Chap. 133
133 : 1
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד:
Cantique des degrés. De David. Ah ! qu’il est bon, qu’il est doux à des frères de vivre dans une étroite union !
Rachi (non traduit)
שִׁיר וגו' הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כְּשֶׁיֵּשֵׁב הקב''ה בְּבֵית הַבְּחִירָה עִם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִין אַחִים וְרֵעִים וְיִהְיֶה גַּם הוּא יָחַד עִמָּהֶם:
M. David (non traduit)
הנה מה טוב. מה מאוד טוב ומה מאוד נעים הדבר כאשר ישבו על אדמתם כל בית ישראל הנקראים אחים לגודל האחוה שביניהם : גם יחד. ויהיו גם יחד במלכות אחת ולא יחצו לשתי ממלכות עוד :
M. Tsion (non traduit)
נעים. ענין ערבות ומתיקות :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שיר המעלות, שיר זה הוסד על שני האחים הידועים, שהם יששכר וזבולון שהתחברו יחד עד שהיו כגוף ונפש, אשר האחד הולך מהלך השלמות לחברו, כמ''ש שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך שישכר עסק בתורה והשלים את הנפש, וזבולון עסק בפרקמטיא לשלמות הגוף והקנינים, ובצירוף שניהם יחד נשלם הטוב והנעימות, הטוב האמתי מעניני העוה''ב, והנעימות בחיים הזמנים, וז''ש הנה מה טוב ומה נעים, וזה בא ע''י שבת אחים גם יחד, שמלבד שבתם בשלום היו יחד כגוף אחד, עתה יבאר הדבר :(מלבי''ם באור הענין)
133 : 2
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:
C’est comme l’huile parfumée sur la tête, qui découle sur la barbe, la barbe d’Aaron, et humecte le bord de sa tunique ;
Rachi (non traduit)
כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב. שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
שֶׁיֹּרֵד. מֵרֹאשׁוֹ אֶל זְקָנוֹ אֶל פִּי רֹאשׁ הַכְּתֹנֶת שֶׁלּוֹ שֶׁהַזָּקָן שׁוֹכֵב ע''פ הַכְּתֹנֶת כֵּן נָעִים טַל חֶרְמוֹן שֶׁגָּבוֹהַּ עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וְהַטַּל יוֹרֵד מֵחֶרְמוֹן לְהַרְרֵי צִיּוֹן כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִגְדוּלָּה כָּךְ הַר צִיּוֹן לְתִפְאָרֶת וּלְכָבוֹד לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַטּוֹב כֵּן טַל חֶרְמוֹן כָּזֶה כֵּן זֶה כְּמוֹ וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן (יְשַׁעְיָה כ''ד), וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ שֶׁבֶת אַחִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעִנְיַן מְעִילָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת כָּל הַמִּזְמוֹר אֲבָל יֵשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְקַבָּלָה מָשָׁל וּמְלִיצָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם וְעִיקַּר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר:
M. David (non traduit)
כשמן הטוב. והרי הדבר דומה כשמן המשחה הנתון על הראש בשפע רב עד כי ירד משם על הזקן והוא זקן אהרן שהיה הראשון להנמשחים בשמן המשחה : שיורד. אשר ירד עוד על פי מלבושיו בפתיחת בית הצואר ור''ל כמו שמן המשחה עם כי היה נתון על הראש לבד מ''מ באה השמן ממנו על מקומות מחולפות על כי המה דבוקות זו בזו כן אם כל בית ישראל אחת וראש אחד להם תתחלק אז השפע לכולם באמצעות המלך המקבל השפע בראשונה :
M. Tsion (non traduit)
מדותיו. מלבושיו כמו מדו בד (ויקרא ו) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כשמן, הנה ההשפעה האלהית תרד לפעמים על המוכן לה בבלי אמצעיי אמנם תרד בשפע רב כ''כ עד שישופע ממנה גם הבלתי מוכן לה, וזה במשל השמן הטוב של שמן המשחה, שעקרו יורד על הראש, ששם היו מושחים בשמן משחת קדש, כי הוא המקום המוכן לזה באשר שם משכן המוח וכלי השכל והמחשבה, שהשמן מורא על ההשגחה, ובכ''ז יורד במקרה גם על הזקן זקן אהרן, הגם שהזקן ארוך שיורד על פי מדותיו, ובנמשל זה היה בא השפעת החכמה על יששכר שהוא במשל הראש שהוא היה מוכן לקבל החכמה וקבל ממנה חלק גדול ושפע רב עד ששמן החכמה הושפעה ממנו גם על שבט זבולון, שגם הם קבלו משפע ההוא, ושמן תורק :(מלבי''ם באור הענין)
133 : 3
כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם: (פ)
comme la rosée du Hermon qui descend sur les monts de Sion ; car c’est là que Dieu a placé la bénédiction, la vie heureuse pour l’éternité.
M. David (non traduit)
כטל חרמון. כמו הטל היורד מהר חרמון על הררי ציון הנמוכים ממנו כן באה השפע באמצעות המלך ליתר העם : כי שם. בציון צוה ה' את הברכה והחיים עד העולם ר''ל בציון באה שפע ותחל ראשונה על המלך המולך בה וממנו יושפע על בני העם ולכן טוב הדבר שיהיו לאחדים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כטל חרמון, ולפעמים תגיע השפע על המוכן לה ע''י אמצעי באופן שתגיע תחלה אל מקום בלתי מכוון בעצם וראשונה, כדי שתריק על מקום הראוי, כטל חרמון שאינו מכוון לצורך הר חרמון רק שיורד על הררי ציון, כי שם צוה ה' את הברכה, שעקר הברכה יורד בשביל הר ציון והולך דרך הר חרמון, כי הטל המביא חיים בהר חרמון אינם חיים מתמידים עד העולם, ואינם חיים נצחיים, אבל החיים אשר בהר ציון הם חיים נצחיים עד העולם, כן שפע העושר והקנינים שהגיע אל זבולון לא הגיעו אליו רק לצורך יששכר שימצא ריוח לעסוק בתורה ולקנות על ידם חיי עד, והגיעו ליששכר באמצעות זבולון, ובזה היה זבולון דומה כהר חרמון שמקבל הטל בשביל הר ציון :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source