Chap. 14
14 : 1
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב:
Au chef des chantres ; de David. L’insensé a dit en son cœur : "Il n’est point de Dieu !" On est corrompu, on commet des actes odieux, personne ne fait le bien.
Rachi (non traduit)
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ וגו'. שְׁנֵי מִזְמוֹרִים אָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר זֶה בְּעִנְיָן א' הָרִאשׁוֹן עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וְהַשֵּׁנִי (לְקַמָּן נג) עַל טִיטוּס הָרָשָׁע זֶה נִתְנַבֵּא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁעָתִיד לִיכָּנֵס לַהֵיכָל וּלְהַחֲרִיבוֹ וְאֵין א' מִכָּל חַיָילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ:
אֵין אֱלֹהִים. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (ישעי' יד):
הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה. מַעֲלָלִים:
M. David (non traduit)
אמר נבל. נבוזראדן המחריב את בית המקדש אמר בלבו אין אלהים הכל לפי המקרה : השחיתו. הוא ועמו ואמר הכל בלשון עבר כי במראה הנבואה רואה כאלו כבר עשוי : התעיבו עלילה. עשו מעשים תעובים ואין בהם מי שיעשה טוב :
M. Tsion (non traduit)
נבל. אדם פחות ושפל : עלילה. פעולה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
השחיתו התעיבו עלילה. הפעולות ששרשם מתכונות ומדות הנפש נקראים עלילות. כמ''ש בכ''מ, ועלילות שיפעלו לבלע ולהשחית לבני אדם ברצח וחמס הם עלילות נשחתות. ועלילות לתאוות מגונות עריות ותועבות, הם עלילות מתועבות :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למנצח לדוד, מזמור זה הוכפל בספר זה (סימן נ''ג), עם קצת שינוי, והתבאר אצלי, שמזמור זה אמרו דוד על נס שנעשה לו שנצול מאויב שהרע והצר לישראל, וכאשר בא נס סנחריב בימי חזקיה ראו שמזמור זה טוב להודות בו גם על נס זה ותקנוהו עם הוספה קצת ויחסוהו לדוד כי הוא תקנו, ובזה נבא אל הבאור. אמר נבל בלבו אין אלהים שהמלך שבא עליו הכחיש מציאות ה', כמו שגם סנחריב כחש בה' ושלח לגדף אלהים חיים, וגם השחיתו והתעיבו עלילה, שכל חילו כולם השחיתו מעשיהם לעשות רעות ותועבות, עד שאין עושה טוב אפילו טוב נימוסי חסד או רחמים, ובאשר נמצא ביניהם איש אחד שהיה נראה שמאמין בה' ונותן לו כבוד (כמו שהיה במחנה סנחריב שאמרו חז''ל שנ''נ נתן כבוד לה' ורץ אחר השליח ששלח מרודך בלאדן שהקדים שמו של חזקיהו לשמו של הקב''ה ובעבור זה נשארו ממחנה סנחריב הוא ועוד עשרה אנשים עמו כמ''ש חז''ל), בל תאמר שאלה יש להם זכות, עז''א.(מלבי''ם באור הענין)
14 : 2
יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים:
L’Éternel, du haut du ciel, regarde les hommes, pour voir s’il en est de bien inspirés, recherchant Dieu.
M. David (non traduit)
השקיף. לראות במעשה העם ההוא : היש משכיל. למחות בדבר : דורש. להיות דורש וחוקר את אלהים ר''ל לדעת שיש אלהים שופטים :
M. Tsion (non traduit)
השקיף. ענין הבטה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
משכיל דורש את אלהים. כי הדרישה תהיה לפעמים רק בפיו, שעל זה אמר כי תדרשנו בכל לבבך, ולפעמים שלא להשכיל ולדעת רק מצד הסכלות, על זה אמר אם יש משכיל הדורש להשכיל באמתו מצד השכל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל. כי באמת גם הם לא האמינו באלהים מצד שדרשו את אלהים ע''פ השכל להשכיל באמתו ולדרוש דרכיו וארחותיו, כי לא היה זה אלא מן השפה ולחוץ, וה' היודע מצפוני לב השקיף אם מאמינים בו באמת ע''י שישכילו דרכיו וידרשו ארחותיו, וראה, כי(מלבי''ם באור הענין)
14 : 3
הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד:
Tous ils ont dévié, ensemble ils sont pervertis ; personne n’agit bien, pas même un seul.
Rachi (non traduit)
הַכֹּל סָר וגו'. אֵין אִישׁ בְּחֵילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ:
נֶאֱלָחוּ. נֶהֶפְכוּ לְקִלְקוּל:
M. David (non traduit)
הכל סר. כולם סרו מדרך הטובה : יחדיו. כולם יחד קלקלו מעשיהם :
M. Tsion (non traduit)
נאלחו. נבאשו כמו נתעב ונאלח (איוב ט''ו) : גם. הוא כענין אפילו :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
סר. מדרך הטוב, או כמו סורי הגפן, נתקלקל, וכן נאלחו. נבאשו, כמו נתעב ונאלח (איוב ט''ו) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הכל סר, שגם היחידים האלה סרו מן הדרך, ויחדיו נאלחו בתועבות, עד שאין עושה טוב אין גם אחד, שגם האחד שנראה לנו שהוא נותן כבוד לה' ג''כ אין עושה טוב, כי לבו מלא און והוא מכחיש וכופר ג''כ :(מלבי''ם באור הענין)
14 : 4
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ:
Eh bien ! Ils s’en ressentiront, tous ces ouvriers d’iniquité, qui dévorent mon peuple comme on mange du pain, et n’invoquent point l’Éternel.
Rachi (non traduit)
הֲלֹא יָדְעוּ. הֲלֹא סוֹפָם יָדְעוּ מַה שֶּׁעָלְתָה בָּהֶם:
אֹכְלֵי עַמִּי. זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר:
אָכְלוּ לֶחֶם. עָשׂוּ מִשְׁתֶּה (דָּנִיֵּאל ה) בֵּלְשַׁצַּר מַלְכָּא עֲבַד לֶחֶם רַב:
ה' לֹא קָרָאוּ. לֹא חֲשָׁבוּהוּ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו בְּמִשְׁתֵּיהֶם וְנִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֵלָיו, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ כָּל שֶׁלֹּא הָיָה גּוֹזֵל אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה טוֹעֵם טַעַם עָרֵב בְּמַאֲכָלוֹ, אוֹכְלֵי עַמִּי נִדְמָה לָהֶם כְּאוֹכְלֵי לֶחֶם שֶׁטַּעֲמוּ טַעַם מַאֲכָל עָרֵב:
M. David (non traduit)
הלא. ר''ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפעלי האון שמה שאוכלים את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה' :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
(ד־ה) הלא, שיעורו הלא ידעו כל פועלי און כי אלהים בדור צדיק, שאחר שנעשה נס לישראל ונצולו, אז ידעו פועלי און אלה אכלי עמי שיש אלהים בדור צדיק ומשגיח עליהם בהשגחתו הפרטית, ומ''ש אכלו לחם מוסב על ישראל, שאמרו במדרש שבימי דוד היו מתים מאה ילדים בכל יום ותקן להם מאה ברכות, מבואר שבימי דוד לא היו נזהרים בברכות השבח, ששורש ברכות אלה נסתעף ממ''ש ואכלת ושבעת וברכת, שמחוייבים לברך את ה' על אכילת מזון, ומזה למדו שה''ה שצריך לברכו על כל טובותיו וחסדיו בין הכוללים בין המיוחדים, ובאשר לא היו נזהרים בכ''ז בימי דוד נענשו ע''ז, ופשפשו במעשיהם ותקנו את הדבר, מזה מבואר איך היו צדיקים עד שעל מה שאכלו לחם וה' לא קראו ר''ל שלא ברכו את ה' על הלחם מזה שם פחדו פחד ונתיראו מעונש ושבו בתשובה, וא''כ הלא ידעו פועלי און אוכלי עמי והם מכחישים את האלהים לגמרי, חלף שבישראל היה בהפך שפחדו גם כשלא קראו את ה' על אכילת לחם, ובזה היה ראוי שה' יעזור לישראל המאמינים בו נגד הכופרים האלה עד שידעו כי אלהים בדור צדיק :(מלבי''ם באור הענין)
14 : 5
שָׁ֤ם | פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק:
Dès lors, ils seront saisis d’épouvante, car Dieu est avec la race des justes.
Rachi (non traduit)
שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ לְבֵלְשַׁצַּר וכו':
כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יְכָנְיָה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים:
M. David (non traduit)
שם. שהרי שם בירושלים עצמה בעת בוא עליה סנחריב הלא פחדו שם פחד כי נפלו פגרים מתים וארז''ל שנבוכדנאצר עצמו היה עמהם והיה מאותם שנשתיירו : כי אלהים. הפחד ההוא היה על כי ה' היה בהדור ההוא שהיה דור צדיק אבל בימי נבוכדנאצר היו רשעים ולמה לא עזרם ה' אבל אין דבר נופל במקרה :
14 : 6
עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ:
Pensez-vous confondre les desseins du pauvre, alors que l’Éternel est son abri ?
Rachi (non traduit)
עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ. אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁעֲצָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בּוּשָׁה עַל שֶׁהֵם בּוֹטְחִים בה' כִּי הַ' מַחְסֵהוּ:
M. David (non traduit)
עצת עני. אתם מביישים עצת עם עני שאומר בעצתו אשר ה' מחסהו כי תכחשו לומר אין אלהים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
עצת, אתם תבישו עצת עני, שהוא ישראל שלא הכינו עצה וגבורה למלחמה רק ה' מחסהו, וסמכו על הנס שה' יעזר לו וזה היה לשחוק בעיניכם, כמ''ש סנחריב פן יסית אתכם חזקיהו לאמר ה' יצילנו ההצילו אלהי הגוים וכו', אבל.(מלבי''ם באור הענין)
14 : 7
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל (פ)
Ah ! puisse venir de Sion le salut d’Israël ! Quand le Seigneur ramènera les captifs de son peuple, Jacob jubilera, Israël sera dans la joie.
Rachi (non traduit)
מִי יִתֵּן. אָז יִקְרַב הַיּוֹם שֶׁיִּתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל וְאָז יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
מי יתן. הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון : בשוב. בעת אשר ישקיט ה' את בני השבים ר''ל שיהיה ניכר לכל אשר ה' השקיטם : יגל. אז ישמחו כי הצליחו בעצתם לחסות בה' ובעל כרחך יודו להם :
M. Tsion (non traduit)
בשוב. ענין ההשקט כמו בשובה ונחת (ישעיה ל') : שבות. מלשון שבי :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בשוב שבות. הוא השבת המדרגה או המנוחה וההשקט, כמו שכללתי בירמיה (סי' ל' ג') ששוב בקל אם הוא יוצא מורה כן : יגל יעקב ישמח ישראל. ישראל הם הגדולים ויעקב הם ההמון כמ''ש (ישעיה ז' ולקמן כ''ב כ''ד, ע''ח ה', כ''א ב', ק''ה י', כ''ג, קי''ד א', קמ''ז י''ט), וגילה בא על דבר מתחדש, ושמחה מורה השמחה התמידית, וישראל להם אין זה דבר חדש כי היו בטוחים ומצפים תמיד לישועת ה', וליעקב שלא בטחו כל כך יהיה זה דבר חדש שיפול עליו פעל גילה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מי יתן מציון ישועת ישראל, כשתהיה התשועה ע''י ה' השוכן בציון אז יגל יעקב, כי בזה יתקדש שם ה' לעיני הגוים, ובאשר בזה ראה ברוה''ק את העתיד מה שיהיה מנס סנחריב שתהיה התשועה מציון וה' שב שבות עמו אז, תקנוהו שנית על נס סנחריב כמו שיתבאר בסימן נ''ג :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source