Chap. 19
19 : 1
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
Au chef des chantres. Psaume de David.
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למנצח, יבאר כי כבוד ה' יתגלה בעולמו ע''י שני מחזות, ע''י העולם אשר ברא נשיגהו בדרך החקירה והעיון, וע''י התורה נשיגהו בדרך הנבואה וההופעה האלהית, ויבאר שיש יתרון לגילוי כבודו מציאותו והשגחתו ומעשה ידיו ע''י התורה מעל העיון והמחקר בששה ענינים :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 2
הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ:
Les cieux racontent la gloire de Dieu, et le firmament proclame l’œuvre de ses mains.
Rachi (non traduit)
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. הַמְשׁוֹרֵר עַצְמוֹ פֵּירֵשׁ אֶת הַדָּבָר אֵין אוֹמֵר וְאֵין דְּבָרִים. אֵינָן מְדַבְּרִים עִם הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁבְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּמְאִירִים לַבְּרִיּוֹת מִתּוֹךְ כָּךְ מְסַפְּרִים הַבְּרִיּוֹת כְּבוֹד אֵל וּמוֹדִים וּמְבָרְכִין עַל הַמְּאוֹרוֹת:
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה יָדָיו שֶׁל הקב''ה אֲשֶׁר הֵם שָׁם כְּמוֹ שנאמ' וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בָּרָקִיעַ הַשָּׁמַיִם (בְּרֵאשִׁית א') וּמִשָּׁם מַגִּידִים כְּבוֹדוֹ:
M. David (non traduit)
השמים מספרים. רצה לומר על ידי השמים נראה כבוד האל וכאלו הם יספרו כבודו : ומעשה. הרקיע מגיד ומעיד על פלאי מעשה ידי ה' :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
מספרים, מגיד. ההגדה הוא בדבר חדש שחברו רוצה לדעתו (עמ''ש לקמן קמ''ה ו', איוב י''ב ח'), וההבדל בין שמים ורקיע כן הוא דעת גדולי המפרשים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
השמים מספרים כבוד אל, השמים כולל כל הגרמים השמיימים אשר בעולם הגלגלים, והרקיע שם מיוחד אל מקום עליית האדים, ששם יתהוה המטר והברד ועד שם יגיע גבול הארץ וראוי לנשימת כל בע''ח, ומשם ולמעלה יתחיל גבול השמים וכל בע''ח לא יתקיים שם, כמו שכן דעת המורה וההולכים לשטתו בפי' שם רקיע, ויש הבדל בין כבוד ה' ובין מעשה ידיו, שהכבוד יחויב לו מצד שהוא בורא כל בראשית הבריאה והוא סבת כל הנבראים. וזה יספרו השמים, שכל הרואה הבנין הגדול הזה והמאורות אשר בו ידע שיש בורא יחיד אשר ערך הכל ביכלתו וחכמתו, אולם לא נוכל לדעת מזה שהוא עדיין עוסק בבריאה ומחדש בכל יום מעשה בראשית ושהוא המנהיג את העולם, וזה נודע מן הרקיע שמפלאי המטר וההשגחה הנמצא בו נודע שהוא עדיין עוסק ופועל ומכין לארץ מטר ומצמיח הרים חציר, ואמרו חז''ל מעשי ידיהם של צדיקים מי מגיד, הרקיע, שע''י שיבא המטר ע''י תפלת הצדיקים, והקב''ה מביאו בעתו בכ''מ לפי הצורך אל כל מדינה במקום תכונתה לפי הזמן והמקום, נודע השגחת ה' ופעולתו בעולמו, ויש הבדל בין ספור להגדה שהמגיד יגיד דבר חדש הנוגע לחברו, וזה מגיד הרקיע שמודיע בכל עת מעשי ידי ה' המתחדש בבריאה לצורך ישוב בני אדם, אבל ספורי השמים הם מדבר עבר שה' ברא הכל בששת ימי המעשה, שזה כמספר דבר שכבר היה לעולמים שאינו נוגע לנו בהוה :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 3
י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת:
Le jour en fait le récit au jour, la nuit en donne connaissance à la nuit.
Rachi (non traduit)
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר. מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית מִתְחַדֵּשׁ מִיּוֹם אֶל יוֹם לָעֶרֶב חַמָּה שׁוֹקַעַת וְזוֹרַחַת לַבֹּקֶר וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַבִּיעוּ הַבְּרִיּוֹת אִמְרֵי שֶׁבַח עַל יְדֵי הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת שֶׁמּוֹרִים אֶת הַבְּרִיּוֹת לְקַלֵּס וּלְהוֹדוֹת מְנַחֵם פָּתַר יַבִּיעַ לְשׁוֹן מֵעֵין נוֹבֵעַ:
יְחַוֶּה. לְשׁוֹן הַגָּדָה:
M. David (non traduit)
יום ליום. מיום ליום יביע אומר ר''ל בכל יום כאלו יאמרו בו פלאי ה' כי בכל עת נראה בהם מפלאות המקום :
M. Tsion (non traduit)
יביע. ידבר כמו יביעון בפיהם (לקמן ל''ט) : יחוה. יגיד כמו אחוה דעי (איוב ל''ב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
יביע. דברים הנוזלים מן המבוע, והושאל אל הדבור הנובע ומתרבה מעצמו, יחוה. ענין גילוי חדשות בעניני מדע.(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
יום, הנה משלשה דברים נוכל לברר על דבר שהוא מפעולת פועל בכונה ולא נפל על צד הקרי וההזדמן, א. מצד הריבוי שהמקרה לא יהיה רק למעט, ב. מצד החכמה אם נעשה בשלימות, כי דבר הבא במקרה לא יבא בשלימות וביושר כראוי, ג. מצד התכלית שהמקרה לא תפנה אל איזה תכלית שאם יפנה אל תכלית אינה מקרה, וכמ''ש כ''ז הפילוסוף (בס' השמע מאמר ב'), וכן באר פה איך נודע כבוד אל מן הבריאה הכללית, א. מצד הריבוי, שהגדה זאת מתמדת בזמן כי יום ליום יביע אומר, ובאשר ביום יראו כל אדם מעשי אלהים והוא יביע אומר ויספר את גבורתו, ובלילה שאז עת דממה והטבע כולה תשים יד לפה, אז הוא עת המחשבה שאז יחשבו ויעיינו על מה שראו ושמעו ביום ויוציאו ממנו דעת אלהים, ועז''א ולילה ללילה יחוה דעת, ובאשר כל יום יגיד אומר חדש מהחדושים האלהיים אשר יעשו בכל יום ויום, כן בכל לילה יודעו להם התגלות חדשות מפועל אלהים ומעשהו ישכילו, וגם ר''ל שהימים תמיד סמוכים זה לזה וכן הלילות, כי היום וכן הלילה סובב ומתגלגל תמיד סביבות הכדור עד שבכל רגע יגיד יום החולף אומר ליום הבא לרגלו ונכנס תחתיו, וכן לילה ללילה, בענין שהריבוי הזה מתמיד ומתרבה בכל זמן :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 4
אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם:
Point de discours, point de paroles, leur voix ne se fait pas entendre.
Rachi (non traduit)
M. David (non traduit)
אין אומר. הן אמת שאין בהם אמירה ודיבור ולא נשמע קולם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
אומר, דברים. אומר הוא מאמר שלם, ודבר יפול גם על מלה אחת כמ''ש בחבורי התו''ה (ויקרא ס' ג') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אין, והגדה זו אינה בלחש, כי אין אומר שהוא מאמר שלם, וגם אין דברים שהוא גם דבורים יחידים, אשר בלי נשמע קולם, שכל אמירה וכל דבור היוצא מאת הטבע ופליאותיה המתחדשות כל רגע להעיד על כבוד של יוצר, קולם נשמע מקצה הארץ ועד קצהו, וכל שיח וכל רמש וכל תנועה המתהוה בעולם יתן קול עז ויכריז בקול גדולת הבורא וחכמתו :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 5
בְּכָל־הָאָ֨רֶץ | יָ֘צָ֤א קַוָּ֗ם וּבִקְצֵ֣ה תֵ֭בֵל מִלֵּיהֶ֑ם לַ֝שֶּׁ֗מֶשׁ שָֽׂם־אֹ֥הֶל בָּהֶֽם:
Sur toute la terre [pourtant] s’étend leur harmonie, et leurs accents vont jusqu’aux confins du monde, là où Dieu a assigné une demeure au soleil.
Rachi (non traduit)
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם. קַו הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם נִמְתָּחִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ וּמֵחֲמַת כֵּן בִּקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם שֶׁהַכֹּל מְדַבְּרִים בַּנִּפְלָאוֹת שֶׁהֵם רוֹאִים:
לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם. הקב''ה:
אֹהֶל בָּהֶם. בַּשָּׁמַיִם מִכָּאן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָתוּן בְּתוֹךְ תִּיקוֹ תַּנְחוּמָא:
M. David (non traduit)
בכל הארץ. אבל על כי בנייני השמים יצאו להיות נראים בכל הארץ לזה נשמע דבריהם בקצה הארץ עם שאין בהם אמירה כי במה שמראים מפלאות ה' הרי הם כאלו אמרו : לשמש. הנה לשמש שם אהל בהשמים כי מהלכו בשמים ולא יזוז משם :
M. Tsion (non traduit)
קום. ר''ל הבנין שלהם הנעשה בנטיית קו המשקל : מליהם. אמריהם כמו אין מלה בלשוני (לקמן קל''ט) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ארץ, תבל. הבדל מבואר בכ''מ שתבל הוא החלק המיושב, ויש לפרש שקום ומליהם יוצא אל השמש שכולם מקבלים השפעתם ממנה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
בכל, וגם שהגדה זו אינה מיוחדת במקום פרטי כי היא מתפשטת בכל המקומות שאף בכל הארץ הבלתי מיושב יצא קום, כי הקו אשר נטה הבורא ית' על בנינו הכללי התפשט על כל הארץ והיא מכלל הבנין ותלויה על בלימה נמשכת בקו המושך בין השמים הסובבים ומושכים אותה מכל צד במאמרו של בורא כל, ובקצה תבל שהוא החלק המיושב שם יצאו מליהם, כי שם כל הברואים והנמצאים ימללו מלים ויגידו חכמת אלהים ותכונתו. ־ לשמש עתה יתחיל לבאר איך נעשו בחכמה ובתכלית השלימות, הנה לשמש שם אהל בהם שממנה יצא האור והחיים לכל הגרמיים אשר תחתיה וביחוד אל כדור הארץ, שהיא תתן אור וחיים בין לצמחים בין לבע''ח, וה' ערך מהלכה בחכמה נפלאה עד שיתפשט אורה בכל כנפות הארץ, כי.(מלבי''ם באור הענין)
19 : 6
וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח:
Celui-ci, pareil au jeune époux sortant de sa chambre nuptiale, se fait une joie, tel un héros, de parcourir sa carrière.
Rachi (non traduit)
וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ. בְּכָל בֹּקֶר וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֶל:
M. David (non traduit)
והוא. השמש הזה יוצא בשמחה להאיר על הארץ כאשר ישמח החתן בצאתו מחופתו. ישיש. הוא שש במהלכו כאשר ישיש הגבור לרוץ באורח כי בטוח הוא בגבורתו ולא יחת מפני כל וכן השמש בטוח הוא שילך מהלכו באין מוחה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ארח, מבואר בכ''מ שהוא קטן מן הדרך :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והוא, השמש הולך בשני מהלכים מתנגדים, א. הילוך היומי שיסבב בכל יום ממזרח למערב, ב. הילוך השנתיי שיסבב בכל שנה ממערב למזרח, וסיבוב זה אינו על קו משוה היום רק נוטה מן המשוה לצפון ולדרום יותר מכ''ג מעלות, שכשהוא בר''ח ניסן בראש מזל טלה יטה יום יום דרך הגלילים עד ראש סרטן ואז ישוב ללכת למאזנים ומשם לגדי, ולא ישנה מהלכו מגליל אל גליל אף כחוט השערה, ויאמרו הקדמונים כי הילוך השמש העצמי הוא ממערב למזרח רק שגלגל היומי מכריחו בכל יום ומוליכו סביב כדור הארץ ממזרח למערב, ועל המהלך ההכרחי שילך בכל יום אמר והוא כחתן יוצא מחופתו, שיציאת החתן מן החופה הוא בהכרח, ועל המהלך העצמי שילך בכל שנה אמר ישיש כגבור לרוץ ארח, שהוא מה שילך ברצונו שלא עפ''י הכרח, ובאשר מהלך זה השנתיי לא ילך על הדרך הגדול הקבוע שהוא על קו המשוה, רק על הארח שהוא מן הצד שהוא על גלגל המזלות, אמר לרוץ ארח, שהארח הוא ההולך מן הדרך הגדול אל הצד לכפרים ואינו קבוע כ''כ, ועי''ז.(מלבי''ם באור הענין)
19 : 7
מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם | מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתוֹ:
Son point de départ est à l’extrémité des cieux, son orbite embrasse leur étendue : rien ne se dérobe à sa chaleur.
Rachi (non traduit)
וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם. הַקָּפַת סִבּוּבוֹ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה:
וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. אִילְמָלֵא נִיתַּן בָּרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן לֹא הָיָה אָדָם נִסְתָּר מִפָּנָיו מִפְּנֵי חֲמִימוּתוֹ שֶׁחַמָּה וּלְבָנָה בָּרָקִיעַ הַשֵּׁנִי כִּדְאָמְרִינַן שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם וִילוֹן רָקִיעַ שְׁחָקִים זְבוּל מָכוֹן מֵעָוֹן עֲרָבוֹת וּמוֹנֶה לָהֶם כְּסִדְרָן וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם רָקִיעַ יֵשׁ בּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כו':
M. David (non traduit)
מקצה. יציאת השמש הוא מקצה השמים לפי הנראה והנדמה לכל אחד באופק שלו. ותקופתו. וסבובו הוא על קצות השמים רצה לומר בכל יום זורח ברוח שזרח אתמול ושוקע ברוח ששקע אתמול וכן סובב והולך יום יום : ואין נסתר. ואין מי שיהיה נסתר מחום השמש :
M. Tsion (non traduit)
ותקופתו. מלשון הקפה וסבוב :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מקצה השמים מוצאו, הגם שיוצא מקצה השמים אינו הולך על קו המשוה בישר, רק ותקופתו על קצותם יקיף אל הקצוות שהוא לצד צפון ולצד דרום, וזה מורה על רוב החכמה שאם היה הולך תמיד על קו המשוה לא היה אפשר לישוב הארץ כי על מסלול השמש בקו המשוה היה החום בוער מאד, ועל גלילות צפון ודרום לא היה חום השמש מגיע שם כלל, אבל ע''י שהולך ומקיף לצדדי הקצוות אין מקום נסתר מחמתו שחום השמש מתפשט על כל הקצוות וכל הארץ ראויה לישוב, ובזה מתבאר החכמה וגם התכלית שלא תהו בראה, וכ''ז עדות על פעולת פועל חכם :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 8
תּ֘וֹרַ֤ת יְהוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי:
La doctrine de l’Éternel est parfaite : elle réconforte l’âme. Le témoignage de l’Éternel est véridique : il donne la sagesse au simple.
Rachi (non traduit)
תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. גַּם הִיא מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן מְאִירַת עֵינַיִם וְאוֹמֵר (מִשְׁלֵי ו') כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר ד''א וְאֵין נִסְתָּר מֵחֲמָתוֹ לְיוֹם הַדִּין וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא (מַלְאֲכֵי ג') אֲבָל תּוֹרַת ה' תְּמִימָה הִיא מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ לְדַרְכֵי חַיִּים וּמְגִינָּה הִיא עַל לוֹמְדֶיהָ מֵאוֹתוֹ לַהַט כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרְחָה לָהֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא וגו' (שָׁם):
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה. נֶאֱמֶנֶת הִיא לְהָעִיד בְּלוֹמְדֶיהָ. מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. מְשִׁיבָתוֹ מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים:
M. David (non traduit)
תורת ה' תמימה. אבל תורת ה' היא יותר תמימה ר''ל שלימה בפעולותיה ומועלת יותר מן השמש : משיבת נפש. רצה לומר כי השמש עם כל תועלתו לפעמים יזיק בחומו הרב עד כי יחלה האיש חולי המות אבל התורה משיבת עוד נפש האדם כי היא מגינה ומצלת מן המות : עדות. המצות יקראו עדות כי מעידים על המקיימם אשר מאמינים בה' : מחכימת פתי. אבל השמש לפעמים יכניס חומו במוח האדם וישתגע :
M. Tsion (non traduit)
משיבת. ענין הנחה והשקטה כמו למשיב נפש (רות ד') :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
(ח־ט) תורת עדות פקודים מצות. התבאר הבדלם לקמן (סי' קי''ט) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
תורת, אחר שספר איך ניכר כבוד ה' וגדולתו ע''י העולם, יאמר, כי עוד יש הגדה אחרת המכרזת מפלאות תמים דעים אשר לה יתר שאת על ההגדה הראשונה של העולם, בששה דברים, נגד ששה חלקי התורה אשר התפלל עליהם במזמור של תמניא אפי, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים ומשפטים כמו שבארנו שם, ועל החלק הנקרא תורה שהוא ילמד לנו יסודי האמונות בין בעיונים האלהיים בין בעניני הנבואה, אמר שלה יתרון על מה שישיגו בעלי העיון בחקירותיהם ע''י ההגדה הראשונה של העולם, שהתורה שנשיג ע''י הגדה הראשונה אינה תמימה, כי לא תלמד לנו רק שיש בורא כי אין נברא בלא בורא, אבל לא אם העולם קדמון או מחודש, ואיך נברא אם מן האפס המוחלט או מן חומר קדום, ולא נדע ממנה ההשגחה והנבואה תורה מן השמים ודבקות ה' בעם קרובו, אבל תורת ה' היא תמימה, בלי שום חסרון, כי תלמדנו כל חלקי הדעות והאמונות, וגם שהגדה הראשונה לא תלמד אותנו מענין הנפש ורוחניותה והשלמתה ואיך תשוב אל ה' אלהים, אבל תורת ה' משיבת נפש אל צרור החיים. עדות החלק ממנה שנקרא עדות, והוא חלק הספורי שבתורה, נבדלה מן ספורי החכמים אשר בדו לעצמם להלביש בם עיוניהם, שרובם בדויים ולמשל בלבד, אבל עדות ה' נאמנה כי גם מלבושי התורה והספורים שלה חוץ מכונתם הפנימית והסודות הצפונים בהם הם אמתיים כפשוטם, ותחת שעדות הפילוסופים אשר יעידו על מה שהעלו בחקירותיהם לא יבינום רק החכמים בעלי העיון, אבל ספורי התורה ועדותה מחכימת פתי, שגם הפתי יראה ממעשה דור המבול והפלגה וסדום וכדומה עונשי ה' את הרשעים וממעשי האבות וקורותיהם השגחתו על הצדיקים, ומעניני יצ''מ וכל הנזכר יראה שהשם ב''ה משדד הטבע ומפליא נס להתנוסס, וממעמד הר סיני יכירו אמתת הנבואה ותורה מן השמים וכדומה :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 9
פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם:
Les préceptes de l’Éternel sont droits : ils réjouissent le cœur. Le commandement de l’Éternel est lumineux ; il éclaire les yeux.
Rachi (non traduit)
בָּרָה. מַצְהֶרֶת, תּוֹרַת עֵדוּת פִּקּוּדֵי מִצְוַת יִרְאַת מִשְׁפְּטֵי שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וּבֵין כָּל שֵׁם וְשֵׁם חֲמִשָּׁה תֵּיבוֹת עִם הַשֵּׁם עַצְמוֹ כְּנֶגֶד ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְחוֹתֵם בְּסוֹפָן אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו כֻּלָּם יַחַד מְתוּקָּנִים בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת:
מַחְכִּימַת פֶּתִי. נוֹתֶנֶת חָכְמָה לִפְתָאיִם:
M. David (non traduit)
משמחי לב. ולא כן השמש כי מכניס דאגה בלב האדם שלא יהיה נלקה ברוב חומו. מאירת עינים. אבל המרבה להסתכל באור השמש עיניו כהות :
M. Tsion (non traduit)
ברה. מל' ברור ונקי :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
פקודי ה', החלק של המצות הנקראים בשם פקודים, שהם מיוחדים לזכר ע''י דברים אמוניים (כמו המועדים על יצ''מ) או במדות (כמו מצות פריקה וטעינה פאה ומתנות עניים וכדומה), נבדלים מן הפקודים כמוהם שעשו בני אדם עפ''י הסכמתם שאינם ישרים, אבל פקודי ה' המה ישרים שנעשו עפ''י היושר והצדק, וגם שפקודי ב''א אינם משמחי לב באשר אין רצוף בם תכלית נכבד שהוא המשמח לב עושהו בידעו התועלת שיגיע מן המעשה, אבל פקודי ה' הם משמחי לב עושיהם. ־ מצות ה' החלק המיוחד בשם מצוה שהוא רוב המצות שבתורה, נבדלו ממצות אנשים, שהם הולכים חשכים ואור השכל לא נגה עליהם, אבל מצות ה' ברה שכולם יש להם טעמים נכונים להישיר הדעות ולאושר הנפשות, וגם היא מאירת עינים שהם החושים, כי ילמדוהו רחמים וחנינה ונדיבות וכל המדות הטובות אשר יעשה וחי בהם בחיי העולם הזה :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 10
יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה | טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי־יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו:
La crainte de l’Éternel est pure : elle subsiste à jamais. Les jugements de l’Éternel sont vérité : ils sont parfaits tous ensemble ;
M. David (non traduit)
עומדת לעד. ולא כן השמש כי לפעמים יכסהו הענן : צדקו יחדו. אינם מכחישין זה את זה אבל השמש כשהוא נראה בזה האופק אינו נראה בהאופק שממולו וכאלו מכחיש זה את זה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
יראת ה' הם חלק החקים שבתורה שאין להם שום טעם רק שהם גזירת מלך ואנו צריכים לעשות אותם מפני יראתו כעבד שעושה מצות אדוניו מבלי ידרוש טעמם ונמוקם, כמ''ש ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו, יש בהם הבדל מן החקים שתקנו האנשים שרובם הם טמאים, כמו כל התועבות שעשו לע''ג, מזנות ושריפת הבנים שהיה מפני יראת הע''ג, ויראת ה' היא טהורה, וכן יראת ההבל אינה מתקיימת כי היו מחליפים חקיהם תמיד באחרים כנודע, אבל יראת ה' עומדת לעד, משפטי ה' הוא חלק המשפטים שבתורה נבדלו מן המשפטים אחרים שהם אינם אמת כי א''א לשכל האדם לשער לא אמתת המשפט לפי הצדק ולא העונשים המגיעים לעוברים שיהיה במדה ובפלס לפי החטא, ולא להסכים הצדק הנמוסי והדתי עם הצדק הטבעי, ולא שיסכימו המשפטים זה עם זה, אבל משפטי ה' צדקו יחדיו אין סתירה ביניהם, ולא מהם אל הצדק הטבעי :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 11
הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים:
plus désirables que l’or, que beaucoup d’or fin, plus doux que le miel, que le suc des rayons.
Rachi (non traduit)
וְנֹפֶת צוּפִים. וּמֶתֶק צוּפִים ברויי''קאש בְּלַעַז וּמְנַחֵם פָּתַר וְנֹפֶת לְשׁוֹן טִפָּה וְכֵן נֹפֶת תִּטֹּפְנָה (מִשְׁלֵי ה') נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי (שָׁם) (סא''א):
M. David (non traduit)
הנחמדים. למי שחומד מהם אין לו דבר יערוך עליו כי חמודים המה לו מזהב וגו' ומתוקים המה לו מדבש וגו' :
M. Tsion (non traduit)
ונפת. ענין הזלה כמו נופת תטופנה (ש''ה ד') : צופים. כן יקראו חלות הדבש וכן צוף דבש (משלי י''ז) וכפל דבורו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הנחמדים, ואומר כי ימצאו בה גם השלמיות המדומים שהאדם רודף אחריהם, אם המועיל, שהם נחמדים מזהב ומפז רב, ואם הערב, שהם מתוקים מדבש ונופת צופים, שימצא בם הערב לשעתו, והמועיל אל החיים המדינים והצלחה בעוה''ז :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 12
גַּֽם־עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב:
Aussi ton serviteur les respecte-t-il avec soin : les observer est d’un haut prix.
Rachi (non traduit)
בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב. נִזְהַרְתִּי בְּשְׁמִירָתָם בִּשְׁבִיל רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ וּלְלָשׁוֹן הַזֶּה עֵקֶב כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית כ''ו) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי ד''א עֵקֶב רָב סוֹפָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָבֹא לִידֵי גְּדוּלָּה עֵקֶב לְשׁוֹן סוֹף וְיֵשׁ לוֹ חָבֵר בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא:
M. David (non traduit)
גם עבדך. רצה לומר גם אני מן החומדים בהם ואני נזהר בקיומם : בשמרם עקב רב. כי יש בשמירתן גמול שכר הרבה :
M. Tsion (non traduit)
עקב. ענין שכר וגמול שהוא סוף המעשה כהעקב הזה שהוא סוף הגוף וכן עקב תשמעון (דברים ז') :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עקב. מציין השכר הבא באחרית המעשה, והיה עקב תשמעון :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גם, ובכ''ז גם עבדך שאינו רודף אחר דברים המדומים והמועיל והערב, בכ''ז אני נזהר בהם, מצד כי בשמרם עקב רב, שנמצא תכלית גדול בשמירתם בעצמם, שהוא אהבת הטוב שרצוף בהם עצמם :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 13
שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי:
Qui peut se rendre compte des faux pas ? Laisse-moi indemne des [fautes] cachées !
Rachi (non traduit)
שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין. אֲנִי נִזְהַרְתִּי בָּהֶם אֲבָל אִי אֶיפְשָׁר לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא אֶשְׁגֶּה בָּהֶם וְאַתָּה נַקֵּנִי מִנִּסְתָּרוֹת שֶׁנִּסְתְּרוּ מִמֶּנִּי וְלֹא יָדַעְתִּי בְּחֶטְאִי בִּשְׁגָגָה:
M. David (non traduit)
מי יבין. מי יוכל להתבונן מבלי מצוא בו שגיאה כי פעמים רבים יקרה שישגה האדם בדעתו לחשוב שאין רע בדבר מה אבל לא כן היא כי נעלם ונסתר ממנו תוכן הדבר : מנסתרות נקני. לזה אשאל אשר תכפר לי ותנקה אותי מהרע שעשיתי על כי היה נסתר ממני תוכן הדבר :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ושגיאות. יש הבדל בין שגה. ובין שגג. שהשגיאה היא שגיאה עיונית כסבור שחלב מותר, והשגגה הוא שגגת מעשה כסבור על החלב שהוא שומן, ובארתי זה בס' התו''ה (ויקרא סי' רמ''ג) ופה קרא השגגה בשם נסתרות :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שגיאות, אולם בקש בל יכשל מלזהר בשמירתם, א. ע''י השגיאה, שהוא שגיאת העיון, שיתחלף לו לאמר על האסור מותר שזה גדר השגיאה כי מי יבין להנצל משגיאת השכל, ב. מנסתרות נקני, שהוא השוגג הגמור כסבור שהוא שומן והוא חלב שלא תענישני ע''ז :(מלבי''ם באור הענין)
19 : 14
גַּ֤ם מִזֵּדִ֨ים | חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל־יִמְשְׁלוּ־בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב:
Plus encore, préserve ton serviteur des fautes volontaires, qu’elles n’aient pas le dessus sur moi ! Ainsi je me rendrai parfait et pur de grands péchés.
Rachi (non traduit)
גַּם מִזֵּדִים. מִן הַזְּדוֹנוֹת:
אָז אֵיתָם. אֶהְיֶה תָּמִים אָמְרוּ חֲכָמִים לְמַה דָּוִד דּוֹמֶה לְכוּתִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְהֵם מַעֲרִימִים בַּדָּבָר יוֹתֵר מִכָּל אָדָם תְּנוּ לִי מַיִם לִשְׁתּוֹת דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס מִשֶּׁשָּׁתָה אָמַר יֵשׁ כָּאן בָּצָל קָטָן מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אוֹמֵר יֵשׁ בָּצָל בְּלֹא מֶלַח מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אָמַר תְּנוּ לִי מְעַט לֶחֶם שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנִי הַבָּצָל כָּךְ אָמַר דָּוִד בַּתְּחִלָּה עַל הַשְּׁגָגוֹת וְאַחַר כָּךְ עַל הַזְּדוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ עַל הַמְּרָדִים פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים שֶׁמִּתְכַּוֵּין לְהַכְעִיס וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מ''ב ג') מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי:
M. David (non traduit)
גם מזדים. גם מעשות רע במזיד מנע אותי ואמץ לבבי לבל עשותם : אל ימשלו בי. רצה לומר לא יוכלו להטות לבבי אל הערבות ומתיקות שיש בהנאות הזדים ההם אלא אתגבר על התאוה : אז איתם. אז אהיה תמים כי על השגיאות תכפר ומהזדים תחשוך אותי כי מפשע והוא המרד שהוא עון רב וגדול מזה אהיה נקי מעצמי כי בוודאי לא אחטא במרד ואם כן לא ישאר בידי מאומה רע ואהיה תמים וכאומר הנה מאד קשה להיות תמים כי אם באופן זה :
M. Tsion (non traduit)
איתם. מל' תם ושלם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
איתם. אהיה תמים (עי' רד''ק), רב. ענינו גדול, שהמרד היא עבירה גדולה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גם, הגם שאני מובטח שלא אעבור על מצות ה' בזדון, לפעמים יתעה האדם ע''י זדים החולקים על התורה במזיד ומתעים את האדם ע''י טענותיהם, או שהם מושלים עליו ומכריחים אותו לנטות מדרך הטובים, על הראשון אמר מזדים חשך עבדך בל אתחבר עמהם, ועל השני אמר אל ימשלו בי, אז איתם אהיה תמים, ונקיתי מפשע רב, שבודאי לא אפשע במזיד ובמרד, ולא לבד שלא אכשל במעשה, אבקש כי.(מלבי''ם באור הענין)
19 : 15
יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן | אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי: (פ)
Que les paroles de ma bouche et les pensées de mon cœur soient agréables à tes yeux, Éternel, mon rocher et mon sauveur !
Rachi (non traduit)
יִהְיוּ לְרָצוֹן. לְפִיּוּס לְרַצּוֹתְךָ:
M. David (non traduit)
והגיון לבי. גם מחשבות לבי מה שלא אוכל להוציא בפה גם המה יהיו לרצון לפניך :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, שגם הדבורים שאוציא מפי וגם מחשבות לבי יהיו לרצון לפניך, שלא אומר ולא אחשב דבר נגד רצונך : (מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source