Chap. 126
126 : 1
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים:
Cantique des degrés. Quand l’Éternel ramena les captifs de Sion, nous étions comme des gens qui rêvent.
Rachi (non traduit)
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן. מִגָּלוּת בָּבֶל הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים:
M. David (non traduit)
בשוב. כאשר ישיב ה' מן גלות בבל את בני ציון יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום ר''ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ''א בחלום ראו כאלו מצרים להם :
M. Tsion (non traduit)
בשוב. מלשון השבה : שיבת. מלשון שבי :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שיר המעלות, הוסד בגלות בבל על שיבת ציון והגולה, בשוב ה' שיעור הכתוב היינו כחולמים בשוב ה' את שיבת ציון אז ימלא שחוק פינו, מציון תקות ישראל מה שיקוו שימלא ה' הבטחתו ע''י נביאיו להשיב שבותם, כחולם חלום נבואיי, שרואה את העתיד כדבר הוה עתה, וכאלו הוא במציאות ושמח עליו כשמח על דבר טוב הוה עתה, כמ''ש ירמיה על זאת הקיצותי ואראה ושנתי ערבה לי, ואין הבדל בן ראיית הנביא במחזה ובין ראיית הדבר בעת יצא אל הפועל, רק שהנביא שמחתו הוא בלב בלבד ואינו יכול להוציא השמחה בפועל ע''י שחוק ורנה בפה ולשון, עז''א שכבר היינו כחולמים ראינו דבר זה כבר במחזה, אשר בעת שישיב ה' את שיבת ציון בפועל (ב־ג) אז ימלא שחוק פינו שהשחוק הנמצא בלבנו עתה ואינו יכול למלאות את פינו. אז ימלא פינו ממנו, ולשוננו הרונן עתה בחלום בלא תנועה רק בכח ולא בפועל, אז ימלא רנה וזולת זה ההבדל היה הדבר אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת היינו כחולמים אז, ר''ל אצל הגוים יהיה זה דבר חדש והם יאמרו אז, הגדיל ה' לעשות עם אלה, כאלו הדבר התחדש אז, אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר היינו שמחים הגדיל ה' לעשות עמנו כבר שמחנו ע''ז בעבר, בעת היינו כחולמים ראינו ושמחנו בעת החזיון על שהגדיל ה' לעשות עמנו, והוא אצלנו שמחה ישינה ששמחנו בה מראשית קדומים, כי היה הדבר ברור אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת ראינוהו במחזה :(מלבי''ם באור הענין)
126 : 2
אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה:
Alors notre bouche s’emplit de chants joyeux et notre langue d’accents d’allégresse.
M. David (non traduit)
הגדיל ה'. ר''ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה :
126 : 3
הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים:
Alors on s’écria parmi les peuples : "Le Seigneur a fait de grandes choses pour ces gens !" Oui, l’Éternel a fait de grandes choses à notre égard, profonde est notre joie.
M. David (non traduit)
הגדיל ה' לעשות עמנו. כאילו ישיבו ישראל לומר הן אמת שה' הגדיל לעשות עמנו ובעבור בטחון הישועה ההיא היינו שמחים מאז עוד היינו בגולה :
126 : 4
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־(שבותנו) שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:
Ramène nos captifs, ô Éternel, comme [tu ramènes] des ruisseaux dans le désert du Midi.
Rachi (non traduit)
כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. כַּאֲפִיקֵי מַיִם בָּאָרֶץ יְבֵשָׁה שֶׁמְּלַחְלְחִין אוֹתָהּ כָּךְ נִהְיֶה מַרְטִיבִין בְּשׁוּבְךָ אֶת שְׁבוּתֵינוּ אֲשֶׁר הַזּוֹרְעִים בָּהּ בְּאֶרֶץ צִיָּה בְּדִמְעָה דּוֹאֲגִים שֶׁסְּבוּרִים שֶׁמָּא לֹא תִּצְמַח, בְּרִנָּה קוֹצְרִין עַל יְדֵי אֲפִיקֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהֵם מְשׁוּלָּחִין בָּהּ:
M. David (non traduit)
שובה ה'. עודם בגולה יאמרו השב בני הגולה למקומם ונהיה כאפיקים בנגב ר''ל כמים הנגרים בחוזק במקום נגובה ויבשה :
M. Tsion (non traduit)
שובה. מלשון השבה : שביתנו. מלשון שבי : סאפיקים. עניינו מים הנגרים בחוזק כמו אפיקי מים (לעיל מב) : בנגב. ענין יובש כמו ארץ הנגב נתתני (יהושע טו) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
כאפיקים. אפיקי מים בארץ נגובה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
(ד־ה) שובה, ע''פ ההצעה הנזכרת יבקש המשורר שיעשה ה' שתהיה התשועה בדבר חדש אשר לא קוו עליה, והוא מה שיביא הגאולה קודם הזמן, כי אם תבא הגאולה בזמן המיועד מפי הנביאים אחרי שבעים שנה דומה לקוצר שדה תבואה על ראש גיא שמנים בארץ טובה, אשר בטח בלבו שישא אלומותיו והשמחה אינה גדולה כ''כ כי אינו דבר חדש, משא''כ אם תבוא הגאולה קודם זמן המיועד ידמה למי שזרע בארץ נגובה שכבר התיאש למצוא שם פרי תבואה, ופתאום באו אפיקי מים והשקו את פני האדמה, ובבוא לקצור נהפך אבלו לששון, שזה דבר שלא קוה עליו, וז''ש שובה ה' את שביתנו קודם הזמן בענין שנדמה לאפיקים בנגב, אשר הזורעים בדמעה שבעת הזריעה התיאש ממצוא שכר בעמלו ופתאום יקצרו ברנה, ומוסיף והולך עוד ציור יותר גדול, שאם גם אח''כ שכבר באו אפיקים והשקו את האדמה לא ידע בעל השדה מזה, עד שגם בעת שהולך לקציר הוא בוכה עדיין, וז''ש.(מלבי''ם באור הענין)
126 : 5
הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ:
Ceux qui ont semé dans les larmes, puissent-ils récolter dans la joie !
M. David (non traduit)
הזורעים. אשר הזורעים במקום הנגוב ההוא הלא זרעו בדמעה בחשבם פן לא תצמח ויפסידו הזרע : ברנה יקצרו. כשבא שם אפיקי המים והצמיחה הנה יקצרו התבואה ברנה :
126 : 6
הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא־יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו: (פ)
C’est en pleurant que s’en va celui qui porte les grains pour les lancer à la volée, mais il revient avec des transports de joie, pliant sous le poids de ses gerbes.
Rachi (non traduit)
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה וגו'. כָּךְ יִשְׂרָאֵל זוֹרְעִין לִפְנֵי הקב''ה צְדָקָה בְּדִמְעָה בְּגָלוּת וּבְרִנָּה יִקְצוֹרוּ כְּשֶׁתְּשַׁלֵּם מַשְׂכּוּרְתָּם לֶעָתִיד:
M. David (non traduit)
נושא משך הזרע. ר''ל בעת היה נושא משיכת והולכת הזרע אל השדה הלא ילך ויבכה מפחדו פן לא תצמח : בא יבא. אבל יבוא לביתו ברנה בעת ישא האלומות מן השדה אשר ברכו ה' והביא בו אפיקי המים והוא כפל ענין במ''ש ור''ל כן נהיה אנחנו עם כי בגולה אנו זורעים מעשה המצות בדמעה על כי חושבים אנחנו שח''ו אבדה תקותינו ובחנם כל מעשי המצות הנה כאשר בא יבוא זמן הגאולה אז נקבל הגמול בשמחה מרובה :
M. Tsion (non traduit)
משך. מלשון משיכה והולכה : אלומותיו. ענין אגודות תבואה כמו מאלמים אלומים (בראשית לז) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נושא משך הזרע. שימשך כפי מה שזרע לא יותר, וכינוי אלומותיו על הזרע :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הלוך ילך ובכה, שבעת הליכתו לקצור עדיין בוכה מפני שחושב שישא משך הזרע, ר''ל שלא ישא מן השדה רק מה שזרע, שאם זרע כור אינו מצפה לקצור רק כור כפי מה שזרע, ואח''כ פתאום בא יבא מן השדה לביתו ברנה, כי פתאום הוא נושא אלומותיו של הזרע, ושמחה זו גדולה עוד יותר שהיא שמחה פתאומית, ובאור המשל הראשון שתהיה הגאולה קודם הזמן, ובאור המשל השני שהגם שגם בעת הגאולה לא קיוו רק תשועה מועטת, כמו בימי כורש שהיו תחת רשות מלכי פרס ימצאו תשועה גדולה וישאו אלומות ההצלחה :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source