Chap. 122
122 : 1
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ:
Cantique des degrés. De David. Je suis dans la joie quand on me dit : "Nous irons dans la maison de l’Éternel."
Rachi (non traduit)
שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי. שָׁמַעְתִּי בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים מָתַי יָמוּת אוֹתוֹ זָקֵן וְיִמְלוֹךְ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנַעֲלֶה לָרֶגֶל וַאֲנִי שָׂמֵחַ:
M. David (non traduit)
שמחתי. הוא מאמר בני הגולה שאומרים הן מאז שמחתי בעת שהיו אומרים לי נלך אל בית ה' בזמן הרגל :
M. Tsion (non traduit)
היושבי. היו''ד יתירה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שיר המעלות לדוד, מדבר בשבח ירושלים, מצייר את האומה בכללה כגוף אחד המורכב מאיברים פרטים שונים וירושלים היא העיר שחוברה לה יחדיו ויתחברו האיברים הפרטים, להיות גוף שלם יחול בו רוח החיים ונפש המשכלת ונפש האלהית, והנה בית ה' הנמצא בה היא הכלי המכין את הגויה הכללית אל חול השכינה ונפש האלהית בה, אמנם העיר עצמה היא כלב ומוח בגויה אשר יכינו אותה אל קבלת נפש החים ונפש המשכלת, עפ''ז יאמר הנה שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, מצד ששם ה' שכן והוא משכן השכינה והאלהות בקדש, אמנם.(מלבי''ם באור הענין)
122 : 2
עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם:
Nos pieds s’arrêtent dans tes portiques, ô Jérusalem,
Rachi (non traduit)
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ. בַּמִּלְחָמָה בְּכָל מָקוֹם בִּשְׁבִיל שְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעוֹסְקִין בָּהֶן בַּתּוֹרָה:
M. David (non traduit)
עומדות. מרוב אדם הבאים והיוצאים היינו מתעכבים ועומדים בשערים זמן מה עד אשר נוכל לבוא בה :
M. Tsion (non traduit)
גברתה. היא אשת האדון כמו מפני שרי גברתי (בראשית יז) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, גם עוד בטרם נבא אל בית ה' להביט במשכיות האור האלהי הזורח משם על הגויה הישראלית בכללה, גם בעת צעדו רגלינו בשערי ירושלים, כבר עומדות היו רגלינו, כי מצאנו שם מצב ומעמד שעל ידו תעמוד הגויה על רגליה להיות גוף חי ושלם, ומפרש כי.(מלבי''ם באור הענין)
122 : 3
יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו:
Jérusalem qui es bâtie comme une ville d’une harmonieuse unité !
Rachi (non traduit)
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה. כְּשֶׁיִּבָּנֶה שְׁלֹמֹה בְּנִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכָהּ תְּהֵא בְּנוּיָה בַּשְּׁכִינָה וּמִקְדָּשׁ וַאֲרוֹן וּמִזְבֵּחַ:
כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ. כְּשִׁילֹה שֶׁדִּימָּה הַכָּתוּב זוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י''ב) אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בַּשָּׁמַיִם וַעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ:
M. David (non traduit)
ירושלים. זאת ירושלים אשר היא בנויה בכל מיני פאר כעיר אשר חוברה לה יחדיו כל הבונים לכללה בכל מיני פאר ויופי :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ירושלים היא הבנויה כעיר שחברה לה יחדו, שאליה ובעבורה יתחברו האברים הפרטים של הגוף הכולל יחדיו להיות גוף אחד :(מלבי''ם באור הענין)
122 : 4
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה:
Car c’est là que montent les tribus, les tribus de l’Éternel, selon la charte d’Israël, pour célébrer le nom du Seigneur.
Rachi (non traduit)
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים. אֲשֶׁר שָׁם בְּשִׁילֹה עָלוּ שְׁבָטִים כְּשֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם וְנִקְבַּע הַמִּשְׁכָּן בְּתוֹכָהּ:
שִׁבְטֵי יָהּ. שֶׁהוּא עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁהָיוּ הָאוּמּוֹת מְלִיזִין אַחֲרֵיהֶם כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מַמְזֵרִים אִם בְּגוּפָם הָיוּ שׁוֹלְטִין הַמִּצְרִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם לֹא כָּל שֶׁכֵּן אָמַר הקב''ה אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם הִטִּיל שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָראוּבֵנִי הַשִּׁמְעוֹנִי (בַּמִּדְבָּר כ''ו) הוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן נִמְצָא הַשֵּׁם הַזֶּה יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
ששם. אשר שם עלו השבטים שהם שבטי יה ר''ל עם ה' : עדות לישראל. העליה הזאת היתה עדות לישראל שהשכינה שוכן בה לגודל הנס הנעשה אז כי היתה מכילה את כל ההמון הזה ולא היה צר להם המקום : להודות לשם ה'. ומהראוי היה להודות לה' על הדבר ההוא :
M. Tsion (non traduit)
השאננים. ענין ההשקט והמנוחה כמו שאנן מואב (ירמיה מח) : לגאיונים. היא מלה מורכבת מלשון גאוה ומלשון אונאה וגזל כמו ואיש לא יונה (יחזקאל יח) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ששם, כי לשם עלו שבטים שבטי יה והתחברו כולם ע''י העיר הזאת, עד שהיא עדות לישראל שהם גוי אחד מתאחדים, במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד להודות לשם ה', עד שהתכלית הזה להודות לשם ה' הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים, והוא חיי הגויה הכללית, והעיר ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח החיים המחיה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל עצמו.(מלבי''ם באור הענין)
122 : 5
כִּ֤י שָׁ֨מָּה | יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד:
Car c’est là que sont établis les sièges de la justice, les sièges pour la famille de David.
Rachi (non traduit)
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ וגו'. כִּי גַּם בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה וְיָשְׁבוּ שָׁם כִסְאוֹת לִשְׁפּוֹט בָּהֶם אֶת הָאוּמּוֹת וְכִסְאוֹת מְלוּכָה לְבֵית דָּוִד:
M. David (non traduit)
כי שמה. ר''ל ראויה היתה השראת שכינה כי שמה ישבו כסאות רבות לעשות משפט והם כסאות סנהדרין ואף שם היה כסאות לבית דוד הדנין דין אמת :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי שמה, והיא ג''כ כמו הנפש המדבר אשר בגויה, כי שמה ישבו כסאות למשפט שהם הסנהדרין ושופטי ישראל, ומשם תצא תורה ודת ודין ושמה ישבו כסאות לבית דוד שמשם תצא ההנהגה הכללית לכל פרטי האומה :(מלבי''ם באור הענין)
122 : 6
שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ:
Présentez vos saluts de paix à Jérusalem : "Qu’ils soient heureux ceux qui t’aiment !"
Rachi (non traduit)
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם. וְאָמְרוּ לָהּ יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ וַיְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ:
M. David (non traduit)
שאלו. לזאת שאלו מה' שלום ירושלים להיות בנויה כמאז : ישליו אוהביך. כאילו לירושלים ידבר לומר גם האוהבים אותך יהיו בשלוה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שאלו, אחר שבאר שירושלים היא המעמדת חבור הגויה הכללית ואחדותה, אומר כמו שאם תשאל לשלום הגויה האישיית נשיב לו ששלומה תלוי אם האיברים והכחות שבגויה מקושרים ויש להם שלום יחדיו, כי בעת יעשה פירוד ביניהם אז יבא המות, כן אם ישאלו לשלום ירושלים נאמר התשובה ששלומה תלוי אם ישליו אהביך, אם אוהבי ירושלים יהיה ביניהם שלוה פנימית בזה תלוי שלום ירושלים, אחר שעקר ענין ירושלים היא אחדות האומה, וא''כ אם יתעורר בין אישיהם ריב ומדנים ופירוד לבבות לא נמצא שלום ירושלים, כי עקר שלומה היא אם היא כעיר שחוברה לה יחדיו, לא אם יתפרדו, והנה יש הבדל בין שלום ובין שלוה ששלום הוא השלום החיצוני ושלוה הוא השלוה הפנימית, אמר שע''י שישראל יהיה להם שלוה פנימית, שעל זה אמר אוהביך, שיהיה אהבה ביניהם הגם שלא יהיה להם שלום עם אויביהם החיצונים זה יגרום שלום ירושלים החיצון, ואז ע''י.(מלבי''ם באור הענין)
122 : 7
יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ:
Que la paix règne dans tes murs, la sécurité dans tes palais !
M. David (non traduit)
יהי שלום וגו'. ר''ל לא יצור עליה האויב ולא ינתוץ את הארמונות :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
(ז־ח) שלום, שלוה. שלוה היא שלות הגוף והבית בפנימיותו, ושלום הוא השלום החיצון עם אויביו, שלו הייתי ויפרפרני, ואני אמרתי בשלוי, על בריאת הגוף. טוב פת חרבה ושלוה בה על שלום הבית, בחילך החומה החיצונה שסביב חומת העיר, ויאבל חיל וחומה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שיהי שלום בחילך החיצון בהחומה הסובבת את ירושלים ע''י שיתאגדו השבטים השוכנים סביב ירושלים ולא יהיה מצות ומריבות סביב חומתה בין שבט לשבט, עי''כ יהיה גם שלוה בארמונותיך הפנימים :(מלבי''ם באור הענין)
122 : 8
לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ:
Pour mes frères et mes amis, je t’offre tous mes vœux de bonheur.
Rachi (non traduit)
לְמַעַן. יִשְׂרָאֵל אַחַי וְרֵעָי:
אֲדַבְּרָה נָּא. אֲנִי דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם בָּךְ:
M. David (non traduit)
למען אחי ורעי. כאילו כ''א מבני הגולה אומר לא בעבור עצמי בלבד אתפלל על שלום העיר כ''א גם בעבור אחי ורעי המה כל בני ישראל :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למען אחי ורעי, אומר הנה מה שנוגע לתועלות הקיבוץ המדיני לטובת אחי ורעי אדברה נא שלום בך, היא תלויה בהשלום הנמצא בך שבזה ימצא מה שהוא מהמועיל להצלחה המדינית, אולם.(מלבי''ם באור הענין)
122 : 9
לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ: (פ)
Pour l’amour de la maison de l’Éternel, notre Dieu, je te souhaite pleine prospérité.
M. David (non traduit)
למען בית ה'. ולמען המקדש אשר יבנה בה אבקשה טוב לך :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למען בית אלהינו, מה שנוגע לבית אלהים לצורך הטוב הנפשי והאושר הרוחני מהקדושה והנבואה והשכינה אבקשה טוב לך זה תלוי בהטוב שיעשה במצות ובמע''ט, אולם באר בזה כי התועלת המדיני המושג מירושלים הוא דבר גלוי וא''צ לבקשו כמטמונים כי הוא דבר מבואר, ואוכל לדבר ולבארו תיכף, אולם הטוב המושג מבית אלהים הוא דבר צפון שצריך לבקשו לדרוש אחריו, כי ענינים ההאלהים לא יושגו רק אחר הדרישה והחיפוש : (מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source