être roi à la place de son père David ; il prospéra et tout Israël lui prêta obéissance.
Rachi (non traduit)
וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. כָּאן נוֹפֵל לוֹמַר מֶלֶךְ עַל כִּסֵּא ה' שֶׁהַכִּסֵּא שֶׁל ה' הוּא לְהַמְלִיךְ עָלָיו מִי שֶׁיִּרְצֶה וּבְמִדְרַשׁ מְפוֹרָשׁ כִּסְאוֹ הָיָה מָלֵא כְּמוֹ הַלְּבָנָה בט''ו בַּחֹדֶשׁ כִּי מֵאַבְרָהָם עַד שְׁלֹמֹה ט''ו דּוֹרוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן רָם עַמִּינָדָב נַחְשׁוֹן שַׂלְמָה בּוֹעַז עוֹבֵד יִשַׁי דָּוִד שְׁלֹמֹה וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי (תְּהִלִּים פט) שֶׁאֵינוֹ נֶחְסַר לְעוֹלָם וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְדַמּוֹתוֹ לַיָּרֵחַ יִהְיֶה כְּיָרֵחַ שֶׁיִּכּוֹן לֶעָתִיד לָבֹא וּמִשְּׁלֹמֹה וְאֵילָךְ נִתְמַעֲטוּ הַמְּלָכִים מִגְּדוּלָּתָם כַּלְּבָנָה הַמְחַסֶּרֶת וְהוֹלֵךְ עַד צִדְקִיָּהוּ וְעֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עוֹר:
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל. מִיָּד מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשָׁאוּל כְּדִכְתִיב (שְׁמוּאֵל א' י') וּבְנֵי בְּלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יוֹשִׁיעֵנוּ זֶה וְגַם דָּוִד לֹא מֶלֶךְ מִתְּחִלָּה כִּי אִם בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע שְׁנַיִם:
M. David (non traduit)
על כסא ה'. ר''ל לעשות משפט ה' : כל ישראל. ולא היה מערער עליו :
24
וְכָל־הַשָּׂרִים֙ וְהַגִּבֹּרִ֔ים וְגַ֕ם כָּל־בְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑יד נָ֣תְנוּ יָ֔ד תַּ֖חַת שְׁלֹמֹ֥ה הַמֶּֽלֶךְ:
Tous les chefs, tous les vaillants guerriers et aussi tous les fils du roi David se soumirent à l’autorité du roi Salomon.
Rachi (non traduit)
וְכָל הַשָּׂרִים וְהַגִּבֹּרִים. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲדוֹנִיָּה כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים (א א) וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדוֹנִיָּהוּ:
וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד נָתְנוּ יָד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲדוֹנִיָּהוּ שֶׁלֹּא שָׂמוּ יָדָם תַּחְתָּיו:
נָתְנוּ יָד. אֱמוּנָה תָּקְעוּ כַּף לִשְׁלֹמֹה לְעַבְדּוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם:
M. David (non traduit)
נתנו יד. תקעו כפם להיות תחת ממשלתו :
25
וַיְגַדֵּ֨ל יְהוָ֤ה אֶת־שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔עְלָה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ ה֣וֹד מַלְכ֔וּת אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֧ה עַל־כָּל־מֶ֛לֶךְ לְפָנָ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל (פ)
L’Éternel porta à un haut degré la grandeur de Salomon aux yeux de tout Israël, et il le couvrit d’un éclat royal tel que n’en avait possédé avant lui aucun roi en Israël.
Rachi (non traduit)
וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת. פִּתְרוֹן נָתַן עָלָיו חֵן מַלְכוּת דּוּגְמָא וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו (בַּמִּדְבָּר כז) שֶׁהַכֹּל אָמְרוּ הָגוּן זֶה וּבְדָנִיֵּאל כְּתִיב וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת:
M. David (non traduit)
לעיני כל ישראל. כולם ראו גדולתו : הוד מלכות. ר''ל שהיה נראה בעיני כל אשר הוא הגון וראוי למלוכה מפאת עצמו : על כל מלך. על שום מלך שהיה לפניו על ישראל :
M. Tsion (non traduit)
למעלה. מל' עליה והרמה :
26
וְדָוִיד֙ בֶּן־יִשָׁ֔י מָלַ֖ךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
David, fils de Jessé, avait régné sur tout Israël.
27
וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלִַ֥ם מָלַ֖ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֽוֹשׁ:
Le temps qu’il avait régné sur Israël fut de quarante années : il régna à Hébron sept années, et trente-trois à Jérusalem.
M. David (non traduit)
שבע שנים. ולא חש לחשוב עוד ששת החדשים שמלך בחברון או לפי שהיה נרדף ששה החדשים לפני אבשלום בנו ולא היה נחשב למלוכה לכן לא חשב למולם אלה ששת החדשים :
28
וַיָּ֙מָת֙ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֔ה שְׂבַ֥ע יָמִ֖ים עֹ֣שֶׁר וְכָב֑וֹד וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:
Il mourut dans une heureuse vieillesse, rassasié d’années, de richesses et de gloire, et son fils Salomon régna à sa place.
M. David (non traduit)
עושר וכבוד. מוסב על מלת שבע לומר שהיה שבע עושר וכבוד :
29
וְדִבְרֵי֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ שְׁמוּאֵ֣ל הָרֹאֶ֔ה וְעַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־דִּבְרֵ֖י גָּ֥ד הַחֹזֶֽה:
Les faits et gestes du roi David, du début à la fin, se trouvent consignés dans les récits de Samuel, le Voyant, dans ceux du prophète Nathan et dans ceux du Voyant Gad,
Rachi (non traduit)
וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹנִים. מַה שֶּׁאֵירְעָהוּ לְדָוִד מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ:
הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל. בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל:
וְעַל דִּבְרֵי גָּד. בְּמַעֲשֵׂה הַמַּגֵּפָה וְלִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ מַגִּיד וּמַזְכִּיר לוֹמַר כָּל פָּרָשַׁת גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ כְּתִיב כָּאן וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְכֵן דְּמָרְדְּכַי עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס:
M. David (non traduit)
הראשונים. כשהיה עוד נרדף מפני שאול : על דברי שמואל. ר''ל בספר שמואל : ועל דברי נתן וכו'. גם הם כתבו ספרים ואינם אתנו :
Ralbag (non traduit)
הנם כתובים על דברי שמואל הרואה. ר''ל אצל דברי שמואל הרואה וזה הוא בס' שמואל. וידמה ששם גם כן דברי נתן הנביא ודברי גד החוזה אשר זכרם בזה הפסוק. זהו מה שראינו לבאר במה שהגבלנו באורו מזה הספר בזה המקום ממה שלא נזכר בספר שמואל. ואולם התועלות המגיעים ממנו מלבד מה שמנינו מזה בס' שמואל הם אלו. התועלת הראשון. הוא להודיע עוצם ההשגחה האלהית להביא המלוכה לדוד עד שבעת שהיה נרדף משאול הסב לב גבורי ישראל וראשיהם להתחבר עמו ובאלו היו גם כן מבני בנימין אחי שאול והגיע מחשקם לבא אל דוד שעברו את הירדן בחדש הראשון והוצרכו לשום בריחים על כל העמקים באופן שיוכלו לעבור עליהם ולא נתעצלו מלבא אליו עד שיסור רבוי המים כי מאת ה' היה והיו באים אליו יום ביום לעזרו עד שהיה למחנה גדול וגם בעת בואם לחברון באו בני בנימין אחי שאול להמליך את דוד ואע''פ שהיו רבם שומרים משמרת מלכות בית שאול. התועלת השני. הוא להודיע שאין לשאת ארון האלהים כי אם הלוים בכתף ולמדנו מזה כי אמרו בתורה כי עבודת הקדש עליהם בכתף יבאו היא מצות עשה. התועלת השלישי. הוא מה שלמדנו מזה הספור מענין מחלקות הכהנים שהיו מאת ה' כמו שיתבאר מדברי דוד ומזה המקום נתישרנו לעמוד על כונת התורה במה שאמרה חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות וראוי היה להיות כן בזאת העבודה הנכבדת. ר''ל שיהיה מוגבל בה הכל בדרך שלא יחסר ממנה דבר ולזה היה ראוי שידעו מי יעשה העבודה ביום ויום עם שבזה תסור הקטטה והמחלוקת מביניהם. התועלת הרביעי. הוא מה שלמדנו מזה כי עבודת הלוים היתה בשיר בפה להודות לה' על יד מי שיהיה מהם יותר ראוי כאמרו יסור במשא כי מבין הוא (ט''ו כ''ב) ומזה עמדנו על הכוונה במה שאמר בתורה לעמד לשרת בשם ה' (דברים י''ח ה') ומזה גם כן נמשך שיהיו מהם משוררים בכל זמר. והנה למדנו מזה עוד כי מה שיסדה התורה על הלוים לשמור משמרת בית ה' כלל שיהיו שוערים. ושישמרו הקדשים מכל טומאה ושישמרו האוצרות וההקדשות וכלי בית המקדש והסולת והיין והשמן המיוחדי' למנחות ויתקנו מלאכת לחם הפנים והסלתות והחביתין של כהן גדול. ובכלל כל מה שהיה אפשר להם לשרת בו הכהנים בעניני המקדש וקדשיו וכבר יסד דוד בזה מחלקות לכל אלו הדברים כדי שיהיה איש על עבודתו כמו שמצאנו שהקפידה התורה בזה שיהיה איש על עבודתו ועל משאו. התועלת החמישי. הוא להודיע שראוי ללכת לפני ה' ית' בלבוש מורה על הנקיות והם הבגדים הלבנים ובלבוש בלתי מורה על שררה ומלכות. ולזה ספר כי לא היה דוד לבוש בגדי מלכות בהיותו הולך לפני ארון האלהים אך היה מכורבל במעיל בוץ והיה חגור אפוד בד ולהמשך לזאת הכוונה היה דוד מרקד ומשחק לפני ה' ולא היה מתנהג כמלך. התועלת הששי. הוא להודיע דבר ההודאה הנפלאה שאמרו המשוררים אשר היא מקפת בפנות עצומות מפנות התורה והאמונה. האחת היא שאשר יבקשו פניו והם הדבקים בו יעשה ה' ית' הנפלאות בעבורם להיטיב להם ולהצילם מהרע כאמרו דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד וזאת הפנה כוללת גם כן פנה אחרת והיא שה' ית' משגיח באישי המין האנושי וכבר זכר זה בבאור באמרו אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק. הפנה השנית היא להודיע שיעדיו על ידי נביאיו הם קימים ולזה אמר ומשפטי פיהו כמו שבארנו. ואמר דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק וגו'. ומזאת הפנה תתקיים פנה אחרת והיא מציאות הנבואה כי לולא ההודאה בה תפול התורה בכללם. הפנה השלישית היא אמונת חדוש העולם. והוא אמרו וה' שמים עשה. הפנה הרביעית היא שתכלית השמחה והתענוג היא אצל ה' ית' ולזה ראוי לכל אדם שיתחבר לזאת השמחה הנפלאה לפי מה שאפשר לו וזה יהיה לו בשישכיל וידע ה' ית' לפי היכולת. הפנה החמישית היא שעוד יעבדו כל הגוים את ה' כאמרו ויאמרו בגוים ה' מלך והנמשך לזה מהדברים כמו שבארנו אצל באורנו לאלו הדברים וכן אמר הנביא כי ה' ית' יהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד (צפניה ג' ט'). והנה הישיר בזה גם כן לדבר הגלות אשר אנחנו בו כי הוא יהיה הכלי להביא כל הגוים לאמונה האמתית כי בצאתנו מהגלות הזה יהיה מה שזכר מענין מה שיאמר בגוים ה' מלך כמו שנתבאר מס' דניאל לפי מה שבארנו שם. התועלת השביעי. הוא להודיע שבית המקדש אשר בירושלם הוא נבחר לעולמי עד. ולזה אמר זה בית ה' האלהים וזה מזבח לעולם לישראל ואמר אני עם לבבי לבנות מנוחה לארון ברית ה'. התועלת השמיני. הוא להודיע כי לעוצם חשק דוד לבנות בית המקדש הכין מעת עניו אוצר לבנינו והכין הכל לשלמה בטרם מותו ונתן לו תבנית כל חלקי הבנין ותבנית הכלים ומשקלם ויסד דבר מחלקות הכהנים והלוים להעמיד עבודת הבית בתכלית מה שאפשר מהשלמות והיה כל זה לדוד מפי ה' כמו שזכרנו הנה כמו שמשה כשלא יכול להנחיל לישראל הארץ מפני חטאיהם כמו שזכרנו שם הישיר יהושע והעמידו על כל מה שיעשהו בהנחילו הארץ לישראל כן היה הענין בזה בדוד עם שלמה בשוה וכמו שלא מנע ה' ממשה הנחלתו בארץ לישראל מפני היות יהושע גדול ממנו כן הענין בזה בדוד עם שלמה בשוה כי כבר היתה מעלת דוד גבוהה ממעלת שלמה אלא שלא רצה ה' ית' שיבנהו דוד כי דמים רבים שפך ויחשבו הגוים בבא קץ הבית בעבור חטא ישראל שבעון הדמים ששפך דוד קרה זה הרע לזה הבית כמו שזכרנו. התועלת התשיעי. הוא להודיע שהטוב שיעד ה' ית' לשלמה היה בו תנאי והוא שאם ילך אחר ה' ית' לעשות מצות התורה וחוקיה ומשפטיה ימשך לו זה הטוב. ולזה אמר דוד לשלמה אז תצליח אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה ה' את משה על ישראל (כ''ב י''ג) ויאמר והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי כיום הזה (כ''ח ז'). התועלת העשירי. הוא לפרסם קיום הברית שכרתה' ית' לפנחס להיו' לו ברית כהנ' עולם עד שכבר תמצא כי הכהונה הגדולה לא היתה כי אם מעט לזרע איתמר ורבה היתה לפנחס. גם תמצא כי במשמרות הכהנים ששש עשרה מחלקות היו שם לאלעזר ולא היו מהם לאיתמר כי אם שמונה. ונתבאר גם כן בס' יחזקאל התקים הכהונה הגדולה לבני צדוק (מ' מ''ו. מ''ג. י''ט. מ''ד. ט''ו. מ''ח י''א) שהיו מזרע פנחס. התועלת האחד עשר. הוא להודיע שאין ראוי שישתמש אדם בשתי מלאכות או שתי פקדות יחד כי מפני עסקו באחת ימנע שלמות עסקו בשנית עד שיקרה שיעדר השלמות משתי המלאכות. ולזה תמצא שהגביל דוד לכל מלאכה ומלאכה ללוים אנשים מיוחדים ולכל פקדות ופקדות ממלאכותיו וקניניו שם איש מיוחד. והמשל שמי שהיה ממונה על מלאכת הכרמים לא היה ממונה על שבכרמים לאוצרות היין ואשר היה על הבקר הרועים בשרון לא היה ממונה על הבקר אשר בעמקים. התועלת השנים עשר. הוא לפרסם טוב תכונת דוד ואהבתו ה' ית' ועמו ישראל. ולזה תמצא שצוה שלמה בנו לפני מותו שילך בדרכי ה' ית' ולשמור מצות התורה. ובזה תתקיים לו המלוכה תמיד ולזרעו וימצא לו בכל אשר יקראהו. וצוה גם כן כל ראשי ישראל ללכת בדרכי ה' ית' לשמור ולדרוש כל מצותיו כדי שתתקיים להם ולזרעם ירושת הארץ תמיד. ולזה גם כן תמצא שסבב שהתנדבו השרים כלם לעבודת בית אלהים כדי שיהיה להם גמול טוב מאת ה' ית'. התועלת השלשה עשר. הוא להודיע שמהשגחת ה' ית' בדבקים ימשך להכין לבבם אליו במה שיחדש מהדברים אשר יישירום לעבודתו ית'. וזה הוא אמרו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך. ולזה אמרו ז''ל בא לטהר מסייעין אותו (שבת ק''ד) והיה זה כן כי כמו שישפיע ה' ית' לאוהביו דברים ישמרום מהרעות הגופיות בהשגיחו בהם כן ימצא להם דברים ישמרום מהרעות הנפשיות כמו שבארנו ברביעי מס' מלחמות ה' :
30
עִ֥ם כָּל־מַלְכוּת֖וֹ וּגְבוּרָת֑וֹ וְהָעִתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ עָלָיו֙ וְעַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַ֖ל כָּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת: (פפפ)
avec tous les détails de son règne et de sa puissance, ainsi que des événements qui passèrent sur lui, sur Israël et sur tous les gouvernements des différents pays.
Rachi (non traduit)
וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו. עִתּוֹת צָרָה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וז''ש דָּוִד (תְּהִלִּים לא) בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי:
וְעַל יִשְׂרָאֵל. עִתּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל:
וְעַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל דּוּגְמָא בִּשְׁמוּאֵל (א' ז') וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל עַל פלשתים ויהמם וגו' וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט (ד''ה ב' כ') וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְּרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה' וגו' וְכֵן בְּסַנְחֵרִיב (יְשַׁעְיָה לז) וַיַּשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה כּוּלָּם פְּגָרִים מֵתִים:
M. David (non traduit)
עם כל מלכותו. ר''ל שמה יסופר דברי דוד עם כל הארצות שמלך עליהם : והעתים וכו'. עתים לטובה עתים לרעה :
M. Tsion (non traduit)
והעתים. מל' עת וזמן :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source