Chap. 27
1
אַֽל־תִּ֭תְהַלֵּל בְּי֣וֹם מָחָ֑ר כִּ֤י לֹא־תֵ֝דַ֗ע מַה־יֵּ֥לֶד יֽוֹם:
Ne te félicite pas du jour de demain, car tu ne sais ce que peut apporter chaque jour.
Rachi (non traduit)
אַל תִּתְהַלֵּל. אַל תִּתְפָּאֵר עַכְשָׁיו בְּדָבָר שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת לְיוֹם מָחָר:
כִּי לֹא תֵּדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא הַיּוֹם יִוָּלֵד שׁוּם רָעָה שֶׁיְּבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת מָחָר:
M. David (non traduit)
אל תתהלל. אל תשתבח עצמך במה שתבטיח לעשות ביום מחר כי לא תדע מה דבר יקרה כי פן יקרה דבר אשר לא תוכל עשוהו :
M. Tsion (non traduit)
תתהלל. מל' הלול ושבח : ילד. עניינו מקרה וכן אלה תולדות יעקב (בראשית לז) ולפי שהזמן מוליד הקורות אמר ילד יום :
Ralbag (non traduit)
אל תתהלל. במה שתבטח לעשותם ביום מחר כי לא תדע מה מקרה היום כי אולי יתחדשו לך מקרים מונעים מהביא מחשבתך לפועל:
2
יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ נָ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ:
Qu’un autre fasse ton éloge et non ta propre bouche ; un étrangers et non tes lèvres à toi.
M. David (non traduit)
יהללך. ר''ל אף בדבר שכבר עשית יהללך זר וגו' : נכרי וגו'. הוא כפל הדבר במ''ש :
Ralbag (non traduit)
יהללך זר ולא פיך. וזה כמה שעשית אין ראוי שתהלל עצמך כי זאת תכונה פחותה טוב שיהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך:
3
כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם:
Lourde est la pierre, pesant le sable ; mais le dépit d’un sot pèse plus lourd que les deux.
Rachi (non traduit)
וְנֵטֶל. מַשָּׁא:
וָכַעַס אֱוִיל. שֶׁהָאֱוִיל מַכְעִיס להקב''ה גּוֹרֵם לְהָבִיא כַּעַס לָעוֹלָם:
M. David (non traduit)
כובד. הנה האבן יש לה כובד רב וגם החול משאו רב אמנם כעס האויל כבד לשאת ולסבול יותר משני אלו כי מחסרון הדעת ירבה לכעוס :
M. Tsion (non traduit)
ונטל. ענין משא כמו נטילי כסף (צפניה א) :
Ralbag (non traduit)
כובד אבן. הנה האבן יכבד מאד לנשאו וכן הענין במעמס החול אך שאת כעס אויל הוא כבד משניהם:
4
אַכְזְרִיּ֣וּת חֵ֭מָה וְשֶׁ֣טֶף אָ֑ף וּמִ֥י יַ֝עֲמֹד לִפְנֵ֥י קִנְאָֽה:
Cruelle est la colère, violent le courroux ; mais qui peut tenir devant la jalousie ?
Rachi (non traduit)
וְשֶׁטֶף אַף וּמִי יַעֲמֹד. לִפְנֵי קִנְאָתוֹ שֶׁל קַנָּא וְנֹקֵם:
M. David (non traduit)
אכזריות. החמה מביא לידי אכזריות והאף יסית לשטוף ולאבד ולפני בעל קנאה מי יוכל לעמוד ולהתקיים כי קשה היא עוד יותר מהחמה והאף כי בעל הקנאה יבחר ברע כשתהיה גם לזולתו משיבחר הטוב לו ולזולתו :
Ralbag (non traduit)
אכזריות. הנה החמה תביא לאכזריות כי בעל החמה לא ירחם על אשר יכעס עליו והאף כמו שטף מים שישחית הכל אך הקנאה היא יותר קשה מאד כי בעל הקנאה יצר לו בראותו טוב לזולתו ויבחר הרע לו ולזולתו יותר מטוב לו ולזולתו כמו שסופר מהמקנא והחמדן שאמר להם המלך מפני הכירו תכונותיהם שהוא מוכן לעשות להם טוב כיד המלך ישאל הא' מהם וינתן לו ולב' יותן כפלים והנה החמדן לא רצה לשאול כדי שיהיה לו כפל מאת המקנא והמקנא לא רצה לשאול שום טובה לעצמו לדאגתו על הטוב שיהיה לחברו ומיהר לשאול מהמלך שינקרו עינו האחת שישאר חבירו עור משתי עיניו:
5
ט֖וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה מֵֽאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת:
Mieux vaut une réprimande ouverte qu’une amitié qui se dérobe.
M. David (non traduit)
תוכחת מגולה. אף המוכיח בפרסום ומכלים למוכח מכל מקום טובה היא אם באה מאהבה מסותרת בלב המוכיח וכוונתו ליישר דרכי המוכח ולא לקנתר :
Ralbag (non traduit)
טובה. התוכח' והקטטה שיעשה האדם את רעהו בגלוי להוכיחו על רעותיו יותר מהאהבה שהיא מסותרת ולא יראה ממנה רושם בגלוי כי לא יהיה תועל' בזאת האהבה:
6
נֶ֭אֱמָנִים פִּצְעֵ֣י אוֹהֵ֑ב וְ֝נַעְתָּר֗וֹת נְשִׁיק֥וֹת שׂוֹנֵֽא:
Les blessures faites par un ami sont preuve d’affection, un ennemi est prodigue de caresses.
Rachi (non traduit)
וְנַעְתָּרוֹת. ל' גּוֹדֶל כְּמוֹ וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי (יְחֶזְקֵאל לה):
M. David (non traduit)
נאמנים. האוהב הפוצע לאהובו למען יישר לכת הנה הפצעים הם נאמנים המה כי עשו שליחותם והועילו לזה כי בעבורם ייטיב דרכו אבל מן השונא אפי' הנשיקות מרובות המה והנם למשא הואיל ואין בהם תועלת :
M. Tsion (non traduit)
פצעי. הם מכות המוציאות דם : ונעתרות. ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח) :
Ralbag (non traduit)
נאמנים. הנה פצעי אוהב הם נאמנים וישרי' כי הם לתכלית טוב אם להוכיחו אם למלטו מרע כמו שיקרה לאדם בראותו כי אחיו או קרובו הפליג לעשות רע לאחרים או לומר חרפות קשות כנגדם והם ידמו לקחת נקמתם ממנו ולהצילם מידם ימהר להכותו בפניהם על מה שעשה או אמר כנגדם ובזה יתפייסו וימלטהו מידם אך נשיקות שונא הם נהפכות כי מראה לו אהבה להכשילו להפילו ברשת רצונו:
7
נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כָּל־מַ֥ר מָתֽוֹק:
La satiété fait fi du miel ; la faim trouve doux ce qui est amer.
Rachi (non traduit)
תָּבוּס נֹפֶת. תִּרְמוֹס בָּרֶגֶל כְּמוֹ נָבוּס קָמֵינוּ (תְּהִלִּים נד):
כָּל מַר מָתוֹק. כָּל דָּבָר מַר מָתוֹק לָהּ, וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הַמַּרְאֶה א''ע כְּשָׂבֵעַ שֶׁאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְדִבְרֵי תּוֹרָה לְתַאֲוַת נֶפֶשׁ:
תָּבוּס נֹפֶת. אַף הַטְּעָמִים הַמְּיוּשָּׁבִים עַל הַלֵּב אֵינָם חֲשׁוּבִים עָלָיו וְהַמִּתְאַוֶּה לָהּ אֲפִילּוּ דְּבָרִים הַבָּאִים לוֹ בִּמְרִירוּת וּבְיגִיעָה הֵם מְתוּקִים לוֹ:
M. David (non traduit)
תבוס. בעבור שבעה תרמוס אף נופת צופים : כל מר. כל דבר מר נחשב להם למתוק :
M. Tsion (non traduit)
תבוס. ענין רמיסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס) : נופת. ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים (שם יט) ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו :
Ralbag (non traduit)
נפש שבעה. בעל נפש שבעה והוא האיש המסתפק השמח בחלקו יבוס גם הדברים המתוקים ר''ל שאינו נבהל להון ולא יפנה לקנין ההון אפי' במה שיושג ממנו בדרכים ערבים ומתוקים וישרים, ואולם בעל נפש רעבה הוא נבהל להון באופן חזק עד שאפילו מה שיושג ממנו במרירות ובקושי ובעברה הוא מתוק לו לעוצם תשוקתו לאלו הקנינים והנה זה המאמר לפי פשוטו הוא מבואר האמות וכאלו הערה הוא שלא ישתדל האדם לקחת מהמזון שיעור רב הכמות כי זה יביאהו למאוס אפי' הדברים הערבים ושלא ירעיב עצמו מאד כי זה יביאהו לחשוק גם בדברים המרים אך ינהג בדרכים הממוצעי' וידמה שקשר זה הפסוק לפסוק הקודם להעיר כי נשיקות שונא דומות ללקיחת נופת בנפש שבעה שיהיה סבה להקיא המזון אשר בבטנו ופצעי אוהב דומים ללקיחת המזון המר בנפש רעבה כי מצד הרעב לא יורגש במרירותו ויגיע ממנו התועלת שכבר יזון ממנו ויחיה בו בהפך הענין בלקיחת הנופת בנפש שבעה:
8
כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־קִנָּ֑הּ כֵּֽן־אִ֝֗ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ:
Comme l’oiseau qui erre loin de son nid, tel est l’homme qui erre loin de son pays.
Rachi (non traduit)
נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ. שֶׁהוֹלֶכֶת וּמִטַּלְטֶלֶת:
כֵּן הָאִישׁ הַנּוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. ת''ח הַנּוֹדֵד מִן הַלִּמּוּד מִלַּחֲזוֹר עַל גִּרְסָתוֹ:
M. David (non traduit)
כצפור. כמו שיקשה לצפור מה שנודדת מקנה כן יקשה לאיש הנדידה ממקומו :
M. Tsion (non traduit)
מן קנה. מן מדורה :
Ralbag (non traduit)
כצפור נודדת מקנה. לסבה חזקה בשלא תוכל לחיות בארץ מפני חוזק החום או חוזק הקור כן איש נודד ממקומו ר''ל שאין ראוי שיהיה נודד ממקומו אם לא לדמיון הסבה הזאת כמו שמצאנו באברהם וביצחק שהתעוררו להעת' ממקומם לסבה חזקה והיא הרעב שהיה שם או ירצה בזה שכמו שהצפור נודדת מקנה תמצא בלי קן ותצטרך לבנותו כן איש נודד ממקומו יחסר לו כל:
9
שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵֽעֲצַת־נָֽפֶשׁ:
Huile et parfum réjouissent le cœur ; de même la bonté suave d’un ami qui donne de sincères conseils.
Rachi (non traduit)
שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת. רֵיחַ שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן וְרֵיחַ קְטֹרֶת מְשַׂמְּחִין לֵב:
וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. מִי שֶׁחֲבֵרוֹ מְקָרְבוֹ וּמְמַתֵּק לוֹ בִּדְבָרָיו הוּא טוֹב מִמַּה שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹעַצְתּוֹ, ד''א וּמֶתֶק רֵעֵהוּ הַמַּכְשִׁיר מַעֲשָׂיו שֶׁהֵן מְתוּקִין להקב''ה טוֹב לוֹ מִמַּה שֶּׁהוּא מְמַלֵּא תַּאֲוַת לִבּוֹ:
M. David (non traduit)
ישמח. כ''א משמח את הלב : ומתק. וכן ישמח אמרי מתק מחבירו הבאים מעצת נפש ולא להחניף ולרמות :
M. Tsion (non traduit)
וקטורת. עשן בשמים :
Ralbag (non traduit)
שמן וקטרת. הנה הסבה בשמן והרבות הקטור טוב הריח ישמח הנפש והם דברים באים מחוץ כן מתק סוד האדם עם רעהו ללקיחת העצה טוב מהעצה שיקח מאדם בנפשו בלי עזר אחר:
10
רֵֽעֲךָ֙ (ורעה) וְרֵ֪עַ אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק:
N’abandonne ni ton ami ni l’ami de ton père, ne franchis pas le seuil de ton frère au jour de ton malheur ; mieux vaut un voisin qui est près de toi qu’un frère qui se tient à l’écart.
Rachi (non traduit)
רֵעֲךָ וְרַע אָבִיךָ. הקב''ה שֶׁנִּקְרָא רֵעַ לְיִשְׂרָאֵל וְרֵעַ אָבִיךָ שֶׁחִיבֵּב אֶת אֲבוֹתֶיךָ:
אַל תַּעֲזֹב. אִם עָזַבְתָּ יָבֹא עָלֶיךָ פּוּרְעָנוּת:
וּבֵית אָחִיךָ. אַל תִּבְטַח בִּבְנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁיְּקָרְבוּךָ מָצִינוּ כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל הָיוּ אוֹמְרִים לְמוֹלִיכֵיהֶם בְּקוֹלָר בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹלִיכוּנוּ בְּדֶרֶךְ אַחֵינוּ בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְהָיוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל יוֹצְאִים לִקְרָאתָם וּמְקַדְּמִין אוֹתָם בְּמִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים:
מֵאָח רָחוֹק. טוֹב שֶׁיִּשְׁכּוֹן בֵּינֵיכֶם הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו מִשֶּׁתָּבוֹאוּ אֵצֶל אָח שֶׁנִּתְרַחֵק לֵאמוֹר יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וגו':
M. David (non traduit)
רעך. האוהב אותך וגם את אביך אהב ומהנראה שנשרשה האהבה ולזה אל תעזוב אהבתו ואל תבטח לומר הנה בבוא עלי יום איד אבוא אל בית אחי לשאול מעמו עזרה כי יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרעים אהובים מהאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך :
M. Tsion (non traduit)
אידך. מל' איד ומקרה רע :
Ralbag (non traduit)
רעך ורע אביך. מי שהיה רעך ורע אביך אל תעזבהו כי טובה לך אהבתו מאד ולא תשען שתבא אל בית אחיך ביום אידך ותבטח בזה לעזוב אהבת רעך כי טוב לך שכן קרוב יותר מהאח שהוא רחוק לך רחוק המקום כי רחוק המקום הוא ממה שימעט שקר האהבה ואולם השכן הקרוב יהיה מוכן לך תמיד לעזר ולהועיל בכל עניניך:
11
חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר:
Sois sage, mon fils, tu réjouiras mon cœur, et j’aurai de quoi répliquer à qui m’insulte.
Rachi (non traduit)
חֲכַם בְּנִי. הִתְחַכֵּם בְּנִי:
וְשָׂמַח לִבִּי. וּתְהֵא לִבִּי שָׂמֵחַ בְּךָ:
M. David (non traduit)
חכם בני. כן אמר שלמה לבנו התחכם בני ושמח לבבי ואוכל להשיב בדבר חרפה לאשר יחרפני כי אם תהיה סכל בעל כרחי אשים יד לפה כי אפחד שלא יגלה מומך :
Ralbag (non traduit)
חכם בני. אתה בני התחכם ותשמח בזה הענין לבי ותישרני בזה שנוכל להשיב דבר למחרף אותי על החרפות שיחרפני אך אם תוכל תסבב שלא אוכל להשיב חורפי דבר מיראתו שיספר מומיך:
12
עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ:
L’homme avisé aperçoit le danger et se met à l’abri ; les niais passent outre et en pâtissent.
Rachi (non traduit)
עָרוּם רָאָה רָעָה. רוֹאֶה פּוּרְעָנוּת הַבָּאָה עַל הָאָרֶץ וְנִסְתָּר הֵימֶנָּה שֶׁמָּשַׁךְ יָדוֹ מִן הָעֲבֵירָה וּפְתָאִים לֹא נִסְתְּרוּ אֶלָּא עָבְרוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה:
וְנֶעֱנָשׁוּ. וְנִפְסְדוּ:
M. David (non traduit)
ערום. כשראה הערום הרעה המעותדת לבוא נסתר ממנה ר''ל שמר עצמו מן הרעה טרם בואה אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו והשיגה אותם הרעה ובא להם העונש וההפסד :
M. Tsion (non traduit)
נענשו. גם הפסד ממון נקרא עונש וכן וענשו אותו מאה כסף (דברים כב) :
Ralbag (non traduit)
ערום. מי שהוא ערום וחכם ראה דעת הגוף והבליו ונסתר מהרעה ההיא במשלו על תאוותיו אך הפתאים הנפתים לתאוות עברו בהם והשיגם רע והוא שכולם ערב שכלם אל הנפש המתאוה ולוקח מהשכל לבושו וקשוטו והוא מה שיש לו כח עליו מהשגת המושכלות:
13
קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ:
Il s’est porté garant pour un autre : saisis son vêtement ; il a cautionné une étrangère : nantis-toi de son gage !
Rachi (non traduit)
כִּי עָרַב זָר. אָדָם שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב גּוֹרֵם שֶׁאָמַר הַדַּיָּין לַמַּלְוֶה קַח בִּגְדוֹ:
M. David (non traduit)
קח בגדו. קח בגד הערב למשכון ולא תאשם בזה כי מעצמו נעשה ערב בעבור הזר והכניס עצמו בזה : ובעד נכריה. כפל הדבר במ''ש ולומר בין ערב בעבור איש בין בעבור אשה עניה סוערה :
M. Tsion (non traduit)
חבלהו. ענין משכון כמו אם חבול תחבול (שמות כב) :
14
מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ | בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ:
Assourdir de grand matin son prochain par de bruyants saluts, c’est comme si on lui disait des injures.
Rachi (non traduit)
מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ. יֵשׁ מְשַׁבֵּחַ אֶת חֲבֵירוֹ יוֹם יוֹם וְהַבְּרֵכָה נֶהֶפְכָה לִקְלָלָה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ וְעָשִׁיר וְהַכֹּל בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ וְהַמַּלְכוּת מִתְגֶּרֶת בּוֹ לִגְבּוֹת מָמוֹן כָּךְ נִדְרָשׁ בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין, וְעוֹד יֵשׁ בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא כְּנֶגֶד בִּלְעָם שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל רָם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וגו' (מְדַבֵּר כג) ל' נְשִׂיאוּת קוֹל וְסוֹפוֹ יָעַץ לְהַחֲטִיאָם:
M. David (non traduit)
מברך. המשבח רעהו בקול גדול בפרסום רב בכל בוקר בהשכמה ר''ל בתמידות ובזריזות הנה לקללה תחשב לו כי כאשר ישבחוהו בנדיבות לב רבים יחלו פניו ומחסרים עשרו :
M. Tsion (non traduit)
מברך. ענין התפארות כמו אשר המתברך בארץ (ישעיה סה) :
Ralbag (non traduit)
מברך רעהו. מי שמברך רעהו בקול גדול והוא רגיל בכך וישכים לברכו בבקר יום יום זה הענין יחשוב לו לקללה מאת הש''י כי עושה מאדם כמו אלוה ויותן לו התודה והברכה בדמיון מה שראוי לתת לש''י או ירצה שאשר יברך את רעהו בקול גדול על הטובה שהטיב וחננו בדרך שישמעו דבריו לא יתאחר הזמן שתחשב לו לקללה כי זה יסבב שיבאו אנשים בלתי הגונים לבקש מרעהו מאותו הדבר אשר ברכהו עליו והמשל שאם ברך ראובן לשמעון בקול גדול על ששלח אשישה יין טוב הנה ישמעו דבריו אנשים רעים וילכו לשמעון שיתן להם מהיין ההוא ויגרום לו בזה הפסד תחת אשר הועילהו ובכמו זה הענין צריך האדם להזהר שלא יתן כלו לחבירו במה שאפשר שיגיעהו נזק והמשל שכבר יקרה ששאל שר גדול משמעון שישלח לו מיינו ואמר שאין לו יין טוב ובאותו מעמד בא ראובן וברך את שמעון על מה שנתן לו מיינו הטוב כי זה יהיה סבה שיכעס על שמעון השר הגדול ההוא והנה רבו מאד המינים אשר אפשר שיגיע בהם נזק מזאת הברכה ואפשר שירצה בזה עוד שאשר יברך בקול גדול מחשבתו אשר באה אליו תחלה בחקרו בעיון מה ויהיה זה סבה שיקצר מחקור בו עוד על שאר המחשבות הנופלות בו הנה זה הענין תחשב לו לקללה כי זה ממה שיסגור לפניו שערי העיון:
15
דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר וְאֵ֥שֶׁת (מדונים) מִ֝דְיָנִ֗ים נִשְׁתָּוָֽה:
Une gouttière qui se déverse par un jour d’orage et une femme acariâtre, c’est tout un.
Rachi (non traduit)
דֶּלֶף טוֹרֵד. גֶּשֶׁם הַנּוֹטֵף מִן הַגַּג לְתוֹךְ הַבַּיִת וְטוֹרֵד אֶת בְּנֵי הַבַּיִת:
בְּיוֹם סַגְרִיר. יוֹם הַגֶּשֶׁם שֶׁהַכֹּל נִסְגָּרִים בְּבָתֵּיהֶם:
וְאֵשֶׁת. מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה. שְׁנֵיהֶם שָׁוִין:
M. David (non traduit)
דלף. הנה טפטוף המטר לא יטריד בני הבית כ''א ביום בוא המטר אשר דרך בני אדם להיות נסגרים בתוך הבית כי אז יטפטף המטר אל הבית ויטריד בני הבית ממקום למקום אבל כשאין מטר אין טפטוף ואין טרוד אבל אשת מדינים נשתוה בכל העתים להטריד את בעלה :
M. Tsion (non traduit)
דלף. ענין טפטוף כמו דלפה עיני (איוב טז) : טורד. ענין גרושין כמו ולך טרדין (דניאל ד) : סגריר. מל' סגירה : נשתוה. מל' השואה ודמיון :
Ralbag (non traduit)
דלף טורד. הנה כמו שיקשה ביום שיצטרך האדם לעמוד נסגר בביתו מעוצם המטר כשיהיה דולף בביתו עד שלא יוכל להגן עליו מהמטר כן הענין באשת מדינים כי האדם יבטח בבואו לביתו כי שם ינוח לו והיא מטרדת אותו ומכאבת לבו בצד שאין לו תחבולה מהצטער עליה:
16
צֹפְנֶ֥יהָ צָֽפַן־ר֑וּחַ וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא:
Vouloir la retenir, c’est retenir le vent ou recueillir de l’huile dans sa main.
Rachi (non traduit)
צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ. מִי שֶׁסָּבוּר לְשׁוֹמְרָהּ מִתַּזְנוּתֵּיהָ צְפוּנַת רוּחַ הוּא כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִצְפוֹן הָרוּחַ כֵּן הִיא לֹא תְּצַפֶּנָהּ:
וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא. קוֹרֵא הוּא הַצָּרַעַת לָבוֹא עָלָיו עַד שֶׁיְּגָרְשֶׁנָהּ כִּמְצוֹרָע הַמִּטַּהֵר בְּשֶׁמֶן בְּבֹהֵן יָדוֹ הַיְמָנִית:
M. David (non traduit)
צופניה. החושב להסתיר הדבר בפני הבריות דומה הוא למסתיר את הרוח לכלוא אותו כי אז ירעים בקולו נפלאות וכן בעלת מדינים כל עוד שירצה להסתיר את הדבר היא מוספת והולכת : ושמן. כמו המושח עצמו בשמן אם ירצה להעלים לא יוכל כי ידו הימנית אשר ימשח בה היא תכריז על המשיחה כי היא נותנת ריח לכל הקרב וכן א''א להעלים מריבת האשה :
Ralbag (non traduit)
צופניה. מי שידמה לצפנה לכסות קלונה לא יוכל על זה כי היא תגל' נבלות' כמו שלא יוכל האדם לצפון הרוח שלא נודע במקום שהוא בו כי בנשיבתו הוא מודיע מציאתו ומקומו וכמו שלא יוכל לצפון שמן אשר ימושהו ידו כי ימינו יקרא לאנשים שיש לו שמן מפני רושם השמן שיש בו:
17
בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּ:
Le fer devient poli au contact du fer et l’homme au contact de son prochain.
Rachi (non traduit)
יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ. יַחַד ת''ח מְחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה:
M. David (non traduit)
ברזל. כמו הלוטש ברזל הסכין באחר נעשית חדה ושנונה כן יחדדו איש פני רעהו ר''ל ת''ח היושבים יחד ועוסקים בתורה הנה מחדדים זא''ז :
M. Tsion (non traduit)
יחד. מלשון חדידה ושנון :
Ralbag (non traduit)
ברזל בברזל יחד. הנה כמו שהברזל מתחדד בברזל כן החברי' מתחדדים זה את זה בדבר העיון:
18
נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד:
Qui veille sur le figuier jouira de ses fruits qui veine sur son maître recueillera de l’honneur.
Rachi (non traduit)
יֹאכַל פִּרְיָהּ. וְכֵן שׁוֹמֵר אֲדוֹנָיו יְכֻבָּד, וְיֹאכַל פְּרִי מַעֲלָלָיו:
M. David (non traduit)
נוצר. כמו השומר אילן תאנה הנה יאכל פריה נוסף על השכר כן השומר אדוניו יאכל פרי גמול מעשיו כי עוד מכובד מן האדון נוסף על התשלומין :
Ralbag (non traduit)
נוצר תאנה. הנה כמו שנוצר התאנה יאכל פריה ולולי שמירתו אותה יאכלו אחרים פריה כן מי ששומר אדוניו ישיגנו ממנו הפרי הראוי ואחשוב שרמז באדוניו אל החלק המושל באדם והוא השכל כי כאשר ישמר אותו שלא ימשלו בו שאר כחות הנפש יקרה הכבוד והחכמה:
19
כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם:
Comme dans l’eau le visage répond au visage, ainsi chez les hommes les cœurs se répondent.
Rachi (non traduit)
כַּמַּיִם. הַלָּלוּ הַפָּנִים שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לְתוֹכָן הֵן מַרְאוֹת לְךָ:
כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם. חֲבֵרוֹ לְפִי מַה שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵירוֹ אוֹהֲבוֹ כֵּן הוּא מַרְאֶה לוֹ פָּנִים:
M. David (non traduit)
כמים. כמו דרך המים מראים את הפנים בדומים להפנים המסתכלים בה אם שוחקות שוחקות ואם עצבות עצבות כן לב האדם לאדם אם לבו טוב על חבירו ייטיב גם לבו ואם רעה תרע גם היא :
Ralbag (non traduit)
כמים הפנים. הנה כמו שיורשמו במים מפני המביט בהם ויחשב הרושם ההוא אל ראותו בדרך שירא' בזה תאר פניו כן ענין בלב האדם לאדם כי האדם ישיג מהות צורתו במה שישפע לו ממנה ומהשפע ההוא ישוב לב האדם לראות בו עצמו וזה מבואר מדברינו בספ' הנפש ובמאמר הא' מספר מלחמות ה' ושם התבאר איך ישכיל האדם זה הכח אשר לו להשגת המושכלות מופשט וערום מהמושכלות:
20
שְׁא֣וֹל (ואבדה) וַ֭אֲבַדּוֹ לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה:
Cheol et abîme sont insatiables ; les yeux de l’homme le sont également.
Rachi (non traduit)
שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה. מִלְּקַבֵּל אֶת הָרְשָׁעִים לְתוֹכָם כְּשֵׁם שֶׁעֵינֵי הָאָדָם רָשָׁע לֹא תִשְׂבַּעְנָה מִלָּשׁוּט אַחַר יֵצֶר הָרַע מִלְּמַלֹּאות תַּאֲוָתוֹ:
M. David (non traduit)
שאול. הקבר והגיהנם אינם שבעים מלקבל אנשים וכן עיני האדם לא תשבענה מן העושר וחושק להרבות עוד :
M. Tsion (non traduit)
שאול. בור הקבר : ואבדו. הגיהנם :
Ralbag (non traduit)
שאול ואבדון. והוא החומר אשר הוא סבת ההפסד לא ישבעו בלבישתם הצורו' כי תמיד יבקשו צורות אחרות בסבת בלתי השמע הכחות המתפעלות מהם אל הכחות הפעלו' וכן לב האדם לא תשבענה מהמושכלות ובזה ביאר סוד עמוק מענין השכל וההיולי כי כמו שההיולי ערום מצד עצמו מהצורות ולו כח על קבולם כלם עד שייחס ההיולי אל הצורות הוא יחס השכל ההיולאני אל המושכלות:
21
מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ:
La fournaise, pour l’argent, le creuset pour l’or, et l’homme est prisé d’après sa réputation.
Rachi (non traduit)
מַצְרֵף. כְּלִי עָשׂוּי לִצְרוֹף כֶּסֶף וְהַכּוּר עָשׂוּי לִבְחוֹן זָהָב וְאִישׁ נִצְרַף וּמִתְחַשֵּׁב לְפִי מַהֲלָלוֹ ע''י שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְהַלְּלוֹת אוֹתוֹ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים נִבְחָן לָרַבִּים אִם טוֹב אִם רָע:
M. David (non traduit)
מצרף. הכסף וזהב כאשר ירצו לדעת הטובים המה וכמה יש בהם מן הסיג הנה יקחו מהם במשקל ידוע וישימו בכור והסיג ישרף ותשאר נקי ובזה יבחן הכל והאיש יבחן לפי מהללו כמו שמשבחין אותו בני אדם כן הוא :
M. Tsion (non traduit)
מצרף. וכור. שמות כלי הצורפים :
Ralbag (non traduit)
מצרף לכסף. הנה יש לכסף מצרף לצרוף ממנו סיגיו וזה ידוע לצורפי' ולזהב כור מיוח' ג''כ לבאר ממנו סיגיו וכן הענין בשאר הדברים כל אחד מהם בדרך המהולל בו אשר נתבאר בנסיון שיתבררו בו סיגיו אך מהאויל אין תחבולה שתוכל בה לברר סיגיו ר''ל אולתו כי הוא יחשב היותו חכם:
22
אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל | בַּֽמַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּֽעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ:
Tu broierais le sot dans un mortier avec le pilon, comme on fait des graines, que sa sottise ne se détacherait pas de lui.
Rachi (non traduit)
הָרִיפוֹת. חִטִּים הַנִּדּוֹכִים בְּמַכְתֵּשׁ:
בַּמַּכְתֵּשׁ. אֲסִיתָא מורטיו''ר בְּלַעַז:
בַּעֱלִי. הוּא בּוּכְנָא פולין מורטר''ו בְּלַעַז עַל שֵׁם שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ וּמַכִּין בּוֹ תָּמִיד נִקְרָא עֱלִי:
M. David (non traduit)
אם תכתוש. אם תשים את האויל במכתש בתוך החטים הנכתשים ועמהם תכתוש אותו ביד המכתש עכ''ז לא תסור ממנו אולתו כי לא יעזבה :
M. Tsion (non traduit)
תכתוש. ענין כתיתה וטחינה : במכתש. שם הכלי שכותשים בו : הריפות. מל' רפיון ור''ל החטים הנרפים הנקלפים מקליפותיהן וכן ותשטח עליו הריפות (שמואל ב יז) : בעלי. הוא יד המכתש שדוכין בו וכן והעלות וכפות (דברי הימים ב' כד) :
Ralbag (non traduit)
אם תכתוש. ולזה הוא מבואר שאע''פ שתכתוש אותו במכתש בתוך החטים שיכתשו בו בעלי להסיר קליפת' וסיגם לא תוכל להסיר מעליו אולתו והנה זכר זה בזה המקום לפי שאולת סבה חזקה למנוע השגת השלמות כי האויל יסתפק במה שיראה לו מהעניני' בתחלת המחשבה:
23
יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים:
Tâche de bien connaître l’état de tes brebis, porte ton attention sur tes troupeaux.
Rachi (non traduit)
פְּנֵי צֹאנֶךָ. אַל יֵקָלּוּ בְּעֵינֶיךָ לְהִתְבּוֹנֵן בָּם תָּמִיד מַה הֵם צְרִיכִים:
M. David (non traduit)
ידוע. תן לבך לדעת בעצמך פני צאנך מה הם צריכים : שית לבך לעדרים. לתת להם די מחסורם וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
שית. ענין שימה :
Ralbag (non traduit)
ידוע תדע. הנה כאש' תרצה לקחת המושכלות מהחוש דע פני צאנך והם המוחשו' אשר ישרוך אליהם: ושית לבך לעדרים. ר''ל למוחשות המסכימות אשר ישלם בהם ההשנות כי מהם תעמוד על המושכלות האמתיו' ולו תסתפק במה שתגיע מהחוש בזולת ההשנות הראוי בו יקרה מזה הטעות הרבה בקנין המושכלות כמו שהתבאר במקומותיו והנה לזאת הסבה המשיל זה לכאן כמו שאמר בספר שיר השירים כעדר הרחלי' לפי מה שבארנו שם:
24
כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם־נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר (דור) וָדֽוֹר:
Car les biens ne dureront pas toujours : les dignités se transmettent-elles de génération en génération ?
Rachi (non traduit)
כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. שֶׁאִם אַתָּה עָשִׁיר בְּכֶסֶף וּבְזָהָב שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיֵּים לְעוֹלָם לְכָךְ אַל תְּבַזֶּה דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁלְּךָ:
M. David (non traduit)
כי וגו'. עם כי כביר מצאה ידך מ''מ גם מזה אל תנח ידך כי לא לעולם יתקיים חוזק העושר ותהיה אז נושע בעדרי הצאן : ואם נזר. וכי נזר העושר היא דבר המתקיים לכל ימי הדורות וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
חוסן. ענין חוזק ויאמר על העושר וכן חוסן ויקר יקחו (יחזקאל כב) : נזר. כתר :
Ralbag (non traduit)
כי לא לעולם חוסן. וראוי שתזדרז בקנין המוחשות בזה האופן כי לא יתמיד לאדם לעולם חוסן ותוקף וכח להשתדל באלו ההשגות ולקנותם כי במות האדם יסור ממנו זה הכח אשר לו מצד החומר ואע''פ שהנזר והמלכות שיהי' לשכל במה שקנה מהמושכלות הוא מתמיד לו לדור ודור כי השכל הנקנה הוא נצחי והוא ידע כי המוחשו' יגיעו תחלה לחושי' ואחר יגיע באמצעותם אל החוש המשותף ומדרגת' בו קרובה אל המדרגה שהיתה להם בחוש חוש אלא שלא יתפעל החוש המשותף מהם באופן הפעולות החושים ממוחשיהם ואחר זה יתקרבו אל ההשגות אל הרוחניות ויוסרו מהם הרבה מהקליפות בהגיעם אל הזוכר והשומר והדמיון כמו שנתבאר בספר החוש והמוחש:
25
גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים:
Que la végétation se fasse jour, que la verdure apparaisse, que les herbes des hauteurs soient recueillies,
Rachi (non traduit)
גָּלָה חָצִיר. כְּשֶׁגָּלָה הֶחָצִיר בִּימֵי נִיסָן וְיֵרָאֶה הַדֶּשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עֲשָׂבִים לִצְמוֹחַ אָז יֵיטִיב לְךָ שֶׁיִּהְיוּ גִּזּוֹתֵיהֶם שֶׁל כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ:
M. David (non traduit)
גלה. לפעמים נגלה החציר ונראה דשא ופעמים נאספו וכלו עשבות הרים לזה תן דעתך להכין לעת אשר לא תמצא :
M. Tsion (non traduit)
ונאספו. ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח') :
Ralbag (non traduit)
גלה חציר. ולזה אמר שכאשר גלה חציר וסר והוא העשב שיוציא חוש ממוחשיו אז יוציא דשא בחוש המשותף:
26
כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים:
et tu auras des brebis pour te vêtir, des béliers pour payer le prix d’un champ,
Rachi (non traduit)
וּמְחִיר שָׂדֶה. יִשְׁווּ לְךָ הָעַתּוּדִים כִּי תֹּאכַל הַבָּשָׂר וְתִמְכּוֹר הָעוֹרוֹת:
M. David (non traduit)
כבשים. גיזת הכבשים יהיה לצורך מלבושך והעתודים יהיו לך בערך שדה כי כמו תבואת השדה נקצרת בכל שנה ושנה והארץ לעולם עומדת כן גיזת העתודים תתמיד והעתודים קיימים ומעברין נקבותיהם ומולידים ולדות הרבה ואף המה קיימים לבעליהם :
M. Tsion (non traduit)
ומחיר. ענין ערך הדבר ושויו כמו יקחו במחיר (דברי הימים ב' א'). עתודים. עזים זכרים :
Ralbag (non traduit)
כבשים ללבושיך. וכאשר נכרתו אלו העשבי' יקבלם הכח הזוכר והשומר באופן שיהיו מהם כבשי' ללבוש השכל לבוש עדיו ותמורת תבואת שדה יגיעו לך עתודים שהם יותר נכבדי' מתבואת השדה לאין שיעור:
27
וְדֵ֤י | חֲלֵ֬ב עִזִּ֗ים לְֽ֭לַחְמְךָ לְלֶ֣חֶם בֵּיתֶ֑ךָ וְ֝חַיִּ֗ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ:
du lait de chèvres en abondance, pour te nourrir toi et ta famille et faire vivre tes domestiques.
Rachi (non traduit)
וְדֵי. פַּרְנָסָתְךָ לְלַחְמְךָ וּלְלֶחֶם בֵּיתֶךָ. תִּסְתַּפֵּק בַּחֲלֵב הָעִזִּים הֲרֵי מְלִיצָתוֹ, וְהַמָּשָׁל כֵּן. הוּא, פְּנֵי צֹאנְךָ הָרַב הַמִּתְמַנֶּה עַל הַצִּבּוּר יִשָּׂאֵם בְּחֵיקוֹ וִינַהֲלֵם לְאַט, כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן, וּבְזֹאת יֹאכַל פֵּירוֹת וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת:
גָּלָה חָצִיר. כְּשֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ שְׁמוּעוֹתָיו וְתִגְדַּל הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ אָז יִהְיוּ הַכְּבָשִׂים הָאֵלֶּה לְבוּשׁוֹ יִהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹ לְשֵׁם וּלְבוּשׁ הוֹד וַהֲדַר:
M. David (non traduit)
ודי חלב עזים. יהי לך די מחסורך חלב עזים למאכלך ולמאכל אנשי ביתך ובזה ימצא חיים לנערותיך ולא ימותו ברעב והוא למשל לומר אף אם חכמת בדברים עיונים למוד גם דברים פשוטים קלי העיון ותוכל לעסוק בהם לעת תחלש כח העיוני וללמד עם מי אשר קצרה דעתו להשכיל דברים עיונים ותחיה אותו בדברים פשוטים :
M. Tsion (non traduit)
ודי. ענין ספוק הצורך : ללחמך. למאכלך : ללחם ביתך. כמו וללחם ביתך בוי''ו :
Ralbag (non traduit)
ודי חלב. ויגיע לך מהם חלב עזים מה שיספיק ללחמך והוא שיקנה מהם מהמושכלות ויספיקך ללחם ביתך אשר יבנה בחכמה ובו חיים לנערותיך והם הכוחות המשרתו' השכל וזה יהיה מפני ב' צדדין הצד הראשון כי בחכמה יתיישר האדם להשיג לחם חוקו בקלות כאמרו ארך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד והצד הב' כי בה יהיה האדם מושגח מהש''י וימצא לו מפני זה לחם חוקו וישמר מהרעות הנכונות לבא עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source